Loading AI tools
מועדון כדורגל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפועל ירושלים היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ירושלים, המשחקת בליגת העל. המועדון הוקם בשנת 1926 והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה (1931/1932). הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה בגביע המדינה ומקום שלישי בליגה הראשונה ב-1973.[2][3]
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי |
קבוצת האוהדים הקבוצה מקטמון הפועל קטמון ירושלים | ||
| תאריך ייסוד | 12 ביוני 1926[1] | ||
| אצטדיון |
אצטדיון טדי, ירושלים (תכולה: 31,733) | ||
| בעלים | בבעלות האוהדים | ||
| יו"ר | יותם כרמון | ||
| מנכ"ל | אורי שרצקי | ||
| מאמן | זיו אריה | ||
| ליגה | ליגת העל | ||
| אתר הקבוצה | |||
| תלבושת | |||
| |||
כמחאה על האופי הניהולי של קברניטי המועדון בקבוצת הפועל ירושלים מאז שנות ה-90, הקימו חלק מאוהדי הקבוצה בשנת 2007 את מועדון הכדורגל הפועל קטמון ירושלים, שהיה למועדון הכדורגל הראשון בישראל הנמצא בבעלות אוהדיו. המועדון היה קרוי על-שם מגרש קטמון ששימש בעבר את הפועל ירושלים. הפועל קטמון ירושלים התקיימה במקביל להפועל ירושלים במשך 12 עונות (2007–2019),[4] עד שבשנת 2019 פורקה קבוצת הפועל ירושלים המקורית עקב בעיות תקציביות, ובאוגוסט 2020 רכשה הפועל קטמון ירושלים את הזכויות על השם "הפועל ירושלים" והיא הפכה להפועל ירושלים, וכך בסופו של התהליך הגיעה לידי מועדון האוהדים.
כיום המועדון נמצא בבעלות אוהדיו ומנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, אשר נבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי עמותת קטמון מועדון אוהדים, מתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים העמותה יכולה להזמין גורמים התורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים. צבעי הקבוצה הם אדום ושחור. עד שנות ה-80 שיחקה הקבוצה במגרש קטמון ובאצטדיון ימק"א, והחל משנות ה-90 היא משחקת באצטדיון טדי.
אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-1926. בשנת 1929 היו לאגודה שתי קבוצות כדורגל בירושלים, שמנו בסך הכל 30 חברים.[5] בשנותיה הראשונות קיימה הקבוצה מספר משחקים מול הפועל חיפה[6] והפועל תל אביב.[7] בשנת 1929 זכתה הקבוצה בגביע עיריית ירושלים, לאחר שניצחה את המשטרה הבריטית וסנט ג'ורג'[8] בפתיחת עונת 1931/1932 הובסה 0–8 על ידי יריבתה העירונית מכבי חשמונאי ירושלים, במשחק שהיה הראשון בתולדות ליגת ארץ ישראל בכדורגל, בעונה זו גם סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה (אך לא ירדה עקב חוסר בקבוצות בתקופה זו).[9][10] בהמשך העשור המשיכה הקבוצה לסיים במקומות האחרונים בליגה ואף ירדה לליגה ב' כשזו הוקמה. בשנות ה-40 דשדשה בין הליגה הבכירה לליגת המשנה והישג השיא של המועדון היה המקום השלישי במחוז ירושלים של עונת 1941/1942. בשנת 1943 העפילה הקבוצה לגמר גביע המלחמה, לאחר ניצחון טכני על בית"ר תל אביב.[11]
לאחר הקמת מדינת ישראל שיחקה הקבוצה בתחילה בבית ירושלים והדרום ב"ליגה המיוחדת" שהוקמה (ליגת המשנה) לעונת 1949/1950, סיימה במקום הראשון ונשארה בליגה השנייה לעונה הבאה, בבית הדרום, שם סיימה במקום הרביעי בעונת 1951/1952. בשנים הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי והרביעי וכשלה בניסיונותיה להעפיל לליגה הבכירה. בשנים אלה, כונתה הפועל ירושלים "הקבוצה האפורה", בשל יכולתה הנמוכה.[12] במאי 1955 עבר מגרשה הביתי של הקבוצה מאצטדיון ימק"א למגרש קטמון.[13]
בעונת 1956/1957 סיימה במקום השלישי בליגה הסדירה, ולאחר מכן במקום השני בפלייאוף העלייה ללאומית – מה שגרם להעפלה היסטורית של הקבוצה לליגה הבכירה לראשונה בתולדות המועדון מאז שירד בשנות ה-30.[14] בשנת 1958 העפילה הפועל ירושלים לגמר גביע העשור לאחר שהביסה את מכבי חיפה[15] ובני יהודה תל אביב; בסיקור הגמר, ציין עיתון "דבר" לשבח את מרדכי בנבנישתי, ואת בלם הקבוצה מרדכי חניני.[16] בשנתיים הראשונות בליגה הבכירה סיימה הקבוצה במקום העשירי. בעונת 1959/1960 סיימה במקום הרביעי – הגבוה ביותר בו סיימה עד אז.[12] במהלך תקופה זו הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר ירושלים, ביחס לבית"ר שדשדשה בין הליגה הראשונה לשנייה. בתחילת שנות ה-60 סיימה הקבוצה במקום השביעי והשישי בליגה. בעונת 1963/1964 הייתה הקבוצה מרחק פסע מירידה, אך ניצלה וסיימה במקום ה-14 שהשאיר אותה בליגה. בעונות הבאות נאבקה נגד הירידה וסיימה במקום ה-13, וה-12. בעונה הכפולה של 1966/1968 סיימה הקבוצה במקום השישי. בסיום אותה העונה, היריבה העירונית, בית"ר העפילה לליגה הבכירה, והדרבי הירושלמי חזר לליגה הבכירה. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השישי פעם נוספת, וגם בעונה שלאחר מכן שמרה על מיקומה. באותה תקופה, הפעילה הפועל מספר קבוצות בת בליגה ג'.[17]
שנות ה-70 נפתחו עבור הפועל ירושלים במקום השביעי והשמיני בליגה. עונת 1972/1973 סומנה כעונה המוצלחת ביותר עבור הקבוצה מאז ומעולם כאשר הישגה הגדול ביותר היה הזכייה בגביע המדינה בעונה זו, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על הכח רמת גן (זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, להפועל תל אביב[18]). משחק הגמר מול הכח התקיים באצטדיון בלומפילד, בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר נחום תא-שמע והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן צבי סינגל, שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם אלי בן רימוז', מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 110 שערים.[2] גם בליגה הגיעה הקבוצה להצלחת שיא כאשר סיימה הקבוצה באותה עונה במקום השלישי בליגה, הגבוה בתולדותיה אי פעם, כאשר רק הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן הקדימו אותה בטבלה.[19]
עונה לאחר מכן חוותה הקבוצה נפילה כאשר נאבקה על מקומה בליגה העליונה פעם נוספת, אך שרדה במחזורים האחרונים וסיימה במקום ה-11. עונה לאחר מכן סיימה במקום החמישי בליגה, אך ב1975/1976 שוב נאבקה על הירידה וסיימה במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום שהיה מוריד אותה לליגת המשנה. בהמשך המשיכה הקבוצה לדשדש במקומות נמוכים בטבלת הליגה הבכירה, כאשר אט אט יריבתה העירונית צוברת הצלחות בדמות 2 גביעי מדינה וסיום במקומות גבוהים בטבלה, מה שהצביע על שינוי ההגמוניה בעיר – לטובת בית"ר. בעונת 1978/1979 הפועל ירושלים סיימה במקום ה-15, וירדה לליגת המשנה, לראשונה מאז 1957.[20] באותה עונה התמודדה הקבוצה עם גירעון של כ-1.8 מיליון לירות[21] וקיבלה סיוע כספי מן ההסתדרות.[22] בסופה, פרש אלי בן רימוז' ממשחק כדורגל פעיל.
בעונת 1979/1980 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, כאשר היא סיימה את העונה ללא הפסד בית, ועם 3 הפסדי חוץ בלבד,[23] תוך התמודדות עם קשיים כספיים ושביתה של שחקנים שלא קיבלו את משכורתם.[24] באותה עונה נפסל בידי העירייה מגרש קטמון, מאחר שהיציעים היו במצב רעוע. מצבה הכלכלי של הקבוצה לא איפשר לה להשקיע בשיפוץ המגרש.[25] האצטדיון הועבר לרשות העירייה על מנת שזו תקים אותו מחדש, וזו הרסה את המגרש, אך עצרה את הבנייה בעקבות מאבק תושבים.[26][27] ניסן הרפז, מזכיר ההסתדרות בירושלים, דרש שהמגרש ישוב לרשות הפועל ירושלים, כך שמכירת הקרקע תכסה את חובות הקבוצה. הדבר נעשה, וב-1983, המגרש נמכר לחברת חפציבה.
השטחים שנמכרו איפשרו לקבוצה, שדישדשה בשנים אלה במקומותיה האחרונים של ליגת העל, ואף ירדה לליגת המשנה בסוף עונת 1982/1983, לכסות את חובותיה ולהמשיך לפעול. בעונת 1984/1985, הקבוצה עלתה לליגה הבכירה. בעונה זו נפל יהודה תובל, שוער הקבוצה מאז 1969, בזמן שירות מילואים בעת מלחמת לבנון הראשונה. הקבוצה ירדה ליגה בעונה שלאחר מכן. בהמשך שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, הקבוצה ירדה לליגת המשנה ועלתה בחזרה פעמים רבות. למרות מכירת המגרש, הקבוצה נותרה בגירעון, כאשר בשנת 1990 עמדו חובותיה על בין שלושה לשישה מיליון שקלים.[28] השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר מישל דיין.
ב-1995[29] נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. המועדון אמנם עלה ליגה בעונת 1995/1996, ואף הגיע לגמר גביע המדינה בשנת 1998, לאחר ניצחונות על מחזיקת הגביע היוצאת הפועל באר שבע והפועל תל אביב. בגמר הפסידה הפועל למכבי חיפה בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק באצטדיון רמת גן הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים. ברם, שלהי שנות התשעים עמדו בסימן מאבקי ירידה בליגה.
מסוף שנות ה-90 ועד שנת 2008 התנהל סכסוך קשה בדבר הבעלות על הקבוצה בין הבעלים יוסי סאסי והיו"ר ויקטור יונה. החיכוך, שבשלב מסוים עבר לקווים משפטיים גרר את הידרדרותה הניהולית והמקצועית של הקבוצה, והשפיע קשות על הפופולריות של הקבוצה.
בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מליגת העל לליגה הלאומית, ולאחר שנה אף התדרדרה לליגה הארצית (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים, תחת אימונו של מישל דיין, את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול הפועל רעננה, אך סיימה בתיקו 0-0. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא בעיני האוהדים, ואף זכה בפי תומכיה לכינוי "טראומת רעננה".
ב-11 בדצמבר 2006, פסק השופט בדימוס ורדי זיילר כי על הצדדים לחלק את הבעלות על הקבוצה באופן שווה, כאשר נשיא הקבוצה יהיה יוסי סאסי ושם הקבוצה יחזור להיות "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" (על שם חברת הבניה של סאסי). כמו כן יחויב יונה להחזיר את הכספים שהעביר מהקבוצה לבני משפחתו ולכסות את כל החובות של הקבוצה (המוערכים בכ-7–8 מיליוני שקלים), כאשר אם לא ימלא אחר חובות אלו יילקחו ממנו אחוזיו בקבוצה וימכרו לגורם שלישי. עד לפירוקה ב-2019 יונה עדיין החזיק באחוזיו בקבוצה.
בעונת 2006/2007 ירדה הפועל ירושלים לליגה הארצית, ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית.
לאחר מספר שנים בהן ניסו האוהדים, ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, לקראת סוף עונת 2006/2007 נוהלה הקבוצה על ידי קבוצת ניהול שבין אנשיה נמנו בני סיוון, סימו טובול ורמי לוי. כוונותיהם של המשקיעים לטווח הארוך לא היו ברורות ובסוף העונה הופסקה השקעתם במועדון.
בחודש מאי 2007 ניסתה חברה שהוקמה על ידי אוהדים לרכוש את הקבוצה בעצמה, בדומה לקבוצות אחרות בבעלות אוהדים. עם זאת הדבר לא יצא לפועל. יוסי סאסי סירב למכור את חלקו ונציגי האוהדים סירבו לקבל לרשותם את הקבוצה כל עוד לוויקטור יונה או ליוסי סאסי יש יד בנעשה בקבוצה, וחובותיה אינם מכוסים, שכן חובות כאלו לא איפשרו תכנון ארוך טווח. כך לטענתם, לא ניתן לקדם את הקבוצה. לבסוף הוחלט על הקמת קבוצה בבעלות האוהדים ששיחקה בשם "הפועל קטמון ירושלים".
בעונת 2007/2008 עזב ויקטור יונה את הפועל ירושלים, וניהולה עבר לקבוצת ניהול חיצונית, בראשות רביב צחי. מלבד ההצלחה בפן המקצועי (עליית הקבוצה לליגה הלאומית), בעונה זו דיווחה קבוצת הניהול על צמצום חובות מהעבר בכ-2.5 מיליון שקלים. עם זאת בתום העונה הודיע רביב צחי על התפטרותו מהקבוצה והוחלף בידי קבוצת ניהול בראשות צחי בזיז ואופיר קורץ.
בעונת 2009/2010 סיימה ירושלים במקום הלפני האחרון וירדה פעם נוספת לליגה השלישית (שבעקבות שינוי מבנה הליגות הפכה לליגה א').
בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה מליגה א' בחזרה לליגה הלאומית. בעונת 2013/2014 העפילה הפועל קטמון ירושלים לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית. בעונה זו התקיימו שלושה משחקי "דרבי" בהשתתפות שתי הקבוצות. המשחק הראשון הסתיים בניצחון של הפועל קטמון ירושלים, השני בתוצאת תיקו והשלישי הסתיים בניצחון להפועל ירושלים. בעונת 2015/2016 שוב נפגשו הקבוצות. המשחק הראשון בגביע הטוטו הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים, כמו גם המשחק הראשון בליגה. במשחק השני בליגה ניצחה הפועל ירושלים. בעונת 2016/2017 הסתיים המשחק הראשון בתוצאה 0:0, והמשחק השני הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים 2:1. בסך הכל ניצחה הפועל קטמון ירושלים את הפועל ירושלים 4 פעמים, הפועל ירושלים ניצחה פעמיים ופעמיים הסתיימו המשחקים בתוצאת תיקו. בסיום עונת 2016/2017 ירדה הפועל ירושלים לליגה א' (אחרי 6 שנים רצופות בלאומית) ולראשונה ירדה לליגה נמוכה יותר מהליגה בה משחקת הפועל קטמון ירושלים.
במהלך 2018/2019 נתקלה הפועל ירושלים בסכנת הפסקת פעילות בגלל חוב של 70 אלף שקל שלא שולם על ידי סאסי בתחילת העונה.[30] בסיום העונה רשמה הפועל ירושלים את הרגע השפל הגדול בתולדותיה, כאשר ירדה לליגה ב' (הליגה הרביעית) לאחר הפסד ביתי להפועל מגדל העמק במחזור הלפני האחרון.[31] הקבוצה לא נרשמה לעונת המשחקים 2019/2020 בליגה ב' ובשל אי עמידה בתנאי ההתאחדות לכדורגל פעילותה הושהתה,[32] והמועדון למעשה חדל מלהתקיים בתור מועדון כדורגל בוגרים. ב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.[33]
 |
ראו גם – קטמון מועדון אוהדים |
בשנת 2007, לאחר מספר שנים בהן ניסו אוהדי הפועל ירושלים ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, החליטו חלק מהאוהדים בראשות העיתונאי אורי שרצקי לקנות חלק מהבעלות על הקבוצה, זאת באמצעות חברה בע"מ שהוקמה לשם כך. לאחר שזו לא הגיעה להסכם עם יוסי סאסי, הוחלט על הקמת קבוצה חדשה אלטרנטיבית. האוהדים פנו להנהלת הפועל מבשרת ציון/אבו גוש מליגה א', שעמדה על סף פירוק, ולאחר קבלת הסכמתה, מיזגו אותה עם החברה שהקימו ושינו את שם הקבוצה ל"הפועל קטמון".
בהפועל ירושלים עצמה מתחו ביקורת על המהלך, וחלק מאוהדיה טענו שאוהדים אמיתיים לא נוטשים קבוצה, גם כשמצבה בכי רע. עד לתחילת עונת הבכורה של הקבוצה, עונת 2007/2008, נמכרו כ-1,000 מנויים. למאמן הקבוצה מונה מירו בן שמעון. למשחק הבכורה של הקבוצה, שנערך ב-19 באוקטובר 2007 באצטדיון בגבעת רם, הגיעו כ-3,000 אוהדים, והוא הסתיים בניצחון 2–1 על הפועל נחלת יהודה.[34] בתחילת העונה נתקלה הקבוצה בבעיות מנהליות אחדות שמנעו ממנה לערוך את משחקי הבית שלה בירושלים והיא נאלצה לשחק במגרשים אחרים, אך לאחר מכן התאפשר לה לקיים את משחקיה באצטדיון טדי העירוני. הקבוצה העפילה לסיבוב ז' של גביע המדינה, הודחה בו על ידי מכבי עירוני קריית אתא מהליגה הארצית, וסיימה את העונה במקום השני, במרחק נקודה מהמקום הראשון המוביל לליגה הארצית.
במהלך עונת 2008/2009 הוחלף בן שמעון על ידי מאיר כהן, לאחר שגם במהלך עונה זו לא יצרו שותפות בבעלות על הפועל ירושלים עם יוסי סאסי ובשל מחלוקות עם אנשי מבשרת בהנהלת המועדון המאוחד, החליטו האוהדים להקים קבוצה חדשה בליגה ג' בשם "הפועל קטמון ירושלים" ובכך לפרק את השותפות עם הפועל מבשרת ציון ואת חברת "קטמון ייזום מפעלים בע"מ" ולהקים קבוצה חדשה בבעלות עמותה שהקימו בשם "קטמון מועדון אוהדים". ליאור זדה מונה למאמן, שהוביל את הקבוצה להעפלה לליגה ב' בסיום עונת 2009/2010.
הקבוצה זכתה להצלחה גם בעונת 2010/2011, והבטיחה את העפלתה לליגה א' מחזורים אחדים לפני סיום העונה. בעונת 2011/2012 סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה א'. לקראת עונת 2012/2013 נבחרה, כבכל שנה, הנהלה חדשה בהליך בחירות דמוקרטי, וזו החליטה למנות את עופר טסלפפה למאמן במקום ליאור זדה. בסוף העונה העפילה הקבוצה לליגה הלאומית, לאחר שניצחה את קבוצת אורתודוקסים לוד בתוצאה 1–9, לעיני 5,500 צופים באצטדיון טדי,[35] והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגת כדורגל מקצוענית בישראל.
ב-15 בנובמבר 2013, במסגרת הסיבוב הראשון של עונת 2013/2014 בליגה הלאומית, שיחקה הקבוצה לראשונה נגד הפועל ירושלים באצטדיון טדי, וניצחה בתוצאה 2–1.[36] בתום עונה זו ירדה הקבוצה בחזרה לליגה א', לאחר שהפסידה לעירוני טבריה במשחקי המבחן. בעונת 2014/2015 מינתה הקבוצה לתפקיד המאמן את אסף נימני ובסיום עונה אחת בליגה א' צפון עלתה הקבוצה בחזרה בפעם השנייה לליגה הלאומית. במהלך עונת 2015/2016 עזב נמני את המועדון בשל חוסר הצלחה מקצועית ובמקומו מונה פרדי דוד, אשר תחת הדרכתו העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון של הליגה הלאומית וסיימה במקום הרביעי. בדצמבר 2016 התפטר דוד מתפקידו כמאמן הקבוצה ובמקומו מונה בני בן זקן, איתו העפילה שוב הקבוצה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי.
במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות שלא צלחו לאיחוד בין הפועל קטמון ירושלים לבין הפועל ירושלים. בתום עונת 2016/2017 ירדה הפועל ירושלים לליגה א' ובכך הפכה הפועל קטמון ירושלים לקבוצת הפועל הבכירה בירושלים.
בתחילת עונת 2017/2018 מונה ליאור זדה לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה, והיא נאבקה על העלייה לליגת העל אך שוב סיימה במקום החמישי. בעונת 2018/2019 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה בישראל שזוכה בתואר כלשהו.[37]
ב-17 בפברואר 2019, לאחר שני ניצחונות בלבד ב-12 המשחקים האחרונים, פוטר זדה מאימון הקבוצה.[38] ב-19 בפברואר מונה במקומו יוסי מזרחי.[39] את העונה סיימה קטמון במקום הרביעי בליגה ולא עלתה לליגת העל. בתום העונה הודיעה הקבוצה כי לא תאריך חוזה למזרחי ונפרדה ממנו. לאחר מכן ב-24 במאי 2019 מונה זיו אריה שהגיע מבית"ר תל אביב רמלה למאמן הקבוצה לעונת 2019/2020.
בעונת המשחקים 2019/20 הוחלט על ידי ההתאחדות לכדורגל כי הפועל ירושלים לא עמדה בתנאים לפתיחת העונה ופעילותה הושהתה[32] וב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.[33] בכך, הפכה הפועל קטמון ירושלים למועדון "הפועל" היחיד הרשום בירושלים שקיים בה את פעילותו.
ב-1 ביוני 2020 החליטו חברי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" לאשר את קניית השם "הפועל ירושלים" ולהחליף את שם המועדון לשם זה.[40][41]
ב-13 ביוני 2020 החלה העמותה ביישום ההחלטה והגישה למפרק הפועל ירושלים את הבקשה לרכישת השם. ב-2 באוגוסט 2020 זכתה ההצעה של קטמון במכרז על שם המועדון תמורת 225 אלף שקלים.[42] מספר ימים לאחר מכן, ולאחר החלטת שופט בית המשפט העליון מני מזוז כי לא תינתן ליוסי סאסי זכות ערעור על ההחלטה, הודיע בית המשפט המחוזי כי הזכויות בשם "הפועל ירושלים", לרבות הזכות להירשם בשם זה בהתאחדות לכדורגל, שייכים לעמותת "קטמון מועדון אוהדים".[43]
לקראת עונת 2020/2021 בלאומית הודיעה ההתאחדות לכדורגל, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" אשר החזיקה בבעלותה את מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" תקבל את מלוא הזכויות על השם והמוניטין של "הפועל ירושלים". בהתאם לכך הודיעה ההתאחדות לכדורגל כי היא מאשרת את שינוי שמה של "הפועל קטמון ירושלים" ל"הפועל ירושלים" לקראת פתיחת העונה ובכך, החל מעונת 2020/2021, נקראת הקבוצה "הפועל ירושלים".[44][45] ב-15 בפברואר 2021 נערכה הצבעה על מיתוג וסמל הקבוצה שם התקבלו מספר החלטות: סמל המועדון החדש שבו ישתמש המועדון החל מעונת 2021/2022 בו ישתמשו כל מחלקות המועדון. עוד הוחלט כי כל קבוצות המועדון ייקראו רשמית "הפועל ירושלים", למעט הקבוצות במחלקת הנשים. עוד הוחלט כי הסלוגן "אני מקטמון ויש עליי פזמון" יופיע על מדי כל קבוצות המועדון, ושם העמותה הרשמי שמחזיקה בבעלות על המועדון יהיה "קטמון מועדון אוהדים – איחוד אוהדי הפועל ירושלים".[46]
ב-30 באפריל 2021 ניצחה הפועל ירושלים את סקציה נס ציונה בתוצאה 0–2 בביתה במסגרת המחזור ה-34 בליגה הלאומית והבטיחה את העפלתה לליגה הבכירה אחרי היעדרות של 21 שנים.[47] בכך הפכה הפועל ירושלים לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל.
טרום עונת 2021/2022 התקיים משחק הדרבי הירושלמי הרשמי הראשון זה 21 שנה, במסגרת גביע הטוטו. במשחק זה ניצחה הפועל את בית"ר בתוצאה 0–1. בעונתה הראשונה בליגת העל נאבקה על הישארות בליגה הבכירה, כאשר חלק גדול מהעונה הייתה מתחת לקו האדום, והתנדנדה בין מקומות 12–14. במסגרת הפלייאוף התחתון ניצחה הקבוצה במחזור לפני האחרון את יריבתה לתחתית מכבי פתח תקווה בתוצאה 1–0, סיימה את העונה במקום ה-12, ונשארה בליגה.
בעונת 2022/2023 המשיכה הפועל ירושלים את התקדמותה המקצועית. פתיחת עונה זו הייתה מהטובות של הפועל ירושלים אי פעם. את סיבוב הליגה הראשון סיימה הקבוצה במקום הרביעי, כאשר במסגרתו ניצחה הפועל דרבי ראשון במסגרת הליגה מאז שנת 1991, ניצחה את האלופה מכבי חיפה בתוצאה 0–3 והעבירה מספר מחזורים כשהיא מדורגת במקום השני בליגה. לקראת תום העונה הסדירה הקבוצה העפילה לפלייאוף העליון של ליגת העל, זאת לאחר ניצחון חוץ על מכבי תל אביב בתוצאה 1–2, במהלכו ביצעה הקבוצה מהפך מפיגור 0–1 להובלה תוך שלוש דקות. בשלבי הסיום של העונה שיחקה בית"ר בפלייאוף התחתון, והייתה זו הפעם הראשונה מאז עונת 1990/1991 בה סיימה הפועל ירושלים את העונה בליגה הבכירה במיקום גבוה מבית"ר. את העונה סיימה לבסוף הקבוצה במקום הרביעי בטבלה – מיקום השיא של המועדון בליגה הבכירה, מאז הגיעה למקום השלישי בעונת 1972/1973.
בעונת 2023/2024 סיימה כמובילת הפלייאוף התחתון, תוך שני ניצחונות בדרבי - אחד בתוצאה 1–2 לאחר מהפך בדקות הסיום, ושני בתוצאה 3-0.
מאז קום המדינה העבירה הפועל ירושלים 32 עונות בליגה הראשונה. המקום הנמוך ביותר שהגיעה אליו מעולם הוא המקום ה-15 בליגה השלישית ואילו המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו היה המקום השלישי בליגה הראשונה, בעונת 1972/1973 שהיוותה עונת השיא של הקבוצה. באותה עונה הקבוצה גם זכתה בגביע המדינה.
הפועל קטמון ירושלים סיימה 12 עונות כדורגל (מתוכן שתיים במסגרת הפועל קטמון מבשרת ציון). הקבוצה רשמה עליית ליגה ב-4 עונות וירידת ליגה בעונה אחת. הקבוצה זכתה פעם אחת בגביע הטוטו לליגה הלאומית.
בעונת 2019/2020 לא נרשמה הפועל ירושלים לעונת הכדורגל ובמהלך אותה עונה היא פורקה.
באוגוסט 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והחלה להתמודד בליגה הלאומית בשם המקורי "הפועל ירושלים". באפריל 2021 הבטיחה הפועל ירושלים המחודשת את עלייתה חזרה לליגה הבכירה בעונת 2021/2022, אחרי 21 שנים של היעדרות.
| טבלת הישגים עונתית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מהקמת הליגה הישראלית ועד פילוג הפועל ירושלים (1951–2007) | ||||||
| עונה | ליגה | רמת הליגה |
מיקום סופי | גביע המדינה | גביע הטוטו | |
| 1951/1952 | ליגה ב' דרום | 2 | מקום 4 מתוך 14 | |||
| 1953/1954 | ליגה ב' דרום | 2 | מקום 4 מתוך 14 | |||
| 1954/1955 | ליגה ב' דרום | 2 | מקום 3 מתוך 12 (נשארה בליגת המשנה) | |||
| 1955/1956 | ליגה א' | 2 | מקום 3 מתוך 12 | |||
| 1956/1957 | ליגה א' | 2 | מקום 3 בליגה הסדירה מקום 2 בפלייאוף של 5 (עליה לליגה הראשונה) |
|||
| 1957/1958 | לאומית | 1 | 10 מתוך 12 | |||
| 1958/1959 | לאומית | 1 | 10 מתוך 12 | |||
| 1959/1960 | לאומית | 1 | 4 מתוך 12 | |||
| 1960/1961 | לאומית | 1 | 7 מתוך 12 | |||
| 1961/1962 | לאומית | 1 | 6 מתוך 12 | |||
| 1962/1963 | לאומית | 1 | 6 מתוך 12 | |||
| 1963/1964 | לאומית | 1 | 14 מתוך 16 | |||
| 1964/1965 | לאומית | 1 | 13 מתוך 16 | |||
| 1965/1966 | לאומית | 1 | 12 מתוך 16 | |||
| 1966/1968 | לאומית | 1 | 6 מתוך 16 | |||
| 1968/1969 | לאומית | 1 | 6 מתוך 16 | |||
| 1969/1970 | לאומית | 1 | 6 מתוך 16 | |||
| 1970/1971 | לאומית | 1 | 7 מתוך 16 | |||
| 1971/1972 | לאומית | 1 | 8 מתוך 16 | |||
| 1972/1973 | לאומית | 1 | 3 מתוך 16 (שיא) | מחזיקת הגביע (שיא) | ||
| 1973/1974 | לאומית | 1 | 11 מתוך 16 | |||
| 1974/1975 | לאומית | 1 | 5 מתוך 16 | חצי גמר | ||
| 1975/1976 | לאומית | 1 | 13 מתוך 18 | |||
| 1976/1977 | לאומית | 1 | 10 מתוך 16 | |||
| 1977/1978 | לאומית | 1 | 6 מתוך 14 | |||
| 1978/1979 | לאומית | 1 | 15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה) | |||
| 1979/1980 | ארצית | 2 | 1 מתוך 16 (עליה לליגה הראשונה) | |||
| 1980/1981 | לאומית | 1 | 9 מתוך 16 | |||
| 1981/1982 | לאומית | 1 | 10 מתוך 16 | |||
| 1982/1983 | לאומית | 1 | 15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה) | |||
| 1983/1984 | ארצית | 2 | 8 מתוך 16 | |||
| 1984/1985 | ארצית | 2 | 2 (עליה לליגה הראשונה) | |||
| 1985/1986 | לאומית | 1 | 14 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה) | |||
| 1986/1987 | ארצית | 2 | 14 מתוך 16 | |||
| 1987/1988 | ארצית | 2 | 1 (עליה לליגה הראשונה) | |||
| 1988/1989 | לאומית | 1 | 7 מתוך 14 | |||
| 1989/1990 | לאומית | 1 | 8 מתוך 12 | |||
| 1990/1991 | לאומית | 1 | 10 מתוך 12 | |||
| 1991/1992 | לאומית | 1 | 12 מתוך 12 (ירידה לליגה השנייה) | |||
| 1992/1993 | ארצית | 2 | 8 מתוך 16 | |||
| 1993/1994 | ארצית | 2 | 10 מתוך 16 | |||
| 1994/1995 | ארצית | 2 | 13 מתוך 16 | |||
| 1995/1996 | ארצית | 2 | 2 (עליה לליגה הראשונה) | |||
| 1996/1997 | לאומית | 1 | 12 מתוך 16 | |||
| 1997/1998 | לאומית | 1 | 11 מתוך 16 | גמר | ||
| 1998/1999 | לאומית | 1 | 9 מתוך 16 | |||
| 1999/2000 | ליגת העל | 1 | 14 מתוך 14 (ירידה לליגה השנייה) | מקום 11 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה) | ||
| 2000/2001 | לאומית 1 | 2 | 12 מתוך 12 (ירידה לליגה השלישית) |
סיבוב ח' (סיבוב לפני שמינית גמר) |
מקום 9 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה) | |
| 2001/2002 | ארצית (שלישית) | 3 | 1 מתוך 12 (עליה לליגה השנייה) |
שמינית גמר | ||
| 2002/2003 | לאומית | 2 | 3 מתוך 12 (עונת "טראומת רעננה") |
סיבוב ח' (סיבוב לפני שמינית גמר) |
מקום 3 בבית של 5 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה) | |
| 2003/2004 | לאומית | 2 | 6 מתוך 12 | שמינית גמר | מקום 4 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה) | |
| 2004/2005 | לאומית | 2 | 4 מתוך 12 | סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר) |
מקום 1 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה השנייה) | |
| 2005/2006 | לאומית | 2 | 5 מתוך 12 | סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר) |
מקום 3 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השנייה) | |
| 2006/2007 | לאומית | 2 | 12 מתוך 12 (ירידה לליגה השלישית) |
סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר) |
מקום 4 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השנייה) | |
| 1בתחילת עונת 1999/2000 שונה שמה של הליגה הראשונה לליגת העל. הליגה השנייה נהייתה לליגה הלאומית. והליגה השלישית הפכה לארצית. | ||||||
| פילוג בין הפועל ירושלים והפועל קטמון (2007–2020) | ||||||
| עונה | במסגרת | ליגה | רמת הליגה |
מיקום סופי | גביע המדינה | גביע הטוטו |
| 2007/2008 |
הפועל ירושלים | ארצית | 3 | 1 מתוך 12 (עליה לליגה השנייה) |
סיבוב ח' (שני סיבובים לפני שמינית גמר) |
מקום 5 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השלישית) |
| הפועל קטמון מבשרת ציון | ליגה א' דרום | 4 | 2 מתוך 14 | סבב ז' (שלישי) | / | |
| 2008/2009 |
הפועל ירושלים | לאומית | 2 | 9 מתוך 12 | סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר) |
רבע גמר (גביע הטוטו לליגה השנייה) |
| הפועל קטמון מבשרת ציון | ליגה א' דרום | 4 | 7 מתוך 14 | סבב ח' (שלישי) | / | |
| 2009/2010 | הפועל ירושלים | לאומית | 2 | 15 מתוך 16 (ירידה לליגה השלישית) |
סיבוב ז' (שני סיבובים לפני שמינית גמר) |
מקום 4 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה השנייה) |
| הפועל קטמון ירושלים | ליגה ג' דרום | 5 | 1 מתוך 11 (עליה לליגה רביעית) | סבב ב' (שני) | / | |
| 2010/2011 | הפועל ירושלים | ליגה א' דרום |
3 | 1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה) |
שמינית גמר | / |
| הפועל קטמון ירושלים | ליגה ב' דרום ב' (רביעית) | 4 | 1 מתוך 16 (עליה לליגה השלישית) | סבב ב' (ראשון) | / | |
| 2011/2012 | הפועל ירושלים | לאומית (שנייה) |
2 | 6 מתוך 16 |
שמינית גמר | חצי גמר (גביע הטוטו לליגה השנייה) |
| הפועל קטמון ירושלים | ליגה א' דרום | 3 | 4 מתוך 16 | סבב ה' (ראשון) | / | |
| 2012/2013 | הפועל ירושלים | לאומית |
2 | 3 מתוך 16 | סיבוב ז' | מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה) |
| הפועל קטמון ירושלים | ליגה א' דרום | 3 | 1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה) | סיבוב ז' | / | |
| 2013/2014 | הפועל ירושלים | לאומית
(לראשונה ביחד באותה ליגה) |
2 | 12 מתוך 16 | סיבוב ז' | לא התקיים בעונה זו |
| הפועל קטמון ירושלים | 14 מתוך 16 (ירידה לליגה שלישית לאחר הפסד במשחקי המבחן) | סיבוב ח' | ||||
| 2014/2015 | הפועל ירושלים | לאומית |
2 | 9 מתוך 16 | סיבוב ז' | מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה) |
| הפועל קטמון ירושלים | ליגה א' צפון | 3 | 1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה) | סיבוב ה' | / | |
| 2015/2016 | הפועל ירושלים | לאומית | 2 | 14 מתוך 16 | סיבוב ז' | רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה) |
| הפועל קטמון ירושלים | 4 מתוך 16 | סיבוב ח' | רבע גמר | |||
| 2016/2017 | הפועל ירושלים | לאומית | 2 | 16 מתוך 16 (ירידה לליגה השלישית) |
שמינית גמר | רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה) |
| הפועל קטמון ירושלים | 5 מתוך 16 | סיבוב ז' | מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה) | |||
| 2017/2018 | הפועל ירושלים | ליגה א' צפון |
3 | 6 מתוך 16 | סיבוב ו' | / |
| הפועל קטמון ירושלים | הלאומית |
2 | 5 מתוך 16 | סיבוב ח' | מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה) | |
| 2018/2019 | הפועל ירושלים | ליגה א' צפון (שלישית) |
3 | 15 מתוך 16 (ירידה לליגה הרביעית) |
סיבוב ה' | / |
| הפועל קטמון ירושלים | לאומית |
2 | 4 מתוך 16 | סיבוב ח' | מחזיקת גביע הטוטו ללאומית | |
| לקראת עונת 2019/2020 הפועל ירושלים לא נרשמה לעונת הכדורגל ופורקה | ||||||
| 2019/2020 | הפועל קטמון ירושלים | לאומית |
2 | 4 מתוך 16 | סיבוב ח' | מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה) |
| הפועל ירושלים המאוחדת (2020 ואילך) | ||||||
| עונה | ליגה | רמת הליגה |
מיקום סופי | גביע המדינה | גביע הטוטו | |
| 2020/2021 | לאומית |
2 | 2 מתוך 16 (עליה לליגה הראשונה) |
שמינית גמר | מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה) | |
| 2021/2022 | ליגת העל |
1 | 12 מתוך 14 | סיבוב ח' | מקום 5 | |
| 2022/2023 | ליגת העל |
1 | 4 מתוך 14 | סיבוב ח' | מקום 8 | |
| 2023/2024 | ליגת העל |
1 | 7 מתוך 14 | שמינית גמר | מקום 5 | |
| 2בכתב מודגש – אירועים בולטים בהיסטוריית המועדון | ||||||
| עונה | תוצאה | אצטדיון | מסגרת |
|---|---|---|---|
| 2013/2014 | 2-1 להפועל קטמון ירושלים | אצטדיון טדי | הליגה הלאומית |
| 1-1 | הליגה הלאומית | ||
| 3-2 להפועל ירושלים | הליגה הלאומית | ||
| 2015/2016 | 1-0 להפועל קטמון ירושלים | גביע הטוטו | |
| 2-0 להפועל קטמון ירושלים | הליגה הלאומית | ||
| 3-2 להפועל ירושלים | הליגה הלאומית | ||
| 2016/2017 | 2-2 | גביע הטוטו | |
| 0-0 | הליגה הלאומית | ||
| 2-1 להפועל קטמון ירושלים | הליגה הלאומית |
משחקי ליגה:
משחקי גביע הטוטו:
| להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה" | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
"הקבוצה המאוחדת" – משנת 2020 ואילך
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נכון ל-15 בספטמבר 2024,[48] עם שינויים בהתאם לפרסומי הקבוצה[49]
|
|
המועדון מנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, שנבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי העמותה ומתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים הוועד יכול להזמין גורמים שתורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.
| יו"ר |  יותם כרמון |
| מנכ"ל | אורי שרצקי |
| מנהל מקצועי | שי אהרון |
| מאמן ראשי | זיו אריה |
| עוזרי מאמן | גולן חרמון
|
| מאמן שוערים | גיא חכמון |
| מאמן כושר | צח פיינסילבר |
| מנהל מחלקת הנוער | ליאור חוג'ה |
| פיזיותרפיסט | ליאור קסלר |
| ספורטתרפיסט | נבו בראז |
| אנליסטים | אורין מונק
|
| אחראי לוגיסטיקה | יוראי שושני |
ערך מורחב – הדרבי של ירושליםאוהדי הקבוצה מדגישים את היותם אנטיתזה ליריבה העירונית, בית"ר ירושלים. היריבות נובעת בעיקר מזיהוין הפוליטי של הקבוצות: לעומת בית"ר המזוהה עם הימין, הפועל מזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. ליריבות היסטוריה עתיקת יומין – מהימים בה הפועל הייתה קבוצה ששייכת להסתדרות, והיריבה העירונית הייתה שייכת לתנועת בית"ר הרוויזיוניסטית. עד לשנות ה-70 הפועל הייתה מזוהה כקבוצה המקושרת למוסדות השלטון של מפא"י, ואוהדי בית"ר אף ראו בה קבוצה המייצגת את ה"ממסד". בשנות ה-80, לאחר המהפך, הגלגל התהפך ומעמדה של בית"ר התחזק בזכות קשריה עם תנועת הליכוד, בעוד דעיכת ההסתדרות הביאה להקטנת התמיכה בהפועל.
ארגון האוהדים של הקבוצה הוא ״בריגדה מלחה״ שנוסד בשנת 2006 והוא גם ארגון האוהדים של קבוצת הכדורסל.
| |
ראו גם – קטמון מועדון אוהדים |
"קטמון מועדון אוהדים" היא העמותה המחזיקה בבעלות ובזכויות הניהול של הפועל ירושלים, היא הוקמה בשנת 2009 במטרה לנהל את קבוצת הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" ובמטרה לקבל לידיה את הבעלות על הפועל ירושלים. בשנת 2020 הושגה המטרה והקבוצה קנתה את הזכויות על השם "הפועל ירושלים"
עם הקמתה, "קטמון מועדון אוהדים" הפעילה מספר פעילויות נוספות מלבד כדורגל מקצועני.
מלבד פעילות ספורטיבית, המועדון רואה בעצמו ארגון חברתי השואף למען עקרונות של מאבק בגזענות, באלימות, ובהומופוביה. הדבר בא לידי ביטוי הן בהנפת כרזות על ידי האוהדים בזמן המשחקים והן בתוכן הפעילות החברתית של המועדון.
בשנת 2015 החלו אוהדי והנהלת הקבוצה גם להדגיש את מאבקם בהומופוביה במגרשי הכדורגל.[50]
במשחקי הבית של המועדון קיימת כריזה בערבית בנוסף לכריזה בעברית.
מלבד פעילותה של הקבוצה הבוגרת, העמותה מפעילה גם מספר רב של פעילויות פעילויות קהילתיות וחינוכיות דרך כדורגל. זאת לרבות הדרכה וחינוך ילדים בתחומי הכדורגל, עידוד ספורטאים צעירים מוכשרים ופעילויות לטובת הקהילה.
עם רכישת השם "הפועל ירושלים" על ידי הפועל קטמון ירושלים, בשנת 2020, המשיכו לפעול כל הפעילויות החברתיות תחת הקבוצה המאוחדת. הפעילויות החברתיות, מחלקות הנוער, הנערות והנשים המשיכו לפעול בשם "הפועל בנות קטמון ירושלים", כאשר הסמל הוא סמל המועדון, אליו התווספה המילה "קטמון". בעונה הראשונה לפעילות לאחר רכישת השם "הפועל ירושלים" מבין פעילויות המועדון הרבות, קבוצת הגברים הבוגרת היא היחידה המשחקת ללא המילה "קטמון" על סמלה. החל מהעונה השנייה החלו כל המחלקות לשחק עם אותו הסמל. רק מחלקת הנשים והנערות נשארה עם השם "קטמון" בשמה, אך לא בסמלה.
| |
ראו גם – אצטדיון טדי, מגרש קטמון |
הפועל ירושלים עברה בין ארבעה מגרשי כדורגל מאז שקמה. בשנים הראשונות שיחקה הפועל במגרש ברחוב המלך ג'ורג', סמוך לבית פרומין. במגרש זה עומד היום גן המנורה.[51][52] לאחר תקופה בה שיחקה הקבוצה באצטדיון ימק"א, בשנת 1958 עברה הקבוצה לשחק במגרש קטמון (שנקרא גם מגרש הפועל) הממוקם ברחוב "רחל אימנו". מגרש זה שימש את הקבוצה במשך שנים רבות ועד היום שם המגרש ושם הרחוב מלווים את הקבוצה בהווי ובשירי האוהדים בייחוד מאז הקמת הפועל קטמון בשנת 2007. בתחילת שנות השמונים, לאחר שמגרש קטמון נהרס, חזרה הפועל לשחק באצטדיון ימק"א וב-1991 עברה לאצטדיון טדי.
במהלך שתי העונות בהן שיחקה בליגה א' צפון התקיימו מספר משחקים במגרש שנמצא בעמק הארזים ובמגרש הסינתטי בהר חומה, אשר משמשים כמגרשי אימונים.
מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מגרש האימונים של הקבוצה היה ממוקם בין שכונת קריית היובל ל"רמת דניה" וידוע בכינוי "האורווה".[53] במהלך העשור השני של המאה ה-21, המגרש הוזנח ולבסוף חדל לתפקד כמגרש כדורגל.
הפועל קטמון ירושלים החלה את דרכה ללא מגרש אימונים מסודר. לאחר הפיצול ממבשרת ציון, חידשה עיריית ירושלים את מגרש מבט בקטמונים והניחה בו דשא סינתטי. במגרש זה התאמנה הפועל קטמון ירושלים בעונותיה בליגות הנמוכות. עם העלייה לליגה הלאומית החלה הקבוצה לנדוד למגרשי אימון מחוץ לירושלים. בתחילה למגרש אימונים בבית דגן ולאחר מכן למעלה אדומים. זאת עד שנפתחו מגרשי האימון בעמק הארזים, גם הם בבעלות העירייה. במתחם זה הוקצו שעות אימון למועדון כמו גם חדרי הלבשה ומשרד. לאחר רכישת השם "הפועל ירושלים", המשיכה הקבוצה להתאמן במתחם הספורט בעמק הארזים.
ערך מורחב – הפועל קטמון ירושלים (כדורגל נשים)בעונת 2011/2012 פתחה הפועל קטמון ירושלים לראשונה מספר קבוצות רשמיות לנערות ולילדות. באוקטובר 2015 קבוצת הנערות של המועדון שינתה את שמה ל"הפועל קטמון ירושלים – שירה" לזכרה של שירה בנקי אשר נרצחה במצעד הגאווה בירושלים באותה שנה.[54]
קבוצת הילדות של הפועל קטמון ירושלים זכתה בעונת 2015/2016 בגביע המדינה. קבוצת הנערות "הפועל קטמון ירושלים שירה בנקי" זכתה בעונת 2016/2017 באליפות המדינה ובעונת 2019/2018 בגביע המדינה.
עם פתיחת עונת 2020/2021 הודיעה הקבוצה על הקמת קבוצת נשים בוגרות שעלתה תוך שתי עונות לליגת העל בכדורגל נשים.
בין חברי הוועד המנהל של העמותה כיהנו שתי נשים. יו"ר הוועד המנהל בין השנים 2017 ו-2020 – דפנה גולדשמידט, ונציגת הספונסר "אלטשולר שחם" – דפנה בסה.
הסמל המקורי, סמלה של התאחדות הפועל, אשר מהווה וריאציה על סמל הפטיש והמגל הקומוניסטים, ליווה את הקבוצה, בעיצובים שונים, במשך כ-60 שנה כאשר לרוב מופיעה מתחתיו המילה "ירושלים".
מאז אמצע שנות ה-90 שונה הסמל של הפועל ירושלים מספר פעמים. סמלה של הפועל ירושלים ידע יותר שינויים מכל סמל של קבוצת כדורגל אחרת בארץ. בקרב אוהדי כדורגל לסמל הקבוצה יש משמעות רבה וכך גם השינויים בסמל הם בעלי משמעות רבה.
עם קניית הקבוצה על ידי יוסי סאסי, הוחלף הסמל לווריאציה על לוגו חברת הבניה של הבעלים והספונסר, יוסי סאסי – חברת "סא.ד.ר." ולעיתים עוצב הסמל בצבעים שונים. לעיתים כחול ולעיתים סגול וצהוב. לאחר מספר שנים, ב-1997 הוקטן סמל חברת סא.ד.ר. ומתחתיו התווסף אריה כפי שמופיע על סמל עיריית ירושלים וליד רגלו כדורגל. לאחר מכן הוחלף לוגו חברת סא.ד.ר בלוגו חברת הבניה של היו"ר, ויקטור יונה – "י. פאלו". סמלים אלו הוחרמו על ידי אוהדי הקבוצה. בתקופה זו צבעי הסמל התחלפו בין אדום-שחור לאדום-לבן.
בשנת 2004, כאשר בעלות הקבוצה עברה באופן זמני לוויקטור יונה, הוחלף שם הקבוצה ל"הפועל השלום ירושלים", ואיתו הוחלף גם הסמל. הסמל החדש כלל בתוכו אריה ויונת שלום, אשר מסמלים את העיר ואת דו הקיום בו דוגלים בקבוצה, דבר המתבטא גם בשחקנים רבים מן המגזר הערבי המשחקים בה. ב-2006 הוחזר הסמל המקורי של ארגון "הפועל", והוא היה בשימוש באופן מקביל לסמל עם היונה עד לשנת 2007, בה יצא ויקטור יונה מהקבוצה, הבעלות חזרה ליוסי סאסי, וכך גם שם הקבוצה שונה בשנית ל"הפועל סא.ד.ר. ירושלים" כמו גם להחזרת "סמל סא.ד.ר.". באותה שנה הוקמה גם הפועל קטמון, ולחץ שהופעל מכיוון האוהדים, יחד עם הניסיון למנוע מאוהדים את המעבר להפועל קטמון הוביל לשילוב סמל תנועת הפועל במקום האריה, שאליו לא היה לאוהדים כל חיבור.
בקיץ 2013, לאור בקשותיהן החוזרות ונשנות של האוהדים לשים את סמל "הפועל" הקלאסי בקידמה ולהסיר את סמל הספונסר מהסמל, בחרה הנהלת הקבוצה תחת הבעלים יוסי סאסי להציג את סמל תנועת "הפועל" בתוך מגן אשר עיצובו הועתק מסמלה של מנצ'סטר יונייטד. לסמל זה הוספה שנת ההקמה של המועדון – 1926. אומנם עיצוב זה החזיר את סמל תנועת "הפועל" לקדמת הסמל, אך גם על סמל זה הייתה ביקורת רבה, שכן עיצובו איננו מקורי ומועתק מקבוצה אחרת. עלו גם טענות שעיצובו המכיל מעבר צבעים ברקע נראה מיושן.
בקיץ 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והיא הציגה סמל זמני המבוסס על סמל הקבוצה משנות השבעים. לפי הודעת הקבוצה, סמל זה נועד להיות זמני וסמל חדש ייבחר בהמשך אותה עונה בהצבעת האוהדים. ואכן, במהלך עונת 2020/21 קיימה העמותה תהליך לבחירת סמל קבוע. לצורך התהליך מונתה ועדת סמל אשר מנתה 4 אוהדים. הוועדה העבירה שאלון העדפות וקימה שיחות עם עשרות אוהדים. לבסוף נבחרו שלוש אפשרויות שעלו להצבעה בחודש פברואר 2021. מבין שלוש האפשרויות בחרו חברי העמותה בסמל חדש וקבוע למועדון, אשר נמצא בשימוש החל מעונת 2021/22.
בפברואר 2021 אישרו חברי העמותה בהצבעה, כי בגב מדי המשחק של הקבוצה יודפס באופן קבוע הסלוגן "אני מקטמון ויש עלי פזמון" אשר לקוח משיר אוהדים משנות השבעים – זאת כתזכורת הן לימי הקבוצה במגרש קטמון והן להפועל קטמון ירושלים.
החל מעונת 2021/22 הסלוגן מופיע במקום ספונסר בחלקה העליון האחורי של חולצת המשחק.
אתר האינטרנט הרשמי של הפועל ירושלים
הפועל ירושלים, ברשת החברתית פייסבוק
הפועל ירושלים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הפועל ירושלים, ברשת החברתית אינסטגרם
הפועל ירושלים, ברשת החברתית טיקטוק.svg){kind=icon}
הפועל ירושלים, סרטונים בערוץ היוטיוב
עמרי זרחוביץ', "תראו לאן הגענו, שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים – ו-1,000 שקל, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2017
"עד המוות הפועל: מלחמת האחים של הפועל ירושלים, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 24:21), 9 באוקטובר 2020 דותן מלאך, הפועל ירושלים חזרה לליגת העל בכדורגל אחרי 21 שנה, בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
_pictogram.svg){kind=small}
