ניס

ניס, עיר הנופש החורפי של הריביירה
**Nice, the city of the Riviera winter resort**
**אתר מורשת עולמית**
	מצעד הפרחים השנתי בניס
	מצעד הפרחים השנתי בניס
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 2
שטח האתר	5.33 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ	42.43 קילומטרים רבועים
קואורדינטות	43°42′07″N 7°16′06″E
	www.nice.fr

ניס
**Nice**
סמל ניס סמל ניס	דגל ניס דגל ניס
	פוטומונטז' של ניס
מדינה	צרפת
חבל	פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור
מחוז	האלפים הימיים
ראש העיר	Christian Estrosi שטח = 71.92
שפה רשמית	צרפתית
תאריך ייסוד	המאה ה-5
שטח	71.92 קמ"ר
גובה	0 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	348,085 (1 בינואר 2021)
‑ במטרופולין	955,000 (2010)
‑ צפיפות	4,849 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	43°42′07″N 7°16′06″E
אזור זמן	UTC +1
	Nice.fr
אתר מורשת עולמית
	מצעד הפרחים השנתי בניס
	מצעד הפרחים השנתי בניס
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 2
שטח האתר	5.33 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ	42.43 קילומטרים רבועים
קואורדינטות	43°42′07″N 7°16′06″E
	www.nice.fr
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צרפת רגילה) פריז מרסיי ליון טולוז נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס; האטלנטי; ניס (למפת ניס רגילה) ניס

ניס (בצרפתית: Nice) או ניצה (בגרמנית, באיטלקית: Nizza) היא עיר בדרום צרפת הממוקמת על חוף הים התיכון, בין מרסיי לבין ג'נובה (איטליה). במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במרץ 2010, באזור המטרופוליטאני של ניס 955,000 תושבים. העיר נמצאת במקום החמישי בצרפת מבחינת גודל האוכלוסייה כאשר במקומות הראשונים נמצאות: פריז, מרסיי, ליון וטולוז.

ערך זה עוסק בעיר בדרום צרפת. אם התכוונתם לקבוצת הכדורגל, ראו ניס (כדורגל).

עובדות מהירות מדינה, חבל ...

סגירה

ניס מהווה מרכז תיירותי חשוב בצרפת, השני בחשיבותו לאחר פריז, ומקום נופש מוביל על הריביירה הצרפתית. בעיר נמל התעופה השלישי בצרפת מבחינת מספר המבקרים בו בשנה (קרוב ל-12 מיליון ב-2016). את המקומות הראשונים תופסים שני שדות התעופה הפריזאיים.

ניס ממוקמת על חוף הים התיכון, והיא מוקפת בגבעות של הרי האלפים, המפריעות להתפשטותה של העיר באזור. את שטח העיר חוצים שני נחלים סוערים, פאיון במזרח (34 ק"מ) ומאניאן במערב. אלה נוטים להתייבש בקיץ.

העיר ניס נהנית מאקלים ים תיכוני המאופיין בקיץ חם ויבש ובחורף מתון. בחודשי הקיץ הטמפרטורה האופיינית היא מעל 20 מעלות צלזיוס ולעיתים קרובות מגיעה ל-30 מעלות צלזיוס. בימי החורף הטמפרטורה נעה בין 11–17 מעלות צלזיוס ואילו בלילות בין 4–9 מעלות צלזיוס.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הסימנים הקדומים ביותר להומינינים באזור מתוארכים לכארבע מאות אלף שנה לפני זמננו.^[1] את העיר ניס ייסדו יוונים מהמושבה היוונית מסאליה (מרסיי) באמצע המאה ה-4 לפנה"ס. היוונים העניקו לעיר את השם "ניקאיה" (Νικαία), לכבוד אלת הניצחון היוונית, ניקה, לאחר שהביסו את שכניהם, הליגורים.^[2] היא הייתה אחת הערים החשובות ביותר למסחר על חופי הים הליגורי עד הפלישה של הלומברדים. במאה ה-7 הצטרפה ניס לליגת ג'נובה, אשר אספה לתוכה את ערי החוף הים הליגורי. בשנת 729 הדפה ניס ניסיון פלישה של הסרצנים (הערבים), אך בשנים 859 ו־880 עלה בידי הסרצנים לבזוז ולשרוף אותה, ועד המאה ה-10 היו סביבות העיר תחת שליטתם.

בימי הביניים המוקדמים הייתה ניס, בשמה האיטלקי ניצה, עיר-מדינה עצמאית שהשתלבה במערכת הבריתות והיריבויות בין ערי איטליה, כבעלת ברית של פיזה ואויבת של ג'נובה. מלכי צרפת ניסו לכובשה, אבל העיר הצליחה להגן על עצמה. במאה ה-13 ובמאה ה-14 נכבשה ניס על ידי פרובאנס, אך הצליחה להשיב את עצמאותה. בשנת 1388 העיר נכנסה תחת חסותה של רוזנות סבויה, עד שנת 1860, כאשר ממלכת סרדיניה העבירה את השליטה על ניס לצרפת בהסכם טורינו.^[3] תקופה זו חולקה לשני חלקים בין השנים 1691–1731, כאשר ניס הייתה בבעלותו של מלך צרפת לואי הארבעה עשר, ובין השנים 1792–1814, כשהעיר הייתה תחת כיבוש נפוליאון.

בסוף המאה ה-18 החלו בני המעמד הגבוה בבריטניה להגיע ולנפוש בעיר ניס בפרט ובאזור הריביירה הצרפתית בכלל בחודשי החורף על מנת להימנע מהקור הבריטי. על שם תיירים ראשונים אלו, נקראת הטיילת של העיר ניס "טיילת האנגלים" (בצרפתית: Promenade des Anglais).^[4] הטיילת משתרעת לאורך "מפרץ המלאכים" (בצרפתית: Baie des Anges) של הים התיכון בניס.^[5]

לאחר מלחמות נפוליאון, צברה ניס פופולריות בהיותה עיר נופש ותיירות, מזג אוויר נוח וחורפים חמים משכו את הזרים לאזור זה.

לקראת סוף המאה ה-19, החלו להגיע לעיר ולריביירה כולה ציירים ואומנים רבים שהעריכו את האקלים והצבעים הבהירים. ביניהם ניתן למנות את אנרי מאטיס ומארק שאגאל.

במחצית השנייה של המאה העשרים, צמחה והתפתחה למדי תחת סמכותו של ראש העיר ז'אן מדסן (1928–1944, 1947–1966) ובנו ז'אק (1966–1990). ב-16 באוקטובר 1979 פגע בחוף המערבי של ניס צונאמי שנגרם כתוצאה ממפולת תת-קרקעית,^[6] בו נהרגו תשעה בני אדם.^[^{דרוש מקור]}

לא פעם הפכה ניס לזירה של פורומים פוליטיים בין-לאומיים. בדצמבר 2000 נפתחה בה ועידת האיחוד האירופי, אשר בו הוסכם על הרחבת האיחוד מזרחה.^[7]

בשנת 2016, בעיצומן של חגיגות יום הבסטיליה בעיר, בוצע פיגוע דריסה קטלני שבו נהג משאית בן 31, מהגר מוסלמי מתוניסיה, דהר לתוך קהל החוגגים ודרס עשרות חוגגים עד שמשאיתו נעצרה. הנהג ירד מהמשאית ופתח באש מרובה אוטומטי על הקהל עד שנורה על ידי המשטרה. בפיגוע נרצחו 84 בני אדם וכ-200 נפצעו.^[8]

באוקטובר 2020 התרחש בעיר פיגוע נוסף.

ב-2021 הוכרז המרכז ההיסטורי של ניס אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו.^[9]

בערך 10% מאוכלוסיית העיר הם בעלי אזרחות זרה ושש קבוצות המהגרים הגדולות הן: תוניסאים, איטלקים, מרוקאים, אלג’יראים, פורטוגזים וספרדים.^[^{דרוש מקור]}

היות שהעיר מהווה יעד תיירותי פופולרי, היא מארחת גם פסטיבלים רבים לאורך השנה כמו הקרנבל של ניס ופסטיבל הג'אז של ניס.

מנה צרפתית המאפיינת את תוצרתה החקלאית של ניס קרויה "סלט ניסואז" (salade niçoise)

קבוצת הכדורגל של ניס משחקת בליגה הראשונה בצרפת ובעיר קיים גם מועדון שחייה אולימפי.

הטירה
מונומנט או מורט
הנמל
Cours Saleya
Marché aux fleurs
העיר העתיקה
Grand Hôtel Impérial
מבצר מון אלבאן
קתדרלת נוטרדאם דה ניס (תמונה)
הקתדרלה הרוסית-אורתודקסית
כנסיית ז'אן ד'ארק
מלון נגרסקו

בניס גרים כ-20,000 יהודים.^[10] ישנם שלושה בתי ספר יהודיים בעיר, של תנועת חב"ד, של תנועת אליאנס ובית הספר הציוני וישיבה גדולה וקטנה בשם "אור תורה".^[11]

במהלך מלחמת העולם השנייה מישל בליין ואדמון אווראר הצילו מספר יהודים מתושבי העיר ועל פעילותם קיבלו תואר חסיד אומות העולם.

הערים התאומות של ניס הן: