גן יפני

גנים יפניים (קנג'י: 日本庭園), במסורת של יפן, עשויים להימצא בבתים פרטיים, בפארקים שכונתיים או עירוניים, במקדשים בודהיסטיים או במקדשי שינטו ובנקודות ציון היסטוריות כדוגמת מצודות עתיקות. רבים מהגנים היפניים המפורסמים ביותר במערב וביפן עצמה, הם גני זן. מסורתם של מומחי התה הניבה גנים יפניים מעודנים בסגנון פשוט וכפרי.

Thumb — גן בסגנון 'נוף יבש' במקדש בודהיסטי בקיוטו, יפן

גנים יפניים טיפוסיים מכילים, באופן ממשי או סמלי, אחדים מהאלמנטים הבאים: מקור מים, אי, גשר אל האי, פנס, לרוב במבנה אבן, בית תה או ביתן או עצי בונסאי ננסיים.

גנים יפניים עשויים להיות באחד מהסגנונות של "גני טיול", לצפייה מהשביל, או "גני ישיבה", להתבוננות ממקום אחד.

מקדשי זן רבים מאופיינים בגן בסגנון 'נוף יבש' (枯山水). אין בהם מים, אך לרוב הם מעוררים תחושה של מים באמצעות שביל עם חלוקי אבן ובחצץ או בחול מגורף בקפידה. אופייניים לסגנון הנוף היבש, סלעים שנבחרו בשל צורתם ותבניתם המיוחדת, אזוב ושיחים נמוכים. מפורסם במיוחד הגן במקדש Ryōan-ji בקיוטו.

גם גנים אחרים משתמשים בסלעים דומים לקישוט. חלקם מובאים מחלקיה הרחוקים של יפן. בנוסף, חזרן וצמחים קרובים, ירוקי-עד כולל אורן שחור יפני ועצים נשירים כמו מייפל צומחים מעל שטיח של שרך ואזוב. בחלק מהגנים מותקנים קישוטים המשלבים אקוסטיקה טבעית ושימושיות כגון הסוּיקינקוּצוּ.

Shakkei (借景), "נוף מושאל", הוא טכניקה שבה משתמשים גננים יפנים כדי לשוות לגן קטן, מראה מרווח יותר. באמצעות שתילה מחושבת של שיחים שיחסמו את המראה של מבנים סמוכים, הם מעודדים את הצופה להביט לעבר ההרים ולחשוב עליהם כעל חלק מהגן.

גנים יפניים בישראל

ראו גם

קישורים חיצוניים

Wikiwand - on