Loading AI tools
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמעון גד אליטוב[1] (י"ד באדר ה'תרצ"ז, 24 בפברואר 1937 – ג' בשבט ה'תשפ"ג, 25 בינואר 2023) היה רב המועצה האזורית מטה בנימין, חבר מועצת הרבנות הראשית, יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות, חבר מועצת הנשיאות של "איחוד הרבנים במדינות האסלאם", מרבני חסידות חב"ד בירושלים ורבה של מבשרת ציון.
 | |||
| הרב שמעון אליטוב, 2014 | |||
| לידה |
24 בפברואר 1937 י"ד באדר ה'תרצ"ז ירושלים, פלשתינה (א"י)   | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
25 בינואר 2023 (בגיל 85) ג' בשבט ה'תשפ"ג | ||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||
| מדינה |
ישראל | ||
| מקום פעילות |
מועצה אזורית מטה בנימין  | ||
| תקופת הפעילות |
? – 25 בינואר 2023 | ||
| השתייכות |
חסידות חב"ד | ||
| רבותיו | הרבי מחב"ד, הרב שלמה חיים קסלמן | ||
| צאצאים |
יוסי אליטוב | ||
| |||
| |||
  | |||
נולד בעיר העתיקה בירושלים לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. למד בתלמוד תורה שעל יד ישיבת פורת יוסף, בתש"ח הכניס אותו הרב אלחנן פרלמוטר ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה. בתשי"ב הצטרף לחסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. בשנת תשט"ז החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.
בהיותו בישיבה זכה להדרכה אישית מהרבי מליובאוויטש ממנו קיבל כמאה מכתבים הכוללים הדרכה אישית לבחור ישיבה והוראה לעסוק בחינוך וברבנות. צילומי מכתבי הרבי אליו פורסמו בספר "כאשר ישא האמן".
בין השנים תשי"ז לתשי"ט שימש כמחנך בכפר חב"ד.
בי"ג באב תשי"ח (1958) התחתן בחצר ישיבת חב"ד בפרדס בלוד עם מזל בת הרב משה בוסקילה מרבני גבעת אולגה בחדרה ובשנת תש"כ החל לשמש כמחנך בקריית גת ושנה לאחר מכן עבר לחנך בברוש.
בשנת תשכ"ח נסע לשלוש שנות שליחות למטרות שחיטה ביוגוסלביה וברומניה הקומוניסטית, בשנת תש"ל נסע לאותה מטרה לארגנטינה, לאחר שהחל למסור בהוראת הרבי מליובאוויטש שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" בבואנוס איירס, תחת כהונתו התפתחה הקהילה מאוד ונוספו בה מנייני תפילות ושיעורי תורה. בנוסף שימש בקודש ומסר שיעורים בקהילות "שובה ישראל" "בחורים" ו"אגודת דודים".
בסוף שנת תשל"ח שב לישראל ומונה כמנהל ישיבת אור החיים של בן דודו הרב ראובן אלבז. בחנוכה שנת תשמ"א פתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה וכולל אברכים בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב מאיר אליטוב, שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).
בשנת תשמ"א (1981) התמודד ברשימת פועלי אגודת ישראל לכנסת, אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות ה-90 היה לו שיעור תניא קבוע שמסר בערוץ קול הנשמה. כמו כן מסר מדי יום שישי שיעורים ברדיו קול חי.
בשנת תש"נ שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנוס איירס וכמנהל תלמוד תורה חב"ד המקומי.
בשנת תשנ"א שב לישראל והקים מחדש את ישיבתו בשם עוז מאיר חב"ד בשכונת סנהדריה בירושלים כשלצד הישיבה פתח כולל אברכים גדול.
בסוף שנות ה-90 נבחר לשמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין.[2] שימש גם בתפקידים: נשיא ארגון אחווה העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד.
בשנת תשס"ח (2008) נבחר למועצת הרבנות הראשית, והיה הראשון מבין כל המועמדים.[3] בשנת תשע"ד נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית היה יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות. נבחר שוב בספטמבר 2018.
בשנת 2012 התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובחודש אוגוסט 2014 התמנה לחותם על תעודת הכשרות והנישואין בעיר ירושלים לקראת שנת השמיטה למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.[4]
בשנת 2015 התמנה לראשות כולל אברכים המשלבים לימוד הלכה וחסידות בשכונת גאולה בירושלים. בתשע"ט נוסף לו השם "חיים" כסגולה לרפואה, לאחר מצב רפואי קשה.
באוקטובר 2021 פרסם העיתון דה מרקר תחקיר על גיוסי תרומות לעמותות צדקה שייחס לרב שמעון אליטוב תפקיד כחבר ועדת התמיכות בעמותת בית דוד שהייתה מנוהלת על ידי יוסי כהן. הרב אליטוב הגיב באופן רשמי לתחקיר ואמר כי מעולם לא השתתף באף ישיבה בוועדת התמיכות ושמו שורבב לוועדה על-ידי אחרים. הרב אליטוב הגיש תצהיר רשמי על כך לרשם העמותות. בשנת 2020 הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה בשל חשש לחלוקת רווחים אסורה.
בינואר 2022 מונה הרב אליטוב לחבר נשיאות של איחוד הרבנים במדינות האסלאם.
נפטר ב-25 בינואר 2023. הלווייתו יצאה מבית הלוויות סנהדריה, שם ספדו לו בין היתר הרבנים ראובן אלבז, יצחק יוסף, יצחק אייזיק לנדא, שמואל אליהו, מנחם מנדל גלוכובסקי והשר אריה דרעי. הלווייתו המשיכה לבית כנסת חב"ד בשיכון חב"ד שם ספדו הרב דוד לאו ובנו יוסי, והוא הובא לקבורה בהר המנוחות.[5]
באתר בית חב"דSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
