גלן הודל

גלן הודל (נולד ב-27 באוקטובר 1957 בהייז, לונדון) הוא מאמן כדורגל אנגלי וכדורגלן לשעבר בקבוצות טוטנהאם הוטספר, מונקו, צ'לסי וסווינדון טאון. בנוסף, הודל היה גם שחקן בסגל הנבחרת האנגלית. הוא החל את הקריירה שלו דווקא במחלקת הנוער של ווטפורד, שבה שיחקו באותה תקופה גם ג'ון בארנס וסטיב ארמסטרונג, עד שנקרעה לו רצועה בברך.

גלן הודל
Glenn Hoddle

גלן הודל, 2014
גלן הודל, 2014
מידע אישי
לידה	27 באוקטובר 1957 (בן 67) לונדון שבאנגליה
גובה	1.83 מטרים
עמדה	קשר התקפי
מועדוני נוער
ווטפורד טוטנהאם הוטספר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1975–1987 1987–1991 1991–1993 1993–1995 טוטנהאם הוטספר מונקו סווינדון טאון צ'לסי 377 (88) 69 (27) 64 (1) 31 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1979-1988 אנגליה 53 (8)
קבוצות כמאמן
1991–1993 1993–1995 1996 1996–1999 2000–2001 2001–2003 2004–2006 סווינדון טאון צ'לסי צ'לסי נבחרת אנגליה סאות'המפטון טוטנהאם הוטספר וולבס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

בשנת 2007, הוא נבחר להיכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי, שבו הוא מוגדר ככדורגלן האנגלי המוכשר ביותר בתקופתו שהציג כושר משחק מעולה, בעל יכולת מסירה מצוינת ויכולת בעיטה יוצאת מן הכלל.

כמאמן, הוא שימש כמאמנה של סווינדון טאון (עימה העפיל לפרמייר ליג), צ'לסי (הגיע עימה לגמר גביע ה-FA), סאות'המפטון, טוטנהאם הוטספר (הגיע עימה לגמר גביע הפוטבול ליג) וכהונתו האחרונה נכון להיום כמאמן, הייתה בוולבס. כמו כן, הוא שימש כמאמנה של הנבחרת האנגלית, עימה העפיל לסיבוב השני של מונדיאל 1998, בו הפסידה אנגליה בדו-קרב פנדלים לארגנטינה.

עבודתו הנוכחית כיום^{[דרושה הבהרה]}, היא ניהול אקדמיית גלן הודל, אקדמיית כדורגל שהקים על שמו, הממוקמת בחרס דה לה פרונטרה, אנדלוסיה, ספרד.

קריירת משחק

טוטנהאם הוטספר

הודל הצטרף למועדון הלונדוני כנער, באפריל 1974, בעקבות המלצתו של שחקן העבר הנודע של טוטנהאם, מרטין שיברס. בטוטנהאם, הודל התגבר בהצלחה על פציעה ברצועות הברך שממנה סבל בקבוצתו הקודמת ווטפורד, ועד מהרה הפך להיות שחקן בסגלן של נבחרות אנגליה הצעירות. הוא ערך את בכורתו עבור נבחרת בטוטנהאם כבר בגיל 17, לאחר שנכנס למשחק נגד נוריץ' סיטי כמחליף, באוגוסט 1975. המשחק הסתיים בתוצאה 2-2, והודל נאלץ לחכות עד לפברואר 1976, על מנת לפתוח בהרכב הקבוצה במשחק ליגה, בו במהרה הצליח להראות את כישוריו לאחר שכבש שער מבעיטה בעוצמה אדירה שעקף את שוער סטוק סיטי והנבחרת האנגלית, פיטר שילטון.

בתור שחקן עושה משחק, הודל פרח תחת הדרכתו של קית' ברקינשאו, ולמרות שהמועדון ירד לליגת המשנה בעונת 1976/1977, אחרי 27 עונות רצופות בליגה הבכירה. לאחר עונה אחת בלבד, הודל סייע לטוטנהאם להעפיל חזרה לליגה האנגלית הבכירה. למרות שטוטנהאם הייתה באותה התקופה קבוצה מאוד לא יציבה, הודל זומן לסגל הנבחרת האנגלית הצעירה לראשונה, למשחק נגד נבחרת ויילס עד גיל 21, בדצמבר 1976. הוא שיחק 7 משחקים נוספים במדי הנבחרת הצעירה של אנגליה, ופעמיים שיחק עבור נבחרת אנגליה ב', לפני שכבש את שער הבכורה שלו עבור הנבחרת הלאומית הבוגרת, כבר במשחק הבכורה שלו נגד בולגריה, בנובמבר 1979.

עונת 1979/1980 ביססה את הודל כשחקן מהרמה הבכירה בכדורגל, כאשר הקשר בן ה-22 כבש 19 שערים ב-41 משחקי ליגה, ובסיומה של העונה זכה בנוסף הודל בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית. בשנת 1981, הוא כיכב כאשר טוטנהאם זכתה בגביע האנגלי השישי בתולדותיה, אחרי ניצחון על מנצ'סטר סיטי במשחק החוזר וזכתה בגביע גם בעונה שלאחריה (כאשר הודל כובש שער בכל אחד משני משחקי הגמר), וסיימה את העונה במקום הרביעי בליגה, הדירוג הטוב ביותר של המועדון מאז שנת 1971. הודל כבש שערים חשובים שסייעו לטוטנהאם להעפיל גם לגמר גביע הפוטבול ליג, בו הפסידה לליברפול 3-1, וגם לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. במהלך קיץ 1982, הודל שיחק בשני משחקים של הנבחרת האנגלית במסגרת שלב הבתים של מונדיאל 1982 באיטליה. הוא נכנס כמחליף בניצחון 2-0 על נבחרת צ'כוסלובקיה, ופתח את המשחק לאחר מכן נגד נבחרת כווית.

גלן הודל במדי טוטנהאם, 1983

במהלך שלוש העונות שלאחר מכן, הודל שיחק בהרבה פחות משחקים (76 מתוך 126 משחקי ליגה) בשל פציעות טורדניות, אך למרות כל זאת, הוא הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע אופ"א בשנת 1984, למרות שהחמיץ את משחק הגמר בשל בעיות כושר. באוקטובר 1983, הוא הימם את הקהל של קבוצתו בווייט הארט ליין, כאשר טוטנהאם מחצה את פיינורד ששיחק בשורותיה יוהאן קרויף בתוצאה 6-2, במסגרת הסיבוב השני של גביע אופ"א. אחרי שני משחקים של הודל נגד פיינורד, אגדת הכדורגל ההולנדי יוהאן קרויף נכנס בעצמו לחדר ההלבשה של טוטנהאם, וביקש מהודל להחליף עמו חולצה כאות הערכה ליכולותיו.

טוטנהאם התקרבה לזכייה בתארים שונים במהלך 3 העונות שלאחר מכן, לאחר שסיימה במקום השלישי בליגה האנגלית הבכירה והגיעה לרבע גמר גביע אופ"א בעונת 1984/1985, ושוב העפילה לגמר גביע ה-FA בשנת 1987, בו הפסידה 3-2 לקובנטרי סיטי. ההפסד המפתיע בגמר הגביע, שהיה הפסד היחיד של הקבוצה הלונדונית במשחקי גמר הגביע, היה משחקו האחרון של הודל בקבוצה. מאמנה החדש של מונקו, ארסן ונגר, רכש את הודל מטוטנהאם תמורת 750,000 לירות שטרלינג. בין השנים 1975 - 1987, הודל הבקיע 110 שערים ב-490 משחקים עבור הקבוצה הבכירה של טוטנהאם בכל המסגרות, כאשר רק ארבעה שחקנים אחרים (סטיב פרימן, פט ג'נינגס, גארי מאבוט וסיריל נואלס) הופיעו ביותר משחקים ממנו עבור טוטנהאם. ברמה הבינלאומית, הודל שיחק 44 משחקים עבור אנגליה בתור שחקנה של טוטנהאם.

בשנת 1987, הודל מצא את עצמו מוביל ברשימת שירי הפופ הטובים באנגליה, כאשר השיר "אורות יהלומים" שאותו שר בצוותא עם שותפו לקבוצה ולנבחרת כריס וואדל, נכנס לרשימת 20 הלהיטים הטובים בבריטניה.

מונקו, סווינדון טאון וצ'לסי

הודל הצטרף למועדון הצרפתי יחד עם הכדורגלן הליברי ג'ורג' ואה, ויחד סייעו למועדון הצרפתי לזכות בתואר אליפות ליגת העל הצרפתית כבר בעונתם הראשונה בקבוצה בשנת 1988, לאחר 6 עונות ללא תואר. הודל זכה בתואר הכדורגלן הזר הטוב ביותר בליגה הצרפתית באותה העונה, והעפיל עם קבוצתו גם לרבע הגמר של ליגת האלופות בעונת 1988/1989. באופן אירוני, מאוחר יותר בקריירה, כאשר הודל נהפך למאמנה של טוטנהאם הוא נאלץ לשחק מול מאמנו במונקו ארסן ונגר, במסגרת הדרבי של צפון לונדון נגד ארסנל. בדצמבר 1990, הודל נפצע באופן חמור בברכו, דבר שמנע ממנו לשחק תקופה ארוכה בשיא הקריירה שלו, ולכן נאלץ לעזוב את המועדון הצרפתי, אחרי ששיפר את המוניטין של הכדורגלנים האנגלים במדינות זרות.

במהלך שלושה וחצי השנים ששיחק בצרפת, הודל שיחק עבור הנבחרת האנגלית 9 פעמים, ביניהן משחקו האחרון בנבחרת, נגד נבחרת ברית המועצות ביוני 1988. הוא חזר לשחק באנגליה, וחתם בצ'לסי על חוזה זמני, ובמהרה עזב את סטמפורד ברידג' מבלי ששיחק אפילו משחק אחד עבור צ'לסי, לטובת התמנותו להיות שחקן-מאמן בסווינדון טאון. אחרי שנתיים בסווינדון טאון, שב הודל לצ'לסי, בה שיחק את שתי עונותיו האחרונות בקריירה ככדורגלן.

הנבחרת האנגלית

במהלך הקריירה הודל ייצג את אנגליה ב-53 משחקים, בהם כבש 8 שערים בסך הכל. הוא היה חלק מסגל הנבחרת האנגלית למונדיאל 1982 ולמונדיאל 1986, בו שיחק תפקיד חשוב עבור אנגליה שהעפילה עד לרבע הגמר של הטורניר, בו הודחה על ידי ארגנטינה. הודל ייצג את אנגליה גם במהלך טורנירי יורו 1980 ויורו 1988, בו הופיע את הופעתו האחרונה בנבחרת.

קריירת אימון

סווינדון טאון

הודל הגיע לסווינדון כאשר המועדון היה בצרות, הקבוצה סבלה ממשבר כלכלי חמור שמנע ממנה לעלות לליגה הבכירה למרות שהעפילה אליה בראשית עונת 1989/1990. הודל מנע במסגרת תפקידו, מהקבוצה לרדת לליגה השלישית ושיפר את מעמדה של המועדון מווילטשייר בליגה, כאשר סווינדון סיימה את עונת 1991/1992 במקום התשיעי, מקום אחד מן המקום שמקנה כניסה למשחקי ההצלבה לקראת העפלה לליגה הבכירה. סווינדון העפילה למשחקי ההצלבה על עלייה בליגת המשנה האנגלית המחודשת בשנת 1993, כאשר במשחק הגמר של הטורניר ניצחה את 4-3 את לסטר סיטי באצטדיון ומבלי, והעפילה בכך לפרמייר ליג. בתור מאמן המועדון, ורק בגיל 36, הודל נחשב לאחד המאמנים האנגלים הצעירים המוכשרים ביותר, ורבים חשבו שעליו לעבור לאמן במועדון בעל סדר גודל גדול יותר. לבסוף עבר לאמן בצ'לסי, ואת מקומו בסווינדון ירש עמיתו לשעבר בטוטנהאם, ג'ון גורמן.

צ'לסי

ביוני 1993, הודל התמנה להיות שחקן-מאמן בצ'לסי (הוא פרש ממשחק פעיל ב-1995). עוזרו בצ'לסי, היה מאמן טוטנהאם לשעבר פיטר שריבס, ויחד הם הובילו את הקבוצה להגמר גביע ה-FA כבר בעונתם הראשונה, בו הפסידו למנצ'סטר יונייטד 4-0, שזכתה באותה העונה בדאבל וגביע אירופה למחזיקות גביע. צ'לסי, בהדרכתו של הודל הגיעה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1994/1995, בו הם הפסידו בגלל שער אחד בלבד לריאל סרגוסה הספרדית, אשר גם זכתה בתואר לאחר ניצחון על ארסנל בגמר. הודל הוביל את צ'לסי לחצי גמר הגביע בעונה שלאחר מכן, אבל סיים את הליגה רק במקום ה-11, בפעם השלישית בארבע העונות שלפני כן, שהיא מסיימת במקום הזה. למרות המצב בליגה, הודל ייצב את צ'לסי כקבוצה חזקה בתחרויות הגביע השונות, והצליח למשוך אל הקבוצה שחקנים מהדרגה הבכירה של הכדורגל, כמו למשל רוד חוליט ההולנדי.

נבחרת אנגליה

הקדנציה בת שלוש השנים של הודל בצ'לסי הסתיימה בשנת 1996, לאחר שהוא קיבל את משרת המאמן בנבחרת האנגלית. הוא הדריך את אנגליה להעפלה למונדיאל 1998, כאשר הבטיח את העלייה לאחר משחק תיקו 0-0 בלתי נשכח עם נבחרת איטליה ברומא. למרות זאת, הוא עורר מחלוקת רבה כאשר הדיח את פול גאסקוין מסגל הנבחרת ומינה לסגל האימון הלאומי "מטפל באמון", דבר שהקנה לסגל הנבחרת את הכינוי "הסגל של הוד". במונדיאל 1998, אנגליה העפילה לסיבוב השני בו הודחה על ידי ארגנטינה. הודל ספג ביקורת רבה אחרי התחלה מאכזבת בשלב המוקדמות לטורניר יורו 2000.

ב-30 בינואר 1999, הודל התראיין לעיתון האנגלי הטיימס, בשלבי ההכנות לקראת יורו 2000, במהלכו נטען שאמר מספר הערות מעוררות מחלוקת בקשר לאנשים בעלי מוגבליות מולדות. הודל כך נטען, אמר שאנשים אלו מוענשים על חטאיהם בחייהם הקודמים. גינויים רבים להתבטאותו של הודל נאמרו בתקשורת האנגלית, בין היתר על ידי ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, ושר הספורט הבריטי, טוני באנקס. בסקר שנערך בעקבות הראיון, הצביעו 90% מהנשאלים, שעל הודל להתפטר ממשרת האימון הלאומית בגין הצהרותיו. לעומת זאת, סקר שנערך מטעם ערוץ הטלוויזיה הבריטית, ה-BBC, הוסק שאף על פי שרבים חושבים שעליו להתפטר, ישנם לא מעט מאמינים שאין הצדקה לפטרו מהמשרה בשל דעותיו האישיות בטענה שזה נחשב לאפליה דתית. הודל הצהיר שאינו מתכוון להתפטר מתפקידו, וטען שדבריו הוצאו מהקשרם. בסופו של דבר, התאחדות הכדורגל האנגלית, החליטה על פיטוריו של הודל ב-2 בפברואר 1999. למרות שטען שלא אמר זאת, הודל בכל זאת התנצל בפומבי בפני אלו שנפגעו מדבריו.

סאות'המפטון

הודל חזר למגרשי הכדורגל בתוך פחות משנה לאחר שחתם על חוזה אימון בסאות'המפטון, בעקבות פיטוריו של דייב ג'ונס, שהושעה בעקבות שהואשם בהתעללות בילדים. הודל הצליח להשאיר את סאות'המפטון בפרמייר ליג ולמנוע ממנה לרדת ליגה, כנגד כל הסיכויים, ובמרץ 2001, חזר לטוטנהאם הפעם כמאמנה.

טוטנהאם הוטספר

מיקומיה של טוטנהאם בליגה במהלך העשור שלפני מינויו של הודל היו מאכזבים מאוד. הודל היה נחוש להשיבה לצמרת הליגה, ובמהלך עונתו הראשונה כמאמן הקבוצה ניתנו לו מספר הזדמנויות להשיג זאת. טוטנהאם העפילה לגמר גביע הפוטבול ליג בו הפסידו 2-1 לבלקברן רוברס. הכושר הטוב של הקבוצה בתחילת העונה נחלש לקראת סופה, וטוטנהאם סיימה את העונה במקום ה-9 בפרמייר ליג. תחת אימונו של הודל, הקבוצה התחילה את עונת 2002/2003 שוב פעם בכושר טוב מאוד, והודל זכה בתואר מאמן חודש אוגוסט 2002 בפרמייר ליג, כאשר טוטנהאם סיימה את החודש במקום הראשון בליגה. היא סיימה את העונה במקום ה-10, שנחשב בידי רבים להצלחה רבה עבורה. הלחץ על הודל החל להתעצם, והוא פוטר מן הקבוצה בספטמבר 2003, אחרי פתיחת עונה רעה, בה הקבוצה צברה רק 4 נקודות ליגה לאחר 6 משחקים.

וולבס

שמו של הודל נקשר בתקשורת הבריטית כחוזר לאמן בסאות'המפטון בתחילת שנת 2004, אבל הדבר לא התרחש לבסוף. במקום זאת, הוא התמנה בדצמבר 2004 למאמנה של וולבס, שוב פעם במקומו של דייב ג'ונס. תחת הדרכתו, וולבס הפסידה רק משחק 1 מתוך ה-25 המשחקים האחרונים של העונה, אבל לא הצליחה להעפיל לפלייאוף ההעפלה לפרמייר ליג, כיוון שמתוך 25 המשחקים הללו, 15 נסתיימו בתיקו. התחזיות לעונת 2005/2006, ציפו שוולבס תסיים את העונה באחד מששת המקומות הראשונים, אבל גם בעונה הזו הקבוצה סיימה בתיקו מספר רב של משחקים, 19 מתוך 46 משחקי העונה. היא גם הייתה לאחת מהקבוצות בעלות המאזן הנמוך ביותר של כיבושים, לאחר שכבשה בסך הכל 50 שערי ליגה, ב-46 משחקים. היא סיימה את העונה במקום ה-7, 8 נקודות מהמיקום למשחקי הפלייאוף. אוהדי המועדון האשימו את הודל בתפקוד הקבוצה, ולמרות זאת הנהלת הקבוצה הצהירה שהיא מאמינה ביכולתו. למרות הגיבוי, הודל סיים את התפקיד בקבוצה ב-1 ביולי 2006, עקב ניגוד ציפיות בינו למועדון. כמאמן וולבס, הקבוצה סיימה 34 משחקים בתוצאת תיקו, מסך 76 המשחקים ששיחקה.

אקדמיית הכדורגל

ב-2008 פעל הודל לגיוס מימון למען אקדמיית גלן הודל, הממוקמת בספרד. מטרת האקדמיה היא לתת הזדמנות נוספת לכדורגלנים צעירים, ששוחררו ממועדונים אנגלים.

היה לו אח צעיר, קארל, שגם היה כדורגלן (בליגות הנמוכות), אשר נפטר ב-2 במרץ 2008, בגיל 40.

תארים

כשחקן

טוטנהאם הוטספר:

• גביע אופ"א: 1983/1984
• גביע ה-FA‏: 1980/1981, 1981/1982
• מגן הקהילה: 1981

מונקו:

• ליגת העל הצרפתית: 1987/1988
• הגביע הצרפתי: 1990/1991

כמאמן

• מאמן החודש בפרמייר ליג: אוקטובר 2001, אוגוסט 2002

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלן הודל בוויקישיתוף

• גלן הודל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• גלן הודל, באתר Transfermarkt
• גלן הודל, באתר BDFutbol
• גלן הודל, באתר WorldFootball.net
• גלן הודל, באתר National Football Teams
• גלן הודל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

נבחרת אנגליה – יורו 1980
1 קלמנס • 2 ניל • 3 סנסום • 4 תומפסון • 5 ווטסון • 6 וילקינס • 7 קיגן • 8 קופל • 9 ג'ונסון • 10 ברוקינג • 11 וודקוק • 12 אנדרסון • 13 שילטון • 14 צ'רי • 15 יוז • 16 מילס • 17 מקדרמוט • 18 קנדי • 19 הודל • 20 מרינר • 21 בירטלס • 22 קוריגן • מאמן: גרינווד		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 1982
1 קלמנס • 2 אנדרסון • 3 ברוקינג • 4 בוצ'ר • 5 קופל • 6 פוסטר • 7 קיגן • 8 פרנסיס • 9 הודל • 10 מקדרמוט • 11 מרינר • 12 מילס • 13 קוריגן • 14 ניל • 15 ריקס • 16 רובסון • 17 סנסום • 18 תומפסון • 19 וילקינס • 20 ווית' • 21 וודקוק • 22 שילטון • מאמן: גרינווד		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 1986
1 שילטון • 2 גארי מ. סטיבנס • 3 סנסום • 4 הודל • 5 מרטין • 6 בוצ'ר • 7 רובסון • 8 וילקינס • 9 הייטלי • 10 ליניקר • 11 וודל • 12 אנדרסון • 13 וודס • 14 פנוויק • 15 גארי א. סטיבנס • 16 ריד • 17 סטיבן • 18 הודג' • 19 בארנס • 20 בירדסלי • 21 דיקסון • 22 ביילי • מאמן: רובסון		אנגליה

נבחרת אנגליה – יורו 1988
1 שילטון • 2 סטיבנס • 3 סנסום • 4 ווב • 5 ווטסון • 6 אדמס • 7 ב. רובסון • 8 סטיבן • 9 בירדסלי • 10 ליניקר • 11 בארנס • 12 וודל • 13 וודס • 14 אנדרסון • 15 מקמהון • 16 ריד • 17 הודל • 18 הייטלי • 19 רייט • 20 דוריגו • מאמן: ר. רובסון		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 1998
1 סימן • 2 קמפבל • 3 לה סו • 4 אינס • 5 אדמס • 6 סאות'גייט • 7 בקהאם • 8 באטי • 9 שירר • 10 שרינגהאם • 11 מקמנמן • 12 נוויל • 13 מרטין • 14 אנדרטון • 15 מרסון • 16 סקולס • 17 לי • 18 קיאון • 19 ל. פרדיננד • 20 אואן • 21 ר. פרדיננד • 22 פלאוורס • מאמן: הודל		אנגליה