Loading AI tools
פרשת השבוע השביעית בספר בראשית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת וַיֵּצֵא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ח, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק ג'.
| |||||
| פסוקים | בראשית, כ"ח, י' - ל"ב, ג' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 148 | ||||
| מספר תיבות | 2021 | ||||
| תוכן | חלום יעקב, נישואים לרחל ולאה, לידת 12 מילדיו של יעקב, בריחת יעקב ומשפחתו מבית חמיו לבן | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| ספרדים | הושע, י"א, ז' - י"ב, י"ב | ||||
| אשכנזים | הושע, י"ב, י"ג - י"ד, י'; ויש מוסיפים יואל, ב', כ"ו–כ"ז | ||||
| תימנים ואיטלקים | הושע, י"א, ז' - י"ב, י"ד | ||||
.jpg)
הפרשה עוסקת בקורות יעקב מצאתו אל חרן ועד חזרתו לגבול ארץ כנען. היא פותחת בהתגלות האל אליו בבית אל בתחילת המסע, ומספרת בהרחבה על שהייתו בבית לבן הארמי בחרן: עבודתו כרועה צאן לבן, נישואיו עם רחל ולאה בנות לבן ובלהה וזלפה שפחותיהן, הולדת ילדיהם, בריחתו מלבן כדי לשוב לארץ כנען, וכריתת הברית עמו. הפרשה מסיימת בפגישתו עם מלאכי אלוהים במחניים שבגבול ארץ כנען.
הפרשה כתובה בתורה כפרשיה אחת רצופה.
הפרשה מתארת את קורות יעקב מצאתו מכנען אל חרן בעקבות ציווי הוריו לאחר גנבת הברכות, ועד שובו לגבול כנען בעבר הירדן המזרחי. הפרשה כתובה כולה ברצף אחד מראשיתה ועד סופה, ללא חלוקה ברורה לקטעים. הפרשה פותחת ומסתיימת בשני אירועים דומים – פגישתו של יעקב עם מלאכי אלוהים בגבול ארץ כנען.
ערך מורחב – חלום יעקביעקב יוצא מבאר שבע ועוצר יעקב ללינת לילה במקום שלאחר מכן מתברר ששמו לוז. בחלום הלילה הוא רואה סולם שמוצב על הארץ וראשו בשמים, ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. לאחר מכן מתגלה אלוהים ליעקב, ואומר לו שהוא יתן לו ולזרעו את הארץ שהוא שוכב עליה, וזרעו ירבה כעפר הארץ והם יהיו ברכה לכל האנושות. בנוסף מבטיח אלוהים לשמור על יעקב בכל מקום שילך, להשיב אותו אל הארץ שבו הוא נמצא, ומצהיר שלא יעזוב אותו עד קיום כל הבטחותיו[1].
יעקב מקיץ משנתו נפעם מכך שלא ידע ש"יש ה' במקום הזה", ומכריז שהמקום הוא "בית אלוהים" ו"שער השמיים". בבוקר הוא מקים כמצבה את האבן עליה הניח את ראשו בלילה, קורא למקום "בית אל", ונודר שאם אלוהים יגן עליו בדרכו וישיב אותו בשלום לבית אביו, הוא יקבע את המקום כבית אלוהים ויתן מעשר לאלוהים מכל מה שהאחרון יתן לו.
יעקב מגיע לבאר שליד חרן, סביבה נמצאים עדרי צאן אשר רועיהם ממתינים להאספות כל העדרים, אז הם נוהגים לגלול יחד את האבן הגדולה מעל פי הבאר. לאחר דו-שיח קצר עם הרועים בו יעקב מתעניין בשלום לבן, רחל רועת הצאן, בתו של לבן, מגיעה. יעקב גולל לבדו את האבן, משקה את הצאן של רחל, נושק לה ובוכה. רחל מודיעה לאביה לבן הארמי על בואו והוא פוגש את יעקב ליד הבאר.
ערך מורחב – נישואי יעקב עם רחל ולאהלאחר חודש בו יעקב עובד בחינם לבן מבקש מיעקב שינקוב בשכר על עבודתו. יעקב מציע לעבוד בשביל לבן שבע שנים בתמורה לכך שיישא את רחל בתו הקטנה לאישה. שבע השנים חולפות על יעקב כימים אחדים מרוב אהבתו לרחל, ובסופן נערך טקס החתונה. לבן מרמה את יעקב ומשיא לו את לאה במקום את רחל, ויעקב מגלה זאת רק בבוקר לאחר ליל הכלולות. יעקב שואל את לבן מדוע רימה אותו, לבן משיב שלפי מנהג המקום אי אפשר לשאת את הבת הקטנה לפני הגדולה. הוא מציע לו לשאת גם את רחל כעבור שבוע ימים בתמורה לעבודה נוספת בת שבע שנים. יעקב מסכים, לאחר שבוע, יעקב נושא גם את רחל ומתחיל לעבוד שבע שנים נוספות עבורה.
ערך מורחב – לידת בני יעקבבעוד רחל נשארת עקרה, אלוהים רואה שלאה אהובה פחות מרחל, והיא יולדת ארבעה בנים בזה אחר זה: ראובן, שמעון, לוי ויהודה. היא קוראת להם בשמות המשקפים את צערה מכך שיעקב אוהב את רחל ולא אותה, ואת תקוותה שבעקבות לידת הבנים יעקב יאהב אותה. רחל, שמצדה מקנאת באחותה על ילדיה, דורשת מיעקב "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנוכי". יעקב משיב: "התחת אלוהים אני כי מנע ממך פרי בטן"?
רחל מחליטה לתת את בלהה שפחתה ליעקב לאשה, וזו אכן יולדת שני בנים, דן ונפתלי (שמות השבטים). בעקבות כך נותנת גם לאה את שפחתה זלפה ליעקב לאשה, ואף היא יולדת שני בנים, גד ואשר. לאחר סכסוך נוסף בין רחל ללאה בעניין מעשה הדודאים יולדת לאה עוד שני בנים ובת, יששכר, זבולון ודינה. בסופו של דבר אלהים שומע אל רחל וגם היא יולדת בן, הוא יוסף, ובפרשה הבאה (פרשת וישלח) גם את בנימין, צעיר בניו של יעקב.
ערכים מורחבים – בריחת יעקב מלבן, ברית יעקב ולבןיעקב פונה ללבן ומבקש ממנו רשות לקחת את נשיו ואת ילדיו ולשוב לארצו. לבן מתקשה לוותר על יעקב שבגללו הוא זכה לברכה מאת ה'. הוא מציע לו לקבל שכר על עבודתו. לבן מסכים להעניק ליעקב חלק מצאנו לפי מאפיינים שהוסכמו ביניהם, אך מסלק בלי ידיעת יעקב את הכבשים המדוברות מעדריו, ומרחיק אותן למקום אחר. יעקב מצדו משתמש בשיטות רבייה מיוחדות ומצליח לצאת ברכוש גדול[2]. יעקב, שחש בהידרדרות היחסים בינו לבין אנשי בית לבן, ולאחר שמתגלה אליו מלאך בחלום ומורה לו לשוב ארצה, מתייעץ עם רחל ולאה ומחליט לעזוב את בית לבן. הוא עוזב בלי להודיע ללבן ובמקביל גונבת רחל את התרפים של אביה, ששימשו אותו לעבודת אלילים.
לבן רודף אחרי יעקב ומשיג אותו בהר הגלעד, אולם מקבל אזהרה מפורשת מאלוהים שלא לפגוע ביעקב. הוא נוזף ביעקב על שעזב בלי להודיע ועל גנבת התרפים, ויעקב מציע לו לחפש את התרפים, ואף קובע כי מי שהתרפים ברשותו "לא יחיה". לבן מחפש, אולם רחל מצליחה להסתיר את התרפים והחיפוש מסתיים בלא תוצאות. בעקבות כך מתקומם יעקב ומטיח בלבן את עלבונו על היחס שזכה לו ועל שקריו של לבן. בסופו של דבר שניהם כורתים ברית בה הם שלא לפגוע אחד בשני, ויעקב מתחייב להתייחס כראוי לנשותיו שהן בנותיו של לבן. כסמל לברית הם מקימים גלעד, יעקב מכין זבח והם אוכלים ביחד.
לבן עוזב, ויעקב מתכונן להיכנס לארץ ישראל. יעקב רואה מלאכים המלווים אותו, וקורא את שם המקום "מחניים".
השבת בה קוראים את פרשת ויצא יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:
ההפטרה היא בספר הושע שבתרי עשר. הספרדים והתימנים מתחילים בפרק י"א, פסוק ז'. הספרדים מסיימים בפרק י"ב, פסוק י"ב (ובקצת קהילות ממשיכים עד פרק י"ג, פסוק ה'), והתימנים בפרק י"ב, פסוק י"ג. האשכנזים מתחילים בפרק י"ב, פסוק י"ג ומסיימים בפרק י"ד, פסוק י', והרבה מקהילות הליטאים נוהגים להוסיף מספר יואל, פרק ב', פסוק כ"ו, ופסוק כ"ז. בנוסח רומניא התחילה ספר הושע, פרק י"ב, פסוק י"ג וסיימו פרק י"ד, פסוק ג'. בכל המנהגים מכילה ההפטרה פסוקים המספרים את קורותיו של יעקב.
הטקסט:
פרשת ויצא, באתר ויקיטקסטפרשנות:
שונות
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
