Remove ads
יוסף ויזינו ( באנגלית Joseph Vecinho ובפורטוגזית José Vizinho ) היה איש מדע יהודי פורטוגזי שפעל במאה ה-15 בחצרו של מלך פורטוגל ז'וּאָאוּ השני בתור רופא, מתרגם ואסטרונום.[1]
| לידה |
1450  |
|---|---|
| פטירה |
1550 (בגיל 100 בערך) |
  | |
יוסף ויזינו נולד בעיר קוֹבִילָה בפורטוגל.
בבגרותו למד מתמטיקה ואסטרונומיה אצל האסטרונום היהודי בן קסטיליה אברהם בן שמואל זכות. הוא נחשב לסמכות בתחומו ונמנה עם קבוצת המדענים שהועסקה על ידי המלך ז'וּאָאוּ השני.
בשנת 1497 נאלץ להתנצר ואימץ את שם המשפחה מֶנְדֶז (מֶנְדֶס או מֶנְדֶש, בכתב לטיני: Mendes) . בנו, פרנסיסקו מנדז ויזינו, היה אסטרולוג בחצר המלך. בשלב מסוים ברח לפרארה שם חזר לשמו המקורי עזרא ויזינו. בסידור התפילה תמונות תְחִנוֹת תְפִלוֹת ספרד - סידור ספרדי ונציה רפ"ד שהודפס בשנת 1583 בוונציה אפשר למצוא את הפרק פרי עתו "לוח המועדים וראשי חודשים ופרשים והפטרות לכל השנה ... סדרו וחברו הישיש והנעלה עזרא ויזינו"
בן נוסף, אברהם (אלפונסו מנדז) היה רופא.
נכדו מִגוּאֶל מָנוּאֶל ויזינו היה קוסמולוג ורופא.
Remove ads
תרגום
יוסף ויזינו תרגם מעברית ללטינית, לספרדית ולפורטוגזית את עבודתו של מורו אברהם זכות החיבור הגדול - על חכמת הניווט באמצעות התכונה ומפות השמים. [2]
התרגום ללטינית יצא לאור בשנת 1496 תחת השם "אלמנך פרפטום" בבית הדפוס של שמואל ד'אוֹרטָס (Samuel D'Ortas) ובנו אברהם בלייריה שבפורטוגל, בית דפוס שהתמחה בהדפסת ספרי תנ"ך והלכה.
מלבד המהדורה הלטינית, הודפסה באותו בית דפוס ובאותה השנה מהדורה בה הטבלאות בשפה הלטינית אך הוראות החישוב (canon) בספרדית.[3]
תרגומיו של יוסף ויזינו בשפות השונות הודפסו פעמים רבות והיו מוכרים בכל רחבי אירופה. הם שימשו לא רק לניווט בלב ים אלא גם לעריכת לוחות שנה כפי שאפשר לראות בחיבורו של רבי יוסף בן שם טוב בן יהושע חי שהודפס בסלוניקי בשנת 1568. בחיבור שהופיע תחת השם שארית יוסף – על מלכת העִבּוּר וחישובי לוח השנה [4] נכלל:
"ביאור לוחות כה"ר אברהם זכות בלשון לעז מועתקים בהעתקה נוצרית לה"ר יוסף ויזינו נ"ע והם כ"ג פרקים בתוספת ביאור ומשלים חדשים למען ירוץ הקורא בהם בלי מכשול בהנאה"
מדידות אסטרונומיות
בשנת 1483, יוסף ויזינו נשלח למפרץ גינאה על ידי המלך ז'וּאָאוּ השני כדי לפתח שיטה למדידת גובה השמש באמצעות האצטרולב ששופר על ידי האסטרונום היהודי מפרובנס יעקב בן מכיר אבן תיבון. טכניקה זאת הייתה הכרחית עבור הימאים הפורטוגזים שהפליגו דרומה לאורך חופי אפריקה ובמיוחד במפרץ גינאה שם החזיקה פורטוגל במונופול הימי מאז שנת 1494. על מנת לאפשר ניווט באמצעות השמש במקום ניווט באמצעות כוכב הצפון נדרש יוסף ויזינו לנסח ולבדוק חוקים חדשים לחישוב קו הרוחב, למדוד את קו הרוחב עבור כל המקומות בהם עברו הימאים הפורטוגזים ולעדכן בהתאם את הטבלאות האסטרונומיות הכלולות באלמנך פרפטום. [5]
הקשר למסעות קולומבוס
כאשר כריסטופר קולומבוס הציג את תוכניותיו למציאת נתיב שייט מערבי להודו לפני המלך ז'וּאָאוּ השני בשנת 1484, המלך כינס ועדת מומחים וביניהם יוסף ויזינו כדי שיעריכו את סיכויי ההצלחה. הוועדה פסלה את התוכנית בטענה שהתוכנית מבוססת על הערכת חסר של היקף כדור הארץ. לאחר שתוכניתו אושרה על ידי המלכים הקתוליים פרדיננד ואיזבלה בשנת 1492 הוא הצטייד, לקראת יציאתו למסע הראשון, בתרגום לספרדית של אלמנך פרפטום, שהיה עדיין בצורת כתב יד, בו הוא השתמש לאורך כל מסעותיו.[6]
מסופר גם שחיזוי ליקוי ירח ב - 29 בפברואר 1504 באמצעות הטבלאות הציל את חייו ואת חיי אנשי הצוות שלו כאשר ספינתו עלתה על שרטון בז'מאיקה.[7]
המעבר ללוח השנה הגרגוריאני
בשנת 1515, יוסף ויזינו, על פי דרישתו של מלך פורטוגל מנואל הראשון, הציג לפני האפיפיור לֵאוֹ העשירי את חוות דעתם של האסטרונומים הפורטוגזים בנושא ביצוע שינויים בלוח השנה היוליאני. מטרת השינוי הייתה בין היתר קביעה יותר מדויקת של המועדים בהם יחול חג הפסחא. האסטרונומים הפורטוגזים התנגדו לשינויים המוצעים.
שישים שנה מאוחר יותר, בשנת 1577 תומאס דָה אוֹרטָה ומִגוּאֶל מָנוּאֶל ויזינו, נכדו של יוסף ויזינו, הציגו לפני האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, לפי דרישתו של המלך החשמן אנריקה, חוות דעת מבוססת בחלקה על ניתוחו של המתמטיקאי והקוסמולוג היהודי - הפורטוגזי פדרו נונש ובחלקה על ניתוחים שביצעו באופן עצמאי, אשר הצביע על הליקויים בהצעות שהוגשו לשינוי לוח השנה.[8] כתב היד של חוות דעת זאת, שנשמר בוותיקן, הושאל לתערוכת אקספו דובאי 2022 לצורך תצוגה.[9]
Remove ads
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads