יצחק שושן

יצחק שושן (25 באפריל 1930 – 19 בספטמבר 2014) היה קצין בחיל הים בדרגת סא"ל ומפקדה האחרון של המשחתת אח"י אילת. שירת בפלי"ם בצה"ל, ניהל מפעלים תעשייתיים וסייע לשחרור מדענים מעוכבי עלייה מברית המועצות.

ערך זה עוסק בקצין בחיל הים הישראלי. אם התכוונתם למסתערב ואיש המודיעין, ראו יצחק שושן (אבו סחיק).

יצחק שושן

סא"ל יצחק שושן על גשר הפיקוד של המשחתת אח"י אילת 1966.
לידה	25 באפריל 1930 כ"ז בניסן ה'תר"ץ לייז', בלגיה
פטירה	15 בספטמבר 2014 (בגיל 84) כ"ד באלול ה'תשע"ד חופית, ישראל
תאריך עלייה	31 ביולי 1946
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה פלי"ם צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
תקופת הפעילות	1947–1970 (כ־23 שנים)
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
קצין ומפקד בכלי שיט ראש ענף ים 7 (גנ"ק) במחלקת ים מפקד משחתת אח"י אילת מפקד בה"ד חיל הים
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מבצע קדש   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
סמנכ"ל מפעל המזרנים אליאנס קיסריה. סגן מנהל חברת קו צינור אילת אשקלון שליחות בפריז למען מסורבי עלייה מברית המועצות.

ילדות ועלייה

יצחק (ז'אק) שושן נולד בעיר לייז' שבבלגיה להוריו שושנה ואברהם בלט, והיה להם לבן יחיד. במלחמת העולם השנייה נמצאה המשפחה בהשרדות מתמדת מפני הכיבוש הגרמני. בשנים 44–1943 נחבא בדרום בלגיה. אמו שהייתה תופרת במקצועה הועסקה כמו אחרים בעבודה חקלאית והתחברה למחתרת הבלגית. ז'אק נחבא בטירה העתיקה Le Chateau du Faing A Jamoigne שהייתה מוסד חינוך בחסות אליזבט מלכת הבלגים לילדי שבויי הצבא הבלגי Home Reine Elizabet בו הוחבאו גם ילדים יהודים.^[1] במוסד הזה נמצא מורה מעולה שהשקיע בו בלימודי לטינית צרפתית ברמה גבוהה. לימודים אלה סייעו לו מאוחר יותר.

לאחר השחרור התיישבה המשפחה בבריסל. בבית הספר שם נתקל בתופעות אנטישמיות וכתגובה התחבר לתנועת גורדוניה. בטרם מלאו לו 16 נעשה מדריך לשכבה הצעירה של התנועה. התרשם שחברים רבים עולים לארץ ישראל במסגרת גרעין נוער מבלגיה.
בשנת 1946 נרשם לעלות לארץ כאשר גילה את הדבר להוריו השתכנעו והצטרפו אליו באניה החייל העברי שיצאה מאנטורפן. האנייה נתפסה על ידי הבריטים וב-26 ביוני 1946 הוכנסה לנמל חיפה ונקשרה לשובר הגלים. לאחר מספר ימים הועברו המעפילים למחנה המעצר בעתלית. לאחר כחודש ימים יצאה המשפחה ממחנה המעצר ועברה להתגורר בתל אביב. אביו היה שם איש תחזוקה. מאוחר יותר עברו לשכונת צהלה. שושן הצטרף לחבריו לגרעין שנקרא 'קבוצת השרון'.

• 
  משפחת בלט מטיילת ברחובות בריסל, 1940.
• 
  ז'אק בקבוצת נער בטירה על שם המלכה אליזבט בג'מואין במהלך המלחמה. נשמרה על ידי הנער ז'אק בלט להוריו.
• 
  זאק בלט בבריסל 1946.
• 
  קבוצת פעילי תנועת גורדוניה ושושן ביניהם, בבריסל לפני עלייתם ארצה 1946.
• 
  'החייל העברי' אוניית המעפילים איתה עלה שושן לארץ ישראל יולי 1946.

שירות ביטחוני במדינה בדרך

בחודש פברואר 1947 נדרש הגרעין להקצות חבר שיתגייס לפלי"ם. שושן שזכר את מלווי אוניית המעפילים התנדב. לאחר מיון שנעשה על ידי שמואל ינאי וחנה יפה התקבל וצורף לקורס סירות מס 8 של הפלי"ם בפיקוד יוסף דרור. מהחניכים האחרים בקורס למד עברית והמשיך לשלב מפקדי סירות.

העברת מעפילים – לאחר הקורס צורפה הקבוצה לקיבוץ יגור שבועיים עבודה במשק ושבועיים אימונים. המחלקה עברה לשייח אברק ליד בית שערים להכשרה בסיסית והכנה לקורס מפקדי כיתות. המחלקה השתתפה בהורדת העולים בחוף נהריה מהאנייה עליה. שושן היה בצוות סירה שנלקחה ממועדון ימי נהריה. הם חתרו אל האונייה קיבלו קבוצת מעפילים העבירו חבל ובעזרתו עברו הלוך וחזור עד שפונו כל המעפילים. בנובמבר 1947 הקבוצה הועברה לתל אביב לקלוט את מעפילי האנייה הפורצים. הייתה זו הפעולה המאורגנת האחרונה של הפלי"ם, וכבר בדרך חזרה ליגור הודיע שמואל ינאי שהקורס הופסק והאנשים חולקו לפלוגת הנמל וחלקם ליחידות יבשתיות.

מלחמת העצמאות

ב-4 בדצמבר 1947 הוצב שושן לקורס חובשים מחלקתיים שנערך ברמת הכובש ואחריו תקופת אימון בבית חולים הדסה' בתל אביב והמשיך לקורס חובשים פלוגתיים ברמת הכובש. בסיום הקורס הוצב כחובש פלוגתי ביד מרדכי תחת פיקודו של דבמבם. והשתתף בליווי שיירות בין רחובות ניר עם ויד מרדכי. במהלך ליווי השיירות אירעו מספר פעמים בהם עלה המשוריין בו נמצא שושן על מוקשים. שושן נלחם והגיש עזרה ראשונה תחת אש לפצועים.

בערב פסח 1948 התקבלה הוראה להעביר את אנשי הפלי"ם לשירות הימי שהוקם. שושן התייצב במפקדת השירות במלון סן רמו בתל אביב. השירות הימי נדרש לשלוח מדריך לקורס חובשים שהתקיים במחנה 'דורה' ליד נתניה. שושן הדריך בשלושה קורסים של חובשים מחלקתיים. כשנשלח להדרכה הבטיח לו שמואל טנקוס שיועבר לשירות ימי לאחר שני קורסים. לאחר הקורס השלישי הזכיר את ההבטחה ואז הועבר לחיל הים בתפקיד ראשון כחובש בנמל יפו.

בסוף יולי 1948 קיבל את מבוקשו והוצב לאח"י מעוז (ק-24) מאוחר יותר לאח"י נגה (ק-26) בה שירת עד דצמבר 1949. באניות אלה השתתף בהפלגות ובקרבות בזירה הימית במלחמת העצמאות.

• 
  יצחק ואמו שושנה בלט בתל אביב בעת חופשה מהלחימה, 1947.
• 
  יצחק בלט בפלי"ם 1947.

קצונה ימית

קורס חובלים – בקיץ 1949 הצטרף לקורס חובלים במחזור ב' וסיים את הלימודים והוסמך כקצין ים בשנת 1950.

אקדמיה של הצי הצרפתי בברסט

לצורך העלאת הרמה המקצועית בכלי השיט של חיל הים נשלחו שישה קצינים צעירים לאקדמיה של הצי הצרפתי Ecole Navale בברסט (צרפת).^[2] הוא נדרש לחתום לשירות קבע של 9 שנים ולקראת הנסיעה עיברת את שמו מז'אק בלט ליצחק שושן. איתו במחזור היו עוד שני בוגרי קורס חובלים במגמת שייט: רמי לונץ, ויצחק קט, ושלושה במגמת מכונה: אריה כהן, דב שומרוני ומרדכי מעיין. רק אחד מהאחרים ידע קצת צרפתית ושושן נעשה מדריך מלווה בצרפתית לחבריו. לצוערים הישראלים אושרה שעה נוספת לאחר כיבוי אורות שהיה ב-21:00 אותה ניצלו ללימוד צרפתית.

שושן ניצל היטב את האפשרויות באקדמיה. הוא למד גם להטיס מטוסים קלים והוסמך לכך. ורכש מידע רב בתחום ההתנהלות הימית. שושן, קט ורמי לונץ נעשו מובילי המקצוענות בתחום הגנ"ק בחיל הים. שושן היה כישרון טבעי ללימודים ובעל תכונות של יסודיות והתמדה. אף כי לא היה לו את הבסיס של לימודי תיכון סדירים. ברמת הציונים הגיע שושן למקום הששי מתוך 130 המסיימים. הישג זה הגיע לידיעת ראש המטה הכללי מרדכי מקלף וראש מחלקת הדרכה אלוף מאיר זורע הוציא לשושן מכתב הערכה ”השגיך בהשתלמות הוסיפו כבוד לך ולצבא ההגנה לישראל.”^[3]

הנדסת אניות – הלימודים באקדמיה של הצי הצרפתי בשנים 1950–1953 הקנו לשושן תואר ראשון בהנדסת אוניות. שושן קיבל אישור מחדש על סיום לימודיו והתואר עצמו נרשם בפנקס המהנדסים בשנת 1958.

• 
  צוערי קורס חובלים מחזור ב' במצעד בחיפה שושן שני משמאל.
• 
  תעודת סיום קורס חובלים מחזור ב' 25 בינואר 1950.
• 
  שושן (משמאל) נוהג בסירה יחד עם צוער אחר באימוני סירות באקדמיה הימית הצרפתית בברסט, 1951.
• 
  קדט יצחק שושן באקדמיה הימית הצרפתית בברסט (צרפת), 1952.
• 
  שושן בלימודי טיס במהלך הלימודים באקדמיה הימית הצרפתית.
• 
  מכתב הערכה מהרמטכ"ל על הישגיו באקדמיה הימית הצרפתית.
• 
  תעודת רישום בפנקס המהנדסים במקצוע בנין אניות.

תפקידי קצין ים

בסיום הלימודים שושן הצטרף לשייטת הגדולה כקצין הפריגטה אח"י משגב (ק-30). בתפקיד זה היה כאשר הוזעקה השייטת באוגוסט 1953 לסיוע חיל הים הישראלי לנפגעי הרעש באיי יוון.
מאוחר יותר עבר לפריגטה אח"י מבטח (ק-28). במרץ 1954 נשלחה הפריגטה להעביר את עצמותיו של הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו לקבורה בישראל. שושן כדובר מצרפתית נבחר לייצג את האנייה ונשלח לפגישה עם בנו של הנדיב, הברון ג'יימס דה רוטשילד, בפריז והביא משם את הארונות לנמל מרסיי. אח"י מבטח (ק-28) הפליגה לישראל ו'מבצע הנדיב הידוע' הסתיים ב-5 באפריל 1954, עם עגינתה בנמל חיפה והבאת הארונות לקבורה חוזרת בחלקת הברון בזכרון יעקב.
ביוני 1954 יצאו הפריגטות ל'מבצע תיכון' בו ביקרו במספר נמלים. בנמלים נערכו מצעדים של ימאי הפריגטות. בעת הביקור באיסטנבול הוביל שושן את קבוצת הימאים במצעד ברחובות העיר.
המעבר למשחתות – בשנים 1955–1956 היה סגן ראש מדור מכ"ם ביחידת האלקטרוניקה בצוות רכישה ושיפוץ המשחתות באנגליה מעבר להיות קצין הגנ"ק של אח"י יפו (ק-42).

• 
  סגן יצחק שושן (ראשון מימין) מוביל את צוותי הפריגטות במצעד חגיגי ברחובות איסטנבול 1954.
• 
  סרן יצחק שושן במשלחת קליטת המשחתות ב'פלימות' אנגליה, 1956.

מלחמת סיני

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת סיני

מבצע יונה - לפני מבצע קדש קיבל צה"ל ציוד לחימה מצרפת. שושן נעשה קצין קישור לנחתות צרפתיות שהביאו לארץ טנקים ותחמושת. הפריקה נעשתה בסודיות וביעילות בחוף נחל הקישון. שושן נעשה שותף סוד למבצע קדש.
לקראת מערכת סיני שובצו הקצינים האחרים שלמדו באקדמיה הצרפתית בברסט כקציני קישור לאוניות הצי הצרפתי שהגיעו לאזורנו. שושן הוצב למשחתת 'סורקוף' שהגיעה להגנה נגד מטוסים מצריים. בהמשך הועבר לסיירת "ז'ורז' לייג" שהופעלה להפגזת חוף בסיוע לכיבוש עזה. ההפגזה נעשתה תוך טיווח מתצפית בחוף ושושן היה חלק ממערכת בקרת האש בסיירת.^[4]
חילוץ מפורט סעיד – לאחר שוך הקרבות נלווה שושן לספינות הדיג שיצאו לחלץ את יהודי פורט סעיד. בקרבת הנמל נמצאו כלי שיט צרפתיים ובריטים. תפקידו של שושן היה לדבר צרפתית באלחוט דיבור לצרפתים ואנגלית במבטא צרפתי לבריטים – וכך גם עשה.

בין המלחמות

תפקיד מטה (1959–1956) – ראש מדור מכ"ם ביחידת האלקטרוניקה ענף ים 7 במפקדת חיל הים.

פיקוד הטרפדות (1960-1959) – שושן נעשה מפקד פלגת הטרפדות 914 . אף כי לא שימש כמפקד טרפדת בעצמו. הכניס סדר בצורת האימונים וכתב את הוראות הקבע של היחידה מחדש. קיבל סיוע מדב שפיר שהגיע כמפקד טרפדת ונעשה סגן המפל"ג. העריך וקידם את סגן גדעון רז ששירת כסגן מפקד טרפדת. השתתף בסיעור המוחות שערך מפקד חיל הים יוחאי בן נון שבו עלתה המסקנה שכיוון בנין הכח צריך להיות ספינות סער.^[5]

המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה – בשנת 1961 – חניך בפו"מ זרוע הים מחזור ז'.

ראש ענף גילוי (1966-1961) – ראש ענף ים 7 במפקדת חיל הים. מיסוד נוהל הגילוי של בניית התמונה הטקטית וכניסה לתחום הלוחמה האלקטרונית.

• 
  שושן (מימין ) וקציני חיל הים מבקרים במתקני העיירה א-טור בסיני, 1957.
• 
  הרמטכ"ל צבי צור לוחץ את ידו של רס"ן יצחק שושן בסיום קורס המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, 5 דצמבר 1961.
• 
  קציני הים של חיל הים הישראלי בהשתלמות במתקן הצי הבריטי במלטה, רס"ן שושן ראשון משמאל בשורת היושבים, 1962.
• 
  סא"ל יצחק שושן ואשתו אהובה עם ראש מספן ציוד אל"ם יעקב שפי, במהלך אירוע של חיל הים, 1966.

פיקוד המשחתת אילת

ערכים מורחבים – הזירה הימית במלחמת ששת הימים, קרב רומני (קרב ימי)

כחודש לאחר המלחמה התחולל בקרבת פורט סעיד קרב בו המשחתת אילת ושתי טרפדות ישראליות הטביעו שתי טרפדות מצריות. סא"ל שושן מפקד המשחתת היה המפקד הבכיר ותפקד היטב בקרב.

טיבוע המשחתת אילת

ערך מורחב – טיבוע המשחתת אילת

ב-21 באוקטובר בעת שאח"י אילת בפיקודו של שושן ביצעה סיור הפגנת נוכחות בקרבת פורט סעיד נורו אליה טילים. המשחתת טבעה עם 47 הרוגים. במהלך הטיבוע המשיך שושן לפקד על הצוות ונמצא בשליטה ועד שהחליט לנטוש את האונייה. שושן עצמו סבל מפציעות מהדף הפיצוצים במים. שכב שישה שבועות בבית החולים סורוקה בבאר שבע. לאחר החלמתו המשיך לטפל בפצועים ובמשפחות.

הניצולים ומשפחות הנופלים שמרו אמונים למפקד שושן ולא באו אליו בטענות. אחד הניצולים דן בן אמוץ מעתלית,^[א] כתב שיר ”המפקד .... חי חי מפקדנו שושן!”^[6] הטראומה של הפגיעה במשחתת תחת פיקודו הייתה קשה מאוד עבור שושן. דרש לעשות תחקיר אך כמו במקרים רבים אחרים הדבר לא נעשה. במרץ 1968 מונה למפקד בה"ד חיל הים אך הרגיש שאינו יכול למלא את התפקיד ויצא לחופשה ללא תשלום עד לפרישה בשנת 1970 אז השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.

נושא טיבוע האילת נעשה מרכיב חשוב בהמשך התנהלות חייו. המחשבות שאם היה עושה כך או אחרת היה מציל את אנשיו הטרידו את מנוחתו ולא מצא שלוה. את טענותיו הפנה לראש המודיעין הימי ראובן אשכנזי על כי צוות מודיעין לא הגיע להפלגה כשנוכחותו הייתה קריטית. ובעיקר למפקד חיל הים שלמה אראל אשר לכאורה לא שעה לאזהרות קודמות. במלאת 20 שנה לטיבוע באוקטובר 1987 הוזמנו אראל ושושן לקיבוץ עין שמר והתפתח עימות מול קהל. העימות לא פתר דבר והמתעמתים נשארו בדעתם.^[7] שושן המשיך לחקור ולדרוש והגיעה אליו שמועה שמברק הכולל מידע על הגזרה המתחממת עוכב ביחידת אמ"ן ולא הועבר לחיל הים וזאת עקב מחדל של קצין משמרת באותה יחידת אמ"ן. הדבר לא נתן לו מנוח ואף ניסה להגיש תלונה כנגד אותו קצין אך למעשה לא היו לו הוכחות וחלה התיישנות.

בשנת 1990 כתב שושן את הספר הקרב האחרון של המשחתת אילת כסיפור אוטוביוגרפי עם הרחבה על אירוע הטביעה. כנהוג עם ספרי זכרונות של אנשי צבא הספר נמסר לבדיקות ביטחון מידע. המערכת לא נהנתה מפרסום הספר ונעשו בו מחיקות רבות על ידי הצנזורה. שושן לקח עו"ד ותבע את המערכת ולאחר מאבק משפטי אושר הספר לפרסום במינימום מחיקות. בשנת 1993 פורסם על ידי הוצאת ספרית מעריב.^[8]

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפגעה אח"י חנית מטיל חוף ים. הדבר עורר אצל שושן תגובה חריפה. הוציא מכתב לעמי אילון שהיה חבר כנסת ודרש לחקור את האירוע במלוא החומרה.^[9]

גלריה

• 
  חובלים וצוות גשר אח"י אילת 1966, יצחק שושן משמאל יושב בגבו.
• 
  קציני אח"י אילת מתרגעים בחדר אוכל קצינים 1966.
• 
  שר הביטחון משה דיין מבקר את יצחק שושן הפצוע בבית החולים, אוקטובר 1967.^[10]
• 
  סא"ל שושן שכבר החלים יחד עם רב-סרן רינה לוי מבקרים בבית החולים את סגן דני גל, פצוע קשה מטיבוע המשחתת אילת.
• 
  מפגש ניצולי ומשפחות צוות המשחתת אח"י אילת עם מפקד חיל הים רם רוטברג באולם נעורים נתניה 2012.

במלחמת יום הכיפורים זומן שושן לשירות מילואים והוצב כקצין קישור בין חיל הים ליב"א 506 של חיל האוויר בהר מירון.

תפקידים אזרחיים

תפקידים ראשונים

• 1974-1968 – מנהל ייצור וכוח אדם במפעל אליאנס קיסריה פולימרים בע"מ. הכניס נהלים מסודרים. בתחילה האנשים התנגדו אך בסוף קיבלו אותו. במהלך חופשת השחרור מצה"ל תוך כדי עבודה במפעל למד שושן במסגרת תוכנית לקידום מנהלים של אוניברסיטת תל אביב.
• 1974–1975 – ראש אגף מבצעים בחברת קו צינור אילת אשקלון.

• 
  סגל פיקוד חיל הים במסיבת הפרידה מקצינים פורשים 1970. יצחק שושן רביעי מימין.
• 
  יצחק שושן עם ראש ענף פרט עזריאל טל באירוע שחרור מצה"ל, 1970
• 
  מפקד חיל הים אלוף אברהם בוצר מוסר ליצחק שושן שי לציון שחרורו מהשירות הצבאי, 1970

שליחות בפריז

בשנות השבעים הייתה בעיה של יהודים מסורבי עלייה בברית המועצות. לשם כך הוקמה ב'לשכת הקשר ליד משרד החוץ' בראשות שאול אביגור. זרוע שכונתה בר בניהולו של צבי נצר שהוותה מערכת הסברה ליצירת דעת קהל אוהדת במערב, גיוס בודדים וקבוצות לקידום וארגון פעילות למען מסורבי העלייה ואסירי ציון.

המגמה הייתה יצירת לחץ על שלטונות ברית המועצות בארצות הדוברות צרפתית. האילוץ היה שרוב המדיה הכתובה והמצולמת נשלטה בידי אינטלקטואלים מחוגי השמאל ואלה גיבשו גישה שלילית לישראל. כדי לפעול היה צורך בנקודת בסיס מנותקת לכאורה מישראל. לניהול פעילות ההסברה בארצות אירופה דוברות צרפתית הוקם משרד בפריז במסווה של ספרית מידע La Bibliotheque Juive Contemporaire – 'הספרייה היהודית בת זמננו'. פעילות למען מסורבי עלייה בברית המועצות. שושן נכנס לתפקיד כשהמשרד בפעולה. הפעילות כללה:

• אימוץ מסורבי עלייה – פעילות שכללה: גיוס פעילים ומתנדבים לביקורים אצל מסורבי עלייה, סיוע חמרי ורוחני להם ופעילות הפגנתית עבורם. עידוד לאנשים שנחשפו ונרדפו שהעולם היהודי אינו שוכח אותם. עצם ההתכתבות עם הסירובניק היוותה הוכחה שהוא מוכר במערב ולכן הטרדת השלטונות תזכה להד שלילי.
  

אירוע מוצלח היה הסבת תשומת לב לסמינר אקדמי שניהל הפיזיקאי מרק אזבל בדירתו במוסקבה. ביזמת שושן, הגיעו אליו מדענים מאירופה וכאשר חזרו לצרפת סיפרו את רשמיהם. לאחר כ-10 חודשים קיבל אזבל אישור עלייה והגיע לצרפת.^[11]

• יצירת קשרים עם עיתונאים וסופרים בעלי השפעה על דעת הקהל וקשרים עם ארגונים פעילים לזכויות האדם ומניעת הפלייה גזעית.
• הקמת ועדים ציבוריים כמו ועד הנשים למען מסורבי העלייה, ועד מדענים וקבוצות תמיכה בסירובניק העומד בפני משפט.
• כתיבה והפצת פרסומים – דפי מיידע על הנעשה בעולם למען יהודי ברית המועצות בעולם בכלל ובצרפת במיוחד. רבעון הספרייה – כתב עת מהודר מיוחד המיועד לאינטלקטואלים דוברי צרפתית שהופץ ב-5000 עותקים..

שושן הציג את עצמו כיהודי בלגי המועסק על ידי איחוד הקהילות היהודיות בצרפת כמנהל 'הספרייה היהודית בת זמננו'. נעזר בארבע עובדות ותיקות ומסורות. הרמה הגבוהה של ידיעת הצרפתית סייעה לו לקיים קשר עם אנשי תרבות ברמה גבוהה. התפקיד היה תפור למידותיו של שושן. הוא חש בהצלחות כאשר סירובניק התקבל כחבר באיגוד הפיזיקאים הצרפתיים. ועדים שהוקמו למען סירובניק זה או אחר השיגו הצלחות. האינטלקטואלים מיודעיו של שושן זיהו את הקשר הישראלי אך ההערכה האישית לשושן גברה על הנטייה המוקדמת נגד ישראל.
אחת ההצלחות של ה'ספריה' היה פרופ' בנימין לויץ' חבר האקדמיה הסובייטית למדעים. הוא היה בכיר המדענים מבין מסורבי העלייה. בניו כבר היו בארץ, לאחר תקופת ריכוך בסיביר קיבלו אישור יציאה. פרופ' לויץ' הוזמן לתת הרצאה בכנס אגודת הפיזיקוכימאים במוסקבה ואחרי תלאות רבות הגיע לישראל. תוך כדי טיפול הוברר שאשתו חלתה ושושן שלח להם תרופה מפריז.
ההרגשה שהוא מביא תועלת רבה סייעה לשושן להתגבר זמנית על הטראומה של טיבוע האילת. הוא מצא את מקומו וכאילו פרח. עם זאת לאחר שלוש שנים כאשר הבנים הבוגרים כבר גויסו לצבא מסר שושן את התפקיד למחליף והמשפחה חזרה לישראל.

• 
  יצחק שושן כמנהל 'הספרייה לתרבות יהודית' בפריז 1977.
• 
  יצחק שושן מדבר בפני אינטלקטואלים בפריז 1978.

תפקידים מאוחרים

• 1986-1980 – מנהל מפעל מוצרי מלט 'המסלול נתניה' בע"מ.
• 1988-1987 – מנכ"ל מפעל 'מ"ג מוצרי גומי' בכפר סבא.
• מחודש דצמבר 1992 עסק שושן במחשוב סוכנות ביטוח של חברת IAPA עבור בעל הסוכנות. שושן בנה תוכנה מתקדמת והמשיך בנושא עד דצמבר 2008.

משפחה

בשנת 1955 פגש אצל חברים בחיפה את אהובה ממשפחת שניידר אשר שרתה כפקידה ראשית בסדנת חיל החימוש בחיפה. הזוג נישא ב-21 באוגוסט 1956 במועדון הקצינים. משפחת שושן התגוררה בחיפה ולזוג נולדו ארבעה בנים. בשנת 1969 עברו להתגורר בחופית שם בנו את ביתם. אהובה שושן נעשתה מזכירה במחלקת החינוך של המועצה האזורית עמק חפר.

פטירה שושן נפטר בספטמבר 2014 בביתו שבחופית , והובא למנוחות בבית העלמין המשותף לכפר ויתקין, חופית ובית ינאי . הוא השאיר אחריו את אלמנתו אהובה ואת ארבעת בניו מהם זכה לראות גם נכדים.
הבכור גיורא, גר במושב נעמה בבקעת הירדן ומגדל תמרים. הבן השני – ארנון, והבן הצעיר – עודד, עובדים בשרות המדינה. הבן השלישי – אהוד, גר בבריסל ועוסק המקצוע ההי-טק.

• 
  משפחות בלט ושניידר, בעת חתונת אהובה ויצחק שושן, 21 באוגוסט 1956.^[12]
• 
  אהובה ויצחק שושן בעת חתונתם, 21 באוגוסט 1956
• 
  שושן עם שני בניו גיורא וארנון, 1962

לוח אירועים

תאריך	מקום	תיאור האירוע ותוצאות
25 באפריל 1930	לייז' בלגיה	נולד לאברהם ושושנה בלט.
31 ביולי 1946	נמל חיפה	העפלה לארץ ישראל באניה החייל העברי
25 בינואר 1950	מחנה הדרכה חיל הים	סיום קורס חובלים מחזור ב והסמכה לקצין ימי בדרגת סגן-חובל.
30 ביולי 1952	השייטת הגדולה	קצין מבצעים של אח"י משגב (ק-30) בדרגת סגן
13 באוגוסט 1953	המטה הכללי	מכתב הערכה על הישגים בלימודים באקדמיה הצרפתית, בחתימת אלוף מאיר זורע
15 בדצמבר 1954	אלקטרוניקה חיל הים	מינוי לקצין לחימה בדרגת סרן.
1 באוגוסט 1955	פלימות	מינוי לתפקיד קצין לחימה ביחידה אלקטרונית בדרגת סרן
1 באוגוסט 1956	מפקדת חיל הים	תפקיד ממלא מקום ראש מדור ים/7.
21 באוגוסט 1956	מועדון הקצינים בחיפה	נישואין לחברתו אהובה ממשפחת שניידר מכפר ורבורג
4 בינואר 1959	שייטת הטרפדות	מינוי כמפקד פלגה 914 בדרגת רס"ן
1 בפברואר 1961	מפקדת חיל הים	מינוי לתפקיד קצין משמרת חדר נתונים
6 בדצמבר 1961	מפקדת חיל הים	מינוי כממלא מקום ראש ענף ים/7
26 באפריל 1963	מפקדת חיל הים	מינוי לתפקיד ראש ענף ים/7 בדרגת סא"ל.
11 ביולי 1967	מול חוף רומני במערב סיני	מפקד בכיר בקרב רומני (קרב ימי) בו הוטבעו טרפדות מצריות.
21 באוקטובר 1967	מול פורט סעיד	אניתו אח"י אילת טובעה 47 הרוגים
15 במרץ 1968	בה"ד חיל הים	מינוי למפקד בה"ד חיל הים
1 ביולי 1968	בה"ד חיל הים	ביטול מינוי כמפקד הבה"ד ויציאה לחופשה ללא תשלום.
19 בספטמבר 2014	ביתו בחופית	נפטר

מקורות וקישורים

מדיה וקבצים בנושא יצחק שושן בוויקישיתוף

• יצחק שושן, הקרב האחרון של המשחתת אילת ספרית מעריב 1993.
• מייק אלדר שייטת 13 ספרית מעריב 1993. ע' 347.
• שמואל ינאי ויוסף אלמוג, השערים פתוחים אסופת זכרונות, קרן פלי"ם, 2001, ע' 488–490.
• משה לוי, הנשמה ה-48 סיפור המשחתת אילת, הוצאת מערכות, 2015.
• יוסי מלמן, הסוד האחרון של אח"י אילת, באתר הארץ, 8 במרץ 2005, עודכן ב-4 באוקטובר 2011
• עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהרלה > אלוף אהרון יריב > ראש אמ"ן, הוצאת משכל ידיעות ספרים, 2013, ע' 348–349.
• יצחק שושן, המאבק בעולם למען יהודי ברית המועצות מנקודת ראותו של פעיל 'בר' בארצות הדוברות צרפתית – ספר שטרם פורסם מעזבונו של יצחק שושן.
• קרב רומני תיאור הקרב על ידי יצחק שושן ואלי רהב בסרט סיכומי חיל הים אחרי מלחמת ששת הימים מדקה 15 ואילך.
• תמונות מאוסף יצחק שושן מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

ביאורים

1. אדם אחר ולא מיודענו דן בן אמוץ.

הערות שוליים

1. מוזיאון גאום ו החבאת ילדים יהודים ביזמת אליזבת מלכת הבלגים בצרפתית.
2. עמנואל כרמי כיצד מכשירה צרפת קציני ים מתאר את החיים באקדמיה, מערכות ים ביטאון חיל הים אפריל 1967, ע' 9-7.
3. מקור מכתב אג"ם מה"ד 13 באוגוסט 1953 באלבום משפחת שושן.
4. יצחק שושן ע' 114.
5. יצחק שושן, ע'136.
6. המפקד, הנוסח המלא של השיר, באתר משמר המורשת הימית.
7. משה לוי ע' 172
8. הקרב האחרון של המשחתת אילת באתר ספרי גוגל.
9. מכתב ותשובה בעזבונו של יצחק שושן.
10. הצילום נעשה על ידי דן הדני אשר שירת בשייטת הטרפדות תחת פיקודו של שושן ונעשה צלם מוערך.
11. פרופ' מרק אזבל עלה בישראל ופרסם שני ספרים: האינטליגנציה היהודית בברית המועצות בהוצאת ועד המדענים שעל-יד המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות, והספר המסורב בהוצאת ספרית מעריב, 1988.
12. המצולמים מימין לשמאל: אבי החתן אברהם ואמו שושנה, יצחק שושן, אהובה שושן, הורי הכלה יונה וגבריאל והאח גרשון שניידר.