חטיבה 401
חטיבת שריון סדירה בצה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבת שריון סדירה בצה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבה 401, המכונה גם "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה בצה"ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה (אוגדה 162). כיום החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי"ד, וכן החלה בקליטת טנקים מסוג מרכבה ברק. טנקים אלה הם המתקדמים בצה"ל ובין המתקדמים בעולם. מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה אחסאן דקסה.
 | |
| סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עקבות הברזל |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת שריון סדירה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1967–הווה (כ־57 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונההאינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה  מבצע צוק איתןמלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
מגח 6 (עד 2004); מרכבה סימן 4 (2004–2012); כיום מרכבה סימן 4מ ובהסבה למרכבה ברק |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת הפלדה |
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | אחסאן דקסה |
| מפקדים | ראו בהמשך |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל (גדוד 601) צל"ש אלוף (גדוד 52) | |
גדוד 79 היה גדוד המגח הראשון בצה"ל. הגדוד הוקם בשנת 1965, במסגרת חטיבה 7. במהלך ארגון חטיבות השריון לפי סוגי טנקים, הועבר הגדוד בשנת 1968 לחטיבה 401, שהפכה מחטיבת מילואים לחטיבת מגח סדירה.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אביגדור בן-גל | 1968–1970 | מפקד הגדוד במרבית תקופת מלחמת ההתשה. לימים מפקד פיקוד הצפון. |
| דן שני (פרידברג) | 1970 | עיטור המופת במלחמת ששת הימים. נפל במלחמת ההתשה, בעת היותו מג"ד 79. |
| אביגדור בן-גל | 1970 | הוחזר לפקד על הגדוד עקב נפילתו של דן שני |
| יעקב לפידות | 1970–1972 | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי |
| שלמה ניצני | 1972–1973 | פיקד על הגדוד במלחמת יום כיפור, עד לפציעתו ב-7 באוקטובר 1973 |
החטיבה נוסדה בשנת 1967, כחטיבת מילואים לטנקי המגח בפיקודו של סא"ל אורי בר-און. למלחמת ששת הימים הגיעה החטיבה רק עם גדוד המילואים 46 שלחם בפתחת רפיח. לאחר מכן, הועברה החטיבה לצבא הסדיר ושירתה יחד עם חטיבה 14 באוגדת סיני (252). תפקיד האוגדה כלל החזקה בקו התעלה שהשתרע לאורך 160 קילומטרים. ב-1968 הועבר גדוד 79 מחטיבה 7 לחטיבה 401. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי מגח 6 שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. גדודים 46 ו-79 של החטיבה השתתפו במבצע אסותא באזור א-צפי מדרום לים המלח מבצע שנערך במקביל לפעולת כראמה[1].
במהלך מלחמת ההתשה הייתה החטיבה בית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך המילואים שהשתתף במלחמת יום הכיפורים[2].
לפני מלחמת יום הכיפורים הוצבה החטיבה בחזית הדרום תחת פיקודה של אוגדה 252. שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים אחרים. בעת זו היה דן שומרון, שעבר הסבה לחיל השריון מן הצנחנים, מפקד החטיבה. עם פרוץ המלחמה, היה תורה של חטיבה 401 להיות בעורף והיא הוצבה במחנות רפידים וביר תמדה. בפרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 79 לחטיבה 14. בהתאם, גדוד 52 הועבר לחטיבה 401.
עם תחילת הצליחה, פתח חיל האוויר המצרי במטס הפצצה גדול. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים. החטיבה ביצעה את הפקודה, אך הצעתו של דן שומרון לפנות את המוצבים נפלה על אוזניים ערלות. מפקד האוגדה, האלוף מנדלר הורה לאנשי המוצבים להישאר במעוזים ואסר על הפינוי. שומרון, מפקד החטיבה, ניסה להציל חלק מן הלוחמים שכותרו במעוזים, אך כשל[3].
החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי"ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב שמיש ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, פעולות החטיבה עיכבו את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.
ב-8 באוקטובר תקפה החטיבה את הכוחות המצריים באזור "מפצח" סמוך לציר "לקסיקון", והשמידה כ-20 טנקים ועוד משאיות תחמושת, אך נאלצה לסגת בעקבות ההפגזות המצריות ותקיפות חיל האוויר המצרי. באותו יום אחר הצהריים הגיעה חטיבה 164 לגזרה, ונטלה את האחריות על גזרת מעבר הגידי, בעוד חטיבה 401 התייצבה באזור מעבר המיתלה.
ב-9 באוקטובר בלמה החטיבה מתקפה של הדיוויזיה ה-19 המצרית, והשמידה כ-60 טנקי אויב. באותו יום נטשו כוחות גדוד 46 את רכס קרת מורה על פי הוראות הפיקוד, מהלך שהתברר לאחר מכן כטעות גדולה שעליה שילמו כוחות החטיבה ביוקר רב. בימים הבאים המשיכו כוחות החטיבה בלחימה נגד הכוחות המצריים בגזרה, וב-12 באוקטובר תפס גדוד 202 בפיקודו של דורון רובין את השטח שמדרום לחטיבה.
ב-13 באוקטובר נהרג מפקד האוגדה אלברט מנדלר מדרום לגזרת החטיבה, כתוצאה ממארב טילי סאגר שנורו על ידי המצרים, ובמקומו מונה למפקד האוגדה קלמן מגן. ב-14 באוקטובר השתתפו כוחות החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית, וגדוד 46 סייע לגדוד 202 ולכוחות נוספים בקרב ואדי מבעוק, שבמהלכו הוא פגע ב-60 כלי רק"מ מצריים מבלי שספג שום אבדות.
קרבות הבלימה בגזרה זו נמשכו עד 18 באוקטובר, כאשר כוחות חטיבה 401 יחד עם חטיבה 164 וגדוד 202 הבטיחו את מעברי המיתלה והגידי מפני כוחות הארמייה השלישית המצרית.
ב-18 באוקטובר בצהריים החלה החטיבה בתנועה לעבר הגשרים שעל התעלה, למעט גדוד 52 שהושאר בגדה המזרחית, ולמחרת חצו כוחות החטיבה את התעלה ונכנסו לאזור החיץ החקלאי. במהלך ה-19 באוקטובר סייעו כוחות החטיבה למתקפתה של חטיבה 217 על מתחם "מקצרה", ולאחר מכן השתתף גדוד 46 בניסיון לטהר את בסיס הטילים 6115, אולם נסוג לאחר שכמה חיילים וביניהם המג"ד דוד שובל נפצעו, ולאחר שנפגעו כמה טנקים. בימים שלאחר מכן התקדמו כוחות החטיבה דרומה לעבר סואץ, וב-24 באוקטובר הם כבשו את נמל עדבייה, ובכלל זה את מפקדת זירת ים סוף המצרית.
עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים, הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה והוצבה בצומת טסה בפיקודו של אהוד ברק, גם הוא מוסב מן הצנחנים. באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי מגח (52, 46 ו-195). סמח"ט חטיבה 401 היה סא"ל עמנואל סאקל.
מג"ד גדוד 195 היה דני יתום (שהיה הסגן של אהוד ברק כשאהוד ברק היה מפקד סיירת מטכ"ל).
כשנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.
במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה בפיקודו של אל"ם עוזי לבצור, תחת פיקוד אוגדה 252 בפיקוד תא"ל עמנואל סקל בגיס המזרחי, במזרח הגזרה המזרחית, בסמוך לגבול לבנון–סוריה. החטיבה כללה 3 גדודי מגח 6 – גדוד 46 בפיקוד סא"ל צביקה פריד, גדוד 52 בפיקוד סא"ל אורי אגמון, וגדוד מילואים 8578 בפיקוד סא"ל עופר פירעם. החטיבה פרצה בכיוון עין יטא דרך ראשיא וכפר קוק, והתייצבה בהפסקת האש באזור דיר אל-עשייר.
לאחר המלחמה, על בסיס חיילי ישיבות ההסדר מגדוד המילואים, הוקם גדוד סדיר – גדוד 34.
לאחר מלחמת לבנון ביצעה החטיבה פעילות ביטחון שוטף בגזרות שונות, בהן יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן ורצועת הביטחון בדרום לבנון (עד סמוך לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש בטנקים וחלקה הייתה פעילות חיל רגלים.
בחודש יולי 1993, במסגרת מבצע דין וחשבון, ביצעו כוחות של גדוד 9 ירי פגזים אל מטרות מחבלים בלבנון.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עברה פעילותה המרכזית של החטיבה לרצועת עזה ויהודה ושומרון.
החטיבה משתמשת כיום בטנק מרכבה סימן 4 שהחליף את טנקי המגח 6ב' גל שבהם השתמשה החטיבה עד 2004.
החטיבה נטלה חלק פעיל בכל מהלך מלחמת לבנון השנייה. הטנקים החדישים נלחמו בעיקר בגזרות המזרחיות באזור מטולה וכמו כן השתתפו בקרבות בינת ג'בייל. עקב השימוש המוגבר בנשק נ"ט הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות. 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו.[4]
החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם.[5] במהלך הלחימה בעזה השתתף גדוד 52 במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, ועל כך הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידה המצטיינת לשנת 2008.[6] ב-2010 החלו לצייד את טנקי המרכבה סימן 4 של החטיבה במערכת ההגנה האקטיבית לטנקים "מעיל רוח". במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של רקטה נגד טנקים ששוגרה לעבר טנק של גדוד עשת. במחצית השנייה של שנת 2012 הסתיימה התקנת "מעיל רוח" בכל טנקי החטיבה.
חטיבה 401 הייתה חטיבת חיל השריון המובילה במבצע צוק איתן ב-2014 וזאת הודות למערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שמגינה עליה מפני רקטות נ"ט וטילי נ"ט. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים, שמהם לפחות 120 נהרגו. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ויירטה מספר רקטות וטילי נ"ט שנורו לעבר הטנקים, לרבות טילי קורנט מתקדמים. מערכת צי"ד שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לחמ"ל ולגורמים השונים בשדה הקרב.
ב-2023 החלה החטיבה בהסבה לטנק המרכבה סימן 4 ברק (שנקרא גם בקיצור מרכבה ברק). זהו הדגם המתקדם ביותר של טנק המרכבה, והוא כולל מיגון משופר, מערכת "מעיל רוח" משודרגת, חיישנים רבים לאיכון מטרות, מערכת C4ISTAR עם בינה מלאכותית ושיפורים רבים נוספים.[7]
ערך מורחב – חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזלבמלחמת חרבות ברזל לחמה חטיבה 401 במספר רב של קרבות. במהלך מתקפת הפתע על ישראל סייעה החטיבה רבות בהדיפת מתקפת הטרור של חמאס. בשלב השני של הלחימה, עם תחילת התמרון הקרקעי בעומק שטח רצועת עזה, החטיבה הייתה בין הראשונות שנכנסו לשטח הרצועה מכיוון צפון, כבר ב-27 באוקטובר.[8]
החטיבה השתתפה בקרבות רבים בצפון הרצועה, כמו בכיתור העיר עזה כשבועיים לאחר תחילת התמרון, המשיכה במבצעים בצפון הרצועה גם חודשים רבים לאחר מכן, ואף הובילה אחדים מהם, כמו את הלחימה במרחב בית החולים א-רנתיסי.
בשלב השלישי של הלחימה, החל מאמצע חודש פברואר 2024, הובילה החטיבה מספר קרבות אזוריים שבהם צה"ל השתמש במסדרון נצרים כדי להגיע במהירות ליעדים בסביבה.[9] המוצלח שבהם היה מבצע ניתוח מקומי, שכלל השתלטות מחודשת על בית החולים שיפא, אך לפניו היו מבצעים בשאטי ובזייתון, ואחריו בנוסייראת.
בקרב רפיח הובילה החטיבה את כוחות אוגדה 162, כבשה את מעבר רפיח, התקדמה לאורך ציר פילדלפי כולו, עד קו החוף, ולחמה במספר גדודי חמאס לאורך הציר. ב-26 ביוני התקיים בתוך רפיח טקס החלפת מפקד החטיבה, ובו נכנס לתפקידו אל"ם אחסאן דקסה, במקום אל"ם בני אהרון שפיקד על החטיבה מתחילת המלחמה.[10][11][8]
הרכב החטיבה מבוסס על גדודי שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד חיל רגלים וכיום כוללת החטיבה גם גדוד הנדסה קרבית. יחידות החטיבה העיקריות כיום:
גדוד 46 הוקם כגדוד חי"ר במילואים, לאחר מלחמת העצמאות[12], והשתתף בלחימה במלחמת סיני. ב-1961 עבר הסבה לשריון ופעל תחת חטיבה 7 כגדוד טנקי AMX-13. ב-1965 עבר הסבה למגח. ב-1967 הועבר לחטיבת המגח 401 בעת הקמתה, והיווה את גדוד ההקמה שלה. ככזה יצא למלחמת ששת הימים, ולחם בה כגדוד מג"ח מילואים בפיקודו של אורי בר-און. הגדוד כלל שתי פלוגות אורגניות בפיקוד אמנון גלעדי ושלום אנגל (עין גל), ושתי פלוגות מבית הספר לשריון – פלוגת קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) בפיקוד דן שני, ופלוגת קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד עמוס כץ. פלוגת שלום אנגל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. 7 פלוגות המג"ח האחרות (3 של 401, ו-4 הפלוגות של גדוד 79) היו עם מנועי בנזין ותותחי 90 מ"מ. הגדוד לחם בין השאר גם תחת חטיבת הצנחנים באוגדה 84 בקרבות ההבקעה ברפיח. לאחר המלחמה הוקם כגדוד סדיר בפיקודו של אריה קרן והשתתף בפעולת כראמה. במלחמת ההתשה פעל בסיני, בפיקודם של עמוס כץ ומשולם רטס. במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. הגדוד השתתף בלחימה במלחמת לבנון הראשונה. ב-2004 קלט את טנקי המרכבה 4 והשתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה בין השאר בקרב הסלוקי. במבצע צוק איתן לחם הגדוד בגזרת בית חאנון.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ולטר הנגבי | 1962 | |
| יצחק בן ארי | 1962–1963 | |
| אורי אורן | 1963 | |
| גדעון גורדון | 1963–1965 | לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל |
| ? | ? | |
| אורי בר-און | 1967 | לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
| אריה קרן | 1967–1968 | |
| עמוס כץ | 1968–1969 | לימים מפקד עוצבת סיני |
| משולם רטס | 1969–1971 | בעל עיטור העוז, נפל במלחמת יום הכיפורים |
| גדעון אבידור | 1971–1972 | |
| גיא בר-כוכבא | 1972–1973 | |
| דוד שובל | 1973–1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים. לימים מח"ט 14 במלחמת לבנון הראשונה, ומפקד עוצבת בני חיל |
| חיים אלקן | 1974–1975 | לימים מפקד חטיבה 421 |
| עמית ברוך | 1975–1976 | |
| מתניה יריב | 1976–1977 | |
| יהודה נווה | 1977–1978 | |
| אהרון באומוול | 1978–1980 | |
| ישראל גולדשטיין | 1980–1981 | |
| צביקה פריד | 1981–1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| זאב גולדבלט | 1982–1983 | |
| ציון ספיר | 1983–1985 | לימים מפקד חטיבת מנשה ומנכ"ל האגודה למען החייל |
| דודו קידר | 1985–1986 | |
| אודי אדם | 1986–1987 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
| אורי רוזנטל | 1987–1988 | |
| מוטי קרמר | 1988–1989 | |
| דידי בן יואש | 1989–1991 | לימים קצין השריון הראשי בחירום |
| אורי כהן-שובל | 1991–1992 | |
| חלוצי רודוי | 1992–1994 | לימים קצין שריון ראשי |
| גדי יעקב | 1994–1996 | |
| אסף גורן | 1996–1997 | |
| אמיר לב | 1997–1999 | לימים סגן מפקד חטיבה 401 |
| יצחק תורג'מן | 1999–2001 | לימים ראש אט"ל |
| תומר גולן | 2001–2003 | |
| דודי קמחי | 2003–2005 | |
| אלעד רצאבי | 2005–2007 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה |
| ג'וני כהן | 2007–2009 | לימים מפקד חטיבה 600 |
| ערן שני | 2009–2011 | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
| דודו סונגו | 2011–2013 | לימים מפקד חטיבה 401 |
| אוהד מאור | 2013–2015 | לימים קצין שריון ראשי |
| צפריר הר שושנים | 2015–2017 | לימים סגן מפקד חטיבה 401 |
| יצחק אלפסי | 2017–2019 | לימים מפקד עוצבת ראם |
| נעמן הלר | 2019–2021 | לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום |
| רותם ולצמן | יולי 2021 – מאי 2023 | לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
| גל לוי | מאי 2023 – | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
הגדוד הוקם בנובמבר 1947[13] ולחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת גבעתי (חטיבה 5). כאשר מוספרו חטיבות צה"ל במהלך המלחמה, קיבל הגדוד את המספר 52 מפני שהוא הגדוד השני שהוקם בחטיבת גבעתי, שקיבלה את המספר 5. השם "הבוקעים" ניתן לגדוד מפני שהשתתף בפריצת המצור על הנגב, שהטיל הצבא המצרי. למעשה, זהו גדוד "הבוקעים" השני, שכן גדוד 51 של גבעתי (שב-1956 עבר לגולני) שלחם באותם קרבות, קיבל עוד קודם לכן את השם "הבוקעים" (גדוד "הבוקעים" הראשון). בשנת 1956 הועבר גדוד 52 לחטיבה 7.
.jpg)
במלחמת סיני היה גדוד חרמ"ש בפיקוד אורי רום, במסגרת חטיבה 7. ב-1958 הוסב לגדוד טנקים מסוג שרמן ו-AMX. במחצית הראשונה של שנות ה-60, פלוגות השרמן של הגדוד השתתפו במלחמה על המים, במסגרת חטיבה 7. בשנת 1965 הוקם בחטיבה 7 גדוד המגח הראשון (גדוד 79). בתמורה, הועבר גדוד 52 לחטיבה 14.
במלחמת ששת הימים – שתי פלוגות שרמן M50 ו-M51, ופלוגת AMX, בפיקוד ששון יצחקי. הגדוד לחם במסגרת חטיבה 14 ונטל חלק מרכזי בקרב אבו עגילה.
ב-1968 הגדוד הוסב לטנקי מגח.
במלחמת ההתשה גדוד מגח שהוצב בגזרת קו בר-לב תחת פיקוד חטיבה 14.
במלחמת יום הכיפורים גדוד מגח בפיקוד עמנואל סקל. לפני המלחמה הגדוד היה ממוקם בקו התעוזים באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. עם פרוץ הקרבות, משיקולי פריסה ומיקום, עבר הגדוד לחטיבה 401, שמפקדה היה דן שומרון (בתמורה העבירה 401 את גדוד 79, לחטיבה 14). גדוד 52 השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. הגדוד סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ונחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.
במלחמת לבנון הראשונה – לחם כגדוד מגח M60 בפיקוד אורי אגמון, במסגרת חטיבה 401.
במלחמת לבנון השנייה – גדוד מרכבה סימן 4, בפיקוד גיא קבילי שנפצע, והוחלף על ידי צחי שגב (המג"ד שקדם לו). הגדוד השתתף בלחימה בגזרה המרכזית של דרום לבנון, במסגרת חטיבה 401.
במבצע צוק איתן – גדוד מרכבה סימן 4 בחטיבה 401. בימי המבצע לחם תחת פיקוד חטיבת גבעתי. על פועלו זכה הגדוד בצל"ש אלוף פיקוד הדרום[14].
בשנת 2023 החל הגדוד להצטייד בטנקי מרכבה 4 ברק לצד מרכבה 4 - 400, בעוד מרכבה 4מ היו צריכים לעבור ליחידות המילואים. אבל עם תחילת מלחמת חרבות ברזל שהביאה גם לטבילת האש הראשונה של דגם "הברק", נוצר צורך מבצעי להמשך השימוש בדגם 4מ עד להסבת יחידות המילואים ובמקביל הצורך בעוד טנקים זמינים.[דרוש מקור]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יעקב פרי (פרולוב) | 1947–1948 | לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים |
| אביב ברזילי | 1948–1949 | |
| יוסף גבע | 1949–1951 | לימים נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה |
| אברהם טמיר | 1951–1952 | לימים ראש אגף התכנון |
| אהרון דורון | 1952–1953 | לימים ראש אגף כוח אדם |
| שלמה להט (צ'יץ') | 1954–1955 | לימים ראש אכ"א וראש עיריית תל אביב |
| יצחק בר-און | אוגוסט–אוקטובר 1956 | |
| אורי רום | 1956–1957 | מפקד הגדוד במלחמת סיני. לימים ראש הג"א |
| אלברט מנדלר | 1959–1960 | לימים אלוף, נהרג במלחמת יום הכיפורים |
| מוסה פלד | 1960–1962 | לימים אלוף, מפקד גייסות שריון |
| משה בר כוכבא | 1962–1963 | לימים אלוף, מפקד פיקוד דרום |
| שאול גבעולי | 1963–1964 | לימים קצין חינוך ראשי |
| גדעון אלטשולר | 1964–1965 | לימים מפקד חטיבה 274 |
| ששון יצחקי | 1965–1967 | מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים. לימים מפקד החטיבה |
| אמנון רשף | 1967–1969 | לימים מפקד גייסות השריון |
| רן שריג | 1970–1972 | מפקד הגדוד במלחמת ההתשה, לימים מפקד עוצבת ראם |
| נחום זקן | 1972–1972 | מפקד גדוד 433, מפקד חטיבה 656, וסגן מפקד גייסות השריון |
| עמנואל סקל | 1972–1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים מפקד מפקדת חילות השדה |
| עוזי בן יצחק | 1974–1975 | לימים מפקד באלי"ש ומפקד אוגדת יהודה |
| מוטי פז | ||
| דב ישראלי | ||
| אורי אגמון | ינואר 1981 – יולי 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. לימים מפקד עוצבת סיני |
| שמואל פז | 1984 | |
| מוטי בר לב | | | |
| חיים מלכא | 1986–1987 | |
| מתי שולמן | 1988–1990 | |
| זהר עמיר | 1990–1992 | לימים מח"ט 264 (27) |
| סמי תורג'מן | 1992–1994 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
| יוני צור | 1994–1996 | |
| בועז אברהם | מרץ 1996 – מרץ 1998 | |
| יגאל סלוביק | 1999–2001 | לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה |
| איציק כהן | 2001–2003 | |
| צביקה צורן | לימים מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף | |
| צחי שגב | ||
| גיא קבילי | –2006 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון שנייה עד לפציעתו |
| צחי שגב | 2006– | חזר לפקד על הגדוד במלחמת לבנון השנייה לאחר פציעת המג"ד |
| רונן דגמי | לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף | |
| ארז סעדון | ||
| רונן תמים | 2010–2012 | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
| אודי צור | 2012–2014 | לימים מפקד חטיבה 7 |
| שגיב דהן | 2014–2016 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת שומרון |
| ניסים חזן | 2016–2018 | לימים מפקד עוצבת ראם |
| אפיק מזור | 2018–2020 | |
| ניב דאובה | אוקטובר 2020 – יולי 2022 | |
| דניאל אלה | יולי 2022 – יולי 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל עד פציעתו בקרב רפיח |
| יהודה שלו | יולי 2024 - |
הגדוד התשיעי של הפלמ"ח, לחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת הנגב. הגדוד הוקם זמן קצר לפני כיבוש באר שבע, כגדוד פשיטה ממוכן, בפיקוד ישראל כרמי. הגדוד כלל שתי פלוגות ג'יפים של "יחידת הפשיטה", ואת יחידת "חיות הנגב" בהרכב של שתי מחלקות, שהועברה מהגדוד השני, וצוידה ב-10 זחל"מים. בהמשך, הוסבה יחידה זו לפלוגת חרמ"ש. בסיסו של הגדוד היה ליד קיבוץ רוחמה בנגב.
הגדוד התשיעי היה הגדוד היחידי מחטיבת הנגב-פלמ"ח, שהמשיך להתקיים לאחר סיומה של מלחמת העצמאות. ב-1949 עם פירוק חטיבת הנגב, הועבר לחטיבה 7 כגדוד חי"ר. ב-1953 הוסב שוב לחרמ"ש. ב-1955 נקלטו בגדוד טנקי AMX-13. במלחמת סיני לחם במסגרת חטיבה 7, כגדוד טנקי AMX-13. פלוגה ב' AMX-13 סופחה במלחמה לחטיבת הצנחנים 202[15].
במלחמת ששת הימים לחם כגדוד חרמ"ש בפיקודו של מרדכי אביגד, במסגרת חטיבה 7. מפקדי הפלוגות במלחמה היו יואב וספי, עוזי לבצור ויוסי פלד. ב-1968 הועבר הגדוד לחטיבה 14, כאשר זו העבירה את גדוד החרמ"ש 195 לחטיבה 401.
במלחמת ההתשה לחם כגדוד חרמ"ש בגזרת קו בר-לב במסגרת חטיבה 14. ב-1970 הוסב לגדוד טנקי מגח (במקביל לגדוד 195 שהוסב בחטיבה 401).
במלחמת יום הכיפורים, הגדוד בפיקוד יום-טוב תמיר לחם בגזרת צפון סיני. הגדוד כלל 3 פלוגות מגח בפיקוד המ"פים יונתי (יהונתן) צוובנר, אורי הקמן ונועם דביר. סך הכול 33 טנקים. על אף שהיה שייך אורגנית לחטיבה 14, במלחמה היה כפוף מבחינה מבצעית לחטיבה המרחבית 275 שישבה בבלוזה בפיקודו של אל"ם פנחס נוי (אלוש) ולחם במסגרת זו. עם פרוץ האש התקדם הגדוד למשימותיו הקבועות מראש לפי תוכנית "שובך יונים": פלוגה אחת פוצלה לצמדי טנקים שנשלחו למעוזים באזור הביצות הצפוני ביותר (ממעוז "כתובה" ועד "בודפשט"), פלוגה נוספת נשלחה לאזור מעוז "מפרקת", והפלוגה השלישית לאזור קנטרה ומעוז "מילנו". חיילי החי"ר המצרי שצלחו את התעלה החלו לירות על הטנקים בטילי נ"ט ולתקוף את המעוזים. טנקים רבים נפגעו בשעות הראשונות ללחימה ואחרים עלו על מוקשים ושקעו בביצות. עד שעות הערב נותרו מהגדוד טנקים בודדים שהמשיכו ללחום, כדוגמת "טנק הקצינים"[16], ומחלקת טנקים בפיקוד שלמה ערמן (סמל המחלקה שלקח פיקוד בנפול מפקדו). אך הגדוד ירד מהסד"כ הצה"לי. במהלך הקרבות נהרגו 67 מלוחמיו[17], מרביתם תוך שעות ספורות. בין ההרוגים גם שלושת מפקדי הפלוגות. רבים נוספים נפצעו או נפלו בשבי. הלוחמים שנותרו התפזרו בין יחידות שונות בגזרה. בשעה 20:00 הגיעה לאזור חטיבה 460 ומפקד גדוד 9, יום-טוב תמיר, הצטרף לחטיבה ולחם איתה עד סוף המלחמה. חיילים רבים מהגדוד עוטרו לאחר המלחמה בעיטורים, ביניהם שלמה ערמן ויובל נריה שעוטרו בעיטור הגבורה. לאחר המלחמה, בלחץ המג"ד יום-טוב תמיר, הגדוד הוקם מחדש, בפיקודו, תחת חטיבה 14.
בדצמבר 1980 הועבר הגדוד לחטיבה 211 שבפיקוד המרכז[18]. במלחמת לבנון הראשונה, לחם כגדוד טנקי מגח במסגרת חטיבה 211. ב-1983–1984 הגדוד הוסב לטנקי מרכבה סימן 2ב.
ב-1991, עם פירוק חטיבה 211, עבר הגדוד לחטיבה 401. ב-2005 עבר הסבה לטנקי מרכבה סימן 4. ככזה, השתתף בלחימה במלחמת לבנון השנייה. בהמשך, פעל ולחם במסגרת חטיבה 401 בכל המבצעים והמלחמות, כולל במבצע צוק איתן ובמלחמת חרבות ברזל.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ישראל כרמי | מאי 1948 – נובמבר 1948 | מפקד הגדוד הראשון לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
| חיים בר-לב | נובמבר 1948 – אוגוסט 1949 | מפקד הגדוד במבצע חורב. לימים הרמטכ"ל ה-8 |
| יהונתן דותן | אוגוסט 1949 – פברואר 1950 | |
| זאב אשכולות | פברואר 1950 – מרץ 1950 | |
| סוורין הורוביץ | מרץ 1950 – אפריל 1951 | |
| אריה שחר (שוורצמן) | אפריל 1951 – ינואר 1953 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
| שמואל גבעון | נובמבר 1953 – אפריל 1954 | |
| יצחק ארד | אפריל 1954 – יוני 1955 | |
| אורי רום | יוני 1955 – אוקטובר 1956 | לימים ראש הג"א |
| ישראל הדר | אוקטובר 1956 – דצמבר 1956 | מפקד הגדוד במלחמת סיני, נפטר מסרטן שלושה חודשים לאחר מינויו |
| ישראל גרנית | דצמבר 1956 – ספטמבר 1958 | לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל |
| משה נחשון (ליפסון) | ספטמבר 1958 – ספטמבר 1959 | |
| בצלאל אמיר | ספטמבר 1959 – נובמבר 1960 | לימים קצין חינוך ראשי |
| ולטר הנגבי | נובמבר 1960 – אפריל 1962 | |
| מרדכי צפורי | אפריל 1962 – פברואר 1963 | לימים קצין שריון ראשי |
| אלי דורון | פברואר 1963 – יולי 1964 | |
| אלדד אבידר | יולי 1964 – אוקטובר 1966 | |
| מרדכי (מקסי) אביגד | אוקטובר 1966 – יולי 1967 | לימים נספח צה"ל במערב גרמניה, מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים |
| יגאל בן דוד | יולי 1967 – ינואר 1968 | |
| יעקב הדר | פברואר 1968 – אוקטובר 1968 | לימים מפקד עוצבת בני חיל |
| שלמה ארבלי | אוקטובר 1968 – דצמבר 1969 | מפקד הגדוד במלחמת ההתשה |
| אוריאל רוזן | דצמבר 1969 – מרץ 1971 | |
| גיורא חייקה | מרץ 1971 – 1973 | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| יום-טוב תמיר | 1973 – מרץ 1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים נספח צה"ל באנגליה |
| דני בנדל | מרץ 1974 – אוגוסט 1974 | |
| אהוד סוקול | אוגוסט 1974 – ספטמבר 1976 | |
| צוק בוסתן | ספטמבר 1976 – פברואר 1978 | |
| רמי כהן | פברואר 1978 – יולי 1978 | |
| שמי עטר | יולי 1980 – יולי 1981 | |
| יצחק לב-ארי | יולי 1978 – נובמבר 1979 | |
| יגאל אייל | נובמבר 1979 – יולי 1980 | |
| שלמה אריאל | יולי 1981 – ספטמבר 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| יפתח רון-טל | ספטמבר 1982 – מרץ 1984 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| אודי אמיר | מרץ 1984 – | |
| צחי כהן | ||
| אילן פרץ | – יולי 1995 | |
| אגאי יחזקאל | יולי 1995 – | לימים רח"ט תכנון באגף התכנון |
| עינב שלו | לימים מח"ט 401 וקצין אג"ם פיקוד המרכז | |
| תומר יפרח | 2003–2005 | לימים מפקד חטיבה 188 |
| אפי דפרין | 2005–2007 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד חטיבה 27 |
| ליאור הוכמן | 2006 | מפקד הגדוד למשך מספר חודשים לאור פציעתו של אפי דפרין במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד חטיבה 460 |
| יאיר ברנס | 2007–2008 | הודח ב-2008 בעקבות הפיגוע במסוף נחל עוז[19] |
| אוהד נג'מה | 2008–2010 | לימים מפקד החטיבה וקצין שריון ראשי |
| איתי ברין | 2010–2013 | לימים מפקד עוצבת ראם ונספח צה"ל בפולין |
| יוראי בן חור | 2013 | פרש מתפקידו |
| אופיר זילברשטיין | 2013–2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד חטיבת הראל |
| גידי כפיר-אל | 2015–2017 | לשעבר מפקד גדוד הדס בבה"ד 1, לימים קצין אג"ם של עוצבת געש |
| אלעד אפרתי | 2017–2019 | לימים מפקד גדוד 196 בחטיבה 460 |
| נתנאל לסרי | 2019–2021 | לימים קצין אג"ם של עוצבת הפלדה ומפקד עוצבת הגולן |
| אליעזר אברמוביץ' | 2021–2023 | |
| נתנאל ביטון | אוגוסט 2023 – | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
![Thumb](#/media/קובץ:פלס"ר_401.jpeg)
ככל פלס"רי השריון תפקידה של פלוגת הסיור (פלס"ר) היה איסוף מודיעין קרבי בתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, עבור חטיבת השריון והובלתה אל הלחימה. יחידה זו ביצעה גם משימות חי"ר, וסיור (רגלי ורכוב). היחידה זכתה ב-5 צל"שים, רובם במהלך מלחמת לבנון השנייה. בספטמבר 2021 נסגרה היחידה ולוחמיה הוסבו ליחידות מובחרות אחרות.[20]
היחידה הוקמה לראשונה בשנת 1968, בזמן מלחמת ההתשה. תפקידה העיקרי היה ביצוע פעילות מבצעית לאורך תעלת סואץ, כולל תצפיות ארוכות טווח, מארבים וסיורים. מסלול ההכשרה כלל אימוני חי"ר, רכב: ג'יפ סיור ונגמ"ש, סיירות, טופוגרפיה וניווט, ומודיעין שדה. אחד ממפקדיה הבולטים באותה תקופה היה רס"ן בני קצין. בסוף שנת 1972 פורקה היחידה לראשונה.
![Thumb](#/media/קובץ:פלס"ר_401_בתרגיל.jpg)
למלחמת יום הכיפורים יצאה החטיבה ללא פלס"ר. אלא שבמסגרת איגוד כוחות, הועברה פלוגת הסיור של חטיבה 14 לפיקוד חטיבה 401. ערב המלחמה, דיווחו תצפיות הפלס"ר על סימני מלחמה בצד המצרי: פינוי מוקשים, חבישת קסדות וסיורי מפקדים. היחידה השתתפה בקרבות הבלימה הקשים, כולל התקפת הנגד עם גדוד 52 בשישה באוקטובר. במקביל פרסה היחידה רשת תצפיות בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, ודיווחה על כוחות אויב. ב-14 באוקטובר, במהלך קרב ואדי מבעוק, תצפית הפלס"ר שמוקמה על ידי קמ"ן החטיבה סרן עמיחי בוכוול, מול הוואדי, ותוגברה באנשי מודיעין פיקוד הדרום, דיווחה על התקפה מצרית אוגדתית. התקפה זו נעה במסתור הוואדי, וניסתה לאגף את אוגדה 252 מדרום. כחות טנקים של החטיבה הוזעקו למקום, פתחו באש, השמידו כלי רק"מ מצריים רבים, ועצרו את ההתקפה. בהמשך השתתפה היחידה בצליחת התעלה, והגיעה עם חטיבה 401 עד לאזור הקילומטר ה-101 בכביש קהיר–סואץ, שם שהתה קרוב לחצי שנה. בקרבות מלחמת יום הכיפורים איבד הפלס"ר שבעה מלוחמיו, בהם מפקד הפלוגה רב-סרן נחום שמר. לאחר הסדר הביניים והנסיגה מהגדה המערבית של התעלה, פרס הפלס"ר רשת תצפות ארוכות טווח באזור מחנה טסה, כשהוא מתוגבר בפלס"רי מילואים. בסוף שנת 1974 פורק גם פלס"ר זה.
היחידה הוקמה שוב על ידי יוצאי מחלקות סיור מגדודי החי"ר תחת השם פלס"ר 401 (מילואים) בשנת 1992, וזאת כדי לתת מענה לצורך הצה"לי ביצירת נתיב התקדמות של כלים כבדים ומגושמים (דוגמת טנקים) אל תוך שטחי אויב ולצורך תצפיות וטיווח ארטילרי של מטרות בשטחים עוינים.
באפריל 2002 השתתפה היחידה בכיבוש המוקטעה ברמאללה כחלק ממבצע חומת מגן במסגרת שיתוף פעולה עם חטיבת גולני. כמה מפעולות היחידה היחידות שזכו לפרסום היו תפיסתם של רוצחי השר רחבעם זאבי ביריחו, תפיסתו של מרואן ברגותי (ראש התנזים) ולקיחת חלק במבצע הבאת ביכורים. במרץ 2003 הרגו חיילי היחידה 5 מחבלים בכפר טמון שהיו בדרכם לביצוע פיגוע באחד מישובי בקעת הירדן. על פעולה זו קיבלה היחידה אות הוקרה מהרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון.
![Thumb](#/media/קובץ:פלס"ר_401_בצוק_איתן.JPG)
בדצמבר 2003 פורקה חטיבה 500 אשר לה היה פלס"ר 500 (סדיר) והיחידה הפכה להיות פלס"ר 401 (סדיר). פלס"ר 401 אימץ את הסמל של פלס"ר 500.
במלחמת לבנון השנייה ביצעה היחידה, בפיקוד מפקדה היוצא, רס"ן שלומי צן, ומפקדה הנכנס, רס"ן יוסי פנסו, יוצא חטיבת גולני, מספר רב של פעילויות בעומק שטח האויב, ובכלל זה מארבי תצפית ארוכי טווח שכללו שהייה בשטח מעל למאה שעות, וכן פשיטות על כפרים בשליטת החזבאללה. במהלך הקרב בסלוקי חילצו לוחמי הפלס"ר את הפצועים של גדוד 9 מתוך הטנקים וסייעו לחילוץ הנפגעים של חטיבת הנח"ל. לאחר המלחמה קיבלו חמישה מלוחמי היחידה צל"שים על פועלם במהלכה, ובהם סמ"ר איתי שטיינברגר, שנפל בקרב בע'נדוריה בגזרה המזרחית, בעודו רץ לחלץ פצועים תחת אש, ויותם שש, מפקד צוות בסיירת, אשר קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.
במבצע עופרת יצוקה ביצעה הפלס"ר, בפיקוד רס"ן ארז טל, תצפיות מקדימות לזיהוי מטרות בעבור כוחות חטיבה 401, וניתבה את כוחות החטיבה ליעדיה. כמו כן ביצעה הפלס"ר פשיטות על מעבדות נפץ ברצועת עזה.
![Thumb](#/media/קובץ:פלס"ר_401_בתרגיל_2014.jpg)
במבצע צוק איתן פעלה היחידה יחד עם חטיבת הנח"ל בעומק מרחב בית חאנון ובית לאהיא, פשטה על בתי מחבלים וסרקה מנהרות בגזרתה.
ערך מורחב – חטיבה 401 במלחמת חרבות ברזלבמלחמת חרבות ברזל נלחמו צוותי הקרב של החטיבה באזור א-שאטי – מחנה פליטים שהוא שכונה בצפון-מערב העיר עזה, וסייעו לצה"ל להשיג שליטה באזור זה.
|
שם |
תקופת כהונה |
הערות |
|---|---|---|
| יואל רונן | 1992–1994 | מקים היחידה |
| זיו אייל | 1994–1996 | |
| דרור חוג'יבקוב | 1996–1997 | |
| חיים בן לולו | 1997–1999 | |
| ירון פינקלמן | 1999–2001 | מפקדה בפרוץ האינתיפאדה השנייה, לימים מפקד עוצבת האש |
| נועם לנזיני | 2001–2003 | מפקדה במבצע חומת מגן וכיבוש המוקטעה, ובמעצר מרוואן ברגותי |
| גלעד עמית | 2003–2005 | לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז |
| שלומי צן | 2005–2006 | |
| יוסי פנסו | 2006–2008 | מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה |
| ארז טל | 2008–2009 | מפקדה במבצע עופרת יצוקה |
| יוסי בן יקר | 2009–2010 | |
| לירון ארוך | 2010–2012 | |
| נדב עטר | 2012–2013 | |
| אורן צבר | 2013–2014 | מפקדה במבצע שובו אחים, לימים מפקד סיירת חרוב |
| אלכסיי רודיאנוב | יולי 2014 – מרץ 2015 | מצטיין שר הביטחון, מפקדה במבצע צוק איתן |
| יואב אמיר[21] | מרץ 2015 – אוגוסט 2016 | |
| שי סויסה | אוגוסט 2016 – ספטמבר 2017 | |
| אלי מלאכי | ספטמבר 2017 – אוגוסט 2018 | |
| איתן סמואל | אוגוסט 2018 – יולי 2019 | |
| עומר בנימין | יולי 2019 – יוני 2020 | |
| יואל שישפורטיש | יוני 2020 – יוני 2021 | |
| גל יניב | 2021 | מפקד היחידה האחרון |
הפלוגה המסייעת בחיל השריון (מסייעת שריון) היא פלוגה שתפקידה לסייע לטנקים ולכוחות הלוחמים של חיל השריון בשדה הקרב באמצעות כוחות סיור, כוחות תצפית ואש מרגמות. בכל גדוד שריון ישנה פלוגה מסייעת.
בחטיבה 401 קיימות 3 מסייעות, אחת בכל גדוד.
המסייעת של השריון נסגרה והוחלפה בפלוגות החת"ק (פלוגות חשיפה תקיפה). פלוגות אלה הן בעלות ייעוד זהה לפלוגה המסייעת של חיל השריון, אך הן עוברות את הכשרתן בבסיסי ההכשרות של חיל הרגלים, ונשלחות לגדודי השריון "בהשאלה", כחלק משינוי כולל של הרמטכ"ל אביב כוכבי במחזור מרץ 2021.
ערך מורחב – גדוד 601
גדוד אסף (601) הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (401). הגדוד כולל פלוגות פלסים המתמחים בנושא החבלה והמטענים ומפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם נמ"ר הנדסי, ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לסייע לכוחות השריון והחי"ר בלחימה בשטח בנוי ופתוח, ולפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.
אחדים מבוגרי חטיבה 401 הקימו בשנת 2012 ארגון בשם "ארגון בוגרי 401". מטרת ארגון הבוגרים היא קידום שיתופי פעולה עסקיים והתנדבותיים בין בוגרי החטיבה. הארגון מעניק מלגות והנחות לקורסי פסיכומטרי והשלמת בגרויות למשוחררי החטיבה הנזקקים לעזרה כלכלית. הארגון מחבר בין בוגרי החטיבה למטרות חיפוש עבודה, חניכה וליווי של בוגרי חטיבה צעירים על ידי בוגרי חטיבה ותיקים במסגרת פרויקט "אמץ בוגר" ותמיכה ביוזמות עסקיות של בוגרי חטיבה 401[22].
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| אורי בר-און | 1967 – אוקטובר 1968 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים[23], לימים ראש מטה פיקוד צפון |
| ששון יצחקי | אוקטובר 1968 – יולי 1970 | |
| דב תמרי | יולי 1970 – 1972 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| אברהם רותם | 1972–1973 | לימים ראש מחלקת ההדרכה |
| דן שומרון | 1973–1974 | מפקד החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לימים הרמטכ"ל ה-13 |
| אהוד ברק | 1974–1975 | לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה |
| עמנואל סקל | 1975–1977 | לימים מפקד מפקדת חילות השדה |
| מנחם עינן | 1978-1977 | לימים ראש אג"א |
| חגי רגב | 1978–1979 | לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון |
| יצחק רבין | 1979–1981 | לימים קשנ"ר |
| זאב ליבנה | 1981–1982 | לימים מפקד פיקוד העורף ונספח צה"ל בארצות הברית |
| עוזי לבצור | 1982–1983 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים נציב קבילות החיילים |
| יצחק אשל | 1983–1985 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| מוטי פז | 1985–1986 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| עוזי דיין | 1986–1987 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| שלמה ינאי | 1987–1990 | לימים אלוף פיקוד דרום, וראש אגף התכנון |
| איל בן ראובן | 1989–1991 | לימים מפקד המכללות הצבאיות וחבר הכנסת |
| אביגדור קליין | 1991–1993 | לימים קצין שריון ראשי |
| אודי שני | 1993–1994 | לימים ראש אגף התקשוב |
| אבי מזרחי | 1994–1996 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| עוזי זגורי | 1996–1998 | |
| אלי רייטר | 1998–2000 | לימים מפקד עוצבת געש |
| גיא צור | 2000–2002 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| יעקב ברק | 2002–2004 | לימים מפקד זרוע היבשה וראש אט"ל |
| מוטי כידור | 2004–2006 | מפקד החטיבה במהלך מלחמת לבנון השנייה |
| יצחק תורג'מן | 2006 – מרץ 2008 | לימים ראש אט"ל |
| יגאל סלוביק | מרץ 2008 – מרץ 2010 | לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה |
| עינב שלו | מרץ 2010 – יולי 2012 | לימים ראש חטיבת היבשה בזרוע היבשה |
| סער צור | יולי 2012 – אוגוסט 2014 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן, לימים מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני |
| יאיר וולנסקי | אוגוסט 2014 – יולי 2016 | לימים סגן מבקר מערכת הביטחון |
| אוהד נג'מה | יולי 2016 – אוגוסט 2018 | לימים קצין שריון ראשי |
| דודו סונגו | אוגוסט 2018 – יולי 2020 | |
| אוהד מאור | יולי 2020 – מאי 2022 | לימים קצין שריון ראשי |
| בני אהרון | מאי 2022 – 25 ביוני 2024[8] | מפקדה הראשון של החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| אחסאן דקסה | 25 ביוני 2024[8] – הווה | מפקדה השני של החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
עמותת חטיבה 401 עקבות הברזל
המנון חטיבה 401 באתר יוטיוב 1 באוגוסט 2013: "בלי טנקים החי"ר לא רוצה לזוז", אתר יד לשריון וישראל היום
אימון של חטיבה 401 באתר צה"ל החדש
תמונות מתעסוקה מבצעית 2017, אתר צה"ל החדש יובל של עוצמה, נחישות ורעות: חטיבת השריון 401 חוגגת 50 שנה להקמתה, אתר צה"ל, 15 באוגוסט 2017
עופר אדרת, סיפורם הנשכח של הלוחמים שהשמידו חטיבה מצרית ב–73' יוצא מהבוידעם, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2017
ב-401 מסכמים את 22' - וכבר מתגלגלים קדימה, באתר צה"ל, 8 בדצמבר 2022 ביקשנו מ-401 לסכם 11 ימי תרח"ט. לתוצאה הזו לא ציפינו, באתר צה"ל, 8 במרץ 2023 סרטון צמ"ה 601, ביוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.jpg)
