Remove ads
שדה תעופה במצרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדה התעופה פאיד (באנגלית: RAF Faid או Fayid או Fayed) הוא שמם של שני שדות תעופה צבאיים מצריים הנמצאים במחוז איסמעיליה במצרים, ממערב לאגם המר הגדול. שניהם נקראים כשם העיירה הסמוכה פאיד (כ-8 ק"מ מדרום מזרח לשדה) שלחופו המערבי של האגם המר הגדול[2]. השדה הישן והנטוש ממוקם כ-23 קילומטר דרומית לאסמאעיליה וכ-116 קילומטר מצפון מזרח לקהיר. החדש ממוקם כ-4.7 קילומטרים דרומית לשדה הישן.
סמל חיל האוויר המצרי | |||||||||||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||
סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||||||||||
מפעיל | חיל האוויר המצרי | ||||||||||||||||||||||
מפעיל בעבר |
חיל האוויר הישראלי (אוק' 1973 – פבר' 1974) חיל האוויר המלכותי (1935-1955) חיל האוויר התשיעי (1942-43) | ||||||||||||||||||||||
בעלים | צבא מצרים | ||||||||||||||||||||||
עיר סמוכה | אסמאעיליה, מצרים | ||||||||||||||||||||||
משרת את | מטה חטיבה אווירית 282 | ||||||||||||||||||||||
קואורדינטות |
30°22′17″N 32°16′14″E (מיקום השדה הישן הנטוש) 30°19′49.5″N 32°16′11.9″E (מיקום השדה החדש) | ||||||||||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 11 מטר (36 רגל) | ||||||||||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
שדה התעופה RAF Faid נבנה על ידי השלטון הבריטי במצרים, לפני מלחמת העולם השנייה, ושימש את חיל האוויר המלכותי ואת חיל האוויר התשיעי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. שדה התעופה היה חלק מהמערך הבריטי סביב תעלת סואץ, שהשתרע על שטח של למעלה מ-10,000 קמ"ר וכלל 17 שדות תעופה[3]. בפאיד היה שדה התעופה הגדול ביותר, בצמוד למטה הראשי של הפיקוד הבריטי במזרח התיכון[4], שהועבר אליה מקהיר בשנת 1946[5]. כן הוצב בפאיד מכ"ם שחלש על אזור נרחב בישראל[6].
בשנת 1954 נחתם הסכם בין בריטניה למצרים לפיו החיילים הבריטים יפונו בהדרגה מאזור תעלת סואץ. כחלק מהסכם זה פונה השדה בשנת 1955 ועבר לשמש את חיל האוויר המצרי[7]. במבצע מוקד הושמדו המטוסים בבסיס על ידי חיל האוויר הישראלי.
ב-20 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, כבש צוות של סיירת מטכ"ל את אזור שדה התעופה פאיד, לאחר קרב קצר שבו נהרג קצין צה"ל אמתי נחמני[8][9]. ומ-21 באוקטובר הפעיל אותו במשך ארבעה חודשים תחת השם "בסיס חיל־האוויר נחשון"[10], שם שהוצע על ידי יגאל ידין[8]. בבסיס פעל גם בית חולים צבאי במהלך תקופת המלחמה[11][12] וכן פעלו בו מסוף אוטובוסים[13] וישיבה שהוקמה בידי שני רבנים צבאיים צעירים: סרן הרב מרדכי הלפרין וסרן הרב יהושע בן מאיר[14], בתמיכתו של ראש ישיבת נתיב מאיר, הרב אריה בינה[15].
כבר ביום ההפעלה הראשון של השדה נחת בו מטוס נשר נחיתת חרום, לאחר שנפגע מאש נ"מ מצרית. את הנחיתה הכווין מפקד הבסיס, אליעזר (צ'יטה) כהן, שעלה על הדת"ק ועם מכשיר קשר הנחית את המטוס הפגוע. כבר למחרת נחת בשדה נחשון מטוס הקרנף (הרקולס) הראשון שפרק ציוד ותוך זמן קצר המריא חזרה עם פצועים שהגיעו מאזור העיר סואץ.
ב-24 באוקטובר 1973, לקראת סיום מלחמת יום הכיפורים, התנהל מעל לשדה נחשון קרב אוויר המוני, בין מטוסי מיג מצריים שניסו לתקוף את השדה לבין מטוסי מיראז' 3 של חיל האוויר הישראלי. בטרם הגיעו מטוסי המיראז', קיבלו סוללות הנ"מ ה-L/70 הישראליות, שהגנו על הבסיס, הרשאה ל"אש חופשית". תותחי הנ"מ (40 מ"מ, ותותחי ה-20 מ"מ) נדרכו. אנשי הנ"מ (מגדוד 955 בפיקודו של רס"ן מנשה גונן) זיהו ארבעה מטוסי מיג מתקרבים מכיוון מערב ואז התקבלה הוראת "חדל" - מטוסינו באויר. מטוסי מיראז' הגיעו מכיוון האגם המר הגדול והתפתח קרב אויר מהיר שבו הפילו מטוסי המיראז', שלושה מטוסי מיג 19 תוך כ-4 דקות. מטוס מיג רביעי נראה בורח לכיוון מערב ולא נמסר על הפלה נוספת. מטוסי חיל האוויר הישראלי חזרו מזרחה[16].
הבסיס מילא תפקיד משמעותי בהיערכות צה"ל בעברה המערבי של תעלת סואץ, וחסך את הצורך בתעבורה יבשתית בציריה הפקוקים של סיני. השדה שימש לפינוי נפגעים, העברת אספקה, הוצאת טיסות סיור וקישור והטסת חיילים לחופשה וממנה. בעקבות חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, הופסקה פעילותו[17]. המטוסים האחרונים של חיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס ב-19 בפברואר 1974[8]. לאחר מכן נהרסו מתקני הקרקע של הבסיס[18], והוא פונה.
בשנות ה-80 הועתק שדה התעופה כ-4.7 קילומטרים דרומה, שם נבנה שדה תעופה חדיש, הנושא גם הוא את השם פאיד, בו שוכן בסיס חיל האוויר פאיד החדש.
הבסיס משמש את חטיבה אווירית 282 (הידועה גם ככנף לוחמה טקטית 282), שבמסגרתה פועלות הטייסות:[19]
סמל כנף לוחמה טקטית 282 | |
סמל טייסת 86 | סמל טייסת 88 |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.