שמואל שניאורסון

רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"ד – י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 1834 – 26 בספטמבר 1882) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש. אחר פטירת אביו רבי מנחם מנדל שניאורסון התפצלה חסידות חב"ד, והוא מילא את מקום אביו באדמו"רות חב"ד בעיירה לובביץ'. בראש החסידות בלובביץ' עמד משנת ה'תרכ"ו (1866) עד פטירתו.

ערך זה עוסק באדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד. אם התכוונתם לרב בעיר ניקולייב, ראו שמואל שניאורסון (ניקולייב).

רבי שמואל שניאורסון מלובביץ'
שמואל שניאורסאהן

אין תמונה חופשית
לידה	1834 ב' באייר ה'תקצ"ד לובביץ', רוסיה
פטירה	1882 (בגיל 48 בערך) י"ג בתשרי ה'תרמ"ג לובביץ', רוסיה
כינוי	אדמו"ר המהר"ש
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בלובביץ'
מדינה	האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	? – 14 בספטמבר 1882
השתייכות	חב"ד ליובאוויטש
בת זוג	שטערנה (בת חיים שנ"ז שניאורסון) רבקה (נכדת דובער שניאורי)
שם השושלת	משפחת שניאורסון
אב	מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
אם	חיה מושקא שניאורסון (אנ')
צאצאים	שניאור זלמן אהרן שניאורסון, שלום דובער שניאורסון
מספר צאצאים	6
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־4 29 במרץ 1866 – 26 בספטמבר 1882 (16 שנים) → מנחם מנדל שניאורסון "הצמח צדק" (שניאור זלמן אהרן שניאורסון) שלום דובער שניאורסון ←
תפקידים נוספים	אדמו"ר
פרסים והוקרה	תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית
חתימה

ביוגרפיה

נולד בעיירה לובביץ' שברוסיה, לרבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), האדמו"ר השלישי של חב"ד, ולאמו חיה מושקא (אנ'), בתו של אדמו"ר האמצעי, רבי דובער שניאורי, האדמו"ר השני של חב"ד. בצעירותו למד מפי אביו.

בחודש סיון שנת ה'תר"ז (1847) התחתן עם אחייניתו סטערנא^[1] - בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן. כעבור שלושה חודשים נתאלמן. לאחר זמן התחתן עם בת דודתו רבקה^[2], נכדת האדמו"ר האמצעי.

מצעירותו הייתה בריאותו רופפת, ולשם חיזוקה עסק, על פי המלצות רופאים, בעבודות פיזיות, בעיקר בנגרות ובכתיבת סת"ם^[3].

קרוב לפטירתו של אביו הורה לו האב לקבל חסידים ולחזור לפניהם מאמרי חסידות. אביו נפטר בי"ג בניסן ה'תרכ"ו (1866), והוא התמנה לאדמו"ר במקומו^[4], למרות היותו צעיר הבנים. כמה מאחיו עברו למקומות אחרים, והקימו חצרות משלהם שהיו ענפים נוספים של החסידות, כגון חסידות קאפוסט.

היה בעל תואר "אזרח נכבד לדורותיו"^[5] של האמפרייה הרוסית^[6].

בשנת ה'תרל"א (1871) נשאל על ידי רבנים שונים לגבי כשרותם של תרנגולי ההודו. רבי שמואל פסק להתיר את התרנגולים, העיד כי בעיירה לובביץ' הם נאכלים "בלי שום פקפוק" וחיווה דעתו כי בין אלו שהובילו את המגמה להחמיר, היו בעלי זכויות החכירה של השחיטה שהרוויחו פחות משחיטת תרנגולי הודו^[7].

רבי שמואל פעל רבות בתקופתו להקמת יישובים יהודיים ברחבי רוסיה, ונסע לשם כך לעיר הבירה סנקט פטרבורג, להשתדל בעניין אצל השלטונות. כאשר הממשלה לא הטיבה עם חיי היהודים, התבטא שרוצה לנסוע לארץ ישראל ולקחת איתו "מאה אלף יהודים" (למרות עמדתו השלילית לגבי העלייה). לבסוף הוא נמנע מכך בעקבות עליית קבוצת ביל"ו, שנחשבו בעיניו כאנשים חופשים ולא דתיים, ולא רצה לתת להם תוקף. ידועה אמרתו: "אם היה אצל אנשי ביל"ו [תוספת המילים] באור ה' – "לכו ונלכה באור ה'", הייתי נוסע אתם"^[8].

כמו כן נסע רבות ברחבי אירופה לעסקנות ציבורית רבה. פעל רבות לסיכול פוגרומי הסופות בנגב, שהתרחשו ברוסיה בשנת תרמ"א (1881).

רבי שמואל היה חולה בסרטן. הוא נפטר בגיל 48, בי"ג תשרי ה'תרמ"ג (1882), לאחר שבועות ארוכים של מחלה סופנית. הובא למנוחות בבית העלמין של לובביץ' סמוך לאביו הצמח צדק. את הנהגת התנועה קיבל בנו הרבי שלום דובער שניאורסון, שייסד את ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.

חיבוריו

• לקוטי תורה – תורת שמואל – סדרה בת כעשרים וחמשה כרכים, של 'מאמרי חסידות' שאמר במשך שנות נשיאותו, מסודרים על פי סדר השנים, נדפסו בשנת תשע"א-תשע"ג בהוצאה חדשה בהוצאת קה"ת. כרך נוסף, בשם "דרושי חתונה", מכיל מאמרים מאדמו"ר המהר"ש מזמנים שונים בקשר לחתונות בני משפחה, חלקם נכתבו על ידו, וחלקם נכתבו על ידי חסידים.
• אגרות קודש – כרך אחד של מכתביו.
• תורת שמואל – דברי תורה וסיפורים שסופרו בשם המהר"ש, מלוקטים מכתבי נכדו רבי יוסף יצחק שניאורסון.

צאצאיו

• רבי שניאור זלמן אהרן ('הרז"א'). חתן דודו רבי ישראל נח שניאורסון מניעז'ין
• רבי שלום דובער שניאורסון ממלא מקום אביו
• אברהם סנדר. נפטר בגיל 8
• דבורה לאה אשת הרב משה אריה לייב גינזבורג
• חיה מושקא אשת הרב משה הורנשטיין
• רבי מנחם מנדל, חתן הרב עקיבא קורניצר מקראקא נכד ה"חתם סופר", ובזיווג שני חתנו של הרב נחום דובער שניאורסון מאוורוטש (בן דודו של רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש), קבור בבית העלמין בצפת

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד

לקריאה נוספת

• קובץ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרב מנחם מנדל שניאורסון, הוצאת קה"ת, תש"ו, ברוקלין נ.י^[27].
• ספר התולדות, כרך עשירי רבי שמואל אדמו"ר מהר"ש, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), חנוך גליצנשטיין, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת.
• פרק שישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
• יוסף יצחק קמינצקי, רבותינו נשיאינו - חלק ד', כ"ק אדמו"ר המהר"ש, כפר חב"ד
• שלשלת היחס (בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשע"א - עם השלמות ציונים והערות - עמוד ל"א).
• הרב אברהם שמואל בוקיעט, לכתחילה אריבער - משיחותיו ואגרותיו של הרבי מליובאוויטש על פתגמו של אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש "לכתחילה אריבער", תש"ס.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שמואל שניאורסון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמואל שניאורסון

• כמה מספרי הרבי מהר"ש, באתר ספריית חב"ד
• כך נעצרו הפוגרומים ברוסיה, באתר בית חב"ד
• אדמו"ר המהר"ש - ר' שמואל מליובאוויטש, באתר "MyTzadik"
• כמה דברים שלא ידעתם על אדמו"ר המהר"ש, באתר "עלי ספר"
• שמואל שניאורסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שמואל שניאורסון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. פריט Q90920401 בוויקינתונים
2. פריט Q87158243 בוויקינתונים
3. אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר מוהר"ש, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' 44
4. היה הממשיך הרשמי של החסידות, וזאת על פי צוואת האב. פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה; חסידות חב"ד באימפריה הרוסית; תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636.
5. פריט Q1982897 בוויקינתונים
6. צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמוד 92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא באוצר החכמה, קישור ישיר לעמוד 92) | שנים ראשונות, 2021, עמוד 567–666, ISBN 978-1-932349-08-5
7. רבי שמואל שניאורסון, אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש, קה"ת, עמ' ח
8. החסידות ושיבת ציון, יצחק אלפסי, עמ' 22.
9. מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
10. לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
11. פריט Q29348543 בוויקינתונים‏
12. לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
13. רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
14. הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
15. צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
16. הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
17. עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
18. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
19. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
20. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
21. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
22. א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
23. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
24. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
25. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
26. 
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)
27. רבי מנחם מנדל שניאורסון, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, נדפס בשנת תש"ז ולאחר מכן בשנת תשנ"ז, באתר אוצר החכמה

תקופת חייו של הרב שמואל שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמן