Loading AI tools
הנוסח שבו מתפלל היהודי, שהשתנה על-פי תקופה, עדה או מנהג מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם. החל מזמן אנשי כנסת הגדולה ועד לעת החדשה התפתחו ביהדות עשרות נוסחי תפילה. נוסח התפילה בו מתפלל אדם מסמל בדרך כלל את שייכותו לקהילה מסוימת בה מונהג אותו נוסח.[1]
התפילה היא מצווה מרכזית ביהדות, אך מדאורייתא לא נקבע נוסח לתפילה. במשנה ובתלמוד הוזכרו לראשונה נוסחי תפילות, שסודרו מאוחר יותר עם תוספות שונות כנוסח קבוע ומחייב בסידור התפילה. המונח "נוסח התפילה" מתייחס בעיקר לטקסט התפילה, אך גם לסדר הטקסטים, הניגון, והפעולות הנלוות.[2]
לא ברור אם אי פעם היה נוסח אחיד. בתקופות קדומות, כבר היו שינויי מנהגים בין ארץ ישראל ובבל, ואולי בין קהילות אחרות.[3]
נוסחי התפילה המקובלים בקהילות ישראל השונות מבוססים על נוסח בבל[4] כפי שהתגבש הסידור החל מתקופת הגאונים. רב נטרונאי גאון סידר 'סדר מאה ברכות' שחייב כל אדם לברך בכל יום. הסידור הראשון שהגיע לידינו הוא סידורו של רב עמרם גאון, שנערך ככל הנראה לבקשתה של קהילת ברצלונה בירת קטלוניה, ואחריו ערך גם רב סעדיה גאון סידור תפילה משלו. נראה שקדם לסידורים אלה סידור הגאונים הקדום[5].
עם הופעתם של הסידורים הראשונים במאות ה-9 וה-10 התגבשו 15 נוסחים העיקריים שאפשר לקרותם 'אבות נוסח':[6]
ארבעה נוסחי תפילה שסודרו על ידי חכמים שונים 1) רב עמרם גאון; 2) רב סעדיה גאון; 3) סידור רשב"ן; 4) רמב"ם;[7]
ואחת עשרה נוסחי עדות: 1) אשכנז; 2) ספרד;[8] 3) פרובנס; 4) איטליה;[9] 5) רומניא;[10] 6) מרוקו; 7) צפון אפריקה -מצרים הקדום[11]; 8) פרס;[12] 9) סוריה (ארם צובא - דמשק); 10) מצרים הארוך; 11) תימן הקדום.;
מתוך 15 הנוסחים ה'יסודיים' הללו יוצאים ענפים ותרכובות שלהם שאפשר לכנות 'נוסחים מורכבים': נוסח צרפת;[13] נוסח החסידים;[14] נוסח כפא;[15] נוסח קטלוניה;[16] ועוד.
נוסף על כך, התפתחו נוסחים שונים בעקבות פסקי ההלכה של הפוסקים המקומיים,[17] חילופי גרסאות, פיוטים ותוספות שהונהגו בקהילות מסוימות, ועוד. בתקופה יותר מאוחרת, החסידים אמצו את נוסח ספרד בגלל שיקולים קבליים, והיו משכילים ומדקדקים ששנו נוסחאות מעצמם מפני סיבות דקדוקיות (אך קשה לקרוא לשינויים אלו נוסחאות בפני עצמם).[18]
בעת החדשה נוצרו מספר נוסחים נוספים, כדוגמת הנוסחים הלא אורתודוקסיים שנוצרו בעקבות זרמים חדשים שנוסדו כגון הרפורמי והקונסרבטיבי.
בשנים האחרונות, על רקע קיבוץ הגלויות במדינת ישראל, נוצרה מציאות בה משפחות בהן חיים יחדיו בני עדות שונות, מוצאות עצמן נקרעות בין הרצון לשמור על נוסח אבותיו של כל אחד ואחת לבין הרצון והצורך להתפלל יחדיו – כל המשפחה. כך, גם קהילות בהן מתכנסים בני עדות שונות, ניצבות בפני האתגר להתפלל יחד ולשמר את הנוסחים של כלל המתפללים. בהתאם לצורך זה עלו מספר יוזמות כמו נוסח "כלל ישראל"[19], נוסח משולב לספרדים ואשכנזים לימים הנוראים[20], סידור "יחד שבטי ישראל"[21] ועוד. לפני כן נוצרו נוסחי סליחות משולבים, כגון אלו בהוצאת ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, ישיבת מעלה גלבוע[22], ארגון רבני צהר ועוד, אשר שימושם מקובל בקהילות רבות.
בספרות ההלכה דנו הפוסקים האם מותר לאדם לשנות מהנוסח בו התפללו אבותיו, יש שאסרו,[23] משום "אל תטוש תורת אמך",[24] אך יש שכתבו שאיסור "בל תטוש" לא שייך "אלא בדבר שיש בו נדנוד איסור".[25]
בספרות הקבלה מוסבר כי ישנם 12 חלונות ברקיע כנגד 12 השבטים וכל נוסח של כל שבט עולה דרך החלון המיוחד לו, ולכן כל אחד צריך להתפלל בנוסח שבו התפללו אבותיו.[26] יש שהוסיפו כי נוסח הספרדים עולה בכל אחד מ-12 החלונות.[27]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.