שלום דובער שניאורסון (רצ'יצה)

אדמו"ר מחב"ד-קפוסט
**שלום דובער שניאורסון**
	אין תמונה חופשית
לידה	1836; ה'תקצ"ו; לובביץ'
פטירה	1908 (בגיל 72 בערך); ט"ז בתשרי תרס"ט
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום מגורים	רצ'יצה
מקום פעילות	רצ'יצה
תקופת הפעילות	1883–1908 (כ־25 שנים)
השתייכות	חסידות קאפוסט
רבותיו	אביו האדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט וסבו אדמו"ר הצמח צדק
שם השושלת	משפחת שניאורסון
אב	האדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט
צאצאים	הרב שניאור זלמן (מסטרדוב); הרב חיים; הרב משה; הרב יהודה לייב; רחל
	1899–1908; (כ־9 שנים)
מקביל ל	שלמה זלמן שניאורסון, שמריה נח שניאורסון
	→ שלמה זלמן שניאורסון שמריה נח שניאורסון ←
פרסים והוקרה	תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית

הרב שלום דובער שניאורסון (הרשד"ב) (ה'תקצ"ו, 1836^[1] - ה'תרס"ט, 1908) היה רב ברצ'יצה ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

ערך זה עוסק באדמו"ר מחב"ד-קאפוסט. אם התכוונתם לבן דודו בשם זהה, האדמו"ר החמישי מחב"ד-ליובאוויטש, ראו שלום דובער שניאורסון.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

תולדות חייו

נולד בשנת 1836 בעיירה לובביץ', לאדמו"ר יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט. למד אצל סבו רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), ואצל אביו. נישא לבתו של רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב (צאצא של רב ייבי מראשוני תנועת החסידות). עם פטירת סבו, הצמח צדק, בשנת 1866 נסע לעיר קאפוסט, שם כיהן אביו כאדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט. עם פטירת אביו חודשים ספורים לאחר פטירת סבו, התמנה אחיו, הרב שלמה זלמן שניאורסון, למלאות את מקום אביו כאדמו"ר לחסידי קאפוסט. באותו זמן נתקבל הרשד"ב לרב בעיר רצ'יצה (Rechytsa), הסמוכה לעיר הומיל בפלך מינסק, ומאז נודע שמו כאדמו"ר מרצ'יצה.

עם פטירת דודו, הרב ישראל נח שניאורסון האדמו"ר מניעזין בשנת ה'תרמ"ג, ובעיקר עם פטירת אחיו, האדמו"ר מקאפוסט בשנת ה'תר"ס, נהג הרשד"ב באדמורו"ת, לחסידי קאפוסט וניעזין, ביחד ובמקביל עם אחיו, רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק.

הרשד"ב היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים. הרשד"ב זכה ללמד תלמידים שמהם היו לאחר מכן מגדולי הרבנים ברוסיה ופולין. הוא הסמיך לרבנות את הרב שלמה יוסף זוין, ועוד רבים. גם ההוגה הרב הלל צייטלין היה מתלמידיו.

הלך לעולמו בט"ז בתשרי תרס"ט.

דברי חסידות

באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה של כרך הכולל מאמר חסידות שאמר, מאוסף כתבי היד של הספרייה^[2]

מחסידיו

ר' טוביה בלקין, היגר לארצות הברית ובשנת ה'תרצ"א עלה לארץ ישראל.

צאצאיו

הרב שניאור זלמן, ששימש כרב בכמה עיירות ברוסיה. אביו של הסופר והפסיכולוג ד"ר פישל שניאורסון.
הרב חיים ישעיה, היה חתנו של האדמו"ר מרדכי דב מהורונסטייפל. הוא שימש כרב בפריץ' וברומני (1865–1921).
ר' משה
ר' יהודה לייב, אביו של פנחס שניאורסון ממגיני תל חי.
רחל שנישאה לר' דוד יהושע העשיל מאגאזאניק שנספה באניה סטרומה.

מידע נוסף עץ משפחתו ...

עץ משפחתו

רבי שניאור
זלמן מלאדי

דבורה לאה
אלטשולר^{[hebrew 1]}

רבי דובער שניאורי

הצמח צדק, רבי
מ"מ שניאורסון

חיה מושקא
שניאורסון (אנ')

זלטא
שניאורסון^{[hebrew 2]}

רבי ישראל
נח שניאורסון

שרה
שניאורסון^{[hebrew 3]}

‏(1) רבי יהודה
לייב שניאורסון

בתו של שלמה פריידעס^{[hebrew 4]}

ברוך שלום שניאורסון^{[hebrew 5]}

אסתר ליבא
שניאורסון

רבי שמריה
נח שניאורסון

רחל מוניסזון^{[hebrew 6]}

רבי שלמה זלמן שניאורסון

רבקה^{[hebrew 7]}

רבי שלום דובער
שניאורסון (רצ'יצ'ה)

מרדכי שניאורסון

מנחם מנדל^{[hebrew 8]}
שניאורסון (בברויסק)

מוסיא (אשת
דוד ברבש)^{[hebrew 8]}

גב' גינזבורג^{[hebrew 8]}

גב' הנלין^{[hebrew 8]}

(2) יהודה לייב
שניאורסון^{[hebrew 8]}

גב' וישלצקי^{[hebrew 8]}

הרב שניאור^{[hebrew 9]}^{[hebrew 8]} זלמן שניאורסון

רחל מגזניק^{[hebrew 8]}

משה
שניאורסון^{[hebrew 8]}

(3) יהודה לייב
שניאורסון^{[hebrew 8]}

ביילא
שניאורסון

ברוך שניאורסון^{[hebrew 10]}

ישראל משה ברבש^{[hebrew 11]}

שיינה רבקה^{[hebrew 12]}

שמואל בזפלוב^{[hebrew 13]}

דבורה לאה שניאורסון^{[hebrew 14]}

יצחק שניאורסון (אנ') ^{[hebrew 15]}

פישל
שניאורסון

חיים ישעיה שניאורסון^{[hebrew 16]}^{[hebrew 8]}

אשתו

פנחס
שניאורסון

רחל שניאורסון

שניאור זלמן ברבש^{[hebrew 17]}

מנחם ברבש

שטרה דובקין^{[hebrew 18]}

אליהו דובקין

חנה בזפלוב^{[hebrew 19]}

גבי ברבש

אורי ברבש^{[hebrew 20]}

בני ברבש^{[hebrew 21]}

נחמה דקל

יהודה דקל

אבישי דקל

- עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט
- להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון^{[hebrew 22]}
- אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים
הערות:

[H 1]
‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)‏
[H 2]
‏זלטא שניאורסון‏ (Q91481822).
[H 3]
מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים
[H 4]
ספר הצאצאים עמוד 135
[H 5]
לענף שלו ראו כאן
[H 6]
ספר הצאצאים עמוד 172
[H 7]
מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים
[H 8]
ספר הצאצאים, עמוד 214
[H 9]
‏שניאור זלמן שניאורסון (רעפקא)‏ (Q90392481)
[H 10]
מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292
[H 11]
מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293
[H 12]
מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם
[H 13]
שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)
[H 14]
ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578
[H 15]
ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578
[H 16]
‏חיים ישעיה שניאורסון‏ (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי
[H 17]
מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387
[H 18]
או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293
[H 19]
בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)
[H 20]
מספר 2169 בספר הצאצאים
[H 21]
מספר 2170 בספר הצאצאים
[H 22]
מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

סגירה

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד

לקריאה נוספת

יהושע פישל שניאורסון, ליבל'ה מסארטדליץ, האדמו"ר מרצ'יצ'ה בימי הפרעות, 'סיפורי התגלות חסידיים', מהדורת 1976, [2009], תל אביב.
אנציקלופדיה לחסידות, בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו
עמרם בלוי, דובר שלום: תולדות ימי חייו של הרה"ק רבי שלום דובער שניאורסהן מרעציצא, היכל הבעש"ט כרך כ"ג, תמוז תשס"ח, עמ' קמט-קסב

הערות שוליים

[1]
על פי מפקד מחוז אורשא משנת 1851, הוא נולד בשנת 1836. ראה אגרות קודש הצמח צדק מהדורת תשע"ג עמוד קכא
[2]
כרטיס 577 "מה ששמעתי ברעציצע שבועות תרנ"ב" מאמר ד"ה "האלף לך שלמה" (עמ' מד (22))
[3]
מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
[4]
לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
[5]
פריט Q29348543 בוויקינתונים‏
[6]
לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
[7]
רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
[8]
הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
[9]
צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
[10]
הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
[11]
עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
[12]
א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
[13]
בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
[14]
א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
[15]
נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
[16]
א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
[17]
נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
[18]
בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
[19]
התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
[20]

1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)

מידע נוסף תקופת חייו של הרב שלום דובער שניאורסון על ציר הזמן ...

תקופת חייו של הרב שלום דובער שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמן

סגירה

[3] [H 1]
‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)‏

[4] [H 2]
‏זלטא שניאורסון‏ (Q91481822).

[5] [H 3]
מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים

[עמוד135-6] [H 4]
ספר הצאצאים עמוד 135

[7] [H 5]
לענף שלו ראו כאן

[עמוד172-8] [H 6]
ספר הצאצאים עמוד 172

[9] [H 7]
מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים

[עמוד214-10] [H 8]
ספר הצאצאים, עמוד 214

[11] [H 9]
‏שניאור זלמן שניאורסון (רעפקא)‏ (Q90392481)

[12] [H 10]
מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292

[13] [H 11]
מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293

[14] [H 12]
מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם

[15] [H 13]
שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)

[16] [H 14]
ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578

[17] [H 15]
ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578

[18] [H 16]
‏חיים ישעיה שניאורסון‏ (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי

[19] [H 17]
מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387

[20] [H 18]
או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293

[21] [H 19]
בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)

[22] [H 20]
מספר 2169 בספר הצאצאים

[23] [H 21]
מספר 2170 בספר הצאצאים

[24] [H 22]
מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

[1] [1]
על פי מפקד מחוז אורשא משנת 1851, הוא נולד בשנת 1836. ראה אגרות קודש הצמח צדק מהדורת תשע"ג עמוד קכא

[2] [2]
כרטיס 577 "מה ששמעתי ברעציצע שבועות תרנ"ב" מאמר ד"ה "האלף לך שלמה" (עמ' מד (22))

[26] [3]
מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו

[28] [4]
לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון

[29] [5]
פריט Q29348543 בוויקינתונים‏

[30] [6]
לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון

[31] [7]
רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111

[32] [8]
הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.

[33] [9]
צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".

[34] [10]
הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)

[35] [11]
עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון

[36] [12]
א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.

[37] [13]
בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ

[38] [14]
א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)

[39] [15]
נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)

[40] [16]
א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.

[41] [17]
נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)

[42] [18]
בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)

[43] [19]
התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

[44] [20]

1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)

[1]

[2]

[hebrew 1]

[hebrew 2]

[hebrew 3]

[hebrew 4]

[hebrew 5]

[hebrew 6]

[hebrew 7]

[hebrew 8]

[hebrew 9]

[hebrew 10]

[hebrew 11]

[hebrew 12]

[hebrew 13]

[hebrew 14]

[hebrew 15]

[hebrew 16]

[hebrew 17]

[hebrew 18]

[hebrew 19]

[hebrew 20]

[hebrew 21]

[hebrew 22]