Loading AI tools
יחידת בקרה אווירית של חיל האוויר הישראלי בהר מירון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יב"א 506 או יחידת הבקרה הצפונית היא יחידת בקרה אווירית של חיל האוויר הישראלי השוכנת בהר מירון. היא אמונה על המרחב האווירי בחציה הצפוני של ישראל המשקיף על לבנון ועל סוריה, ועד קפריסין והמדינות השכנות לישראל ושותפה לכל מבצע אווירי באזור זה. ביחידה משרתים עשרות חיילים בהם בקרים ומש"קי בקרה. היחידה נמצאת תחת פיקוד מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי. במהלך השנים קמו למערך יחידות נוספות, אך היא עדיין נודעה תמיד כ"יחידה הצפונית".
 סמל היחידה | |
| "רואים רחוק מהפסגה בירוק" | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1967–הווה (כ־57 שנים) |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 מערך הבקרה בחיל האוויר |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
בינואר 1958 נבדקה לראשונה האפשרות להקמת יחידת מכ"ם בהר מירון, ובאותה שנה נפרסו במקום מתקני יחידת הפריסה 546 לבדיקת האתר.[1]
היחידה הוקמה בשנת 1967 וחיילי היחידה בראשיתה השתתפו ביירוט מטוסי קרב בהם מיגים. בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973 הופלו 12 מטוסי קרב סוריים באמצעות מטוסי קרב ישראליים אותם הזניקה יחידת הבקרה וליוותה אותם עד להפלה. פחות מחודש לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים, וחייליה הובילו הפלות רבות.
ב-8 ביוני 1982 היחידה לקחה חלק במבצע ערצב 19 שנערך ביום הרביעי של מלחמת לבנון הראשונה ובו הושמד רוב מערך טילי הקרקע-אוויר של צבא סוריה בבקעת הלבנון.[2]
באוקטובר 1989 חדר הטייס הסורי בסאם עאדל עם מטוסו, מיג-23, דרך גבול רמת הגולן וחג באוויר במשך כמה דקות עד לנחיתה במנחת מגידו. עצם החדירה הוביל לשינוי בתפיסת האיומים על שמי המדינה ובפרט על טרור אווירי, לשיפורים והתאמת המכשור הטכנולוגי כך שיוכל לזהות כמעט כל איום אווירי בהם מטוסי קרב, כלי טיס בלתי מאוישים וכלי טיס קלים יותר.[3]
בשנת 2001, לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, בוצעו שינויים טכנולוגיים נוספים באמצעי הזיהוי, הגילוי וההגנה ועודכנו נהלי פתיחה באש.
בשנת 2006 השתתפה היחידה במלחמת לבנון השנייה כשחייליה סייעו בהכוונת תקיפות אוויריות של מטוסי קרב מחיל האוויר להשמדת פעילי חזבאללה, מכ"מים, מצבורי נשק, תחנות שידור ועוד.
בשל קרבתה לגבול הלבנוני, נמצאת היחידה במצב ספיגה וכוננות גבוהים לתקיפות אוויריות. במלחמת לבנון השנייה (וגם קודם לה[4]) הותקפה היחידה על ידי ארגון הטרור חזבאללה עד להשמדת המכ"מים שלה, ושוקמה לאחר המלחמה.[5][6][7]
בפברואר 2018, במהלך העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן, חדר כטב"מ איראני לישראל ושהה כדקה וחצי מעל בקעת הירדן עד שהופל בידי מסוק אפאצ'י של חיל האוויר שגם תקף בתגובה את קרון ההפעלה באזור העיר תדמור. בקר היחידה סייע בהכוונת המסוק למטרה עד להפלתה. במהלך הפעולה פגעה אש נ"מ סורית באחד ממטוסי ה-F-16 ושני הטייסים נאלצו לנטוש את המטוס.
היחידה הותקפה שוב במהלך מלחמת חרבות ברזל, באמצעות טילי נ"ט ארוכי טווח מסוג קורנט EM,[5] בתגובה להריגת סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי[8][9], ופעמים נוספות במהלך המלחמה.
בקרי היחידה פועלים יחד עם גופים רבים בחיל האוויר לניהול תמונת השמיים ושמירה על המרחב האווירי. אל היב"א מסונכרנת תמונת המודיעין מצפון ישראל, ובה תצלומי אוויר מכלי טיס בלתי מאוישים ומטוסי סיור. הפעילות המבצעית מורכבת, וכרוכה בתיאום משימות צבאיות שונות, בהן הטלת כרוזים, תקיפות וצילום בגובה נמוך. אחד מתפקידי היחידה הוא מתן התראה על שיגור רקטות וזיהוי מקור השיגור כדי להפנות מטוסי קרב להשמדת המשגרים והמפעילים. כחלק משיתוף הפעולה, הם גם מנחים את טייסי מטוסי הקרב בעודם באוויר לעבר המטרה עד לסיום התקיפה והשמדתה המלאה. חלק מבקרי היחידה עוברים הכשרה נוספת לטובת פעילות כבקר מוטס בטייסת הנחשון.[10] היחידה גם מתאמת בין מטוסי חילוץ.
היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם סוללות טילי קרקע-אוויר כמו מערכת היהלום במערך ההגנה האווירית, כאשר בשנת 2008 הותקנה מערכת שליטה ובקרה משותפת לחיל הים וחיל האוויר הישראלי המאפשרת הצעת תמונה אווירית וימית מאוחדת לספינות, מרכזי הבקרה ויחידות הנ"מ.[11]
ליחידה חלק מיוחד בתיאום הפעילות בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הרוסי בסוריה, בין השאר בעקבות מתקפת הטילים בלטקיה (ספטמבר 2018).
מלבד הפעילות המבצעית השוטפת, מתרגלים חיילי היחידה אפשרות ללחימה בחזית הצפונית באמצעות ימי עיון, הדרכות, תרגול סימולציות ועוד. ביחידה מתורגלים מצבים שונים בהם חדירת מטוס קרב דרך הגבול, וכניסת כלי טיס קלים יותר בהם כלי טיס זעירים, מצנחי רחיפה, רחפנים ועוד. מצבים אלו הם חלק מהפקת לקחים שבוצעה בעקבות ליל הגלשונים ומציאת מצנחי רחיפה בחברון במבצע חומת מגן.
מפקד היחידה הוא קצין בדרגת סגן אלוף. רוב המפקדים החלו את שירותם ביחידה כבקרים. בשל רגישות התפקיד, שמם לא מפורסם ברבים וחלק מהתאריכים משוערים או חלקיים.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| רס"ן משה קלם | 1967 | [12] |
| סא"ל ראובן עמית | 1968 | |
| סא"ל שמעון לסר | 1969 | |
| סא"ל עמי אילון | 1970 | |
| סא"ל עודד שגיא | 1973 | |
| סא"ל יהודה קורן | 1974 | |
| סא"ל יעקב אלמוג | 1976 | |
| סא"ל יורם טבת | 1979 | |
| סא"ל יאיר כפרי[13][2] | 1983-1981 | |
| סא"ל ראובן בר-אור | 1983 | |
| סא"ל רן כץ | 1985 | |
| סא"ל מיכאל טייכר | 1987 | |
| סא"ל יעקב (אוחי) לוין | 1989 | |
| סא"ל בני כהן | 1992 | |
| סא"ל אלי שרמייסטר | 1994 | |
| סא"ל מאיר בן-שיה[3] | 1997 | |
| סא"ל ציון פינץ | 2000 | |
| סא"ל רן תורג'מן[14] | 2002 | |
| סא"ל אביב | 2005 | |
| סא"ל גיל[15] | 2008 | |
| סא"ל אסף | 2011 | |
| סא"ל רועי | 2014 | |
| סא"ל ר'[14] | 2016 | |
| סא"ל ע'[16] | 2020-2017 | |
| סא"ל א'[17] | 2021 |
הודיה כריש חזוני, הצצה נדירה לבסיס הסודי שמנהל את התקיפות בסוריה, בעיתון מקור ראשון, 24 באפריל 2019Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
