רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט[1], 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).
 | |||||
| הציור (ככל הנראה) הקדום ביותר של ה'צמח צדק', כנראה סביב שנת 1871[דרוש מקור] | |||||
| לידה |
9 בספטמבר 1789 (יוליאני) כ"ט באלול ה'תקמ"ט  ליוזנה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 במרץ 1866 (יוליאני) (בגיל 76) י"ג בניסן ה'תרכ"ו  לובביץ' | ||||
| כינוי |
אדמו"ר הצמח צדק, הצמח צדק, צמח צדק | ||||
| מקום קבורה |
לובביץ' | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||
| מקום מגורים | העיירה לובביץ' | ||||
| תקופת הפעילות |
1827 – 17 במרץ 1866 (כ־39 שנים) | ||||
| השתייכות | חסידות חב"ד | ||||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||||
| רבותיו |
אביו רבי שלום שכנא אלטשולר סבו רבי שניאור זלמן מלאדי | ||||
| חיבוריו | ראו בהמשך | ||||
| בת זוג | חיה מושקא שניאורסון (אנ') | ||||
| שם השושלת |
משפחת שניאורסון | ||||
| אב |
שלום שכנא אלטשולר | ||||
| אם |
דבורה לאה אלטשולר | ||||
| צאצאים |
| ||||
| מספר צאצאים |
9 | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית | ||||
  | |||||
קורות חייו
נולד בעיירה ליוזנה בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 במחוז ויטבסק בבלארוס) לדבורה לאה, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ולרבי שלום שכנא אלטשולר[2]. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. בגיל שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה גדל בבית סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי שלימדו תורה. בה' בכסלו תקס"ג (1803) בגיל 14 נישא לבת דודו, חיה מושקא (אנ') בת רבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן ויורשו כאדמו"ר מחב"ד.
לאחר פטירת חותנו סירב להתמנות במקומו כאדמו"ר. בסיוון תקפ"ט[3], ניאות להפצרת החסידים לנהוג כאדמו"ר. גם האדמו"ר רבי אהרן מסטרשלה אשר היה חלוק על האדמו"ר האמצעי, תמך במינויו של רבי מנחם מנדל לאדמו"ר מחב"ד. חצי שנה לאחר המינוי, בשמחת תורה תקפ"ט נפטר האדמו"ר מסטרשלה ורבים מחסידיו קיבלו עליהם את רבי מנחם מנדל לרבי[4].
עם מינויו החל לפעול להצלת צעירים יהודים מגיוס לצבא הרוסי (במה שזכה לכינוי "גזרת הקנטוניסטים"), הקים ועד שתדלנים להפחתת מכסות הגיוס והרחבת האפשרות להמיר את הגיוס בתשלום כספי. במקביל עודד את אנשיו לפעול לשם כך גם בדרכים בלתי חוקיות כמו שחרור הילדים המגויסים באמצעות מתן שוחד לשומרים ורישום הילדים כמתים, לשם פעילות זו הוקם ארגון בשם "חברה תחיית המתים". במקביל שלח את נאמניו למקומות כינוס המגויסים כדי לעודדם להישאר נאמנים ליהדות, ובעצמו השתדל לקרב חיילים אלו. נשתמר מאמר חסידי שאמר ביידיש בעת מפגש עם קבוצת חיילים כזו.
ב-1839 עודד את חסידיו לעסוק בחקלאות והביא להתיישבות ששים משפחות יהודיות בכפר שצ'דרין שליד הומל לשם כך (1844). בעקבות זאת הוענק לו תואר "אזרח נכבד" של האימפריה הרוסית[5], וב-1851 העניק לו ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה מעמד של "אזרח נכבד לדורותיו"[6]. תואר זה היה בתוקף אף לצאצאיו ברוסיה עד קריסת האימפריה הרוסית במהפכת פברואר[7].
לדברי האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, בשנת 1841 (תר"א) ייסד ישיבה בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים. הישיבה שרדה 26 שנים[8].
ניהל מאבקים נחושים נגד יוזמות של המשכילים, ששכנעו את השלטון הרוסי להתערב באורחות חיי היהודים ובמערכות החינוך שלהם. באספת הרבנים בשנת תר"ג (1843) בנוגע להצעה לכפות על היהודים לימודי חול, הזהירו אותו השלטונות כי מאבקיו נתפסים בעיניהם כהתנגדות לשלטון. צאצאו הרב יוסף יצחק שניאורסון מספר שלמרות זאת הוא המשיך ובעקבות זאת נעצר במהלך האספה עשרים ושתיים פעמים[9]. נקט בגישה מקלה בתגובה לגזירת הלבוש בשנת 1844 (תר"ד)[10].
נודע בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר. גם גדולי תורה שהשתייכו לקהילת המתנגדים העריצוהו מאוד. רבי דוד טביל ממינסק פונה[11] אל הצמח צדק בזה הלשון:
" שלום וכל טוב סלה לכבוד הרב המאור הגדול, הגאון המפורסם, עין העדה, רבא דעמא, מדברנא דאומתיה, קדוש יאמר לו, מורנו הרב רבי מנחם מענדל נרו יאיר ולכל הנלוים אליו בצילו צל החכמה והיראה".
שאלות הלכתיות נשלחו אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית. נודע גם בשל ספרייתו הגדולה[דרוש מקור]. רשם את דרושי החסידות העמוקים של סבו האדמו"ר הזקן והיה דן עמו בענייני הלכה[12]. חלק מכתביו יצאו לאור, והם עוסקים בשו"ת הלכתי, קבלה וחסידות. כתבי ידו התחלקו בין בניו האדמו"רים מלובביץ, מנייז'ין, מקופוסט ומלאדי. היה ידוע גם כצדיק פועל ישועות. אלפים נהרו לחצרו ובימיו הגיעה חסידות חב"ד לשיא פריחתה[דרוש מקור]. בין מבקריו ומעריציו היו חסידים ומתנגדים ואפילו גויים[13].
רבנים ואדמו"רים בני דורו הכירו במעלתו. רבי חיים מצאנז כינה אותו "חכם הרזים"[14] והחידושי הרי"ם מגור רצה לנסוע אליו כחסיד[15].
תשובותיו לשאלות שהופנו אליו וחידושיו, נדפסו לאחר פטירתו בסדרת הספרים "צמח צדק". יצאו לאור גם כתבים שלו בקבלה ובחסידות. חלק מכתביו אבד. נודע גם בשל ספרייתו הגדולה.
נפטר בי"ג בניסן תרכ"ו (29 במרץ 1866) ונקבר בבית העלמין בלובביץ'. ממלא מקומו בליובאוויטש היה בנו הצעיר, רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש).
משפחתו
לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:
בניו
- בנו הראשון[16], רבי ברוך שלום, נשאר אחר פטירת אביו בעיירה ליובאוויטש, וסירב לקבל משרת אדמו"ר (רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש השביעי בשושלת חב"ד - הוא נכד נכדו, בן אחר בן).
- בנו השני, רבי יהודה לייב שניאורסון (המהרי"ל), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", הוא עצמו נפטר חצי שנה אחרי אביו, בניו המשיכו לנהל את החצר, אך לאחר פטירתם לא המשיכו בניהם ונכדיהם את השושלת.
- בנו השלישי, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-לאדי", את החצר הזו ניהל אחריו בנו, אך אחר כך לא המשיכו בניו את השושלת.
- בנו הרביעי, רבי ישראל נח שניאורסון (המהרי"ן), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-ניעזין (Niezhin (Hasidic dynasty))" החצר פעלה במשך חמש עשרה שנה ולא היה לה המשך.
- בנו החמישי, רבי יוסף יצחק מאוורוטש, הקים בחיי אביו ולמרות אי הסכמתו את חצר "אוורוץ'". חצר זו לא הייתה חצר בסגנון חב"די, אלא בסגנון חסידות צ'רנוביל.
- בנו השישי, רבי שמואל שניאורסון (מהר"ש), מילא את מקום אביו (בליובאוויטש) בהנהגת שושלת חב"ד ליובאוויטש, כצוואת האב[17].
- בנו השביעי, רבי יעקב, נפטר בעודו בגיל צעיר[18] בשנת ה'תרט"ז בערך. היה נשוי ובנו נקרא ר' שניאור.
בנותיו
- ראדע פריידא, נישאה לבן דודה שניאור שניאורסון
- דבורה לאה, נישאה לבן דודה לוי יצחק זלמנסון
אילן שושלת אדמו"רי חב"ד
| תקופת חייו של הרב מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן |
|---|
 |
מתלמידיו
- רבי הלל מפאריטש
- רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין, בעל ה"תורת חסד"
- רבי אברהם דוד לבוט, בעל "שער הכולל"
- רבי פרץ חן
ניגוניו
רבי מנחם מנדל הלחין כמה ניגונים. חלק מהם התפרסמו במשך השנים גם מחוץ לחסידות חב"ד
- אשרי איש
- ניגון דביקות המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק
- ניגון השתטחות
- הודיעני ה' קיצי
- ימין ה' רוממה
- כאיל תערוג
חיבוריו
- צמח צדק – שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת היידיש) "מנחם מענדל", בגימטריה "צמח צדק".
- דרך מצותיך – טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
- ביאורי הזוהר – ביאור מאמרים מספר הזוהר, שלושה כרכים, תשכ"ח-תשפ"ב.
- ספר החקירה - דרך אמונה – ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "מורה הנבוכים" של ה"רמב"ם", ספר העיקרים, ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
- אור התורה – ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך (נביאים וכתובים).
- ספר הליקוטים – סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
- אגרות קודש – תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב שלום בער לוין והרב יהושע מונדשיין, הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.
- יהל אור – על תהילים.
- מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" – הנחות, כרך א' בראשית, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ז
לקריאה נוספת
- חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק שלישי של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים
- הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרך תשיעי, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), קה"ת, כפר חב"ד
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' עא-צה
- הרב עמרם בלוי, בני הצמח צדק - תולדות בני ונכדי אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, תשפ"א, בהוצאת מעיינותיך
קישורים חיצוניים
- "מנחם מענדל מְלוּבַּאוִויץ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 244, באתר היברובוקס
- מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מאגר של חלק מספרי הצמח צדק, באתר ספריית חב"ד
- אדמו"ר הצמח צדק - רבי מנחם מנדל שניאורסאהן, באתר MyTzadik
- אודות תמונתו של הצמח צדק באלבום "מבית הגנזים" (עמוד רנז), הרב שלום דובער לוין, הוצאת ספריית חב"ד תש"ע - 2010
- מסמכים היסטוריים: תיק קבלת תואר "אזרח נכבד לדורותיו" . באתר חב"ד און ליין
מנחם מנדל שניאורסון (1789-1866), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
