חפציבה
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חֶפְצִיבָּה הוא קיבוץ השוכן בעמק חרוד על גבול עמק יזרעאל ועמק בית שאן. הקיבוץ נמצא בין הערים עפולה ובית שאן, ומשתייך למועצה אזורית הגלבוע.
 חדר האוכל של הקיבוץ ב-1995 | |
| מדינה | ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | -76 מטר |
| תאריך ייסוד | 1922 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 828 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 819 תושבי ישראל |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   חפציבה  באדום - חפציבה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
בחפציבה מתגוררים כ-650 נפשות.
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הקיבוץ הוקם בשנת 1922 על ידי עולים מצ'כוסלובקיה ומגרמניה מתנועת בלאו וייס (כחול-לבן) שהורכבה משתי קבוצות דוברות גרמנית, האחת מצ'כסלובקיה והשנייה מברלין. שם הקבוצה הגרמנית לפני עלייתה היה "מהפכה" והקבוצה נוסדה על ידי משה שובה. הקיבוץ שוכן למרגלות הר הגלבוע. חפציבה הוא קיבוץ שכן לבית אלפא ושוכן מערבית לו. הקיבוץ הוקם על ידי הקרן הקיימת לישראל באדמות נוריס-מזרח (עמק יזרעאל המזרחי) שנקנו על ידי הקרן הקיימת. הקיבוץ הוקם גם הודות לתרומות של יהודי צ'כוסלובקיה שבתמורה להן ניתנה לקבוצה של יהודי צ'כוסלובקיה קדימות בהתיישבות[3]. שמו של היישוב הוא כשם החווה על יד חדרה בה הוכשרו הראשונים לחקלאות.
בקיבוץ חפציבה נמצא מרכז של תנועת המקויה. הקשר של התנועה עם הקיבוץ החל בשנת 1962, כאשר התלמיד הראשון מתנועת המקויה הגיע ללמוד עברית באולפן חפציבה. מידי חצי שנה מגיעה קבוצת תלמידים לאולפן במטרה ללמוד את שפת התנ"ך, לחזק את אמונתם ולהכיר את המקומות הקדושים ליהודים ולנוצרים. בחג היובל של חפצי-בה הקימה התנועה לרגלי הגלבוע גן יפני. הגן משלב אלמנטים ארצישראלים יחד עם תבנית מסורתית של גנים ביפן, ומכיל אלמנטים יפנים.
בשטח הקיבוץ שרידי בית כנסת עתיק, שהתגלה בשנת 1928 תוך כדי חפירת תעלת מים. בבית הכנסת "בית אלפא", אתר של רשות הטבע והגנים בכניסה לקיבוץ, נמצא פסיפס מפורסם ובו שלושה חלקים: גלגל מזלות, ארון קודש וכלי קודש כמו מנורות ושופר, ועקדת יצחק[4].
בית התרבות של הקיבוץ נקרא ע"ש צבי דר, מחלוצי הקיבוץ. ממייסדי התעשייה הצבאית בישראל.
ביום חמישי כ"ד תמוז תשמ"ו - 31 ביולי 1986 בשעה 17:00 לערך, נהרגו תשעה נערים ונערות בני 15–17 בני הקיבוץ וחבר הקיבוץ שנהג ברכב, לאחר שנלכדו ברכב הטרנזיט בעת שהסיעם חזרה מקייטנה בקיבוץ פלמחים, ונשרפו למוות בעקבות התנגשות חזיתית עם סמי-טריילר בכביש התענכים[5][6]. קרוב לעשרת-אלפים איש ליוו את ההרוגים בהלוויה שנערכה לאחר שלושה ימים בבית הקברות האזורי שלמרגלות הגלבוע. האסון השאיר חותם של עצב כבד בקיבוץ, ובעקבותיו גם סכסוך ארוך שנים בין כמה מחברי הקיבוץ.
בחפציבה ענפי גידולי שדה, פרדס, לול, מדגה ורפת. לחפציבה מפעל למוצרי פלסטיק בשם פלגל. מפעל נוסף "מדגלית" עוסק בתחום מוצרים להשקיה. בשנת 2003 עבר קיבוץ חפציבה הפרטה מלאה ולמעשה כל חבר דואג לפרנסתו. הקהילה דואגת לגמלאים שלה. בקיץ 2015 נכנסו משפחות ראשונות לשכונת "הרחבה" קהילתית שנבנתה ממערב לקיבוץ הוותיק וכוללת 110 יחידות דיור.
גלריית תמונות
"בית צבי" (בית תרבות) בתכנון האדריכלית זיוה ארמוני שנחנך ב-1976
קישורים חיצוניים
מידע רשמי
אתר האינטרנט הרשמי של חפציבה- האתר הרשמי של הגן היפני בחפצי-בה
- יום שדה "הולכים בעקבות ראשונים", מנהל חברה ונוער, אגף של"ח וידיעת הארץ
- חפציבה, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- חפציבה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
כתבות
- נדב מן, היו ימים: זכרונות מהעמק, באתר ynet, 4 באפריל 2008
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בית התרבות בקיבוץ חפציבה, באתר 'חלון אחורי', 10 בספטמבר 2015
- מיכאל יעקובסון, סקירה על עבודת הנוף בגן לאומי בית הכנסת העתיק בית אלפא בחפציבה, באתר 'חלון אחורי', 20 בספטמבר 2015
נעמה ריבה, קיבוץ חפציבה זונח ערכים היסטוריים לטובת נדל"ן, באתר הארץ, 23 בפברואר 2016- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל ובית העם בקיבוץ חפצי-בה, באתר 'חלון אחורי', 19 באוגוסט 2020
- מיכאל יעקובסון, היונים יעופו והקהל יחזור: "בית צבי" הנטוש בחפצי-בה לקראת שיפוץ, באתר Xnet, 30 בספטמבר 2020
הנחת אבן הפינה ליישוב חפציבה, 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.