רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515[1]) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה. חי רוב חייו בספרד ובפורטוגל ובימי זקנתו עלה לארץ ישראל. מחבר "ספר יוחסין".
.jpg) | |
| דיוקן דמיוני של אברהם זכות, ממוזיאון המדע והטכנולוגיה הלאומי של ספרד | |
| לידה |
12 באוגוסט 1452 סלמנקה, כתר קסטיליה |
|---|---|
| פטירה |
1515 (בגיל 62 בערך) ירושלים או דמשק, הסולטנות הממלוכית |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, מתמטיקה, אסטרולוגיה, היסטוריה |
| מקום מגורים | ספרד, פורטוגל, תוניסיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סלמנקה  |
| מוסדות |
אוניברסיטת סלמנקה |
| הערות | אסטרונום מלכותי של מלכי פורטוגל |
| תרומות עיקריות | |
| פרסום ספר לחישוב מיקום אוניות בים הפתוח, ספר עם מידע אסטרונומי שונה.[דרושה הבהרה] | |
  | |
כריסטופר קולומבוס התייעץ והשתמש בלוחות האסטרונומיים של אברהם זכות לפני ובמהלך מסעותיו לעולם החדש. כך גם מגלי ארצות נוספים בעידן התגליות.
ביוגרפיה
אברהם זכות נולד לרבי שמואל בן רבי אברהם[2] בסלמנקה שבקסטיליה, נצר למשפחה מכובדת, אבות אבותיו היגרו מצרפת לקסטיליה בראשית המאה ה-14. רבו המובהק היה רבי יצחק אבוהב, ממנו למד זכות תלמוד, פוסקים וקבלה. בנוסף ללימודי הקודש למד זכות אסטרונומיה באוניברסיטת סלמנקה. הגמון סלמנקה, גונזלו דה ויוירו, פרש עליו את חסותו והעסיק אותו בעבודות אסטרונומיות ומדעיות. בשנת 1480 מת ההגמון והוא עבר לעבוד בשירות דון חואן דה זוניגה, ראש מסדר האבירים של אלקנטרה, והתיישב במקום בשם גאטה. זכות גם פעל בשיתוף אבירי מסדר הצלוב, והתגורר אצלם בטירה של טומאר[3].
בין השנים 1473–1478 חיבר את ספרו הראשון, החיבור הגדול, בו תיאר את מערכת השמש. הספר זכה להצלחה ותורגם למספר שפות. בעקבות ההכרה הציבורית במומחיותו של זכות בתחום האסטרונומיה, צורף על ידי ז'ואו השני, מלך פורטוגל, לצוות מחקר אשר עסק בהכנת לוחות אסטרונומיים וימיים לטובת הימאים הפורטוגזים דוגמת וסקו דה גמה אשר עסקו במסעות כיבוש וגילוי ברחבי העולם, כמו כן תידרך ספנים בשימוש באצטרולב ששכלל, הוא היה הראשון שהתקין אותו מנחושת במקום עץ ובכך איפשר לספנים לקבוע את מקומה של השמש בדיוק רב יותר. הוא המשיך בתפקיד זה גם בתקופת מלכותו של מנואל הראשון.
הלוחות שחיבר ר' אברהם החליפו לוחות ישנים יותר שחוברו במאה ה-13, אף הם על ידי שני מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו[4]. ר' אברהם אף הדריך את קולומבוס לפני מסעו ועזר לו בידיעת חישובים שונים על מערכת השמש והירח וכן בשימוש האצטרולב.
השפעתו של רבי אברהם על מסעותיהם של הפורטוגזים הייתה כה גדולה עד שהיסטוריון בן תקופתו של זכות כתב בספרו "תולדות הודו" כי:
- "לפני שציווה לצאת לגילוי הודו, הזמין המלך מנואל אליו את היהודי זכות, שהיה אסטרונום גדול, דיבר איתו בסוד ושאל אותו אם ייעץ לו להיכנס לעובי הקורה, ואם בכלל אפשר לבצע את הדבר... והוא הוסיף שלא יעשה דבר בלי עצתו."
הוא העיד על עצמו שעיסוקו באסטרונומיה היה אך ורק לשם ידיעת התורה ושבזכות פרסומו הביא כבוד לעמו (ספר יוחסין, מאמר ראשון, אלף בית, אות האל"ף):
"כשיצאו הספרים שעשיתי בתכונה היו אומרים רבי אברהם זכות איש שלאמנקה. ואני יש לי רשות להתפאר בזה כמו שאמרו חז"ל: 'אי זו היא חכמה שנתחשבו בה החכמים לעיני העמים - הוי אומר זה חשבון תקופות ומזלות'. ואני מעיד לשמים שהיו משבחין את ישראל מאד בזה. וכל כוונתי לא הייתה כי אם להבין דברי חז"ל וההלכות שכתבו בזה."
ר' אברהם היה בין היהודים המעטים שנמלטו מפורטוגל, ללא שהמירו דתם, לאחר שמנואל הראשון ציווה להטביל את היהודים בפורטוגל לנצרות בכפייה ואסר על יציאתם את גבולות הממלכה. בדרך בריחתו מפורטוגל נשבו הוא ובנו פעמיים, אך בסופו של דבר הגיעו לתוניס, שם פרסם את חיבורו הידוע ספר היוחסין, בו רשם כללים על הש"ס והפוסקים. ספר זה היה במשך מאות שנים החשוב מבין ספרי קורות ישראל, וכלל תיאור של קורות עם ישראל וחכמיו לאורך ההיסטוריה עד ימיו.
בערוב ימיו, בשנת 1513, הגיע ר' אברהם זכות לירושלים, הוא ישב בישיבת רבי יצחק הכהן שולאל בה חיבר לראשונה את הלוח בלשון הקודש, שם חי את שנותיו האחרונות. צאצאיו חיים היום בעיקר בישראל, בערים: ירושלים, נתניה, רמת גן, הרצליה ועוד.
ר' יוסף גרסון נשא הספד עליו ונמצא בספר דרושיו והספדיו "בן פורת יוסף"
דרשתיהו אני יוסף בן לאדוני ומרי ר' מאיר גרסון זצ"ל בכאן דמשק שנת רע"ד לפרט היצירה, על החכם השלם התוכן הגדול ר' אברהם זכות זצ"ל, כי לא הניח כמותו בחכמת התכונה בדורו, וגם כן בקי בתלמוד, והיה לו כח הזכירה גדול מכל בני דורו.
— דרושיו שלרבי יוסף בן מאיר גארסון, מאיר בניהו, מיכאל, ז, תשמ"ב, עמ' צב. תרבות והיסטוריה, אברהם דוד, עמוד 158
הצדיק אבד, לדורו אבד, כי אנו היינו לומדים ממנו לעבוד את ה' בין בחכמת התכונה בין בתלמוד... כי לא ישאר בכל העולם מי ילמד בשלימות זאת החכמה שנלקחה ממנו, ללמדה כמוהו.
— דרושיו שלרבי יוסף בן מאיר גארסון, מאיר בניהו, מיכאל, ז, תשמ"ב, עמ' צב. יוסף הקר, ספונות, יז, תשמ"ג, עמוד 91
ספריו
- ספר יוחסין[5] נדפס לראשונה בקושטאנדינא (איסטנבול) בשנת שכ"ו (1566), "להורות שלשלת קבלת התורה ממשה רבינו ע"ה עד זמן המחבר". הספר נדפס מחדש בקרקוב בשנת 1581, באמסטרדם בשנת 1717, ובקניגסברג בשנת 1858. החל מהמהדורה השנייה, נשמט הבירור שכתב רבי יצחק דמן עכו על מחברו האמיתי של ספר הזוהר. הפסקה חזרה ונדפסה במהדורת "ספר יוחסין השלם" (לונדון, 1857, עמ' 95), שהופיעה על ידי צבי פיליפובסקי (אנ')[6]. החיבור מכיל את ספר הקבלה לראב"ד, את רוב סדר עולם זוטא ו"מעט מדברי הימים למלכי הגוים". מתוך ספר זה נודעו מנהגי תפילה מתקופת הגאונים לדוגמה אופן וזמן אמירת ברוך שאמר. במהדורת פיליפובסקי נוספו "אלפי מראי מקומות חדשים" והגהות רבי יעקב עמדן (היעב"ץ) מכתב יד.
- תשלום הערוך[7], ספר גדול כולל הוספות ותיקונים לספר הערוך, חברו בתוניס אחר שנת רס"ו.
- החיבור הגדול - ספר על חכמת הניווט באמצעות התכונה ומפות השמים, נכתב עברית ותורגם על ידי תלמידו יוסף ויזינו ללטינית וספרדית. התרגום הופץ תחת השם "אלמנך פרפטום". במבוא לספר היוחסין מספר על כוונתו ללמוד באמצעות זה תורה ולהבין את הקביעות בתלמוד לגבי עונות השנה והמועדים.
- ביאור לוחות - תרגום ספרו העברי החיבור הגדול ללטינית והתאמתו לקוראים הנכרים[8].
הנצחה
לקריאה נוספת
- "ר׳ אברהם זכות בישיבת ר׳ יצחק שולאל בירושלים", מאת עזריאל שוחט, נדפס בתוך ציון, י'ג, תש'ח 1948. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "מיתוס ומיתולוגיה של יוון ורומא בתודעה ההיסטורית של יהודי ספרד בימי הביניים", על אברהם זכות בתוכם, מאת רם בן-שלום, נדפס בתוך ציון, ס'ו, ד', תשס'א 2001. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "מאמר על הקץ והאיצטגנינות מאת ר’ אברהם זכות (כ"י בית הספרים 3935 8 [HEB)", מאת מלאכי בית-אריה, נדפס בתוך קריית ספר, נ'ד, א', תשל'ט 1979.
- "היסטוריוגרפיה פולמוסית ב"ספר יוחסין", מאת רם בן-שלום, נדפס בתוך הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשנ'ד 1994. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "על ספרים וסופרים: א. בעניין ספר המרדכי והגהות מרדכי : ב. על מעלת ספר יוחסין ומחברו; ג. בעניין הלכה כתלת עמודי ההוראה נגד מעשה רב", מאת יעקב חיים סופר, נדפס בתוך צפונות, ה', ב', תשנ'ג 1993.
קישורים חיצוניים
- (באנגלית) על החיבור הגדול - ספר הניווט והתכונה כולל תמונת שער הספר וצילומי סריקה של לוחות (באתר "ויקי השני")
- שמואל יוסף פין, "הר"ר אברהם בהרב ר' שמואל זכות (צאקוטא)", כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 22–23, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אברהם ברבי שמואל זכותא (בעל „ספר היוחסין”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' כ"ו, באתר אוצר החכמה
- אברהם זכות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אתר על זכות
- השפעתו של זכות על הימאות
- מאמר קצר על זכות ויצחק אברבנאל
- כתביו
- ספר יוחסין, באתר היברובוקס
- יוחסין השלם, לונדון ועדינבורג תרי"ז 1857, באתר היברובוקס
אברהם בן שמואל זכות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
