29 בינואר – גופותיהם של 3 חיילי צה"ל, בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד, שהוחזקו בידי חזבאללה, מושבות לישראל יחד עם איש העסקים הישראלי אלחנן טננבוים שנשבה על ידי ארגון החזבאללה בשנת 2000. תמורת השבתם שחררה ישראל כ-400 אסירים פלסטינים, 35 אסירים אחרים (רובם לבנונים), ו-59 גופות של לבנונים. בין המשוחררים היה גם בכיר החזבאללה עבד אל-כרים עובייד וכן מוסטפא דיראני, איש תנועת אמל. שניהם הוחזקו עד אותה העת כקלפי מיקוח להחזרתו של רון ארד.
21 באפריל – מרדכי ואנונו, הטכנאי הישראלי שחשף בשנות ה-80 פרטים לעיתונאי על היכולת הגרעינית של מדינת ישראל, שוחרר מן הכלא בישראל לאחר שריצה 18 שנים בגין בגידה וריגול חמור.
2 במאי – הליכוד מחליט ברוב גדול לדחות את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה - תוכנית ההתנתקות נדחתה ברוב של כמעט 60%. בתגובה שרון ביצע שינויים קוסמטיים זעירים בתוכנית והביא אותה לאישור הממשלה.
24 במאי – הזמרת הפופולרית מדונה מבטלת שלושה קונצרטים בישראל לאחר שקיבלה מספר מכתבים שנשלחו על ידי ארגון טרור פלסטיני ואשר הכילו איומים לרצוח אותה ואת ילדיה.[2]
30 ביוני – אוטובוס שהסיע תלמידים, התנגש בג'יפ צבאי והתהפך בצומת כפר יונה מזרח, נהרגו 3 תלמידים ונפצעו כ-40 נוספים .[3]
15 ביולי – ממשלת ניו זילנד הודיעה כי היא מטילה סנקציות דיפלומטיות על ישראל לאחר שלכאורה שני סוכני ביון ישראלים נעצרו בחשד שניסו להשיג דרכון ניו־זילנדי במרמה.[4]
19 ביולי – ראש ממשלת ישראל אריאל שרון קרא ליהודי צרפת להגר לישראל באופן מיידי לאור העלייה הדרמטית במקרי האנטישמיות בצרפת (510 תקריות או איומים אנטישמיים בששת החודשים הראשונים של 2004 לעומת 593 בכל שנת 2003).
30 ביולי – שני פיגועי טרור מתרחשים במקביל סמוך לשגרירויות ישראל וארצות הברית בטשקנט, בירת אוזבקיסטן. הפיגועים הביאו למותם של 3 אנשים ומעל ל-8 אנשים נפצעו. שני ארגונים איסלאמיים לקחו אחריות על הפיגועים.
26 באוקטובר – הכנסת מאשרת את תוכנית ההתנתקות לפיה ישראל תיסוג מ-21 יישובים ברצועת עזה ומ-4 יישובים בגדה המערבית תוך שנה. 67 ח"כים הצביעו בעד, 45 נגד ו-7 נמנעו. שר האוצר בנימין נתניהו ושלושה שרים נוספים ממפלגת הליכוד הודיעו לאחר ההצבעה על אולטימטום שהציבו לפיו אם תוך 14 יום לאחר ההצבעה לא יוחלט על משאל עם על תוכנית ההתנתקות, השרים יפרשו מהממשלה.
18 בנובמבר – שלושה שוטרים מצרים המוצבים בגבול בין סיני לעזה נהרגים מאש טנק ישראלי לאחר שכוחות צה"ל זיהו אותם בטעות כמחבלים פלסטינים חמושים.[6] ראש ממשלת ישראל אריאל שרון התנצל בפני נשיא מצרים ודרש חקירה של התקרית.[7]
1 בדצמבר – בהצבעה שנערכה בכנסת הצביעו שרי מפלגת "שינוי" נגד הצעת תקציב המדינה לשנת 2005, שכללה הענקת סובסידיות למפלגות הדתיות. בעקבות זאת פיטר אריאל שרון את שרי "שינוי" מהממשלה, ומפלגת "שינוי" חדלה להיות חלק מהקואליציה.[8]
5 בדצמבר – עסקת חילופי שבויים מתבצעת בין ישראל למצרים במהלכה מצרים משחררת את עזאם עזאם, איש עסקים ישראלי-דרוזי אשר נידון ל-15 שנות מאסר על ידי מצרים בשנת 1997 לאחר שהואשם בריגול למען ישראל. בתמורה ישראל שחררה 6 סטודנטים מצריים אשר חצו את הגבול באופן לא חוקי במטרה לבצע פיגועים בישראל.
17 בדצמבר – עקב התנגדות הימין לתוכנית ההתנתקות, מפלגת העבודה ומפלגת הליכוד בראשותו של אריאל שרון מגיעות להסכם עקרוני על כינונה של ממשלת אחדות לאומית על מנת להבטיח את ביצוע ההתנתקות.
18–23 במאי - האינתיפאדה השנייה: מבצע קשת בענן - צה"ל פותח במתקפה גדולה בעיר רפיח שברצועת עזה. המטרה המוצהרת של המבצע הייתה לפעול כנגד תשתית הטרור של רפיח, למצוא מנהרות הברחה המחברות בין רצועת עזה למצרים, לנטרל כמה שיותר מחבלים וליצור סביבת פעולה בטוחה יותר לחיילים בציר פילדלפי.
7 בספטמבר – האינתיפאדה השנייה: ישראל מבצעת מתקפה על מחנה אימונים של החמאס. באירוע נהרגים 14 חברים בזרוע הצבאית של החמאס.
30 בספטמבר – 16 באוקטובר - האינתיפאדה השנייה: מבצע ימי תשובה - צה"ל יוצא למבצע צבאי שנמשך 17 יום באזור צפון רצועת עזה. המבצע התמקד באזורים של בית חאנון, בית לאהיא ומחנה הפליטים ג'בליה שהיוו אתרי השיגור העיקריים של רקטות קסאם על העיר שדרות והיישובים הישראלים באזור. במהלך המבצע נהרגו סה"כ 5 ישראלים (3 אזרחים ו-2 חיילים) ובין 104 ל-133 פלסטינים.