גבעת עמל ב'
שכונה בתל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעת עמל ב' היא שכונה בתל אביב כיום בתחומי שכונת בבלי ופארק צמרת בסמיכות (דרך נמיר מפרידה ביניהן) לגבעת עמל א' ממערב, בשטחה ניצבים כיום מגדלי אקירוב. בשכונה שוכנו פליטים יהודים ממלחמת העצמאות. ההתיישבות לא הוסדרה מעולם, והתנהל סביבה מאבק ציבורי ומשפטי ארוך שנים בין צאצאי המתיישבים ליזמי נדל"ן שרכשו את השטח. אחרוני התושבים פונו מהשכונה ב-15 בנובמבר 2021.
 | |
| בתים בשכונה, אפריל 2014 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| קואורדינטות | 32°05′36″N 34°47′52″E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
| תבנית:לשוניות2 | |
  | |
.jpg)
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
התיישבות ראשונית
גבעת עמל ב' הוקמה ב-1948 לאחר מלחמת העצמאות.
בהוראת ההגנה, הושיבה עיריית תל אביב יהודים, שפונו מבתיהם באזורי הקרבות ביפו, מנשייה ונווה צדק[1].
באפריל 1948, דווח ש-360 משפחות שוכנו בג'מאסין אל ע'רבי וכפר סומייל הסמוך[2].
לאחר מלחמת העצמאות
בדצמבר 1949 דיווחה עיריית תל אביב כי בשכונה גרים 1,100 איש ב-127 בתים והיא לא חוברה לרשת המים העירונית או חשמל ואין בה כבישים סלולים. כמו כן דווח שהתושבים החלו לקרוא לשכונה "גבעות עמל"[א][3].
ב-1 בנובמבר 1949, הבטיח ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן-גוריון: "כל אלה שהתיישבו בג'אמוסין בהסכמת המוסדות המוסמכים, יוכלו להישאר במקומם עד שישוכנו במקומם הקבוע" עם זאת הדגיש כי לא תותר הקמת צריפים חדשים ללא היתר[4].
ניסיונות להסדרת הבעלות
בשנות ה-50 ביקשו תושבי גבעת עמל לקנות את הקרקע ולבנות את ביתם כראוי. רשות הפיתוח סירבה ואף הסתירה מהם מידע בדבר החובה של המדינה להציע ליושבים בנכסי נפקדים לקנות את הנכס כזכות ראשונים.[דרוש מקור]
בשנת 1955 נקבע על ידי משרד האוצר ב"הוראות נוהל לקבל דמי היתר בנכסים העירוניים של רשות הפיתוח" כי "דייר או דייר משנה המחזיק במושכר ללא חוזה, לפי הוכחות שבתיק, לפני יום ה-15.3.53, ייערך אתו חוזה ללא קבלת תמורת 'דמי היתר'"; מאוחר יותר פרסמה רשות הפיתוח את נוהל ד/2 שכותרתו "הוראות למכירת נכסי רשות הפתוח", שבו נקבע בסעיף 17: "מכירת נכסים תפוסים על ידי דיירים- זכות קדימה ניתנת לדיירים ברכישת דירותיהם. בכל מקרה בו מתקבלת בקשה לרכישת נכס מאת קונה או קונים שאינם מחזיקים בנכס, יש לפנות אל הדיירים ולשאול אותם אם הם מעוניינים לרכוש את הנכס בו הם מחזיקים, הפניה אל הדיירים תעשה לפי הטופס אשר דוגמתו ניתנת בעמ' 17 בנספח א' להוראה זאת אשר תישלח בדואר רשום. אם הדיירים לא יביעו את הסכמתם תוך 30 יום לרכוש את דירותיהם, אפשר יהיה לנהל משא ומתן עם המבקשים". טפסים אלה מעולם לא התקבלו בגבעת עמל.[דרוש מקור]
ניסיון פינוי ראשון
ב-1954 הוציאה עיריית תל אביב-יפו, בראשות חיים לבנון צווים לפינוי תושבים מהשכונה. בסופו של מאבק משפטי שארך שמונה שנים פסק בית המשפט העליון לזכות התושבים, ומנע מהעירייה לפנותם. בפסק הדין כתב השופט חיים כהן כי תכלית תביעתה של העירייה הייתה "לנשל אנשים מבתיהם, אשר הם גרים בהם, ברשות ולא במעל, זה כ-14 שנה"[5].
העברת הבעלות לידי דיור ב.פ. (1961-1987)
עם הקמת מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1960, הועברה הבעלות על השטח לידיו. בשנת 1961 מינהל מקרקעי ישראל מכר את השטח לחברת בת של סולל בונה בשם "דיור ב.פ."[ב] במחיר נמוך למטרת בניית 440 יחידות דירות שיכון. בחוזה המכר הוגדר כי החברה מודעת לקיומם של דיירים המתגוררים בשטח וכי היא לוקחת על עצמה לספק להם דיור חלופי דירה תמורת דירה בשיכון שתבנה במקום (בתמורה למחיר הנמוך אותו שילמה על השטח). על פי חוזה המכר, חברת ב.פ. דיור הייתה אמורה להקים את השיכון תוך 5 שנים עד שנת 1966. במקום להתחיל בבניה, חברת דיור ב.פ. החליטה לפתוח במהלך הגדלת זכויות הבנייה ל-900 יחידות דיור. החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, ומינהל מקרקעי ישראל לא דרש שתעמוד בהן[6][7].
השנים עברו, ומצב השכונה לא השתפר, והיא לא חוברה לכבישים או לתשתיות עירוניות, למרבית הבתים בשכונה היו רק מספרים, ללא שמות רחובות. במהלך השנים רוב המתיישבים המקוריים של השכונה נפטרו, וצאצאיהם אשר נותרו בה המשיכו לדרוש את הזכויות שהובטחו להוריהם. התקיים ויכוח ביחס לזכותם בשטח, מאחר שהדיור החלופי הובטח להוריהם, ולא להם.
בידי דנקנר השקעות (1988–2004)
בשנת 1988 רשות מקרקעי ישראל אישרה לחברת ב.פ. דיור, אף על פי שלא עמדה בחוזה המכר ולא בנתה שיכון במקום, למכור את הזכויות בקרקע לשתי חברות נדל"ן, "א.מ.ת.ש" (המוחזקת על ידי קבוצה של משקיעים מאירופה ומישראל) ודנקנר השקעות (שהייתה אז בבעלות משפחת דנקנר). באוגוסט 1989 הגישו התושבים בקשה לבית המשפט, להוציא צו מניעה לביצוע העסקה עד שיסדרו זכויותיהם[8]. בשנת 1993 ביקש תושב השכונה, שלמה מאור, למכור את ביתו כדי לקנות בית במקום אחר, עורך הדין שטיפל בנושא הודיע לו שאין ביכולתו למכור את הנכס מאחר שאינו רשום על שמו. מאור, בנוסף לפנייה לבג"ץ הקים, יחד עם ישעיהו בן נון, את "עמותת א.נ.ש – ארגון נפגעי שכונות", ששמה לעצמה למטרה לסייע לתושבי השכונה להשיג בעלות על הקרקע, ולהשיג את תנאי הפינוי הטובים ביותר. במשך אותם שנים שהשטח היה בבעלותה, לא קידמה "דנקנר השקעות" את פיתוח האזור, עקב ההשקעה הגבוה שהייתה דרושה בפינוי התושבים לפני תחילת הבנייה[9].
קניית הקרקע בידי יצחק תשובה
ב-2004 רכש איש העסקים יצחק תשובה, באמצעות חברת "אלעד השקעות", את "דנקנר השקעות" (אשר שינתה את שמה לאלעד ישראל מגורים בשנת 2010)[10]. בשנת 2008, העריכה דנקנר השקעות כי בבנייה בשטח זה גלום פוטנציאל רווח של כ-3.6 מיליארד שקלים[11]. באותה שנה הודיעה חברת "א.מ.ת.ש" שהתקשרה בהסכם קומבינציה לפיו רכשה חברת הבנייה "א. דורי" 58% מזכויות בחלק הקרקע שבבעלותה בתמורה לתכנון, בנייה, ושיווק פרויקט הבנייה במקום[12]. אחרי ההסכם היה אמור חלקה של חברת "א. דורי" בפרויקט היה אמור להיות 20%[13]. במקביל, תבעה "דנקנר השקעות" את "א.מ.ת.ש" בטענה שאינה מסייעת בקידום הפרויקט[14]. לאחר חצי שנה הודיעה חברת "א. דורי" שהיא נסוגה מהעסקה[15]. העסקה בוטלה סופית בתחילת 2010[16].
קניית הקרקע בידי משפחת כוזהינוף
בפברואר 2014 רכשה משפחת כוזהינוף את הזכויות בחלק מהאדמה מאיש העסקים אריק אברמוביץ' בתמורה ל-200 מיליון ש"ח[17][18], לאחר שכשלה העסקה בראשות ענבל אור, באת כוחו של אברמוביץ', מול התושבים.
עיריית תל אביב היא בעלים נוסף בקרקע גבעת עמל (12%) לצד יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף, וכן רשומות לזכותה 166 דירות יוקרה בשני מגדלים שיבנו על קרקע גבעת עמל. בדצמבר 2014 התפרסם גם "הסכם הפינויים" בין עיריית תל אביב-יפו ליצחק תשובה, בו העירייה ממנה אותו לפנות עבורה את תושבי גבעת שיושבים על שטחי העירייה (הרוב המוחלט של תושבי השכונה) ובתמורה העירייה תתן לו היתרי בניה[19].
פינויים בגבעת עמל (2014)
ב-27 במרץ 2014 פונו שתי משפחות בגבעת עמל בכוח על ידי יצחק תשובה באמצעות צווי פינוי. הצד השני הגיע וחתם עמם על הסכם פיצוי בעת ששוטרי יס"מ כבר פרצו לבתיהם[20].
ב-17 בספטמבר, ערב ראש השנה, פונו חמש משפחות נוספות על ידי יצחק תשובה על פי צו של בית המשפט. בהם שתי משפחות שהגיעו להסכם פיצוי בלילה שלפני הפינוי. שתי משפחות נוספות גרו באוהל בגבעת עמל במשך כמה חודשים. משפחת חליף טרם פוצתה[21].
ב-29 בדצמבר אותה השנה פונו, על ידי משפחת כוזהינוף, שמונה משפחות נוספות[22] על ידי כוחות יס"מ. על פי עדויות מהאירוע, בין היתר של חברי כנסת אשר נכחו במקום, הפינוי בוצע אגב הפעלת כוח רב[23].
ביוני 2016 הגיעה הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי השכונה לקריאה טרומית, עברה בקריאה טרומית, הועברה לוועדה הרלוונטית ב-2016, ולא נידונה שוב לאחר מכן[24]. בדצמבר 2019 פסק בית המשפט המחוזי פיצוי כולל של 42 מיליון שקלים לכ-90 זכאים שזכאותם הוגדרה על פי מגורים במקום בשנת 1961[25].
הליכים משפטיים והשלמת הפינוי
ב-2016 הוגשה תובענה ייצוגית, שבה נטען כי המדינה הפרה את התחייבויותיה כלפי התושבים ששוכנו זמנית בשכונה למתן דיור קבע. באפריל 2021, בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה[26]. בבית המשפט המחוזי, נקבע שיש לבטל את פסק הדין המחוזי, אשר ניתן בניגוד לחוק ולפסיקה, תוך קביעת עובדות רבות שלא נדרשו לצורך בירור ההליך וללא שניתן למדינה להגיב לטענות אלו טרם קביעתן בפסק הדין[27].
בחודש אפריל 2021, אף על פי שבשטחים אלה מתגוררים הרוב המוחלט של התושבים, מכרה העירייה את חלקה בגבעת עמל לאחים חג'ג' ולדניאל צרפתי, עם זכויות ל-166 דירות יוקרה, תמורת 365 מיליון שקלים. לפי התב"ע, מיועדים לקום על שטחים אלה שני מגדלי יוקרה.
בחודש ינואר 2021 בית המשפט העליון חיזק את ההכרה בזכותם ההיסטורית של התושבים על הקרקע עליה יושבו ב-1949 לאחר מלחמת העצמאות, ואף הגדיל את מתווה הפיצויים הקודם מ-27.5 מיליון שקל ל-42 מיליון לכל המשפחות. סך כל 14 משקי הבית בגבעת עמל שקיבלו צווי פינוי בנויים מכ-60 משפחות, אך לפי קביעת בית המשפט הזכות לדיור ניתנת בעבור כל משק בית - לא עבור כל משפחה[28].
באוגוסט 2021 התושבים הוחתמו על מתווה פיצוי שהוסדר עם שר המשפטים גדעון סער. המתווה קובע קריטריונים לפיצוי המבוססים על החלטות משפטיות קודמות. לפי המתווה, הדיירים המפונים יקבלו סיוע בשכר דירה לחודשים הראשונים שלאחר הפינוי לצורך תקופת הסתגלות. כמו כן, כל נחלה תזכה לפיצוי עבור המבנים והחצרות שבהם התגוררו בני המשפחה בשנת 1961 – השנה שבה נמכרה הקרקע ליזמי נדל"ן על-ידי המדינה[29].
ב-15 בנובמבר 2021 פונו בכוח התושבים הנותרים בשכונה על ידי כוח שיטור גדול[30]. הפינוי בוצע לאחר שהתושבים הגיעו להסכמות עם תשובה ומשרד המשפטים – אולם ללא התחייבות בכתב של המדינה לקיום ההסכמות. עוד באותו היום נהרסו בתיהם[31]. למשפחות הובטחה חלוקת פיצוי מהמדינה בסך כולל של כ-30 מיליון שקלים מכספים קואליציוניים, אולם כספים אלו לא הועברו לידיהן בסופו של דבר על רקע עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה שלא נמצאה דרך חוקית להעביר את הכסף.[32][33][34]
המגדלים בשכונה
סכם
פרספקטיבה
פארק בבלי
ביוני 2013, החל שיווק פרויקט פארק בבלי על ידי חברת "אלעד ישראל מגורים" מקבוצת יצחק תשובה ו"אמח"ש השקעות". הפרויקט כולל שישה מגדלים, ארבעה מהם בבעלות תשובה ושניים בבעלות עיריית תל אביב. בניית המגדל הראשון החלה בשנת 2015 והוא אוכלס החל מסוף 2018[35]. בדצמבר 2019 תשובה עצמו רכש דירת דופלקס בחלק העליון של המגדל[36].
בניית המגדל השני החלה בסוף 2019, לאחר שעיריית תל אביב הסירה את סירובה להנפיק היתר בנייה למגדל. העירייה נימקה את הסירוב בכך שטרם בוצעו הפינויים הנדרשים במתחם בהתאם להסכם בין העירייה לחברה מ-2013, ולפיו מרבית הפינויים הנותרים בשכונת גבעת עמל יהיו באחריות קבוצת אלעד[37]. בדצמבר 2019 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי 14 המשפחות שנותרו בגבעת עמל יקבלו פיצוי של כ-42 מיליון שקל. והפיצוי שתבע מהם תשובה על שימושם בקרקע, בסך מיליוני שקלים, נדחה. בית המשפט החליט כי המפונים זכאים לפיצוי נוסף, שווי בעלות על דירה חלופית לשארית חייהם, בסך של כ-3 מיליון שקל. בהחלטתו, הגדיל את מתווה הפיצויים של קבוצת המפונים האחרונה מ-27.5 מיליון שקל ל-42 מיליון[38].
במאי 2020, מכר יצחק תשובה את המגרשים לבניית המגדל השלישי והרביעי לחברות י.ח. דמרי בניה ופיתוח וקבוצת חג'ג', תמורת 380 מיליון שקל[39].
מגדל בראשית בבלי
בפברואר 2016, החלה משפחת כוזהינוף בשיווק פרויקט "מגדל בראשית בבלי" על המגרש שרכשה, מגדל בן 44 קומות עם 174 יחידות דיור[40]. ביולי 2019 זכתה חברת "אלקטרה בנייה", חברת בת של קבוצת אלקטרה במכרז להקמת המגדל[41]. בתחילת אוגוסט 2019, התקבל היתר הבנייה המלא להקמתו[42].
קישורים חיצוניים
- תושבי שכונת גבעת־עמל ב' בת"א: תובעים להקים ועדה ציבורית ליישוב הסכסוך עם "דיור", דבר, 18 במאי 1965
- דנקה הרניש, מלחמה בשודדי קרקעות או נישול?: גבעת עמל ב' – שטח המבחן של עיריית ת"א במלחמה נגד עושקי קרקעות ציבור, דבר, 4 ביוני 1979
- ברוך נאה, תושבי גבעת־עמל ב' חסמו את כביש־ההלכה בת"א בצמיגים בוערים, מעריב, 25 באוגוסט 1987
- TheMarker, הסיפור שמאחורי גבעת עמל ב', באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2008
- הדס מגן, תושבי עמל ב': "יהיה דם; לא ניתן שיזרקו אותנו מהבית", באתר גלובס, 16 בפברואר 2013
- משה הרפז, גבעת עמל ב', 22 באוגוסט 2013
חגי עמית, קללת גבעת עמל: האם המעברה היקרה בישראל תיהפך לשכונת פאר?, באתר TheMarker, 13 בפברואר 2014- צפריר בשן, אחרונים על הגבעה, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בפברואר 2014
- שלומית צור, גבעת עמל ב': משפחת כוזהינוף מפנה 5 משפחות במתחם, באתר גלובס, 16 באפריל 2014
- דניאל דולב, לילה עם המפונים מגבעת עמל: נאבקים על הבית, יודעים את הסוף, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2014
- עדי כהן, מלחמת ההתשה: המאבק על פיסת הנדל"ן המבוקשת בתל אביב עולה מדרגה, באתר TheMarker, 19 ביולי 2019
- רן שמעוני, נושאים על גבם עשרות שנות מאבק, תושבי גבעת עמל נערכים לישורת האחרונה, באתר הארץ, 25 ביולי 2021
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
ביאורים
- הכוונה כנראה לכל האזור שאחר כך פוצל ל"גבעת עמל א'" ול"גבעת עמל ב'"
- דיור בנק הפועלים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
