ישראל בהרב
איש עסקים ויזם היי-טק ישראלי, וקודם לכן טייס קרב ותת-אלוף בחיל האוויר הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל בהרב (נולד ב-30 באוקטובר 1945) הוא איש עסקים ויזם היי-טק ישראלי, תת-אלוף במילואים בחיל האוויר הישראלי.. בהרב הוא אלוף הפלות ובמהלך שירותו כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי נרשמו לזכותו 12 הפלות של מטוסי מיג 21. על פעילותו במהלך מלחמת יום הכיפורים עוטר בעיטור המופת.
 | |
| ישראל בהרב, 2010 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1945 (בן 79) שדות ים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השתייכות | צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1963–1993 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
פעולת סמוע מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
| תפקידים אזרחיים | |
| יו"ר חברת עידנית, יו"ר חברת Object technologies, מעורב בהקמת חברות Optolnics ו-Healinx, מנכ"ל בחברת הייעוץ BI-101, מנכ"ל של חברת מירג', מייסד חברת טראסטוור (Trustware) | |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
בהרב נולד וגדל בקיבוץ שדות ים. למשפחתו של ישראל בהרב שורשים בעולם החסידי, והוא צאצא של הרב שלמה רבינוביץ, האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק. סבו של ישראל בהרב, שלמה, שהיה ממייסדי כפר חסידים, הוא נינו של האדמו"ר וקרוי על שמו. ישראל בהרב עצמו הוא נינו של הרב צבי מאיר רבינוביץ, שהיה רבה של ראדומסק אחרי פטירת התפארת שלמה.
בהרב התגייס לצה"ל בשנת 1963 והתנדב לקורס טיס. הוא שימש כמדריך בבית הספר לטיסה והיה חבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר[1]. את גיחתו המבצעית הראשונה עשה ביולי 1966, במהלך הקרב על המים, כשנטל חלק בהפצצת מפעל הטיית הבניאס[1]. בנובמבר אותה שנה השתתף כטייס מטוס דאסו אוראגן בטייסת הצרעה בפעולת סמוע. במהלך הגיחה נפגע מטוסו של בן זוגו למבנה, יוחנן רוזר, שאיבד את עינו, ובהרב כיוון אותו במהלך הנחיתה. במלחמת ששת הימים הטיס מטוס אוראגן במסגרת טייסת 113 והשתתף בהפצצות שדות התעופה במדינות ערב במהלך מבצע מוקד. בגל הראשון היה במבנה שהפציץ את שדה התעופה פאיד. לאחר המלחמה עבר הסבה למטוסי מיראז' 3 ("שחק") בטייסת 117.
במלחמת ההתשה שירת כטייס מיראז' 3 בטייסת 101. במהלך המלחמה הפיל בקרבות אוויר שבעה מטוסים. טכניקת ההפלה שלו, באמצעות ירי תותחים, מכונה מאז בחיל האוויר "צרור בהרב"[1]. ביולי 1970 השתתף במבצע רימון 20, קרב אוויר המוני שנערך מול טייסים סובייטים. באותה שנה הודח מהטייסת לאחר חילוקי דעות עם מפקד הטייסת יפתח ספקטור, בעקבות תחקיר על קרב אוויר. בהרב עבר לשרת כסמ"ט ב' בטייסת אוראגן ששימשה לקורס אימון מבצעי לטייסים צעירים[2].
במלחמת יום הכיפורים שימש כסגן מפקד טייסת 101. ביום השני למלחמה, כאשר היה במהלך ריצת ההמראה בעת הזנקה ליירוט, התפוצץ גלגל המטוס. המטוס התרסק מיד לאחר ההמראה ובהרב נפגע. ידו הימנית נכוותה באורח קשה אך אף על פי כן חזר לטוס כשבמקביל המשיך לקבל טיפולים בבית החולים. לאחר שמפקד הטייסת, אבי לניר, נפגע ונפל בשבי הסורי, קיבל בהרב את הפיקוד על הטייסת והוביל אותה עד תום המלחמה. במהלך הקרבות הפיל בהרב שלושה מטוסים. על פעולותיו במלחמה זכה לעיטור המופת.
רשימת הפלותיו:
| מספר | תאריך הקרב | המטוס המפיל | המטוס שהופל | החימוש | פרטי ההפלה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 6 באוקטובר 1969 | מיראז' 3 |  מיג 21 מצרי | תותחים | מעל ביצות אגם מנזלה, בדלתה |
| 2 | 6 באוקטובר 1969 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[3] |
| 3 | 25 במרץ 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | צפונית לאסמאעיליה[4] |
| 4 | 27 במרץ 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | אזור כותמיה |
| 5 | 27 במרץ 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | טיל | הפלה שנייה באותו הקרב[5] |
| 6 | 10 ביולי 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | טיל | מעל הדלתה, מזרחית למנצורה |
| 7 | 10 ביולי 1970 | מיראז' 3 | מיג 21 מצרי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[6] |
| 8 | 13 בספטמבר 1973 | מיראז' 3 |  מיג 21 סורי | טיל | במהלך קרב אוויר המוני בסמוך לטרטוס |
| 9 | 13 בספטמבר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[7] |
| 10 | 23 באוקטובר 1973 | מיראז' 3 | מיג 21 סורי | תותחים | במהלך קרב אוויר המוני מעל דמשק |
| 11 | 24 באוקטובר 1973 | נשר | מיג 21 מצרי | תותחים | בקרב אוויר המוני מערבית לסואץ ג'בל עוביד[8] |
| 12 | 24 באוקטובר 1973 | נשר | מיג 21 מצרי | תותחים | הפלה שנייה באותו הקרב[9] |
בהמשך הקריירה הצבאית שלו היה בהרב שותף בצוות שנועד לבחון ולהחליט מה יהיה מטוס הקרב הבא של חיל האוויר. הוא הוביל את הבחירה במטוסי מקדונל דאגלס F-15 איגל ולקראת קליטתם בחיל האוויר הישראלי שימש קצין הפרויקט במחלקת אמצעי לחימה. במהלך התקופה נדרש לשכנע את שר הביטחון שמעון פרס בנחיצות רכישת המטוסים על פני אופציות אחרות[10]. בהמשך שירת כמפקד טייסת תעופה וסגן מפקד בסיס עציון בסיני. ב-1977 מונה למפקד טייסת 113 ("הצרעה"), אז טייסת מטוסי כפיר. במסגרת זו פיקד על מטוסי הטייסת במהלך "מבצע מרגלית", הפצצת יעדי מחבלים בלבנון[11]. לאחר שנה וחצי של לימודים בקולג' של חיל האוויר המלכותי מונה בשנת 1982 לראש מחלקת אמצעי לחימה (אמל"ח) במטה חיל האוויר. בהרב שירת בתפקיד עד 1984. הוא התנגד להמשך פרויקט הלביא לאחר שמצא שהמטוס לא ענה לצורכי החיל[1]. בעקבות התנגדותו ל"לביא" הועבר מחיל האוויר[1] ומונה לראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון.
בהרב חזר לחיל האוויר ושירת כראש להק המודיעין בדרגת תת-אלוף (בשנים 1988–1990). בתפקידו האחרון בצה"ל שירת כנספח צבאי באוסטריה ובשווייץ. בהרב סיים את שירות הקבע ב-1993. גם לאחר שחרורו המשיך לשרת בהתנדבות כמדריך טיסה במילואים עד גיל 60. בספטמבר 2003 פרסם מכתב גלוי תחת הכותרת "אתם לא חברים" ובו יצא נגד מכתב הטייסים הסרבנים[12].
במהלך הקריירה העסקית שלו היה מעורב בהרב במספר מיזמי היי-טק. הוא שימש כיו"ר פעיל בחברת "עידנית" לאחר היווסדה ב-1995, החברה נמכרה ומוזגה אל חברת "סאיטקס ויז'ן" ונמכרה ב-2005 ל-HP תמורת 230 מיליון דולר. בשנים 1998 עד 2000 עמד בראש חברת Objet technologies והיה מעורב בהקמת חברות Optolnics ו-Healinx. בהרב ייסד ושימש כמנכ"ל בחברת הייעוץ BI-101 וכיהן כמנכ"ל של חברת מירג', חברת השקעות ציבורית שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ב-2003 ייסד עם אייל דותן את חברת באפרזון סקיוריטי (Bufferzone Security) העוסקת בהגנת מחשבים מפני וירוסים, סוסים טרויאנים וקודים עוינים, באמצעות טכנולוגיית וירטואליזציה.
בהרב בוגר הקולג' של חיל האוויר המלכותי, בעל תואר ראשון בהצטיינות בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.
חיים אישיים
בהרב היה נשוי לפועה עד למותה ב-2023 ולהם שלושה ילדים, שניים מבניו טייסים אף הם.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ישראל בהרב באתר חברת טראסטוור
- צאלה קוטלר, מכורים סדרתיים, באתר גלובס, 10 ביולי 2008
- עיטור המופת שהוענק לישראל בהרב, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, אוקטובר 1973
ישראל בהרב מספר על תאונה ועל קרבות אוויר, ראיון באתר יוטיוב- מירב הלפרין, שני מיגים ביד אחת, בטאון חיל האוויר 121, פברואר 1981, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- אל"מ י' (ישראל בהרב), המלכוד הכפול, בטאון חיל האוויר 153, יולי 1986, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- יולי חרומצ'נקו, הספר השחור של בהרב, בטאון חיל האוויר 197, אייר תשנ"ד - אפריל 1994, עמ' 37 - 42, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- אבינועם מיסניקוב, הפלת מטוס האורגן של סרן מרדכי פינטו אתר מרקיע שחקים
- מוטי חבקוק ואילן ורשאי מטוסים ומיתוסים בטאון חיל האוויר גיליון 155 (256) פברואר 2004
סרטי קרבות אויר ותקיפת שדות תעופה של ישראל בהרב, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
מלחמת יום כיפור: אחד הניצחונות הגדולים של חיל האוויר, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2021
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.