ג' בשבט
תאריך עברי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג' בשבט הוא היום השלישי בחודש החמישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש האחד עשר למניין החודשים מניסן.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת וארא.
אירועים היסטוריים
- ד'תש"ן – רוס של קייב מאמצת את הלוח היוליאני
- ד'תרע"ב – הפעם הראשונה שתקופת שמואל נפלה בתאריך זה
- ד'תשע"ב – במהלך לוויה מתחילות פרעות ביהודי פוסטאט שבמצרים, ורבים ממנהיגי הציבור היהודי נאסרו. לאחר שלושה ימים, בהתערבות הח'ליפה הפאטימי אל-חאכם באמר אללה, שוחררו האסורים. יום ג' בשבט נקבע כתענית ציבור מכאן ואילך, ורבי שמואל בן הושענא חיבר לזכר האירועים את "מגילת מצרים".
- ה'תרצ"ג – נוסד מפעל "עליית הנוער" להעלאת ילדים יהודים ארצה, תחילתו באגודת "עזרת הנוער היהודי" שהוקמה בגרמניה ביוזמת רחה פריאר עם עליית הנאצים לשלטון.
- ה'תש"ב – השואה: ראשית המשלוחים של יהודי לייפציג למחנות הריכוז ומחנות ההשמדה
- ה'תש"ח – נערך קרב ג' בשבט – התקפה גדולה על גוש עציון על ידי הכנופיות שבאזור
- ה'תשס"א – ועידת טאבה ננעלת ללא תוצאות
- ה'תשס"ג – הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב: 23 הרוגים בפיגוע התאבדות כפול בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב
- ה'תשס"ה – 6 הרוגים בפיגוע במעבר קרני
- ה'תשס"ו – הריסת 9 מבני קבע במאחז עמונה הופכת לעימות אלים בין המשטרה והיס"מ למתנחלים
נולדו
- ה'תר"ב – רבי בנימין אריה וייס, אב"ד צ'רנוביץ ורב הקהילה האורתודוקסית בעיר. (נפטר בח' בטבת ה'תרע"ג)
- ה'תר"ה – רבי חיים משה אלישר, הראשון לציון ומרבני ירושלים. (נפטר בד' בשבט ה'תרפ"ד)
- ה'תרכ"ו – אברהם בר בירנבאום, חזן ומורה לחזנות יהודי־פולני. (נפטר בי"ט בחשוון ה'תרפ"ג)
- ה'תרמ"ז – ארתור רובינשטיין, מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20 (נפטר ב-ה'תשמ"ג)
- ה'תרס"ב – אברהם ברתנא, מחנך, מנהל הגימנסיה העברית רחביה וסמנכ"ל משרד החינוך. (נפטר בג' בכסלו ה'תשכ"ז)
- ה'תרס"ח – מנחם אבידום, מלחין ישראלי (נפטר ב-ה'תשנ"ו)
- ה'תר"ע – הרב יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף, ומנהיג בציבור הספרדי (נפטר ב-ה'תשנ"ב)
- ה'תש"ב – יגאל ביבי, ראש עיריית טבריה וחבר הכנסת מטעם המפד"ל
- ה'תש"ה – אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון
- ה'תשמ"ד – רן דנקר, שחקן, זמר ודוגמן ישראלי
נפטרו
- ה'תקפ"ג – רבי פינחס בן יהודה אלטשול, המגיד מפולאצק, דרשן ליטאי, מתלמידי הגר"א. (נולד בה'תק"ז)
- ה'תרצ"ו – רבי יוסף קאליש, האדמו"ר השלישי בחסידות אמשינוב, ורבה של אוסטרוב מזובייצקי. (נולד בה'תרל"ח)
- ה'ת"ש – אברהם שוער, סופר יידיש ועברית, מרצה וסופר ילדים. (נולד בח' בחשוון ה'תרכ"ט)
- ה'תש"א – הרב משה סולובייצ'יק, בנו של רבי חיים סולובייצ'יק, רב בראסייני וחסלוביץ', ראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, ואביו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון. (נולד בה'תרל"ט)
- ה'תש"י – יהודה גור, בלשן עברי ומילונאי, מחנך, סופר ומתרגם. (נולד בל' בשבט ה'תרכ"ב)
- ה'תש"י – דניאל קריגר, ממקימי בת ים ונוטר, מראשוני החבלנים במשטרת ישראל. (נולד בה'תר"ע)
- ה'תשל"ד – שלמה אומברטו נכון, ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה, חבר הוועד הפועל הציוני ויושב ראש ארגון יוצאי איטליה. (נולד בו' בתשרי ה'תרס"ו)
- ה'תשמ"ט – הרב ברוך ישר (שליכטר), רבה של עכו ומחבר תורני. (נולד בז' באדר ה'תרנ"ו)
- ה'תשס"ח – יהודה דקל, מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, ומייסד המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. (נולד בי"ח באייר ה'תרפ"ט)
- ה'תשע"ג – הרב יעקב בלוי, פוסק הלכה ודיין, חבר בד"ץ העדה החרדית ורבה של שכונת סנהדריה. (נפטר בי"א באלול ה'תרפ"ט)
- ה'תשע"ה – עבדאללה, מלך ערב הסעודית
- ה'תשע"ח – דורון רובין, אלוף בצה"ל ואיש עסקים ישראלי. (נולד בי"ג באלול ה'תש"ד)
- ה'תשע"ח – אהרן שמש, חוקר תלמוד ומגילות מדבר יהודה. (נולד בה'תשי"ג)
- ה'תשע"ט – הרב יצחק יחיאל יעקבוביץ, רבה של הרצליה. (נולד בו' באייר ה'תר"ץ)
- ה'תשפ"ג – הרב שמעון אליטוב, רב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת הרבנות הראשית.
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.