קורוסטן

קורוסטן
**Ко́ростень**
סמל קורוסטן סמל קורוסטן	דגל קורוסטן דגל קורוסטן
מדינה	אוקראינה
אובלסט	ז'יטומיר
שטח	33.851 קמ"ר
גובה	171 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	61,496 (1 בינואר 2022)
קואורדינטות	50°57′0″N 28°38′0″E
אזור זמן	UTC+2
	korosten.osp-ua.info
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים קורוסטן

קורוסטן (באוקראינית: Ко́ростень) היא עיר במחוז ז'יטומיר בצפון אוקראינה.

עובדות מהירות מדינה, אובלסט ...

סגירה

בקורוסטן אוכלוסייה של כ-66,700 איש ומהווה בירת מחוז. היא ממוקמת כ-87 ק"מ צפונית לעיר ז'יטומיר, כ-150 ק"מ מבירת אוקראינה קייב, וכ-60 ק"מ מן הגבול עם רפובליקת בלארוס. העיר ידועה גם בשמה הקודם איסקורוסטן. העיר הציורית בנויה על שטח של 3,385 דונם על גדות נהר האוז', מוקפת ברכסי הרים ובצמחייה.

התעשייה בעיר כוללת מפעלי ייצור שונים, כמו מפעל לחלקי חילוף לכלים חקלאיים ומפעל ליריעות איטום.

מדרום לעיר ישנה מחצבה גדולה המספקת חצץ לעבודות סלילה ולתעשיית הבטון. יש בה חמישה בתי חולים. העיר מרושתת לאורכה ולרוחבה במסילות רכבת.

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו על ידי הארכאולוג אנטונוביץ', נמצאו גילויים המעידים על מגורים באזור העיר עוד בתקופת המאה ה-5 והמאה ה-8 לספירה. מבין הגילויים שנמצאו היו כלי נשק העשויים אבן ונחושת. העמים הסלאבים הקדומים חיו בתוך חומות העיר, שנבנו בין רכסי ההרים על גדות נהר האוז'. שמה הקודם של העיר היה איסקורסטן, על שם השבטים הקדמונים שחיו בה.

במאה העשירית לספירה, הייתה העיר בירת שבט סלאבי בשם הדראוולים. באותו תקופה הנסיך איגור, הגיע אל העיר ודרש מיסים מהתושבים. ובעקבות זאת הם מרדו בו והוציאו אותו להורג בשנת 945. לפי האגדה, אשתו הנסיכה אולגה התנקמה בדראוולים והחריבה את העיר בשריפה.^[1] בפארק במרכז העיר ניצב אמבט שעל פי המסורת הדוכסית רחצה בו בתקופת שלטונה באזור.

בשנת 1240 נחרבה העיר על ידי המונגולים. ב-1370 היא עברה לשליטת פולין, וב-1795 לשליטת האימפריה הרוסית. בשנת 1902 נבנו בה פסי רכבת ראשונים, שסימנו את תחילת הפיתוח התעשייתי באזור. בשנת 1917 קיבלה העיר את השם "קורוסטן", וב-1926 זכתה למעמד רשמי כעיר. ב-1941 נכבשה העיר על ידי גרמניה הנאצית, ובתום מלחמת העולם השנייה עברה לשליטת ברית המועצות. בשנת 1986 סבלו תושבי העיר מאסון צ'רנוביל; התפוצצות הכור הגרעיני גרמה לתושבים רבים לעזוב את העיר והאזור.

פארקים

במרכז העיר מצוי פארק גדול ומטופח שהוא למעשה שני פארקים מחוברים, פארק אוסטרובסקי ופארק דארווילנסקי. הפארק משתרע משתי גדות נהר האוז' וכולל גשר להולכי רגל. באזור הפארק עובר הנחל בין צוקי שחם טבעיים ומסיבה זו רבים משווים אותו לגן סופיה, המפורסם באומן, למרות ששטח הפארק הזה קטן בהרבה. בפארק מונצחת ההיסטוריה הססגונית של העיר ומצויים בו אנדרטאות גם לנסיכים הדרוויאלים ששלטו באזור זה עד למאה העשירית וגם אנדרטאות לנסיכה אולגה, שנלחמה נגד הדרוויאלים, כבשה את עירם ושרפה אותה. בפארק ישנה בריכה טבעית מטופחת שמכונה "אמבט אולגה", כיוון שלפי האגדה, הנסיכה הייתה רוחצת באותה בריכה.

כמו כן קיים בפארק מוזיאון צבאי, בתוך בונקר סובייטי ישן, לצידו מוצגים מספר טנקים וכלי רכב צבאיים נוספים.

יהודים רבים חיו בקורוסטן עד ימי מלחמת העולם השנייה, והיוו כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. ב-26 באוקטובר 1926 נערכה בה "ועידת קורוסטן",^[2] ועידת רבנים אזורית, אשר נועדה לבחון את מצבם של היהודים והרבנים המתגוררים באזור, שהואשמו בין היתר בסחיטה כספית. בתקופת מלחמת העולם השנייה רבים מהיהודים בעיר הוצאו להורג או ברחו ומעטים שרדו. היהודים שבו לקורוסטן לאחר שיקומה, בתום מלחמת העולם השנייה, והיוו כ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בית הכנסת היהודי נפתח מחדש בסוף שנות ה-40 ונסגר בשנת 1957 בפקודות השלטונות. כמו בעיר אוברוץ', גם כאן התנהלה פעילות יהודית עירנית בתקופת השלטון הסובייטי כאשר היהודים התפללו בבתים פרטיים, דיברו בשפת היידיש וקראו עיתונים מקומיים ביידיש.

בראשית שנות ה-90, עם נפילת ברית המועצות, נפתח בית כנסת חדש והתארגנה הקהילה היהודית, אלא שתוך שנים אחדות, עלו מרבית היהודים לישראל.

בקורוסטן פועל בית חב"ד לקהילה היהודית באזור, ובית ספר יהודי בשם "אור אבנר" בניהול רב האזור.^[3]