אבי המשפחה רבי שניאור זלמן מלאדי היה תלמיד של המגיד ממזריטש (יורש הבעש"ט) בתנועת החסידות, ותלמיד-חבר של רבי מנחם מנדל מוויטבסק. עם עלייתו של רבי מנחם מנדל ארצה, רבי שניאור זלמן ירשו כמנהיג החסידים בבלארוס ורוסיה רבתי, רבי שניאור זלמן התיידד עם הרבה רבנים אף על פי שהיו שהתנגדו לדרכו החסידית. ביתו דבורה לאה התחתנה עם תלמיד רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי שלום שכנא שהוסיף מיוחסות למשפחה, ואף בנו שהפך בהמשך לאדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד, הצמח צדק.
•עץ זה מוצג בתצוגת מחשבים בלבד - לעבור לתצוגת מחשב יש ללכת לסוף הדף וללחוץ על הכפתור 'תצוגת מחשבים' שם יש להזיז שמאלה במקשי החצים של המקלדת. מומלץ אחרי זה לכווץ את התפריט צד. •לראות את העץ בתצוגה ניידת ללא ההערות וללא המקורות לחצו כאן •אילן יוחסין זה הוא עץ המשפחה המרכזי של משפחת שניאורסון שנקראת על שם רבי שניאור זלמן מלאדי אבי המשפחה ■ העץ מקביל לעץ אדמור"י חב"ד שעוסק בשושלת האדמו"רים, וכאן העיסוק במשפחתם ■ בשם משפחה "שניאורסון" החלו להשתמש בדור השני של צאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי[hebrew 1]. • העץ לא מכיל את כל המשפחה, הוא מתמקד בענף המרכזי, אנשים שנשאו את שם המשפחה "שניאורסון"[hebrew 2], בעיקר משפחות אדמו"רי חב"ד, צאצאיהם המפורסמים, סבי המשפחה וכדומה[hebrew 3], בדגש על אישים שהתחתנו בתוך המשפחה[hebrew 4] • למשפחת שניאורסון יש ענפים נוספים וענפי משנה, צאצאי המשפחה, עם השם משפחה הזהה וכן עם שמות משפחה שונים מ"שניאורסון"[hebrew 2], המהווים יחדיו השלמה לעץ זה, קישור אליהם מופיע כענפים נוספים בתוך האילן עצמו, כל אחד במקומו.
כמה אישים ששם משפחתם שניאורסון מופיעים רק בענפי משנה של המשפחה (ענף מהרי"ל מקאפוסט וענף טברסקי) | יש אנשים ממשפחת שניאורסון בענף סלונים, שהיו במקור קזרנובסקי ושינו את שם משפחתם לשניאורסון (מופיעים בעץ סלונים-חלק ב)
הערה חשובה: מפני השלמות הובאו כאן שתי האחיות של הצמח צדק מצד אביו, סבו של הצמח צדק מצד אביו, וכן אביה ואחיותיה של אשת אדמו"ר האמצעי - אף שהם אינם בנים למשפחת שניאורסון ולא נכדי רבי שניאור זלמן מלאדי, אך הובאו בעקבות קרבתם המשפחתית לאדמור"י חב"ד (מקורות: אחיות הצמח צדק מצד אביו, וכן סבו מצד אביו; היכל הבעש"ט גיליון כ"ז עמודים ק"מ - קנ"ב. משפחת הרבנית שיינא: שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים פג-פד) ומכיוון שכמעט כל האישים המופיעים בעץ הם נכדים של יעקב ונח
נכנסו בעץ ובענפיו רק מי שידוע בוודאות שהוא נכד וכן ידוע כיצד הוא נכד - עם מקורות, לא נכנסו אלו שלא ידוע כיצד הם נכדים או מי שרק השערה שהוא צאצא | מסיבות טכניות חלק מהעומדים בקטריונים להכנסה מופיעים רק בהערות (לגבי בני האדמורי"ם רק כמה מבני ישראל נח שניאורסון מניעזין נכנסו בהערה. שאר בני ישראל נח שניאורסון מופיעים בענף: ענף ישראל נח | בני אדמור"י לאדי מופיעים בענף: ענף חיים שנ"ז)
היה תלמיד של רבי שניאור זלמן מלאדי. היו לו 5 בנות, שאחת מהן, שיינא, נישאה לדובער שניאורי, בנו של שנ"ז מלאדי. בנוסף לשיינע, ידועים שמות המשפחה של שתי בנות נוספות שלו; שתי בנות נוספות, שלא ידועים שמותיהן, אינן מוצגות בעץ.[hebrew 3]
לפי שלום בער לוין (אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, עמוד מ"ו, הערה "ילדה בן זכר", מסת"ב9780826655318, ניו יורק, תשע"ג, 2012) נראה שהיה לו ולרעייתו שיינא, בן נוסף שלא ידוע עליו כל כך, שנפטר בצעירותו. כך גם לפי יהושע מונדשיין ("המסע האחרון", עמודים 105–107, מסת"ב9789657498248, ירושלים, תשע"ב)
שלום שכנא אלטשולר (Q6372423). שם משפחתו: אלטשולר. אביו נפטר בגיל צעיר ושניאור זלמן מלאדי גידלו בביתו, ולאחר מכן לקחו אותו לחתן בתו. אשתו דבורה לאה נפטרה בגיל צעיר, ובנם מנחם מנדל גדל אצל הסבא רבי שניאור זלמן מלאדי. שלום שכנא התחתן בשנית, ונולדו לו שתי בנות. מפני השלמות הובאו כאן שתי הבנות
מקרמנצ'וג. התחתן בזיווג שני עם בתו של רבי נחמן מברסלב וכפי הנראה היה להם ילדים. אחר כך התחתן בזיווג שלישי עם בת דודו חיה שרה אלכסנדרוב (לה היה זה זיווג שני), המופיעה בעץ זה (בת דודו רבי דובער שניאורי האדמו"ר האמצעי), לא היה להם ילדים, היא נפטרה שלוש שנים לאחר החתונה. [לא ידוע עם מי התחתן בזיווג ראשון]. (מקורות: תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמוד קס"ז | קיצור תולדות חב"ד עמוד 111 | שו"ת הצמח צדק > מפתחות > מפתח אנשים > גדולי התורה שבדור | מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי, 1997, הוצאת קה"ת, ניו יורק, מסת"ב0826653391,עמוד י"ז, הערה 32 (בהוצאה המודפסת המובאת פה מאוצר החכמה. בגרסה בהיברו בוקס העימוד הוא שונה - שם זה בעמוד כ"ב, בהערה 31) | בספר הצאצאים, עמוד 105, מספר 29)
חיה שרה אלכסנדר (Q87158953) | או: אלכסנדרוב | רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א | השם שרה - נקראה על שם אחותה שנפטרה בגיל צעיר. (ייתכן שהיה לו עוד שם: חנה. מקור: 'הערות וביאורים' המצוין להלן). היה לה בן בשם שניאור זלמן אלכסנדר. ושלוש בנות: רבקה [המופיעה להלן], צביה גיטל [בעלה זאב וואלף לעמפערט] וסטערנא [בעלה דוב בער פראדקין]. שם בעלה הוא אהרן אלכסנדרוב (בנו של חיים משה משקלאוב) ממנו היו לה הילדים. אחרי פטירתו התחתנה שוב עם אהרן מקרמנצ'וג (בן דודתו פריידא - המופיע בעץ זה). אחרי שלוש שנים היא נפטרה, לא היה להם ילדים. (מקורות הערה זו: קיצור תולדות חב"ד עמוד 111. ותולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק פד, עמוד קסז (וראו פרק ל"ו וראו הערות וביאורים, פורים תש"פ עמוד 80 בהערה). שלשלת היחס מורחב עמוד טו הערה 68.)
כאן מופיעים ילדיו מאשתו הראשונה, בת זלמן (בן אליהו) ריבלין (ייתכן ששמה הפרטי היה בתיה) | מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה | היה לו בת נוספת בשם 'רבקה' (נחשפה מצבת נכדת האדמו"ר האמצעי) |. לילדיו מאשתו השנייה, אחייניתו, ראו בענף טברסקי | (כאן נטען שבתו חנה חישא היא מאשתו השנייה. ושהיה לו עוד בת בשם אדל מאשתו השנייה)
מספר 38 ומספר 49 בספר הצאצאים היה להם שלושה ילדים. בן שמובא כאן ושתי בנות, אחת בשם רבקה (ספר הצאצאים: עמוד 198 מספר 136) שהתחתנה עם יהודה לייב שניאורסון רבה של הומיל מספר 281 בספר הצאצאים - מופיע בענף ליאדי, ואחת בשם פרל שהתחתנה עם שניאור זלמן מרדכי שניאורסון מזיטומיר מספר 123 בספר הצאצאים - מופיע בענף טברסקי, ובענף זלמנסון
שניאורסון. קברו. אשתו הראשונה היא ראדע פריידא והיה להם שלושה ילדים (ספר הצאצאים: עמוד 161 מספר 48, ועמוד 133 מספר 32, וקיצור תולדות חב"ד עמוד 158, ובספר הצאצאים עמוד 169 מספרים 81, 82, 83), בזיווג שני נישא לגולדה בת הרב"ש והיה להם שני ילדים (קיצור תולדות חב"ד עמוד 97, עמוד 142 ועמוד 158, בספר הצאצאים עמוד 169 מספרים 84, 85)
לישראל נח היו ארבע נשים: פריידא, זלטא, נחמה דינה וחנה חישא המובאות בפנים. שתיים מהן היו בנות-דודות שלו (חנה חישא ופריידא). היו לו ילדים מכל ארבעת הנשים, אך לא ידוע בוודאות מי מילדיו בן של איזו אישה. לכן הנשים מובאות כאן באופן כזה שלא רואים מי היא אמו של איזה ילד (לפירוט ראו בהערה 10 בעץ האדמורי"ם) | ילדים נוספים שהיו לישראל נח ולא מופיעים בפנים העץ: שניאור דובער שניאורסון, שיינא שיינבערג, משה שניאורסון, פייגא, שפרה שניאורסון (נפטרה בילדותה), דוד שניאורסון (נפטר בילדותו), מלכה שניאורסון (נפטרה בילדותה), מנוחה רחל, יוכבד, יעקב יוסף שניאורסון, זוסיא שניאורסון, מנחם נחום שניאורסון
מספר 111 בספר הצאצאים | היו לו שלושה ילדים: (מאיר) שלום שכנא שניאורסון (התחתן עם רבקה בת לוי יצחק שניאורסון מלאדי מופיע בענף חיים אברהם ובענף חיים שנ"ז), יהודה לייב שניאורסון (התחתן עם רבקה בת לוי יצחק זלמנסון ספר הצאצאים: עמוד 214 מספר 281 מופיע בענף חיים שנ"ז) וברוך שניאורסון (ספר הצאצאים: עמוד 214)
אודותיו ראו ב'הנסיך', אליהו יוחנן גוראריה, מכון אהלי שם ליובאוויטש, סיון תשע"ט קישור למהדורה קודמת של הספר, תשע"ו וכן בקובץ 'תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של אדמו"ר מהר"ש', יוסף יצחק מלול, ניו יורק אייר תשע"ט | הובאה כאן רק אשתו השנייה כי הייתה ממשפחת שניאורסון. ילדיהם: ישראל דובער שניאורסון, מוסיא וחנה (עוזרמן). מאשתו הראשונה לא היו לו ילדים. ילדיו מאשתו השלישית: בנימין ומאנדלה (עדמה). לשתי הנשים האחרות, הראשונה והשלישית, ראו: ספר הצאצאים עמוד 197 מספר 132
שם משפחתם: הורנשטיין. ילדיהם (מלבד שני ילדיהם המופיעים כאן בעץ): שמואל הורנשטיין (ילדיו: אורי, מרים). רחל לנדא (בנה: זלמן דוד. אודותיו ראו כאן וכאן וכאן). לאה הורנשטיין.
לא היה להם ילדים. הם אימצו את אחיינם שאמו נפטרה, כשהיה ילד קטן. גם הם וגם האחיין נרצחו בשואה (מקורות: אגרות קודש של אביה וחותנו - אדמו"ר הריי"ץ, חלק ו' עמוד נ"ה וחלק י"ב עמוד קנ"ג. וכן בתשורה שוויכא תשע"ב, עמוד 65, ועמוד 70).
קלמן ליס היה בעלה השני וממנו שני ילדיה (היא ילדה בן נוסף ונפטרה בעת לידתו וגם הוא נפטר [או בעת הלידה או תקופה קצרה אחר כך]). בעלה הראשון היה שמואל רובינשטיין ולא היה להם ילדים (מקורות: אגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ, חלק י"ד עמוד שנ"ה, ת"ש | מנחם שמואל סלונים, "תולדות משפחת הרב מליאדי",עמוד 110 מספר 305 תש"ו | מנחם מנדל שניאורסון, ספר התולדות אדמור מהר"ש עמוד 33, תש"ז | שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים עמוד 241 מספר 315, תשמ"א)
אמו נפטרה כשהיה תינוק, גדל אצל דודיו מנחם מנדל ושיינא הורנשטיין, ונרצח כילד בשואה (מקורות: מספר 628/ג בספר הצאצאים | כן יש תיקון של הרבי מלובביץ' למנחם שמואל סלונים - עורך הספר "תולדות משפחת הרב מליאדי", שם הרבי מעיר לו שחיסר את יעקב יוסף ליס אצלו בעמוד 144והרבי מתקן שצריך להוסיף זאת בספרו | מקורות נוספים ועל האימוץ: בהערה אצל הורנשטיין הוריו המאמצים-דודים, ובהערה אצל הוריו הביולוגיים)
העץ מבוסס בעיקרו על הלפרין, ספר הצאצאים: שמואל אלעזר הלפרין, 1980, ספר הצאצאים - ספר הצאצאים (Q90372040) מקורות נוספים: 1] מפקד עיריית אורשא - 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב978-08266-5532-5 2] תולדות משפחת הרב מליאדי - מנחם שמואל סלונים, תולדות משפחת הרב מלאדי, 1946 3] הערות הרבי מלובביץ' על ספרו של סלונים - הערות הרבי מלובביץ', נובמבר 1947 4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד (150 עמודים ראשונים ניתן לצפות כאן באוצר החכמה) 5]קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א 6] מקור נוסף שנלקח הרבה - שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122 7] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד 8]עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15) 9] מקורות נוספים מצוין בהערות 10] לעץ מקביל בשפה היידיש בוויקיפדיה ביידיש, ראו ב-עץ ליובאוויטש-שניאורסון(ביידיש)
הערה חשובה: כשיש שינוי בין הלפרין-ספר הצאצאים לקוביטשעק-הערות התמימים, נכתב פה לפי קוביטשעק מכיוון שכפי הכתוב אצלו הוא השתמש במסמכים וחומר שאצל עורך ספר הצאצאים לא היה ואצל קוביטשעק זה מעודכן יותר.
11] חלק מהמקורות מופיעים רק בענפי המשנה, כאשר ישנו נשוא הערך בענף משנה - בדרך כלל המקורות יהיו רק בענף המשנה כדי לא להכביד כאן על העץ
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
