מרדכי יהודה ליב זק"ש
רב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבן של שכונות קריית משה[1] וזיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני. בתפקידו האחרון שימש כראש מכון התלמוד הישראלי השלם, ראש מערכת 'הש"ס הארץ ישראלי השלם' מועם המכון, ועורך באנציקלופדיה התלמודית.
![Thumb](#/media/קובץ:הרב_מרדכי_יהודה_ליב_זק"ש.png) | |
| הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש | |
| לידה |
3 במרץ 1906 ו' באדר ה'תרס"ו ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1963 (בגיל 56) ו' באדר ה'תשכ"ג ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | ירושלים |
| תקופת הפעילות | ? – 2 במרץ 1963 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו | הרב קוק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אברהם אהרן בורשטין |
| צאצאים | הרב ניסן מאיר זק"ש |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש[2] נולד בירושלים לרב שניאור זלמן זאב, תלמיד חכם ומקובל (נפטר בז' בניסן ה'תשט"ו), ולמאשה (נפטרה בי"ג אלול ה'תשל"ה). למד בישיבת עץ חיים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ירושלים[3], ולמד בבתי הספר נצח ישראל בפתח תקווה ותחכמוני בתל אביב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, היה מראשוני תלמידי הרב קוק[4] וממקורביו.[5] בגיל 26 נסמך לרבנות בידי רבותיו הראי"ה קוק, הרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל"פ. כן למד אצל הרב אברהם אהרן בורשטין ("הגאון מטבריג").
בשנת ה'תרצ"ט (1939) מונה לשמש כרבו של בית הכנסת "שירת ישראל".[6] בשנות החמישים החל לעמוד בראש ישיבת בית זבול בשכונת שערי חסד, בנשיאות חותנו הרב חרל"פ, ולצד גיסיו הרב יוסף דוד חרל"פ והרב אברהם שדמי.[7] בקיץ תשי"ג (1953), לאחר כעשרה חודשים בארצות הברית,[8] הוכתר כרבה של שכונת זיכרון משה במקומו של הרב מאיר סטולביץ.[9][10] הוא שימש בתפקיד זה עד פטירתו. היה בעל השקפה ציונית-דתית. במשך שנים העביר שיעור קבוע במשנה תורה לרמב"ם בהיכל שלמה לשופטי בתי המשפט בישראל.[11]
במקביל לעבודתו הרבנית, החל משנת ה'תרצ"ב, היה מראשוני העורכים התורניים של מכון הארי פישל. עם יציאת ראש המכון הרב פרופ' שאול ליברמן בשנת ה'תש"ב לארצות הברית, מונה הרב זק"ש לעמוד בראש המכון. בהמשך היה מעורכי מוסד הרב קוק, והוציא לאור שישה מכרכי רמב"ם לעם.[12] כן היה מהעורכים הראשיים במכון התלמוד הישראלי השלם,[13] מיסודו של הרב מאיר בר-אילן, ובשנותיו האחרונות אף עמד בראשו. עבודתו הגדולה במסגרת זו הייתה עריכת כרכי שינויי הנוסחאות של התלמוד הבבלי (דקדוקי סופרים השלם) על מסכתות ברכות ושבת. שימש תקופה כחבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית. פרסם ממאמריו מפעם לפעם בכתב העת סיני.
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש נפטר בירושלים בערב שבת פרשת תרומה, ו' באדר ה'תשכ"ג (2 במרץ 1963), ביום הולדתו ה-57, לאחר מחלה קצרה. בהלווייתו שיצאה מבית החולים שערי צדק[14] הספידוהו הרב אריה לוין, שר הדתות הרב ד"ר זרח ורהפטיג, גיסו הרב שמואל ברוך ורנר ועוד. נטמן בקרבת בני משפחתו בבית העלמין סנהדריה.[15] לאחר פטירתו הוקם "יד מרדכי", מכון הוצאה לאור תורני על שמו.
משפחתו
סכם
פרספקטיבה
הרב זק"ש נישא בשלהי שנת ה'תרפ"ב לחיה בריינא, בתו של הרב יעקב משה חרל"פ.[16] היא נפטרה בשנת החמישים לחייה, בי"ט באלול ה'תשי"ט (1959).[17] בני הזוג התגוררו בשכונת מחנה יהודה בירושלים.[18] בין ילדיהם:
- הרב ניסן מאיר - רבן של שכונות שערי חסד ורחביה.
- הרב זבולון - מראשי ישיבת בית זבול, שימש כרב בשכונת רוממה, ורב בית הכנסת "היכל אבינועם". ההדיר את ספרי אביו וסבו הרב חרל"פ. נפטר בכ"א טבת ה'תשס"ו.
- שרה מרים - נישאה לרב סיני אדלר. נפטרה י"ד בתמוז ה'תשמ"א.
- הרב יהושע - ראש ישיבת תפארת מרדכי בבני ברק, בסוף ימיו היה לנשיאה[19]. כיהן גם כרב בית הכנסת "אחים ורעים" בפתח תקווה. אביו של הרב מרדכי זק"ש חתן הרב יצחק ברטלר.
- טויבא רחל - נישאה לרב חיים פרדס, שימש כאב בית דין בתל אביב וערך סדרה של כתבי המהר"ל מפראג.
| עץ משפחת חרל"פ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספרים שערך או חיבר
- שיטה על מועד קטן - לתלמיד רבינו יחיאל מפריש (את הכרך השני ערך לצד הרב אליהו יצחק פריסמן), מכון הארי פישל תרצ"ז.
- פירוש מסכת משקין לאחד הראשונים - מוסד הרב קוק תרצ"ט.
- פסקי רבנו אליהו לסדר זרעים (אליהו מנחם מלונדריש) - מוסד הרב קוק תש"א.
- דקדוקי סופרים לתלמוד הירושלמי - על מסכת ברכות, מכון הארי פישל תש"ג.
- זכר למצות הקהל - דפוס הפועל המזרחי תש"ה[20].
- לקראת שבת – "ההכנה לקראת בואה של שבת המלכה וקבלת פניה ברחוב ובבית היהודי", ירושלים תש"ט[21].
- זמנים – "חדושים ובאורים וגלויי מקורות למנהגי הזמנים והלכותיהם", מוסד הרב קוק תשי"א[22].
- הדביר – קובץ תורני לזכר הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (בעריכתו, לצד דב נתן ברינקר), ירושלים תשי"א[23].
- פירוש שישה סדרי משנה שפירש רבינו נתן אב הישיבה – (תרגום מערבית: הרב יוסף קאפח), ירושלים תשט"ו.
- פירושי רבנו אליהו מלונדריש ופסקיו – מוסד הרב קוק תשט"ז (תולדות המחבר מאת בצלאל רות).
- רמב"ם לעם – ביאור על משנה תורה לרמב"ם, ספרי זמנים כרך 1 (תשי"ז), נשים (תשי"ח) זרעים (מעשר – שמיטה ויובל, תשכ"ב), עבודה (בית הבחירה – תמידין ומוספין, תשכ"ג), קורבנות (תש"ך), קנין (תשי"ט), עם פירוש מחברים אחדים בעריכתו.
- ספר המצוות לרמב"ם – (תרגום מערבית: הרב יוסף קאפח), מוסד הרב קוק תשי"ח ותשכ"ו.
- חידושי הרמב"ם לתלמוד – על תריסר מסכתות, מכון התלמוד הישראלי השלם תשכ"ג[24].
- קונטרס מנהגי ארץ ישראל – מתקופת השופטים עד האחרונים, ירושלים תשכ"ח.
- מילי דמרדכי – כרך א – חידושים תורניים מתורתו, אגרות, מאמרים, דרשות ועוד (ירושלים תשנ"ד). כרך ב – חידושים על ספר משנה תורה לרמב"ם וספר המצוות לרמב"ם (ירושלים תש"ס) בעריכת נכדו הרב יעקב משה חרל"פ ובהוצאת "בית זבול".
ממאמריו
- בשדה הספר: יהודה וישראל, הצופה, 21 בנובמבר 1947.
- חג השבועות ומנהגיו, הצופה, 19 במאי 1961.
- מאי חנוכה?, הצופה, 1 בדצמבר 1961.
דברים משמו על יום העמאות הובאו בחוברת - מי חכם וישמור אלה - שיחות מאמרים ומכתבים ליום העצמאות ממרן רבי יעקב משה חרל"פ ובני ביתו; בהוצאת מכון 'איי הי"ם', ירושלים ה'תשפ"ב - מהדורה שנייה.
לקריאה נוספת
- הרב כתריאל פישל טכורש, 'איש האשכולות: ציון לזכרו של הגאון האמיתי ר' מרדכי ליב זק"ש ז"ל', בתוך: אור המזרח [יג א-ב], ניו יורק סיון תשכ"ג, עמ' 31–33.
- יצחק גולדשלג, 'הרב ר' מרדכי יהודה לייב זק"ש', בתוך: שנה בשנה, תשכ"ד, עמ' 512–515.
- הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 218–231 (כולל את נוסח הסמיכה המלא של הראי"ה קוק, משנת ה'תרצ"ד).
קישורים חיצוניים
- יצחק גולדשלג, הרב מ. י. ל. זק"ש - פלפלן וסדרן (חלק 1), הצופה, 11 בספטמבר 1959; הרב מ. י. ל. זק"ש - פלפלן וסדרן (חלק 2), הצופה, 11 בספטמבר 1959
- הרב יהודה לייב זק"ש ז"ל, מעריב, 4 במרץ 1963
- הרבנים שלמה יוסף זווין, יהושע הוטנר וסיני אדלר (חתנו), הרב ר' מרדכי לייב זק"ש ז"ל, הצופה, 4 באפריל 1963
- הרבנים כתריאל פישל טכורש וישראל בארי (גיסו), הרב ר' מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל: שנה לפטירתו, הצופה, 18 בפברואר 1964
- ערכו באתר האנצקלופדיה התלמודית.
מרדכי יהודה ליב בן שניאור זלמן זאב זק"ש (1906-1963), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.