חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. מדובר באחת מבין עשרות חצרות חסידיות שצמחו מתוך בית צ'רנוביל לאורך השנים.
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| זרם | יהדות חרדית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | צ'רנוביל |
| מייסד | מנחם נחום מצ'רנוביל |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז | בני ברק |
במשך כמה דורות נקראה החסידות בשם "לויעב", וענפים אחרים של שושלת אדמו"רי צ'רנוביל נשאו שם זה, עד שבאמצע המאה ה-20 אומץ השם צ'רנוביל מחדש. כיום מכהנים מספר אדמו"רים בשם צ'רנוביל, אך החצר המרכזית היא בבני ברק בראשות רבי מנחם נחום טברסקי.
תולדות החסידות
כאשר נפטר רבי מרדכי טברסקי, האדמו"ר השני מצ'רנוביל, הפכו כל שמונת בניו לאדמו"רים אחריו. בנו הבכור רבי אהרן ירש את החצר בצ'רנוביל עצמה וכיהן בה כאדמו"ר מ-1838 ועד 1871, אם כי בשנותיו האחרונות התרחק מניהול ענייני החצר. בנו הבכור נפטר בחיי אביו, ושני בניו האחרים הופקדו על ענייני החצר בצ'רנוביל ושניהם נשארו בה גם אחרי מות אביהם. הוא עודד גם את נכדיו לתפקד כצדיקים חסידיים, וכתב לקהילות שיקבלו אותם על עצמם. החסידויות העיקריות שהתפתחו מכך הן שתי החצרות שהקימו בניו של בנו הבכור - רבי מרדכי בעיירה לוייב, ורבי ברוך מאיר שהרחיק עד בסרביה.
לאחר פטירת רבי אהרן, נוהלה החצר בצ'רנוביל במשותף על ידי שני האחים, רבי זוסיא ורבי ברוך אשר, כפי שעולה מפסק בוררות שנכתב כחודש לאחר פטירת האב ושמור בספריה הלאומית[1], ובו נכתב שיש לשמור את גביית ה"מעמד" מהקהילות כפי שהיה בימי האב, ולחלק באופן שווה את ההכנסות מכך ומהזכיונות העירוניים. כמו כן, נאמר ש"בשבתות וימים טובים מהראוי והנכון שישבו כולם בצוותא חדא על שולחן אחד כדי לפאר שולחן אביהם" אך אין לדעת אם כך אמנם נהגו בפועל.
בשנת תרמ"א (1881) נפטר רבי זוסיא, ובמקומו עלה להנהגה בנו שלמה בנציון כינוקא. רק אז נתנה קהילת צ'רנוביל כתב מגידות לרבי ברוך אשר.
שושלת חסידות צ'רנוביל
סכם
פרספקטיבה
דורות ראשונים
- רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש, ומחבר הספרים מאור עיניים ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כמגיד מישרים בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר בי"א בחשון תקנ"ח.
- רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת תק"ל במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין ובשנית לפייגא בתו של רבי דוד לייקס. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר בכ' באייר תקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות.
- רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת תקמ"ז, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, וסייע ליישוב ארץ ישראל. נפטר בח' בכסלו תרל"ב, והותיר אחריו שישה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה.
בני רבי אהרון
שנים מבניו של רבי אהרון נשאו את השם צ'רנוביל:
- רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל בן רבי אהרן. נולד בשנת תקע"ד. חתן דודו רבי מנחם נחום ממקארוב בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ[2]. מילא את מקום אביו בצ'רנוביל. נפטר בכ"ח בתמוז תרמ"א. חתניו היו רבי ישכר דב רוקח (הזקן) מבעלזא, רבי זאב מרחמסטריווקא, ומזיווגו השלישי, רבי נחום יוסף בן ציון מקוריסטשוב ואחיינו רבי שלמה שמואל.
- אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כינוקא. נולד בשנת תר"ל. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע לארצות הברית אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר בקייב בח' בתשרי ת"ש. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי גדליה משה מזוויהל. חתניו היו רבי זאב מקובלה, אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מרחמסטריווקא.
- רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. שימש גם כאדמו"ר בצ'רנוביל. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר בכ"ב בסיוון תרס"ה.
- אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תרצ"ג עבר לריגה משם היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ו בברוקלין.
- בנו (הרביעי) הוא רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל. נולד בשנת תרס"ב. חתן רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב (בן רבי אברהם מאורזיטשוב). פתח הכנסת אורחים ובית כנסת מפואר בברוקלין. בשנת תרצ"ז ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר בח' בכסלו תשמ"ד. לאחר פטירתו הסתיימה שושלת צ'רנוביל מבית רבי ברוך אשר. בנו הרב שלמה שמואל ניהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך לא היה אדמו"ר. נפטר בתשע"ז.
- לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים בהם; בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי דוד מסקווירא, בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל, בתו אשת הרב משה רוטשטיין מוורשה מחבר ספר 'צדיקים און חסידים'.
- אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תרצ"ג עבר לריגה משם היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ו בברוקלין.
שושלת צ'רנוביל כיום מממשיכה דווקא את בנו הבכור של רבי אהרן, רבי מנחם נחום טברסקי (השני)[3], שנפטר בחיי אביו ולא כיהן כאדמו"ר. הוא נולד בשנת תק"ע. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב וחתנו של הרב מאפטא), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בכ"ז בטבת תרל"א. היו לו שני בנים, רבי מרדכי (אבי שושלת לויעב) ורבי ברוך מאיר (אבי שושלת אזרניץ). חתניו היו רבי דוד מסאווראן, רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של רבי יהושע מבעלז) ורבי יוסף מאיר ממכנובקה.
שושלת אזרניץ
- בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שבפודוליה. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק ממקארוב ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר בה' באייר תרע"א. חתניו היו רבי אלתר מנובומינסק, רבי משה מרדכי מטריסק לובלין ורבי גדליה ממונסטריץ' אומן. בניו היו:
- רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר בקישינב, נרצח בשואה בשנת תש"א, חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב.
- רבי מרדכי ישראל מחאטין (-ט"ו בתמוז תש"א) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת הבולשביקים לאזור עבר לחאטין שברומניה. חסידים באו אליו אף מפולין. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, היה האדמו"ר מאזרניץ-חאטין בברונקס. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
- רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מאלעסק, נרצח בעינויים על ידי הנאצים בי"ד בכסלו תש"א בכבפר אבדובקה (Obodovka) שבטרנסניסטריה. בנו הרב אהרן טברסקי שרד את השואה וכיהן בין השאר כרב בלוס אנג'לס. נפטר בתשנ"ט.
שושלת לויעב
- רבי מרדכי טברסקי מלויעב, היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי צבי הירש אשכנזי וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת תר"ד ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר בי"ד בכסלו תרע"א בשדה-לבן, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו.
- רבי אברהם יהושע העשיל, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מדליטין. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר בי"ח בתמוז תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן רבי משה דן מסקווירא, אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין.
- רבי חיים יצחק מלויעב-קייב, בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון בברית המועצות. במרחשון ה'תרפ"ז (1926) השתתף בוועידת הרבנים בקורוסטן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי. בתרצ"ז (1937) הגלו אותו הסובייטים לקזחסטן, שם גווע בכלא בכ"ד בניסן תש"ג (1943) אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ. היה חתנו ישל רבי ישעיה מטשכויב, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. אחד מבניו היה רבי משולם זוסיא, האדמו"ר מצ'רנוביל בבני ברק.
- רבי ברוך בן ציון (תרל"ה - כ"ב באלול תש"ה), חתן רבי אליעזר מראדוויל, כיהן כאדמו"ר באומן. במלחמת העולם הראשונה נמלט לוורשה ומשם לארצות הברית.
- רבי שלום יוסף (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מאודסה.
- מחתניו היו רבי אברהם פנחס ספרד מקוניב, רבי ישראל שמואל השני מחלם, רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מרשקוב ורבי יצחק מברזנה.
- רבי אברהם יהושע העשיל, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מדליטין. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר בי"ח בתמוז תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן רבי משה דן מסקווירא, אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין.
חסידות צ'רנוביל-לויעב בארץ ישראל
סכם
פרספקטיבה
בארץ ישראל היו בית כנסת של חסידות צ'רנוביל בצפת כמו גם בתי כנסת של ענפים אחרים בשושלת כחסידות מקארוב, חסידות טריסק וחסידות טאלנה. בשנת תרל"א נמנו חסידי צ'רנוביל בארץ ב-300 איש[4]. החסידים השתייכו לכולל ווהלין. אדמו"רי צ'רנוביל נהגו לאסוף כספים בעצמם ולשולחם עם רשמה שמית של חסידיהם. לאחר סכסוך עם ממוני כולל ווהלין, שנמנו על חסידות סדיגורה, פתחו חסידי צ'רנוביל את כולל ז'יטומיר.
במהלך השנים פתח רבי משולם זוסיא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד במאזיר. למד בישיבת תומכי תמימים - חב"ד. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי סטרטין והתגורר בירושלים. בשנת תשי"ט עבר לבני ברק ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.
בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". נפטר בי"ז בחשון תשמ"ח. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא את בנו רבי מנחם נחום כממלא מקומו בישראל, ואת בנו רבי ישעיה בארצות הברית. חתניו הם רבי ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ ורבי ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט.
רבי מנחם נחום פתח ישיבה קטנה בבני ברק וישיבה גדולה באלעד תפארת משולם זוסיא, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו בירושלים, בבית שמש, באלעד, בלונדון ובמנצ'סטר ובמהלך השנים גם בצפת, בנוף הגליל, בביתר עילית, באנטוורפן, במונסי, בתי כנסת נוספים בבני ברק ובאלעד וישיבות קטנות בבית שמש ובירושלים. במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, רבי אברהם יהושע העשיל, חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך חלה מתיחות בין האחים, ורבי אברהם יהושע העשיל הקים חצר חסידית נפרדת באשדוד בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל"). אך לאחר תקופה שככה המתיחות ואף ערכו טישים משותפים. לאדמו"ר באשדוד ישנה ישיבה קטנה, ישיבה גדולה ומוסדות נוספים.
רבי ישעיה (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מבראד-ראדוויל) פתח את בית מדרשו בבורו פארק ורבי חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי מספינקא) שעבר בשנת תשס"ט מוויליאמסבורג ופתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק. בן נוסף, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל באלעד.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- רבי מנחם נחום מצ'רנוביל(הקישור אינו פעיל, 20.03.2018) באתר nehora.(באנגלית)
- רבי מרדכי מצ'רנוביל(הקישור אינו פעיל, 20.03.2018) באתר nehora.(באנגלית)
- רבי משולם זוסיא מטשערנוביל(הקישור אינו פעיל) באתר mytzadik.
חסידות צ'רנוביל, דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון אסף תעודות הקשור לחסידות(רוב התעודות מתייחסות לחסידות צ'רנוביל), בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.