יעקב לנדא

הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 – כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה של בני ברק ואב בית דין בשנים 1936–1986, שם יסד ועמד בראש מערכת כשרות וחבר בבית דין רבני חב"ד.

ערך זה עוסק ברב ואב"ד בבני ברק. אם התכוונתם למזרחן, ראו יעקב לנדאו; אם התכוונתם למחבר ספר האגור, מן הראשונים, ראו יעקב לנדא (האגור).

יעקב לנדא

הרב יעקב לנדא, 1964
לידה	1893 תרנ"ג קורניץ (בלא'), רוסיה
פטירה	5 בפברואר 1986 (בגיל 93 בערך) כ"ו בשבט ה'תשמ"ו בני ברק, ישראל
מקום קבורה	הר הזיתים
מדינה	האימפריה הרוסית, ישראל
מקום פעילות	קורניץ, רוסטוב על הדון, רמתיים, בני ברק
תקופת הפעילות	? – 5 בפברואר 1986
השתייכות	חסידות חב"ד
צאצאים	משה יהודה לייב לנדא (בני ברק) אליהו לנדא
תפקידים נוספים	רב
חתימה

ביוגרפיה

ברוסיה הלבנה

נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה, לגיטה פייגה ולרב חיים משה יהודא ליב לנדא, שהיה רב המקום. לאחר פטירת אביו נתמנה בגיל 20 לתפקיד, בלחצו של הרבי שלום דובער שניאורסון מלובביץ'.

לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים במוסקבה לבעלי תשובה. כרווק היה רב בקהילה החסידית בעיר ליבאו שבלטביה, בשנת 1930 נשא שם לאישה את מינה רבינוביץ (אחות מאם של הרב אברהם אליהו קפלן)^[1].

בזמן שהותו ברוסטוב שעל נהר הדון, רבי שלום דובער שניאורסון מינהו ל"רב החצר". הוא בנה את המקווה בחצר בית האדמו"ר בשיטת "בור על גבי בור", שהיוותה חידוש הלכתי. פעל בשליחותו בהפצת יהדות ברוסיה.

לאחר מכן היה מקורב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב"ד. גם הרב יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") קירבו והוא סידר את הקידושין בחופתו של הרב לנדא. בהמשך עמד בקשר עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון והם התכתבו בענייני חב"ד בישראל ומנהגי חב"ד כפי שנהג רבי שלום דובער שניאורסון, שהיה להם עד.

פעילותו בארץ

לאחר עלייתו לארץ ישראל באלול תרצ"ד שימש כרבה של רמתיים (אחת מארבע המושבות שהרכיבו את הוד השרון) במשך שמונה חודשים. אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - מכסלו תרצ"ו עד פטירתו.

במסגרת תפקידו בבני ברק הסתובב בעצמו בין החנויות על מנת לעשר ירקות. נהג לעיתים לעמוד בשבת ברחוב ולבקש מנהגי המכוניות שיצאו מן העיר, משום שזוהי עיר שומרת שבת. במשך השנים הקים מערכת כשרות.

העביר שיעורים בהלכה ובספר התניא, וכן מסר דברי תורה בסעודה שלישית.

בלילה שלפני פטירתו ביקש מראש עיריית בני ברק משה אירנשטיין, שידאג למנות את בנו הגדול, הרב משה יהודא ליב לנדא, לרב העיר. כך גם כתב בצוואתו. בהלווייתו בבני ברק השתתפו עשרות אלפים, ראש העיר הכריז על המינוי של בנו לפני יציאת ההלוויה^[2] משם המשיכה ההלוויה לישיבת תורת אמת בירושלים ונטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים^[3] בירושלים.

בכל שנה ביום פטירתו היה עורך בנו הרב משה לנדא סעודת הילולא לזיכרון בבית מדרשו "בית יעקב" בבני ברק.

משפחתו

• בנו הרב משה יהודא ליב לנדא, מילא מקומו ברבנות בבני ברק
• בנו הרב אליהו, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד
• חתנו הרב שלמה נח קרול

עץ משפחתי

עץ משפחת לנדא
משה יהודא ליב לנדא   גיטא פיגא                               הרב יעקב לנדא                                                     הרב אליהו לנדא   הרב משה יהודא ליב לנדא   גיטא   הרב שלמה נח קרול                                             הרב יצחק אייזיק לנדא   נחמה דינה   הרב יוסף יצחק בלינוב

הרב לנדא, מימין, בחתונה בתשכ"ז

לקריאה נוספת

• אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 455–478, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב לנדא בוויקישיתוף

• אשר מדינה, הלילה האחרון של הגר"י לנדא, ראיון עם בנו הרב אליהו לנדא, מוסף קולות של העיתון 'בקהילה' כ"ד בשבט תשס"ו, מתוך אתר שטורעם
• נפתלי קראוס, הרב לנדא - רב בה"א הידיעה, מעריב, 6 בפברואר 1986
• מקורניץ עד בני-ברק / זכרונות, באתר col, אב תשס"ו
• יעקב בן משה יהודה ליב לנדא (1893-1986), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. צבי קפלן, רשמי זיכרונות, ירושלים תשס"ח, עמ' 40–41
2. ברוך נאה, "אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה", מעריב, 6 בפברואר 1986, עמ' 3
3. כרטיס הקבר של יעקב לנדא, באתר בית קברות הר הזיתים