קידה היא תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של הכנעה וכבוד כלפי הזולת. הקידה נפוצה מאוד בתרבויות מזרח אסיאתיות, אך קיימת גם כמחוות כבוד לבני האצולה באירופה ובמקומות אחרים. לעיתים קידה מסתכמת בהורדת הראש ולא בהנעת כל פלג הגוף העליון.

Thumb
כדורגלניות נבחרת יפן קדות בפני הקהל לאות תודה
Thumb
קידה בציור הודי

הקידה נפוצה בתרבות היפנית, הקוריאנית ובתרבות הסינית, שם קדים איש לרעהו בהזדמנויות שונות, כמו בפגישה ראשונה, הבעת תודה ופרידה לשלום.

בלשון המקרא והתלמוד, משמש הביטוי קידה להשתחווּת עד שהפנים נוגעות בקרקע[1].

השתחוויה

בסיום הצגות תיאטרון ואופרה נהוג שצוות השחקנים יוצא לקדמת הבמה וקד קידה לקהל, המלווה את הקידה במחיאת כפיים. בהופעות הכוללות תזמורת משתחווה גם המנצח ולעיתים גם נגנים ראשיים. לעיתים מוזמנים חברים נוספים בהפקה לקידה, כגון המחזאי או הבמאי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קידה בוויקישיתוף

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.