הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים – בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם". כרונולוגיה זו נהוגה ברוב ספרי תולדות עם ישראל שהתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד וסדר הדורות. הכרונולוגיה של המדרש מתחילה בבריאת העולם ומסתיימת בחורבן בית המקדש השני 3,828 שנים לאחר מכן.

מניין השנים בלוח העברי

ערך מורחב – מניין השנים בלוח העברי

ציון רוב השנים בערך זה הם על פי מניין השנים של בעל סדר עולם רבה, כלומר, שנים שלמות לאדם הראשון, אבל לפי מניין השנים הנהוג כיום – מניין השנים לבריאת העולם – יש להוסיף שנתיים על מניינו של בעל הסדר עולם ושנה אחת למניין הגמרא^[1]. כמו כן, אין להשוות בין מניין השנים המובא כאן למניין השנים בספירה הנוצרית.

תולדות האנושות

פסוקי המקרא בספר בראשית מתארים באיזה גיל הוליד כל אחד מאנשי הדורות שבין אדם הראשון ליעקב את בנו^[2], וכך מאפשרים למנות על פי שנות חייהם את שנות קיומה של האנושות. יעקב נולד על פי זה בשנה ה-2108. יעקב ירד למצרים בהיותו בן 130^[3], ואם כן עולה שירידת יעקב ובניו למצרים הייתה אחרי שמלאו 2,238 שנים לבריאת אדם הראשון. בני ישראל היו במצרים 210 שנים^[4], נמצא שיציאת מצרים הייתה בשנת 2448 לבריאת אדם הראשון. על הפסוק "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית, ט"ו, י"ג), מוסבר שהספירה של 400 השנים מתחילה מלידת יצחק (2048)^[5]. בית המקדש הראשון נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים^[6]. בית ראשון עמד 410 שנה^[7]. לאחר מכן יצאו ישראל לגלות בבל שנמשכה 70 שנה^[8]. לאחר מכן נבנה בית המקדש השני שעמד 420 שנה^[9].

נבוכדנצר החריב את בית המקדש הראשון בשנת 19 למלכותו^[10], מלכותו התקיימה 45 שנה, אחריו מלך בנו אויל מרודך 22 שנה^[11], אחריו מלך בלשאצר 3 שנים, אחריו מלך דריווש המדי שנה אחת, אחריו מלך כורש הפרסי 3 שנים (שאז התחילה מלכות פרס בכל העולם^[12]), אחריו מלך אחשוורוש 14 שנה, אחריו מלך בנו (מאסתר המלכה^[13]) דריווש הפרסי^[14]. על פי נתונים אלו, נס פורים, שהתרחש בשנת 13 למלכות אחשוורוש, (ככתוב במגילת אסתר) היה לאחר שמלאו 3,405 שנים לבריאת אדם.

הדורות הראשונים

סכימה של עשרים ושנים הדורות הראשונים במקרא, כאשר נקודה צהובה מסמלת לידה, ונקודה כחולה מסמלת מוות

בפשר אריכות הימים המופלגת של ראשי הדורות הראשונים, כתב רבי סעדיה גאון: "כדי שירבו זרעם... כדי שיראה כל אחד מהם בנים ובני בנים בחייו"^[15]. לעומת זאת, הרמב"ם כתב; "אני אומר שלא היה אותם החיים אלא אותו האיש האמור לבדו, אבל שאר האדם חיו החיים הטבעיים הרגילים, ותהיה הנדירות הזו באותו האדם, אם על ידי גורמים רבים במזונו והנהגתו, או על דרך הנס ונוהג לפי דרכו, ולא ייתכן לומר בו זולת זה"^[16]. בדומה לכך כתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו; "מזונותיהם היו מוכשרים יותר לגרום לאריכות ימים... חוץ מזה זיכה אותם אלוהים בחיים ארוכים יותר על צדקתם ועל התועלת שבהמצאותיהם..."^[17].

לוח כרונולוגי מאדם עד יעקב

דור	האישיות	נולד	נפטר	משך חייו	הוליד בגיל
1	אדם	0	930	930	0[18]
2	שת	130	1042	912	105
3	אנוש	235	1140	905	90
4	קינן	325	1235	910	70
5	מהללאל	395	1290	895	65
6	ירד	460	1422	962	162
7	חנוך	622	987	365	65
8	מתושלח	687	1656	969	187
9	למך	874	1651	777	182
10	נח	1056	2006	950	500[19]
11	שם	1558	2158	600	100
12	ארפכשד	1658	2096	438	35
13	שלח	1693	2126	433	30
14	עבר	1723	2187	464	34
15	פלג	1757	1996	239	30
16	רעו	1787	2026	239	32
17	שרוג	1819	2049	230	30
18	נחור	1849	1997	148	29
19	תרח	1878	2083	205	70
20	אברהם	1948	2123	175	86[20]
21	יצחק	2048	2228	180	60
22	יעקב	2108	2255	147	84

מלכי יהודה וישראל

ערך מורחב – מלכי יהודה וישראל

לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית התחילה תקופת המלכים בשנת ב'תתפ"א (879 לפנה"ס), ונמשכה 457 שנה עד חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס).

מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנן שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם.

השנים החסרות

ערך מורחב – השנים החסרות

ההשוואה בין הכרונולוגיה המסורתית לכרונולוגיה המדעית מעלה פער של כ-165 שנה. לפי סדר עולם רבה, בית המקדש השני עמד על תלו במשך 420 שנה. חורבן בית שני אירע בשנת 70 לספירת הנוצרים, ומכאן שהמקדש השני הוקם בסביבות 350 לפנה"ס. כיוון שגלות בבל נמשכה על פי הכרונולוגיה המסורתית 70 שנה בלבד, עולה כי חורבן בית ראשון אירע בשנת 420 לפנה"ס. ואולם, מלכות בבל, שהחריבה את בית המקדש הראשון על פי התיאור המקראי, נעלמה מן העולם קרוב למאה ועשרים שנה קודם לכן (הכיבוש הפרסי אירע בשנת 539 לפנה"ס). התיארוך המקובל בקרב היסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפנה"ס. קיים אפוא פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות^[21]. הבעיה תלויה במשך זמנה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתיים שנה (539–331 לפנה"ס), ולפי סדר עולם – 52 שנה בלבד. המדרש מתארך את התקופה הפרסית באופן מינימליסטי, לפי מלכי פרס המוזכרים במקרא בלבד. כמו כן, בהתאם לברייתא המובאת בתלמוד הבבלי^[22], מניח המדרש שכורש, דריווש וארתחשסתא הם שלושה שמות של מלך אחד.

ד"ר חיים חפץ חקר את אמינותם של המקורות ההיסטוריים הקלאסיים (היסטוריונים הלניסטיים ורומיים), שעליהם ביססו ההיסטוריונים המודרניים את הכרונולוגיה המדעית המקובלת. בשנת 1991 הוא פרסם את ממצאיו בכתב העת מגדים^[23]. בניגוד לתפיסה המקובלת, טען חפץ כי הכרונולוגיה המסורתית היא הנכונה. חפץ לא התייחס במחקרו לשיטות תיארוך מדעיות נוספות כגון תיארוך פחמן 14 או תיארוכים אסטרונומיים כמו ליקוי החמה האשורי.

תקופות בתולדות עם ישראל

סדרי הזמנים מיציאת מצרים ועד חורבן הבית השני – לפי מדרש סדר עולם לעומת המחקר המקובל

תיקוף חז"ל	אורכה	הסתיימה	לבריאת העולם	לספירה הנוצרית	מקום
מאדם עד נח	1,056 שנים	לידת נח	0–1056	3759–2703 לפנה"ס	מסופוטמיה
מנח עד אברהם	892 שנים	לידת אברהם	1056–1948	2703–1811 לפנה"ס	מסופוטמיה
שלושת האבות	307 שנים	פטירת יעקב	1948–2255	1811–1504 לפנה"ס	ארץ ישראל
ישראל במצרים	210 שנים	יציאת מצרים	2238–2448	1521–1311 לפנה"ס	מצרים העתיקה
ישראל במדבר	40 שנים	הכניסה לארץ	2448–2488	1311–1271 לפנה"ס	מדבר סיני
שופטים[24]	393 שנים	המלכת שאול	2488–2881	1271–878 לפנה"ס	ארץ ישראל
מלכים	457 שנים	חורבן בית ראשון	2881–3338	878–421 לפנה"ס	ארץ ישראל
סופרים ואנשי כנסת הגדולה	110 שנים	סוף הנבואה	3338–3448	421–311 לפנה"ס	ארץ ישראל

נקודות ציון

אירוע	תאריך עברי	תאריך לועזי	תאריך מדויק	מקורות
תחילת בריאת העולם	0 או 1‏-	3759 לפנה"ס	לרבי יהושע באדר,[25] לרבי אליעזר בכ"ה באלול	ויקרא רבה, פרשה כ"ט, פסקה א'
בריאת אדם הראשון	0	3759 לפנה"ס	לרבי יהושע בא' בניסן, לרבי אליעזר בא' בתשרי	תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב'
הולדת נח	1056	2703 לפנה"ס
המבול	1656	2103 לפנה"ס	לרבי יהושע י"ז באייר, לרבי אליעזר י"ז בחשון	סדר עולם פרק ד'
הולדת אברהם	1948	1811 לפנה"ס	לר' יהושע בחודש ניסן, לר' אליעזר בחודש תשרי	תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב'
עקדת יצחק	2085[26]	1674 לפנה"ס	יש אומרים בא' בתשרי, ויש אומרים בי' בתשרי	ראה זוהר פרשת ויצא
הגירת השבטים למצרים	2238	1521 לפנה"ס
יציאת מצרים	2448	1311 לפנה"ס	ט"ו בניסן, לחכמים ביום שישי לרבי יוסי ביום חמישי	תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח
מעמד הר סיני	2448	1311 לפנה"ס	בשבת, לחכמים בו' בסיוון ולרבי יוסי בז' בסיוון	תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח
הקמת המשכן חטא המרגלים	2449	1310 לפנה"ס	המשכן הוקם בראש חודש ניסן חטא המרגלים התרחש בתשעה באב	ספר שמות, פרק מ', פסוק י"ז
הכניסה לארץ ישראל	2488	1271 לפנה"ס	כ"ח בניסן, בשבת,	סדר עולם פרק י"א (היום השביעי של הקפת יריחו)
פטירת יהושע בן נון	2516	1243 לפנה"ס	כ"ו בניסן	שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
כינון מלכות דוד	2884	875 לפנה"ס
בנין בית המקדש הראשון, שלמה	2928	831 לפנה"ס	בחודש אייר	ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ז
גלות עשרת השבטים	3205	554 לפנה"ס
תחילת מלכות נבוכדנצר	3319	440 לפנה"ס
חורבן בית המקדש הראשון	3338	421 לפנה"ס	ט' באב, במוצאי שבת	תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'
הכרזת כורש	3390[27]	369 לפנה"ס
פורים	3405	354 לפנה"ס	י"ג באדר	מגילת אסתר, פרק ט', פסוק א'
בנין בית המקדש השני	3408	351 לפנה"ס	כ"ד בכסלו	ספר חגי, פרק ב', פסוק י"ח
עליית עזרא	3415	344 לפנה"ס
תום הנבואה[28] תחילת מניין השטרות	3448	311 לפנה"ס
חנוכה[29]	3622	137–8 לפנה"ס	כ"ה בכסלו	ספר חשמונאים א' פרק ד' פס' נ"א
חורבן בית המקדש השני	3828[30]	70 לספירה	ט' באב, במוצאי שבת	תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'

ראו גם

• סדר עולם רבה
• ארכאולוגיה מקראית
• היסטוריה של עם ישראל

לקריאה נוספת

• יצחק גוטליב, יש סדר למקרא - חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים: הוצאת מאגנס והוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2009.
• יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974

קישורים חיצוניים

• תאריכים בספר בראשית בויקיטקסט
• מרדכי ברויאר, ‏הוראת ההיסטוריה ואמונת חכמים, באתר "דעת", בתוך: שמעתין 36 אייר תשל"ג
• שלמה בניזרי, סדר הדורות המקוצר
• שנות מספר בויקיטקסט

הערות שוליים

1. לפי מניין הסדר עולם והאמוראים, א' בתשרי שבו נברא האדם (לדעת ר' אליעזר שהעולם נברא בתשרי) הוא ראש השנה של שנה א' לבריאה, ואילו לפי המניין הנהוג כיום מונים את חמשת הימים שקדמו לבריאת אדם הראשון כשנה א' לבריאה (שנת תהו) וא' בתשרי הוא ראש השנה של שנה ב' לבריאה.
2. אדם עד נח: ספר בראשית, פרק ה'. נח עד אברהם: ספר בראשית, פרק י"א. יצחק: ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ה', ויעקב: ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ו
3. ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק ט'
4. תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א' במדבר רבה, פרשה י"ג ועוד
5. סדר עולם, פרק ג'.
6. ספר מלכים א', פרק ו', פסוק א'
7. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', וכן מחשבון המלכים משלמה ועד צדקיהו
8. ספר ירמיה, פרק כ"ט, פסוק י'. ספר דברי הימים ב', פרק ל"ו, פסוק כ"א
9. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'. וכן דניאל נתנבא שבית המקדש השני יעמוד 420 שנה - ספר דניאל, פרק ט', פסוקים כ"ה–כ"ו
10. ספר ירמיה, פרק נ"ב, פסוק י"ב וספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק ח'
11. שהם 23 מקוטעות, וכדברי הגמרא במגילה י"א ע"ב
12. סדר הדורות ג' אלפים ש"צ
13. ויקרא רבה יג ה
14. ספר דניאל, פרק ט' על פי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד ב'
15. רס"ג מהדורת צוקר עמוד 327
16. מורה נבוכים חלק אות מז, מהדורת קאפח, עמוד רסט. הרמב"ן חלק על דברי הרמב"ם האלו, והריטב"א הגן על דברי הרמב"ם
17. קדמוניות א ג ט, מהדורת שליט סעיפים 104-108
18. גילו בעת לידת קין (בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ב'); שת נולד מאוחר יותר, כשאדם היה בגיל 130.
19. גילו בעת לידת יפת (בראשית, ה', ל"ב); שם נולד שנתיים מאוחר יותר, כשנח היה בגיל 502.
20. גילו בעת לידת ישמעאל (בראשית, ט"ז, ט"ז); יצחק נולד 14 שנה מאוחר יותר, כשאברהם היה בגיל 100.
21. כלומר שנת ה'תשפ"ד (5784) אמורה להיות שנת ה'תתק"ן (5950) לבריאת העולם.
22. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב'
23. חיים חפץ, "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש", נתפרסם במגדים י"ד
24. יהושע בן נון הוא השופט הראשון (מדרש במדבר רבה פרשה יד אות ד. רש"י במסכת סוכה דף כז עמוד ב. וכן העתיק ר' דוד גנז בספרו צמח דוד, וכן בעל סדר הדורות). רבי אברהם זכות כתבו בספרו "ספר יוחסין" (מאמר ראשון, האלף השלישי, המאה השישית): "שפט יהושע כ"ח שנה"
25. יש אומרים כ"ה (תוספות, מסכת ראש השנה, דף ח', עמוד א', ד"ה לתקופות), יש אומרים כ' (ספר עברונות בשם יצחק בן אשר הלוי), יש אומרים כ"ז (יצחק בן יוסף הישראלי, יסוד עולם, מאמר רביעי, פרק י"ד).
26. שמות רבה, פרשה א', פסקה א'. וכן ברש"י ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ'
27. ספר עזרא, פרק א', פסוק א'
28. הכוזרי מאמר ג' לט, סה
29. תלמוד בבלי ע"ז ט ע"א. שם כתוב שבבית שני בארץ ישראל שלטה פרס 34 שנה ואחריה יון 180 שנה ואחר כך התחילה מלכות חשמונאי.
30. דבר זה שנוי במחלוקת ראשונים. המופיע בטבלה הוא לשיטת רש"י, רמב"ם ורא"ש, ואילו לשיטת שאר הראשונים הבית חרב בשנת 3829.

היסטוריה של עם ישראל