יששכר

יִשָּׂשכָר, (מבוטא יִשָּׂכָר^[1]) הוא בנו התשיעי של יעקב מלאה, שלה הוא הבן החמישי. יששכר הוא אבי שבט יששכר שזכו בנחלה בישראל באזור עמק יזרעאל.^[2]

ערך זה עוסק בדמות מקראית, בנם של יעקב ולאה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יששכר (פירושונים).

יששכר

לידה	פדן ארם
פטירה	מצרים העתיקה
אב	יעקב
אם	לאה
בן או בת זוג	חזקה
צאצאים	תולע, ישוב, פוה, שמרון
מספר צאצאים	4

מדרש שמו

שמו מוסבר בספר בראשית:

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה: נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר.

— ספר בראשית, פרק ל', פסוקים י"ז–י"ח

בשם יששכר מופיעה המילה 'שכר'. על פי לאה זהו שכרה על כך שנתנה ליעקב את שפחתה.

על פי מדרש תדשא פרק ח' נולד יששכר בי' באב ונפטר בגיל 122.

את שמו "יששכר" יש לקרוא לפי אהרן בן אשר כ"ישכר" (וכך היא הקריאה המקובלת ברוב העדות בקריאת התורה) ואילו לפי משה בן נפתלי יש לקרוא "יששכר".

צאצאיו

ערך מורחב – שבט יששכר

וְלִבְנֵי יִשָׂשכָר תּוֹלָע וּפוּאָה יָשׁוּב וְשִׁמְרוֹן – אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל, רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל לְתֹלְדוֹתָם, מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד – עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. וּבְנֵי עֻזִּי יִזְרַחְיָה, וּבְנֵי יִזְרַחְיָה מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל יִשִּׁיָּה – חֲמִשָּׁה רָאשִׁים כֻּלָּם. וַעֲלֵיהֶם לְתֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם גְּדוּדֵי צְבָא מִלְחָמָה – שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אָלֶף, כִּי הִרְבּוּ נָשִׁים וּבָנִים. וַאֲחֵיהֶם לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשָׂשכָר גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים – שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף, הִתְיַחְשָׂם לַכֹּל.

— ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוקים א'–ה'

ברכת יעקב ליששכר

ברכת יעקב ליששכר מופיעה בבראשית, מ"ט, י"ד–ט"ו:^[3]

יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם, רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.

— ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוקים י"ד–ט"ו

ברכת יעקב מתארת את יששכר כעובד אדמה. יששכר גם יהיה משועבד לשכניו בעבודות כפייה.^[4] ברכתו של יששכר הוא החמור אשר בתרבויות מסופוטמיה, להבדיל מהתרבויות האירופאיות, היה נחשב לחיה בעלת כוח סיבולת וחוסן נפשי.^[5] זאב ויסמן חוקר המקרא רואה יסוד אירוני בין המעמסה, שהיא מנת חלקו של החמור אשר באה בניגוד למנוחה המתוארת בחלק השני של הברכה. לשיטתו בברכה זו טמון יסוד סאטירי למעמדו הפוליטי של שבט יששכר.^[6] אם ברכת יעקב הציגה את מלאכת המשא של יששכר, באה ברכתו של משה, והציגה אותו כיושב אהלים: ”שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ.”^[7]

עץ משפחה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

עץ משפחה האבות עד השבטים

אילן יוחסין של בני נח                               תרח תרח                                                   קטורה קטורה             אברהם אברהם   שרה שרה     הרן הרן                                                     זמרן זמרן   יקשן יקשן     הגר הגר   נחור נחור   מילכה מילכה   יסכה יסכה   לוט לוט                             מדן מדן   מדין מדין   ישמעאל ישמעאל         בתואל בתואל                                 ישבק ישבק   שוח שוח     יצחק יצחק       רבקה רבקה   לבן לבן                                                                               מקרא   הורות[8]   נישואין גברת ← שפחה   גבר   אישה   אחד משלושת האבות   אחת מארבע האמהות   אבי אחד משבטי ישראל בשמת בשמת   עשו עשו רחל רחל         יעקב (ישראל) יעקב (ישראל)         לאה לאה             בלהה בלהה       זלפה זלפה                                                                             אסנת אסנת   יוסף יוסף בנימין בנימין דן דן     גד גד שמעון שמעון   ראובן ראובן                                       אפרים אפרים   מנשה מנשה נפתלי נפתלי אשר אשר יהודה יהודה   לוי לוי                   זבולון זבולון יששכר יששכר דינה דינה ראו גם: אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית

קברו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון בחלק אשר נפל לבניהם.

— ספר הישר, סוף ספר יהושע

ובסדר הדורות מביא בשם "גלילות ארץ ישראל":

ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.

— סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל"

בספר צוואות השבטים נאמר כי יששכר נקבר בחברון,^[9] בדומה לאמור בו לגבי שאר השבטים.

החוקר זאב "ז'אבו" ארליך הציע^[10] לזהות מסורת על קבורת יששכר במסגד בצפון-מזרח העיר העתיקה בשכם בשם "ג'מעה אל-אנבייה". לדבריו מצבה עתיקה במבנה הזכירה שם הדומה ליששכר, יחד עם שמות אחרים הדומים לזבולון ואשר.

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
• הסכם יששכר וזבולון

לקריאה נוספת

• השם יששכר והגייתו אתר האקדמיה ללשון העברית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יששכר בוויקישיתוף

• יששכר בן יעקב אבינו, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. כיצד הוגים את השם יששכר?, דף פייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 22 בינואר 2020
2. ספר יהושע, פרק י"ט
3. על פאבולה ומשל הציטוט ראו אצל: אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, מאגנס, 2007, עמ' 431-425.
4. להרחבה על עבודות הכפייה בהן היה נתון שבט יששכר ראו גם: משה וינפלד, עולם התנ"ך ספר בראשית, תל אביב, דודיזון עתי, 1993, עמ' 250. וראו: אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים מוסד ביאליק, 1983, עמ' 92.
5. משמעות הכינוי חמור בתרבויות העתיקות
6. זאב ויסמן, סטירה פוליטית במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1996, עמ' 23-22.
7. ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ח
8. כדי שהקו יסמן הורות עליו לרדת למטה
9. צוואות השבטים, צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה פרק ז
10. זאב ארליך- כנס שומרון השלישי בהרצאה בנושא הקדושה של הר גריזים לאורך הדורות

תבנית:מעטפת תרשים