במדינת הגמדים הוא שיר ילדים עברי שחיברה בשנת 1940 אלה אמיתן (וילֶנסקי) והלחין יצחק לוי. השיר מציג "צבא" ב"מדינת הגמדים" שכביכול יוצא למלחמה: המפקד, "אצבעוני", חמוש בסיכה במקום חרב וחובש "קובַע [כובע][1] פלדה" (כלומר קסדה) – אולי אצבעון – צועד בראש הגדוד. אחריו פרשים רכובים על פרעושים, ומעל, כמו מטוס, חג עפיפון. המתופף שר אמנם "מה טוב ומה: / צאת יחדיו למלחמה", אך השיר, כיאה לשיר ילדים, אינו מתאר לחימה אלא רק תהלוכה, המלוּוה בשריקות, בשירה ובתופים; וזו מסתיימת בערב, בהגיעה של שעת השינה: "במדינת הגמדים / תם עם ערב קול שאון / הצבא פושט מדים / וכולם שוכבים לישון". השיר היה לאחד משירי הילדים הישראליים המוכרים ביותר, והוא שירה המפורסם ביותר של אמיתן, כמו גם לחנו הידוע ביותר של לוי.
במדינת הגמדים |
|---|
| מאת אלה אמיתן (וילנסקי) |
|
בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים |
| שני בתיו הראשונים של השיר |
תולדות השיר
השיר נכתב בירושלים בחודש ספטמבר[2] 1940. היו אלה ימי מלחמת העולם השנייה, ואמיתן הייתה חיילת בחיל העזר לנשים (ATS) של הצבא הבריטי. קרוב לארבעים שנה מאוחר יותר סיפרה על כך המשוררת: "באחד מימי החופשה הנדירים באתי לבקר ידידים. בביתם פגשתי באישה צעירה עם הילד שלה, כבן שנה ורבע" (אותו תינוק היה בן רבינוביץ, לימים כלכלן ומנהל). היה זה "ילד רגיל, שמנמן, אך מה שמשך את מבטי – הייתה ההליכה שלו. שלא כדרך תינוקות אחרים, שהולכים בהיסוס ובאי-ביטחון, לאחר שזה עתה למדו ללכת – צעד ילד זה בבִטחה, כאילו היה מפקד! ובאווירת המלחמה ששר[ר]ה אז, תיארתי לי שאילו הוכרזה מלחמה בארץ הגמדים, היה המפקד שלהם צועד כמו ילד זה".[3][4]
כעבור מספר ימים חיברה אמיתן את שירה – שבתוך זמן קצר, ב-1 באוקטובר 1940, ראה אור ב"דבר לילדים" (עיתון הילדים הגדול היחידי בארץ בשנות המלחמה הראשונות), שם פרסמה המשוררת מאז 1934. השיר לוּוה באיור עליז, מעשה ידי נחום גוטמן, הממחיש היטב את המתואר בו.[5] בשנת 1942 הוא נדפס שוב בקובץ שיריה "ינוקא", שלוּו גם הם באיוריו של גוטמן (בהוצאת יבנה).[6]
השיר הולחן על ידי המלחין, האתנומוזיקולוג והזמר יצחק לוי במחצית הראשונה של שנות ה-40 בהשראת הרומנסות בלאדינו שהעריץ[3][7] (על פי עדותו של אחד מתלמידיו של לוי לזמרה, "הוא היה גאה מאוד ב'במדינת הגמדים', וסיפר לנו כי להלחין אותו היה כל-כך קל – חמש דקות"[6]). הוא הושמע מספר פעמים ברדיו קול ירושלים,[7] ובשנת תש"ה (1944/1945) ראה אור עם תוויו בקובץ "שבעה שירי ילדים" (בהוצאת צל וצליל) שהלחין יצחק לוי ועיבד לליווי בפסנתר גרשון יָרֶצקי.[8]
על פי חוקר ספרות הילדים העברית אוריאל אופק, "שיר קצבי 'מלחמתי' זה נהפך זמן קצר אחרי הדפסתו והלחנתו [...] לאחד הלהיטים הגדולים והפופולריים ביותר".[9] לימים טענה אמיתן: "לדעתי, כתבתי שירים לילדים העולים על שיר זה. אלא נראה שנכון הפתגם שספרים ויצירות יש להן [!] מזל משלהן".[3]
פרשנות ואזכורים בתרבות
חוקרת ספרות הילדים ותרבות הילדים הישראלית יעל דר מפרשת את השיר ופרסומו בהקשרם. לדבריה, "כבר בשנות המלחמה הראשונות החלה להתפרסם גם ספרות פעוטות וילדים [...] [ש]עסקה רק בילד הקטן – לא כחייל של מחר אלא כחייל עכשיו. חיול הקטנים עסק בעצם הרעיון של גיוס הבנים אך גם דחה אותו בכמה שנים, לכשיגדלו הילדים. לשם כך הוצג החיול בלוויית קריצת הומור, באצטלה של חלום או כתפילה ילדותית כמוסה. הייתה זו תחילת כניסתו של רעיון חיול הילדים לרפרטואר הספרותי, הן במישור הבדיוני הן במישור האינדוקטרינרי".[10] השיר, ה"מציג צבא גמדים ליליפוטי[,] [...] גילם בחובו את רעיון החיול של הילד הקטן. כאן מדובר בחייל קטן וחמוד השש אלי קרב, והקוראים אמורים לצפות בו בסלחנות פטרונית".[11]
העורך והעיתונאי יותם שווימר מנה את השיר עם "שירים בעלי טקסטים מתוחכמים שעושים שימוש מעניין באלמנטים מעולמם של ילדים".[12] ואמנם, אף אם לא זו הייתה כוונת המחברת, יש שנעשה שימוש בשיר כביקורת פוליטית: המילים "במדינת הגמדים רעש מהומה, הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה" כמבטאות ביקורת על המיליטריזם הישראלי;[13] ראש הממשלה הוא "אצבעוני המפקד ובידו סיכה חדה" בחוסר אחריותו ובאי-הכרת מגבלות הכוח,[14] והכינוי "במדינת הגמדים" כביקורת כללית על התרבות השלטונית בישראל וממשלתה, שחבריה הם בעלי קומה (מטאפורית) נמוכה.[15] במובנו זה, לדוגמה, נעשה בשיר שימוש, בלא לשנות ממילותיו המקוריות, בספר הסאטירה "Zoo ארץ zoo?".
ב-5 ביוני 1967 (יום פרוץ מלחמת ששת הימים) פרסמה שולמית הראבן ב"על המשמר" גרסה שהושרה בבית-ספר בתקופת ההמתנה: "במדינת הערבים רעש מהומה / הצבא לבוש שׂקים יוצא למלחמה... במדינת היהודים שקט ושלווה / הצבא לבוש מדים מוכן למלחמה".[16]
גרסה היתולית נוספת, שהושרה בגדוד יחיעם חיפה של תנועת השומר הצעיר, קבעה כי "בראש הגדוד צועד / בן-גוריון המפקד", ו"לקראתו כמו זנב / עבדול נאצר הגנב".[17]
גרסה היתולית אחרת, נטולת הקשר פוליטי, ובה התייחסות לסדרת האנימציה "הדרדסים", תועדה באמצע שנות ה-80 (זמן קצר לאחר תחילת שידורה של הסדרה בישראל) על ידי סמדר שיר ופורסמה בספרה "עוד שירי רחוב": "במדינת הדרדסים / רעש מהומה / כל דרדס לבוש מדים / יוצא למלחמה / ובראש הגדוד צועד / דרדס-סבא המפקד / על ראשו כובע פלדה / ובידו פצצה גדולה. / לה-לה-לה... // [...] קוּנדָסון זורק פצצה / וגרגמל נהיה קציצה!".[18]
בשנת 1976 העניק השיר את שמו למופע מוזיקלי מצליח לילדים.[19] בשנת 2016 יצא לאקרנים סרט עלילתי בשם "מדינת הגמדים", בבימויו של יניב ברמן.[20] בשנת 2017 עלתה בערוץ כאן 11 תוכנית טלוויזיה סאטירית בפורמט התוכנית "Newzoids" בבימויו של אבי כהן בשם "מדינת הגמדים"; לחן השיר (בעיבודים שונים) שימש כנעימת הנושא ובמהלך התוכנית.
כמו כן, השיר (בשינוי המילים, בביצועה של חני נחמיאס) כיכב בפרסומות טלוויזיונית למעדן החלב "גמדים" של חברת שטראוס משנות ה-90 (ובו הסלוגן: "אם תאכל – תוכל!").[21]
ביצועים בולטים
השיר הושמע מספר פעמים ברדיו קול ירושלים במחצית הראשונה של שנות ה-40,[7] ככל הנראה בביצועו של המלחין-הזמר יצחק לוי.
להלן ביצועים בולטים של השיר:
- שושנה דמארי (1949)[22]
- בתה הנערה של דמארי, נאוה בושמי, עם רביעיית אנדרה (1956)[6][23]
- מרים נעמן (בתקליטה לאבא שלי, 1970)[24]
- רוחמה רז (בתקליט 30 להיטים לפעוטות, אן.אם.סי., 1975; הוצאה מחודשת ב-1994)
אחד הביצועים הבולטים והמוכרים ביותר לשיר הוא של אריק איינשטיין ושם טוב לוי (בתקליטם ילדים, ליטרטון, 1976,ובקלטת כמו גדולים 1, 1991)[25]
- חוה אלברשטיין (בתקליטה צוללת צברית, אן.אם.סי., 1976)[26]
- לילך הג'ינג'ית (גליקסמן) (בתקליטה ג'ינג'ית: שירים שאני אוהבת לשיר / לילך, ישראדיסק, 1979)[27]
- ילדי תוכנית הטלוויזיה "ריצ'רץ' (בתקליט ריצ'רץ': שירים וריצ'רצ'ים מתוכנית הטלוויזיה לילדים, סי.בי.אס., 1980)
- אופירה גלוסקא, דודו זכאי, עוזי מאירי וריקי מנור (בתקליט מבחר שירי הילדים 51 שירים לאיל, ישראדיסק)[28]
- עוזי חיטמן (בתקליטו עוזי חיטמן שר לילדים, אם.סי.אי, (2000 בערך), ובקלטת הילדים "שירים קטנים", אמ.סי.איי (1990)
- נתן דטנר (בקלטת "100 שירים ראשונים - פרק א'") שהופצה על ידי קלסיקלטת.
הגרסה הנצפית ביותר ב-YouTube הינו הביצוע של ערוץ ילדות ישראלית ומקהלת שרונית, שנכון לספטמבר 2024, הגיע ליותר משני מיליון צפיות.[29]
השיר בדפוס
- דבר לילדים, כרך ט', חוברת 19, 1 באוקטובר 1940.[6]
- אלה וילנסקי [אמיתן], ינוקא: שירי ילדים, מצֻירים בידי נחום גוטמן, תל אביב: יבנה, 1942.[6]
- שבעה שירי ילדים, מוסיקה מאת יצחק לוי, ליווי פסנתר מאת גרשון ירצקי, ירושלים: צל וצליל, [תש"ה], עמ' 13.[8] (ככל הנראה הופעתו הראשונה של לחנו של השיר בדפוס)
- ז' בהרב [=זלמן אריאל] וי[צחק] אבנון (עורכים), ילקוט הילד, תל אביב: מסדה, תש"ה 1945.[30]
- אלה אמתן (וילנסקי), במדינת הגמדים: שירים וחרוזים, הציורים: לאה פלד, תל אביב: נ. טברסקי, תשי"ח.
- מבחר פרק[!] הווי ופזמונים: 22 שירים פופולריים, תל אביב: שירון ('מבחר מצעד פזמוני הישוב'), 1961.
- דניאלה גרדוש, תלמה אליגון (עורכות), 100 שירים ראשונים: כל שירי הילדות שלנו (כמעט): אנתולוגיה של שירים לגיל הרך, צייר: דוש, [תל אביב]: כנרת, [תשמ"א].
- גיל אלדמע, אסתר לנואל (עורכים), מחברת מזמרת, ציורים: רות צרפתי, יהודה צרפתי, גבעתיים: מסדה, 1981.
- גלעד בן-שך ואמנון שילוני (עורכים), משיר לשיר: מבחר שירים לילדים, תל אביב: מודן, תשמ"ח.
קישורים חיצוניים
- "במדינת הגמדים" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "במדינת הגמדים" והאזנה לו, באתר זמרשת
- אלה אמיתן, כך נוסדה "מדינת הגמדים", מעריב, 2 באוגוסט 1979
- רמה זוטא, ירח פיקח במדינת הגמדים: על אלה אמיתן-וילנסקי, בבלוג "עונג שבת", 8 בספטמבר 2023
ביצועים נוספים:
- השיר בביצוע יצחק לוי (מלחין השיר), באוסף הספרייה הלאומית באתר SoundCloud
השיר בביצוע חוה אלברשטיין, סרטון באתר יוטיוב (מתוך האלבום "צוללת צברית")- השיר בביצוע עוזי ואופירה גלוסקא וריקי מנור, סרטון באתר יוטיוב (מתוך האלבום "שירים ראשונים לפעוטות")
- השיר בביצוע רוחמה רז, סרטון באתר יוטיוב (עם סרטון אנימציה)
- השיר בביצוע עוזי חיטמן, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
