מדן (דמות מקראית)

מדן הוא, לפי התנ"ך, בנו של אברהם ואשתו האחרת^[1] או הפילגש שלו^[2], קטורה, שאותה הוא נשא לאישה אחרי מותה של שרה ולאחר שגירש את הגר. למדן היו חמישה אחים: זמרן, יקשן, מדין, ישבק ושוח, בנוסף שני אחים למחצה: ישמעאל ויצחק. הוא היה הבן השלישי של קטורה, אחרי יָקְשָן, ובנו החמישי של אברהם, אחרי ישמעאל, יצחק, זמרן ויקשן.

ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם לדף הפירושונים, ראו מדן.

יוסף בן מתתיהו מספר כי "ואברהם כונן להם מוצאות בארץ הטראגלאדיטיס ובחבל ארץ ערב המאושרה עד ים האדום."^[3] אברהם, ככל הנראה, ניסה להרחיקם מבני יצחק כדי להימנע מסכסוך תוך כדי מילוי משימת ה' שהיא להתפשט ברחבי העולם^[4].

ראו גם

• בני קטורה

הערות שוליים

1. ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'.
2. ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ב.
3. Josephus, Flavius, The Antiquities of the Jews, 1.15.1
4. Josephus, Flavius, The Antiquities of the Jews, 1.4.1-3

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.