יגאל ביבי
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל ביבי (נולד ב-21 בינואר 1942) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן כראש עיריית טבריה בשנים 1978-1988 וכחבר הכנסת בשנים 1988–2003 מטעם המפד"ל.
 | |||||||
| לידה |
21 בינואר 1942 (בן 83) שבט ה'תש"ב טבריה, פלשתינה (א"י) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ישראל | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת בר-אילן | ||||||
| מפלגה | מפד"ל | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
| |||||||
קורות חיים
ביבי נולד בטבריה והוא בוגר ישיבות תנועת בני עקיבא. בשנים 1963–1966 הוא היה מרכז סניף בני עקיבא בטבריה[1]. בעל תואר בוגר במדע המדינה ותולדות ישראל מאוניברסיטת בר-אילן.
פעילות ציבורית בטבריה
סכם
פרספקטיבה
בשנת 1965 הוא היה פעיל במשמרת הצעירה של המפד"ל בטבריה[2] והוצב במקום השלישי של רשימת המפד"ל לבחירות המקומיות[3]. באותה שנה התמודדה המפד"ל במסגרת חזית דתית וביבי הוצב במקום הרביעי[4]. באותן שנים היה ביבי פעיל באליצור טבריה[5].
בשנת 1969 נכנס לראשונה למועצת עיריית טבריה, מהמקום השני ברשימת המפד"ל[6]. הוא הצטרף לקואליציה של ראש העיר, משה צחר, והיה לסגן ראש עיר בתואר וראש מחלקת הסעד[7]. בסוף 1973 קיבלה המפד"ל שלושה מנדטים, ובאוגוסט 1974 הצטרף לקואליציה ומונה לסגן ראש עיר בפועל[8], הממונה על המשמר האזרחי[9]. בשנת 1975 עתר לבג"ץ נגד מינוי רב אשכנזי ראשי בטבריה, לאור מיעוט התושבים האשכנזים בטבריה[10].
בשנת 1978 התמודד ביבי בראשות רשימה משותפת של המפד"ל ואגודת ישראל[11] ובבחירות האישיות לראשות העיר שהונהגו אז לראשונה. ביבי עלה לסיבוב השני בבחירות לראשות העיר[12], ונתמך על ידי אנשי המערך[13]. בבחירות גבר על מועמד הליכוד, פנחס פרח ונבחר לראש עיריית טבריה[14][15]. לאחר הבחירות הבטיח ביבי שימור על סטטוס קוו בענייני דת[16] והקים קואליציה רחבה[17] ולצורך כך מינה שלושה סגנים בשכר, למרות שלעיר בגודל של טבריה הותר להעסיק שני סגנים בשכר בלבד[18]. בעקבות עתירה של האופוזיציה לבג"ץ הפסיק אחד הסגנים, נציג אגודת ישראל, לכהן כסגן בשכר[19]. ביבי סירב לדרישת משרד הפנים להשיב את המשכורת ששולמה ביתר לקופת העירייה, בטענה שלא ניתן לדרוש ממי שעבד להשיב את המשכורת[20].
לקראת הבחירות בשנת 1983 הביא ביבי לאיחוד של רשימת המפד"ל עם חלק מנציגי הליכוד שפרשו ממנה. בבחירות זכה ביבי בסיבוב הראשון ליותר מ-60% מהקולות[21].
ביבי נבחר גם לסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל.
בבחירות שנערכו בשנת 1988 הפסיד ליוסף פרץ ששימש כסגנו.
בכנסת
סכם
פרספקטיבה
כבר בשנת 1977 נכנס לרשימת ששת המומלצים של סיעת למפנה לרשימת המפד"ל לכנסת התשיעית[22]. אולם בפועל לא הוצב במקום ריאלי ונדחק למקום ה-23[23]. לקראת הבחירות לכנסת העשירית ב-1981, דרש לשריין את המקום השני ברשימת המפד"ל לספרדי[24].
בשנים 1988–2003 כיהן כחבר הכנסת מטעם מפד"ל והיה סגן שר במשרד להגנת הסביבה בין השנים 1990–1992, כשראש הממשלה החזיק בתיק (למעשה ביבי היה השר להגנת הסביבה בפועל) ובמשרד הדתות (1996–2000). בכנסת ה-12 היה חבר הוועדה למינוי שופטים ובכנסת ה-13 יו"ר הסיעה בכנסת. שימש חבר הוועד המנהל באוניברסיטת בר-אילן.
בבחירות 2006 הוצב במקום ה-108 והסמלי ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על פרישתו והסרת תמיכתו מהמפד"ל ועל תמיכתו בש"ס בטענה כי "ש"ס זה המפד"ל האמיתי".
לקראת הבחירות לכנסת ה-22 ב-2019 הודיע על תמיכתו בעוצמה יהודית[25] ולקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ב-2021 הכריז על תמיכה ברשימת הציונות הדתית[26].
איסור שידורי פורנו בטלוויזיה
יגאל ביבי יזם וקידם שתי הצעות חוק האוסרות שידורי פורנו בטלוויזיה. כשהחלו השידורים הדיגיטליים של יס ושל חברות הכבלים, החלו לשדר בישראל ערוצי פורנו בתשלום בהזמנה אישית של הערוצים. ביס שודרו הערוצים "בלו" ו"פלייבוי" ובחברות הכבלים שודרו הערוצים "ויויד", "ספייס" ו"פלייבוי" לצד סרטי פורנו בהזמנה אישית ב"הום סינמה". החוק הראשון, הידוע גם בשם "חוק הבזק", עבר ביולי 2001. בחוק נקבע שהעובר עליו צפוי לעד 3 שנות מאסר. יס והוט עקפו את החוק על ידי שידור ערוצי הפורנו במתכונת של "שלם וצפה" בה היה צריך להזמין את הערוצים באופן יומי. בתגובה יזם חוק נוסף שאסר שידורי פורנו גם במתכונת זאת. החוק השני עבר ביוני 2002[27]. שני החוקים עברו בתמיכת הלובי הפמיניסטי והח"כים הדתיים, החרדים והערבים. כתוצאה מכך אין היום שידורי פורנו ביס ובהוט: ערוצי הפורנו ירדו מהמסך ולאחר זמן מה הוחלפו בערוצים של ארוטיקה רכה.
חיים אישיים
ביבי נשוי ואב לחמישה, תושב נווה דניאל שבגוש עציון.
קישורים חיצוניים
יגאל ביבי, באתר הכנסת- יגאל ביבי, באתר כנסת פתוחה
- לינוי בר גפן, סופית: חוק הבזק אושר - הפורנו נאסר, באתר ynet, 26 ביולי 2001
- לינוי בר גפן, מתחדשת מלחמת הפורנו בכנסת, באתר ynet, 25 בדצמבר 2001
- לינוי בר גפן, "שידורי הפורנו גרמו לעלייה באחוז הגירושין במגזר הדתי", באתר ynet, 8 בינואר 2002
- נועם שגב, התפוצצה הישיבה על שידורי פורנו, באתר ynet, 28 במאי 2002
- דיאנה בחור, הצעת החוק נגד שידורי פורנו עברה לקריאה שנייה ושלישית, באתר ynet, 3 ביוני 2002
- סמדר שמואלי ונעם שגב, סופית: אין פורנו בטלוויזיה, באתר ynet, 10 ביולי 2002
- נועם שגב, "חוק הפורנו עבר כדי שתהיה סיבה להתנגח בבג"צ", באתר ynet, 10 ביולי 2002
- רונית מקובר, הכחול כבר לא כל כך עמוק, באתר ynet, 21 באוגוסט 2002
- נועם שגב, פלייבוי: ח"כ יגאל ביבי ביצע עבירה אתית, באתר ynet, 7 באוקטובר 2002
מיכאל טוכפלד, "המהלך של בנט יגרום למאבק בימין ומישהו אחר יחגוג", בעיתון מקור ראשון, 6 בינואר 2019- עדי חשמונאי, "בקיץ היינו מבקשים לא להגיע, כי לא היה מקום", באתר ישראל היום, 11 ביולי 2019
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.