שלמה זלמן שניאורסון

רבי שלמה זלמן^[1] בן רבי יהודה לֵיבּ שניאורסון (מכונה ה"מגן אבות" על שם ספרו; קיץ^{[דרוש מקור]} ה'תק"ץ (1830, לובביץ') – כ"ז באייר תר"ס, 26 במאי 1900) היה האדמו"ר השני של חסידות קאפוסט, ענף של חסידות חב"ד.

האדמו"ר מחב"ד קאפוסט
שלמה זלמן שניאורסון

מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, ברדיצ'ב, תרס"ב (1902)
לידה	1830 ה'תק"ץ לובביץ', רוסיה
פטירה	26 במאי 1900 (בגיל 70 בערך) כ"ז באייר ה'תר"ס
כינוי	ה"מגן אבות"
מדינה	האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	?–1900
השתייכות	חב"ד-קאפוסט
חיבוריו	מגן אבות
בת זוג	חנה
שם השושלת	משפחת שניאורסון
אב	יהודה לייב שניאורסון
צאצאים	הרב יהודה ליב
אדמו"ר מחב"ד-קאפוסט ה־חמישי בחב"ד, ה־שני בקאפוסט 12 באוקטובר 1866 – 26 במאי 1900 (33 שנים) מקביל ל שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה) → אביו יהודה ליב שניאורסון שלום דובער שניאורסון (מרציצה) ←
שמריהו נח שניאורסון ←
פרסים והוקרה	תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית

חייו

נולד לרבי יהודה לֵיבּ שניאורסון מקאפוסט, בשנת תק"ץ. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו גם בתורת החסידות. נישא לחנה^[2], בתו של רבי יעקב אריה לייב לוריא מליעפלי, בי' בטבת ה'תר"ז (29 בדצמבר 1846). מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ללובביץ'.

רבי שלמה זלמן היה נכדו של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק). חמישה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כאדמו"רים, כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה ליב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", השוכנת דרומית לוויטבסק (היום בבלארוס).

מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, הצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי בעל התניא מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוון להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמו"רות שלושים וארבע שנים. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.

בנו יהודה ליב היה בנו היחיד^[3]. ממלאי מקומו אחרי מותו היו אחיו, רבי שלום דובער מרציצה ואדמו"ר הרש"נ רבי שמריה נח מבוברויסק. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון, שנפטר בשנת ה'תר"ע.

תמך ביוזמת חובבי ציון^[4].

בחיי סבו הצמח צדק, רשם פעמים מאמר חסידות מתורת סבו (בתפקיד החוזר), שניים מתוכם נדפסו בסדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הנחות" בהוצאת ספרים קה"ת^[5].

מאמרי החסידות שלו

השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.

ספרו מגן אבות, יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת ה'תרס"ב, שנתיים לאחר פטירתו. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה ליב, שכתב את ההקדמה על הספר. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם בגימטריה "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפולאצק, ונדפס בווילנה בשנת ה'תרס"ג.

בכ"ה בתשרי תש"ל (7 באוקטובר 1969), אמר הרבי מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון לגיסו הרב שמריהו גוראריה^[6] שמאמרי החסידות בספר "מגן אבות" הם "געשמאקע מאמרים" (מאמרים עם טעם טוב), "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר . . הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". ובספר "אגרות קודש" של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון^[7], כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".

באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה של כמה כרכים מכתב יד, מאוסף כתבי היד של הספרייה^[8]. בהם כתב יד של ה"מגן אבות"^[9] ובהם כתבי יד שככל הנראה שלו^[10].

מחסידיו המפורסמים

בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר תולדות חב"ד "בית רבי", ורבי יוסף רוזין, ה"רוגאטשובי". בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים שייך במקורו לחב"ד-קאפוסט - חסידיו של רבי שלמה זלמן^[11][12].

עצי משפחה

עץ משפחתו

רבי שניאור זלמן מלאדי                                                                                     דבורה לאה אלטשולר[א]   רבי דובער שניאורי                                                                     הצמח צדק, רבי מ"מ שניאורסון   חיה מושקא שניאורסון (אנ')                                                                                                                                                                             זלטא שניאורסון[ב]   רבי ישראל נח שניאורסון   שרה שניאורסון[ג]   ‏(1) רבי יהודה לייב שניאורסון               בתו של שלמה פריידעס[ד]                               ברוך שלום שניאורסון[ה]                                                                                                                                                                                               אסתר ליבא שניאורסון   רבי שמריה נח שניאורסון       רחל מוניסזון[ו]   רבי שלמה זלמן שניאורסון         רבקה[ז]           רבי שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה)               מרדכי שניאורסון                                                                                                                                                                                                 מנחם מנדל[ח] שניאורסון (בברויסק)   מוסיא (אשת דוד ברבש)[ח]   גב' גינזבורג[ח]   גב' הנלין[ח]   (2) יהודה לייב שניאורסון[ח]   גב' וישלצקי[ח]   הרב שניאור[ט][ח] זלמן שניאורסון   רחל מגזניק[ח]     משה שניאורסון[ח]   (3) יהודה לייב שניאורסון[ח]   ביילא שניאורסון                                                                                                                                       ברוך שניאורסון[י]   ישראל משה ברבש[י"א]   שיינה רבקה[י"ב]   שמואל בזפלוב[י"ג]       דבורה לאה שניאורסון[י"ד]   יצחק שניאורסון (אנ') [ט"ו]   פישל שניאורסון   חיים ישעיה שניאורסון[ט"ז][ח]   אשתו   פנחס שניאורסון                                                                                                                       רחל שניאורסון   שניאור זלמן ברבש[י"ז]       מנחם ברבש   שטרה דובקין[י"ח]   אליהו דובקין                       חנה בזפלוב[י"ט]                                                                             גבי ברבש   אורי ברבש[כ]   בני ברבש[כ"א]   נחמה דקל   יהודה דקל                                                                                       אבישי דקל - עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט - להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[כ"ב] - אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים הערות: ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)‏ ‏זלטא שניאורסון‏ (Q91481822). מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים ספר הצאצאים עמוד 135 לענף שלו ראו כאן ספר הצאצאים עמוד 172 מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים ספר הצאצאים, עמוד 214 ‏שניאור זלמן שניאורסון (רעפקא)‏ (Q90392481) מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292 מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293 מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631) ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578 ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578 ‏חיים ישעיה שניאורסון‏ (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387 או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293 בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631) מספר 2169 בספר הצאצאים מספר 2170 בספר הצאצאים מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

לקריאה נוספת

• עמרם בלוי, "שמע שלמה: תולדות ושיחות כ"ק אדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט", היכל הבעש"ט י"ז, כסלו תשס"ז, עמודים ק"ט–קמ"ג, באתר היברובוקס
• "מכתבים ושיחות מהרה"ק מקאפוסט", היכל הבעש"ט ל"ט, חורף תש"פ, עמודים ע"ה–פ"ה

קישורים חיצוניים

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' שלמה זלמן שניאורסאהן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ג, עמוד 44, באתר היברובוקס
• חיים מאיר היילמן, בית רבי, קכ"ד, עמוד א' – קכ"ה, עמוד א', באתר היברובוקס
• מגן אבות א, באתר היברובוקס
• מגן אבות ב, באתר היברובוקס
• "מגן אבות" באתר הספרייה הלאומית
• שלמה זלמן שניאורסון (1830–1900), מקפוסט, דף שער בספרייה הלאומית