המהומות בישראל (2021)
סדרת מהומות ועימותים בין פלסטינים תושבי ירושלים והערים הערביות והמעורבות וכוחות הביטחון הישראלים ברמדאן 2021 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סדרת מהומות ועימותים בין פלסטינים תושבי ירושלים והערים הערביות והמעורבות וכוחות הביטחון הישראלים ברמדאן 2021 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המהומות בישראל (2021) היו רצף של אירועים אלימים רחבי היקף, בעיקר בין כוחות הביטחון הישראליים לאזרחים ערבים ישראלים ופלסטינים, שהתרחשו בחודש מאי 2021 במאות מוקדים במדינת ישראל. במהלך המהומות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות. באירועים נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני ש"ח.[1] המהומות בירושלים פרצו על רקע תסיסה בעיר, שהלכה וגברה במהלך חודש הרמדאן. האירועים החלו במחאה של תושבי שייח' ג'ראח הערבים על הכוונה לפנותם מבתיהם, המשיכו בעימותים של ערבים בשער שכם,[2] והתפשטו לעימותים בין מוסלמים לשוטרים בהר הבית. לאחר יידוי אבנים ממסגד אל אקצא, המשטרה פרצה להר הבית תוך שימוש ברימוני הלם.[3] בעקבות האירועים חמאס שיגר אולטימטום הדורש מישראל לפנות את כוחותיה מהר הבית ושייח ג'ראח,[4] ועם פקיעת האולטימטום ב-10 במאי 2021 (ביום ירושלים) שיגר ארגון הטרור מטח רקטות מרצועת עזה לאזור ירושלים ולערים אחרות.[5] בתגובה פתחה ישראל במבצע שומר החומות. החל מליל 10 במאי התפשטו המהומות מירושלים לערים ערביות ומעורבות בישראל.[6]
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
כוחות משטרה ומשמר הגבול בעיר לוד בעקבות המהומות. צולם ב-11 במאי 2021 | |||
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||
---|---|---|---|
תאריכי המאבק | 9 במאי 2021 – 18 במאי 2021 (10 ימים) | ||
מקום | הרשות הפלסטינית | ||
קואורדינטות | 31°N 35°E | ||
עילה |
| ||
הצדדים במאבק | |||
| |||
דמויות בולטות | |||
| |||
נפגעים | |||
| |||
אירועים קשורים | |||
המהומות בירושלים (2021) המהומות בעכו (2021) המהומות בלוד מבצע שומר החומות המהומות בבת ים | |||
במהלך חג השבועות נרשמה רגיעה הדרגתית[7] במקביל לפריסת כוחות רבים של משטרה ומג"ב באזורי העימות.
במהלך המהומות נפצע אנושות בראשו יגאל יהושע, יהודי בן 56, מאבנים שערבים השליכו עליו בלוד ולבסוף נפטר מפצעיו; במהלך התפרעות בלוד שיזמו ערבים, נהרג מוסא חסונה, ערבי ישראלי בן 32 מירי של יהודי; מוחמד כיואן בן 17 מאום אל-פחם נפצע קשה בראשו מירי של שוטר, כשישב ברכב נוסע שנחשד בפיגוע דריסה. כיואן מת מפצעיו כעבור שבוע.[8] יהודי בן 84, אַבִּי הר-אבן, לשעבר מנהל סוכנות החלל הישראלית, מת מפצעיו כתוצאה מהצתה על ידי אזרחים ערבים בעכו. כוחות מד"א דיווחו כי טיפלו ב-196 נפגעים, 10 קשה, 30 בינוני ו-155 במצב קל.[9] מספר השוטרים שנפגעו הוערך בכ-300.[10] בנוסף, 27 פלסטינים נהרגו ואחרים נפצעו ביהודה ושומרון, במהלך עימותים או פיגועים. עשרה בתי כנסת הוצתו.[11]
על פי דוח מבקר המדינה במהומות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 איש נעצרו, מהם כ-240 יהודים.[12]
על פי הודעת פרקליטות המדינה ב-19 במאי 2022, כשנה לאחר תחילת המהומות, הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד כ-616 נאשמים מקרב העצורים, רובם המכריע (89%) ממוצא ערבי. למעלה מרבע מהנאשמים היו קטינים.[13]
כחלק מההתמודדות עם האירועים תוגברו כוחות משטרת ישראל בכוחות משמר הגבול.[14] שירות הביטחון הכללי פרסם הודעה חריגה לאור התגברות האירועים האלימים, וקבע כי מדובר בטרור.[15] במהלך האירועים ולאחריהם בוצעו מעצרים והוגשו כתבי אישום.[16] הביטוח הלאומי הודיע כי מי שיוכר על ידי משרד הביטחון ככזה שנפגע במהומות, יזכה להכרה כנפגע פעולת איבה.[17] כמו כן פורסם שלהערכת השב"כ 85 אחוז ממפירי הסדר הערבים - הם בעלי רקע פלילי,[18] אך עם שוך המהומות, ולאחר ניתוח נתונים חלקיים, דווח כי רק פחות מעשרה אחוזים ממפירי הסדר הערבים היו בעלי תיק פלילי קודם.[19][20] לפי מבקר המדינה, ”בהתאם להערכת שב"כ, ועל בסיס ניתוח המידע וגיבוש תמונת המודיעין שהוא ערך, לפחות 60% מקרב האנשים שהשתתפו במהומות הם בעלי רישום פלילי קודם; לפחות 20% הם בעלי רקע בהפרות סדר; לפחות 15% מוכרים לשב"כ כנושאי נשק בלתי חוקי”.
לאחר האירועים, אישרה הממשלה תוכנית חירום.[21] מפכ"ל המשטרה תמך שמג"ב תתפקד גם כמשמר לאומי.[22] ביוני 2022, הוצג המשמר הלאומי הישראלי, כחלק ממשמר הגבול.[23]
עיקר המהומות בירושלים התרחשו באזור שער שכם, הר הבית והשכונות שייח' ג'ראח ושמעון הצדיק.
מהומות של ערבים בהר הבית התרחשו לאורך כל חודש הרמדאן.[דרוש מקור] בשל המהומות נסגר הר הבית לעליית יהודים ב-9 במאי, יום ירושלים. בערב לפני כן התבצרו מאות מוסלמים על הר הבית ואגרו נשק קר כהכנה לעימותים שאכן אירעו בשעות הבוקר, במהלכם נפצעו מפגינים ושוטרים.[י 1] בהמשך המהומות שוב נכנסו שוטרים לתוך מסגד אל-אקצא לאחר שמתפללים יידו אבנים. במהלך יום ירושלים, לאחר שהודיעה המשטרה על איסור כניסה של יהודים להר הבית ניסו עשרות יהודים לפרוץ להר.[י 2] בהמשך יום ירושלים ערבים שיגרו זיקוקים ואף ניסו לזרוק אבנים על החוגגים את יום ירושלים ברחבת הכותל, והציתו עץ בהר הבית, מה שיצר שרפה בהר. המשטרה עצרה את החגיגות בכותל לזמן ממושך.[י 3]
ב-14 במאי הותקפו שוטרים בהר הבית בידי פורעים ערבים שהשליכו אבנים לעברם. בתגובה לכך הדפו כוחות המשטרה את הערבים בחזרה לשטח הר הבית.[י 4]
המהומות ובכללם תקיפות שוטרים המשיכו גם בשבוע שלאחר מכן.[י 5] ב-23 במאי הותר מחדש ליהודים לעלות להר הבית. בנוסף באותו היום נעצרו 33 חשודים בחשד להפרות סדר במזרח העיר.[י 6]
מאות ערבים התעמתו עם שוטרים ותקפו יהודים באזור שער שכם מדי לילה מתחילת הרמדאן,[דרוש מקור] בטענה שמחסומים משטרתיים מפריעים לשגרת חייהם ברמדאן. ב-26 באפריל לאחר שהורתה המשטרה על הורדת המחסומים, הסירו פורעים ערבים את המחסומים בעצמם,[י 7] והפרות סדר אלימות הכוללות פגיעה בשוטרים וירי זיקוקים לעבר הכוחות נמשכו.[י 8]
ב-13 במאי 2021 תקפו מספר ערבים עובר אורח חרדי סמוך לשער שכם, ופצעו אותו באורח קל.[י 9]
ב-10 במאי 2021 ביצעו לפחות עשרה ערבים ניסיון לינץ' בשלושה יהודים שעברו עם רכבם סמוך לשער האריות, ופצעו אותם באורח קל.[י 9]
בשבועות שלפני חודש הרמדאן ובמקביל למהומות בהר הבית, התגבר השימוש ברשתות חברתיות לצורכי טרור, תופעה שקיבלה את הכינוי העיתונאי "טרור הטיקטוק" או "אינתיפאדת הטיקטוק"[24] - זאת על אף שטיקטוק לא הייתה הפלטפורמה העיקרית ששימשה לקידום מעשי טרור, אלא ככל הנראה טלגרם.[25]
ברצף של מספר ימים, החל ב-15 באפריל, הוצגו בכלי התקשורת סרטונים בעלי אופי אלים שהפכו ויראלים ברשת הטיקטוק ובפלטפורמות רשת אחרות, בהם מספר ערבים ישראלים הצטלמו כשהם נוקטים באלימות והשפלה כלפי יהודים בישראל, בעיקר בעלי חזות חרדית.[26] צעירים ערבים רבים החלו להעלות סרטונים בהם הם נראים תוקפים שוטרים, משפילים עוברי אורח חרדים, מכים יהודים ומבזים סמלים ישראליים.[י 10] כתגובה, כעבור שישה ימים של אירועים הפגינו אנשי ארגון להב"ה בשער שכם מול המפגינים הערבים וקבוצות של יהודים תקפו ערבים במרכז העיר.[י 11]
להלן מספר סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות והוזכרו בכלי התקשורת:
בשכונת שייח' ג'ראח התחוללו מהומות אלימות והפגנות מצד תושבי השכונה, בשל כניסה של עמותות יהודיות לבתים בשכונה לפי הכרעת בית המשפט העליון בנושא.[י 12] נערכו התפרעויות, הפרות סדר, יידוי אבנים וחפצים והותקפו שוטרים ואזרחים.[י 13] המאבק בשייח' ג'ראח ככל הנראה הפך לזרז ליצירת לגיטימציה למהומות בקרב ערביי ישראל ועזר להסלמה. ב-6 במאי 2021 התחזקו המהומות בשייח' ג'ראח לאחר שלא הושגה הסכמה בין היהודים והמוסלמים בעניין בעלות על הדירות בשכונה, ומתוך מחאה ערבית על ההכרעה של בתי המשפט בישראל.[י 14]
ב-11 במאי נפצעו במהומות מאות מפגינים ערבים שהתפרעו וניסו לפגוע בכוחות.[י 15]
ב-12 במאי הפרו פורעים ערבים את הסדר ויידו אבנים לעבר כלי רכב של יהודים, המשטרה עצרה עשרה פורעים.[י 16]
אחרי יומיים של רגיעה יחסית בירושלים, התחדשו העימותים בין ערבים, יהודים וכוחות הביטחון בשכונה. יהודים הגיבו בירי חי לעבר פלסטינים תושבי השכונה שירו לעברם זיקוקים והמשטרה פיזרה בכוח הפגנה של כ-300 פעילי שמאל יהודיים מהמקום.[מ 1]
ב-14 במאי התפרעו בשכונה עשרות פורעים ערבים ושניים נעצרו בחשד שירו לעבר שוטרים.[י 17]
כעבור יומיים מחבל ערבי ביצע פיגוע דריסה בשכונה ופצע 7 לוחמי מג"ב, המחבל חוסל. לאחר הפיגוע התפתחו במקום עימותים בין שוטרים לתושבים ערבים.[י 18]
ב-18 באפריל 2021 הותקפו באלימות ברחובות יפו ראש ישיבת שירת משה ומנכ"ל הישיבה על ידי שני ערבים. נגד התוקפים הוגש כתב אישום.[ד 1] לאחר האירוע הזה החלו מהומות ביפו ועימותים אלימים בין המשטרה לערבים בעיר.[ד 2]
ב-10 וב-11 במאי, התקיימו הפגנות אלימות של תושבים ערבים בשטח העיר. הפורעים הערבים הציתו פחי אשפה, שברו תחנות אוטובוס ושיגרו נפצים וזיקוקים לעבר כוחות המשטרה שהיו במקום. הם מחו על פעולות המשטרה בירושלים ועל "נוכחות המתנחלים בהר הבית".[ד 3] יהודי שעבר במקום וצילם את התפרעותם הותקף על ידם ובוצע בו ניסיון לינץ'.[ד 4]
ב-13 במאי ביצעו צעירים ערבים ניסיון לינץ' בחייל בן 19 ופצעו אותו באורח קשה. החייל פונה לבית החולים איכילוב בתל אביב.[37] בפוסט שפורסם על ידי יהודים המזוהים עם ארגון "לה פמיליה" נכתב: "מחאה נגד הערבים, צעדה מכיוון שכונת התקווה לכיוון יפו" ופורסמה קריאה לרצוח ערבים. במהלך הצעדה הותקפו עיתונאים.[ד 5][ד 6]
ב-14 במאי הוצתו בשכונת עג'מי ביפו חמישה בתים בידי פורעים ערבים, ארבעה מתוכם של יהודים ואחד בבעלות ערבית. ילד ערבי בן 12 נכווה בפניו בעקבות השלכת בקבוק תבערה לתוך סלון ביתו על ידי מתפרעים ערבים. הוא פונה לבית החולים, עם כוויות בינוניות-קשות.[ד 7] ב-5 בספטמבר 2023, לאחר חתימה על הסדר טיעון, נדונו אחמד דאוד וריזק ג'רבוע לשבע שנות מאסר, ראאד ג'רבוע נידון לשש שנות מאסר, ועל שלושתם יחדיו הוטל תשלום פיצויים של 850 אלף שקלים.[38]
המשטרה עצרה שני ערבים תושבי המקום החשודים בזריקת בקבוק התבערה, שטעו בזיהוי תושבי הבית, וזרקו אותו על בית המשפחה הערבית. בהמשך הותקף ביפו עיתונאי על ידי ערבים[ד 8] והותקף גם תושב יהודי על ידי שני ערבים בשדרות ירושלים.[ד 9]
המהומות בלוד פרצו ב-10 במאי בשעות הערב כשערבים־ישראלים החלו להתפרע בעיר, חלקם תושבי מזרח ירושלים. אירועי האלימות כללו הרס מצלמות העירייה ועקירת תמרורים, יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, ירי, השחתה והצתה של בתי כנסת, הצתת המכינה הקדם־צבאית "מעוז" בעיר, הצתת בית ספר, מוסדות ציבור, בתי יהודים, פחי אשפה, ארונות חשמל, מכוניות פרטיות וניידות משטרה.
בליל־המהומות הראשון, ירה יהודי לעבר קבוצת מתפרעים והרג צעיר ערבי. למחרת, יהודי נפצע אנוש בראשו מפגיעת אבנים שהושלכו לעברו על ידי מתפרעים ערבים, ונפטר מפצעיו לאחר שבוע.
במהלך הימים הבאים גברה המתיחות בעיר, והגיעו ללוד מתנדבים יהודים, חלקם פעילי ימין קיצוני כדי להגן על התושבים היהודים. חלק מפעילי הימין התעמתו עם ערבים ופגעו ברכוש.
כחלק מההתמודדות עם האירועים, תוגברה המשטרה בכוחות משמר הגבול, הוכרז אירוע חירום אזרחי והוטל עוצר לילה בעיר.
ב-10 במאי 2021, הותקפו בית כנסת ברמלה, נבזזו חנויות, הוצת בית הקברות היהודי בעיר והושחת אוטובוס של אגד[39][40] במהלך ההתפרעויות הותקפו באבנים בתי יהודים בעיר, הוצתו כלי רכב ונורו זיקוקים לעבר שוטרים ועוברי אורח.[41]
ב-11 במאי 2021, אלימות מצד ערבים אירעה בעיר, שם הוצתו חלקים מהשוק המקומי, בית העלמין המוסלמי בעיר הועלה באש ושרפה הוצתה בבית פרטי. במקביל הגיעו מאות פעילי ימין להפגנה בעקבות קריאה של ח"כ איתמר בן גביר ואנשי להב"ה לאזור קניון עזריאלי בעיר. המפגינים ניסו לתקוף נהג ערבי, וכן ניסו לרוץ ולפרוץ לעבר השכונה בעיר העתיקה שבה היו יום קודם מהומות.[42] בהפגנה הותקף גם העיתונאי ברוך קרא.[43]
על פי עדויות, המפגינים נשארו שעות רבות אל תוך הלילה, וחסמו את הכביש ליד קניון עזריאלי. הם הכו עוברי אורח שנחשדו כערבים ורגמו באבנים מכוניות של ערבים.[44] שוטר נפצע מירי של ערבים בצומת רמלה-מרכז.[45]
ב-13 במאי, תושבי רמלה טענו כי מטען צינור נזרק וירי חי התבצע ברחוב שמואל הנביא לכיוון שתי נשים יהודיות. תושבים דיווחו על זריקות אבנים.[46][47] יום קודם הוצתה מכונית.
ראשי החמולות ברמלה, יחד עם המשטרה ופרנסי העיר ניסו למנוע אלימות וכניסת מתפרעים מחוץ לה.[48]
ב-15 במאי הוצתה חנות בבעלות יהודית בשוק העירוני בעיר.[49]
ב-30 במאי, לאחר סיום מבצע שומר החומות, בוצע בעיר פיגוע דריסה בו נרצח דסטאו ביסט, עולה חדש מאתיופיה, על ידי מחבלים ערבים שנסעו ברכבם. לאחר חקירת המשטרה האירוע הוגדר כאירוע על רקע לאומני וכפיגוע. למרות זאת, נכון לפברואר 2024 דסטאו ביסט טרם הוכר כנפגע פעולות איבה.[50]
במהלך הלילה שבין 10 ל-11 במאי, התגודדו ברחבת המיון של בית החולים אסף הרופא בצריפין מאות מתפרעים ערבים שהגיעו למקום בעקבות קליטת חבריהם הפצועים מהפרות הסדר בלוד וברמלה.[51] המתפרעים השליכו אבנים, השחיתו ציוד, קיללו ואיימו על הצוותים הרפואיים שנאלצו להסתתר מחשש לחייהם.[52] כמו כן הופנו איומים מפורשים כלפי ערבים בצוות הרפואי על כך שהם ממשיכים לעבוד בחדר המיון בתקופה זו ולא מזדהים עם הפורעים.
ב-11 במאי 2021 הוצתו על ידי ערבים בעכו מסעדת הדגים ומלון האפנדי שבבעלות אורי ירמיאס[ע 1] וכן נקודת המשטרה בעיר העתיקה. במלון שהה אבי הר-אבן שנפצע קשה ממהצתה וכעבור שלושה שבועות נפטר מפצעיו.[ע 2] בנוסף מספר אנשים נפצעו קל מההצתות.[ע 3] ב-12 במאי ביצעו פורעים ערבים לינץ' בשלושה אזרחים יהודים ופצעו אחד מהם אנושות.[ע 4] נוסף על כך, נעצר פורע ערבי על שירה לעבר לוחמי מג"ב בעיר. הלוחמים השיבו באש ופגעו ביורה, שנפצע באופן בינוני.[ע 5] הפורעים שרפו מבנים.[14] ביום 14 במאי הציתו ערבים חלקים מתיאטרון בבעלות ערבית ויהודית.[53] תועדה גם ביזה.[ע 6]
הפגנות התרחשו ביישובים ערביים רבים[6] ובכללם יישובים של בדואים בגליל. מאז מוצאי שבת, 8 במאי, המשטרה הורתה לסגור כבישים בגליל עם רדת החשכה ולא לאפשר לתושבים היהודים לנוע בדרכים.[צ 1]
בנוסף, נקלע קצין מג"ב למארב של עשרות צעירים ערבים שחסמו את דרכו ליד צומת עילוט, והשליכו לעברו זיקוקים ואבנים. לאחר שירה באוויר הצליח השוטר להימלט, אך בתיעוד נראים המתפרעים ממשיכים לגרום נזק לרכב. נער ושני צעירים נעצרו.[צ 2]
ב-12 במאי
ב-13 במאי
ב-14 במאי
ב-15 במאי
ב-16 במאי
ב-17 במאי
ב-18 במאי
ב-12 במאי נבלמו יהודים בבת ים על ידי המשטרה לאחר שהתכוונו להגיע ליפו ולהתעמת עם תושבי המקום, לטענתם כדי "להחזיר את הכבוד היהודי". הללו התארגנו דרך הרשתות החברתיות. הם המשיכו לכיוון טיילת העיר בסמוך לחוף הים, שם התנפלו על חנויות אשר בבעלות ערבית. הפורעים היהודים ניפצו את חלונות הראווה של העסקים ובזזו חלק מהם, בעיקר מוצרי מזון ושתייה. כל זאת ללא נוכחות משטרתית כלל. כשעתיים לאחר מכן בוצע ניסיון לינץ' בנהג ממוצא ערבי, הנהג נפצע קשה.[54] גם נזרקו אבנים ונופצו כל חלונות הרכב שלו.[ד 10] בהמשך אף הותקפו עיתונאים.[ד 11] כל זאת ללא נוכחות משטרתית כלל. עד להגעת לבוא השוטרים לנקודה שמרו על התושב, שכבר איבד את הכרתו, עוברי אורח אחרים ממוצא יהודי. לפי עדויות, אנשי לה פמיליה שהתפרעו הצליחו להגיע ליפו בשעות הלילה, לאחר האירועים בבת ים.[ד 12] שישה חשודים באירוע נעצרו לאחר חקירה משטרתית. כנגד שישה מהם הוגש כתב אישום.
אירוע שלא זכה לחשיפה בתקשורת בזמן המהומות אלא מספר שבועות לאחר מכן הוא תקיפה ודקירה של ערבי בשנות השישים לחייו מטייבה סמוך למסגד סידנא עלי בהרצליה. הקורבן פונה לבית חולים כשהוא פצוע בינוני. שבעה יהודים נעצרו בחשד לתקיפה על רקע לאומני וכנגד חמישה תושבי פתח תקווה הוגש כתב אישום.[59] לדברי חוקרי המשטרה והשב"כ השתתפו בתקרית 15 צעירים רעולי פנים.[60] בוצעו מעצרים.[61]
ב-12 במאי
ב-13 במאי
ב-14 במאי
ב-15 במאי
ב-16 במאי
ב-17 במאי
במהלך המהומות, בין היתר בכביש ואדי עארה, נעקרו רמזורים ואחרים חדלו לעבוד בשל הנזק שנגרם להם. כך גם בכביש 65 סמוך לכניסה לערערה. ב-25 במאי, הייתה תאונת דרכים בין משאית לרכב פרטי בכביש זה. אמנה אבו ואסל, אישה בשנות ה-70 לחייה, נהרגה. 4 נפצעו.[71][72]
ב-10 במאי 2021:
ב־11 במאי:
ב-12 במאי 2021:
ב-13 במאי 2021:
ב-15 במאי 2021
בעקבות האירועים, במשטרת מרחב הנגב הקימו כוח משימה מיוחד שכלל שוטרי יחידת האופנועים של יחידת "יואב", שוטרי יס"מ, מסתערבי מג"ב וחוקרי שב"כ. במסגרת זאת, המשטרה הצליחה להחדיר לתוך הפורעים שוטרים סמויים. בנוסף היו שנסעו בכלי רכב אזרחיים ותפסו אותם בשעת מעשה. כתוצאה מכך בוצעו מעצרים רבים של חשודים ביידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה והצתת צמיגים. הוגשו כתבי אישום.[נ 13]
ביהודה ושומרון התגברה המתיחות בתחילה בעיקר בגלל בעקבות ביטול הבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית.[ש 1]
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין גינה את המהומות בלוד, עוד אמר כי הוא מחזק את המשפחות השכולות וטען כי שתיקת ההנהגה הערבית נותנת רוח גבית לטרור.[ת 1] המהומות שהתקיימו בלוד במסגרת האירועים כונו בידי נשיא המדינה "הפוגרום בלוד".[ת 2]
שר הביטחון בני גנץ שוחח עם 30 ראשי רשויות ערביות וביקש לסייע בהרגעת הרוחות והשבת השקט לערים והכפרים. ראשי רשויות בפרוזדור ירושלים – ערבים ויהודים – יצאו בקריאה לשמירה על יחסי שכנות טובים ודו קיום. קראו להרגעת רוחות, שמירה על ביטחון התושבים וערבות הדדית.[ת 3] כך גם ראשי עיריות יהודיות וערביות בשרון.[ת 4]
ב-13 במאי התקיימו ברחבי ישראל הפגנות משותפות של יהודים וערבים, בהן קראו המפגינים קריאות נגד האלימות ובעד חיים משותפים.[ת 5] בנוסף היו יוזמות של יהודים וערבים ברחבי ישראל לפיוס והרגעה.[ת 6]
לפי ישראל היום, לאחר הורדת המחסומים משער שכם חה"כ איימן עודה כתב בחשבונו בפייסבוק בערבית כי "הכיבוש נסוג" והשווה את המקרה להורדת גלאי המתכות במהומות הר הבית (2017) והוסיף: "הניצחון המופלא והמכובד הזה הוא של הצעירים הירושלמים. מדובר בהתנגשויות לעיתים רגועות ולעיתים מתפרצות וכך יהיה עד שתבוא האינתיפאדה שתביא לסוף הכיבוש ותניף את דגל פלסטין מעל למסגד אל-אקצא".[ת 7]
לגבי שאר המהומות בישראל, חה"כ עודה בראיון בשפה הערבית גינה את המתקפות של הציבור הערבי, כולל פגיעות בבתי כנסת וברכוש.[ת 8]
חה"כ מנסור עבאס פנה להנהגות הפוליטיות הערביות, לראשי המועצות והכפרים ולאנשי הדת, "לצאת בקריאה ברורה לשמור על חיי האנשים, לשמור על הסדר הציבורי ולפעול באחריות ובחוכמה כדי למנוע הידרדרות של המצב עוד יותר. בימים הבאים נמצא את הזמן לעשות חשבון, לגנות ולהטיל את האחריות על מי שצריך לשאת באחריות. אולם כעת בואו ונחשוב בהיגיון, נפעל בהיגיון ונשאף כולנו לתקן את המצב".[ת 9]
הראשון לציון הרב יצחק יוסף גינה פעילי ימין קיצוני שתכננו לצעוד מבת ים ליפו ולהתעמת עם תושבים ערבים מקומיים, הרב טען כי אין להיגרר לפרובוקציות ולקחת את החוק ליידים. גינויים נוספים למקרה נשמעו מצד הרב הראשי דוד לאו ומצד פוליטיקאים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד.[ת 10]
במהלך האירועים היו מקרים של תקיפות עיתונאים ואיומים[ת 11] אשר גונו על ידי ארגון העיתונאים בישראל.[ת 12]
ועדת המעקב הכריזה על שביתה כללית ליממה ביום 18 במאי, פרט לעובדי מערכת הבריאות.[ת 13]
בכירים במשטרה הזהירו את ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני פעילותו של ח"כ איתמר בן גביר וטענו כי הוא "מביא לאינתיפאדה יהודית" לפי מידע מודיעיני ותורם משמעותית להתססת השטח. בן גביר טען לנקמנות בשל אמירויותיו.[ת 14] לפני כן, בן גביר אף יעץ ללכת למבצע צבאי שימנע את הקמת ממשלת בנט-לפיד.[ת 15]
במקביל התקיימו בערים המעורבות ובמקומות אחרים בארץ הפגנות משותפות של ערבים ויהודים למען דו קיום. רופאים יהודים וערבים בבתי חולים שונים הצטלמו יחד בקמפיין להרגעת הרוחות ונגד אלימות, בלוד הפגינה קבוצת אימהות שהן פעילות חברתיות ערביות ויהודיות, הקרן החדשה לישראל הודיעה על קרן של מיליון שקל שהיא תחלק ליוזמות של דו קיום יהודי ערבי, ראשי עיריות בערים מעורבות קראו לדו קיום, מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמר "יהודים וערבים חיו פה ביחד לפני, ונחיה פה ביחד הרבה אחרי", והוסיף כי המשטרה תטפל במתפרעים משני מהצדדים.[75]
ביקורת כלפי המשטרה והממשלה הושמעה ביחס לרמת ההתמודדות עם המהומות ורמת המשילות.[ת 16] כך גם לגבי רמת ההסברה.[ת 17]
ביולי 2022 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח על הפעילות של כוחות הביטחון באירועים בערים המעורבות. הביקורת מצאה כשלים בפעילות של גורמי אכיפת החוק בתחום המודיעין, בפריסת הכוחות, בגיוס המילואים, במענה המבצעי בשטח, בהיערכות הלוגיסטית, בהכשרת הכוחות להתמודדות עם הפרות סדר ובפעילות למיצוי חקירות והעמדה לדין.[ת 18] הדרג המדיני לא נבדק, ולא הוזכר בדוח. בנוסף, כלל דוח המבקר חלק שעסק במצבן הכלכלי-חברתי של הרשויות בערים המעורבות, ובכשלים שלהן בטיפול בחברה הערבית.[ת 19] בין הממצאים על אירועי שומר החומות:
במהלך המבצע חשפו חוקרי מיזם פייק ריפורטר קבוצות שבהן התארגנו לינצ'ים באזרחים ערבים על ידי פעילים כהניסטים. על פי דיווח מנכ"ל הפייק ריפורטר, חוקרי המיזם דיווחו למשטרה על ההתארגנויות המסוכנות אך רק לאחר ארבעה ימים ושורה של אירועים אלימים החלה המשטרה לפעול בעניין.[76][77][78][79]
לאחר המהומות, קודמה יוזמה של השר מאיר כהן וארגון יוזמות אברהם לשימוש במרכזי הגישור בערים המעורבות ליישוב סכסוכים מקומיים בין יהודים לערבים.[ת 20]
לפי מחקר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, יוסי קופרווסר, יהונתן דחוח-הלוי, נדב שרגאי, פנחס ענברי ויוני בן מנחם, התפרעויות האלימות היו בדרך כלל פרי יוזמה מקומית של צעירים לא מאורגנים, שמזדהים עם הגורמים הקיצוניים בחברה הערבית בישראל.[80][81] אפרים לביא, מאיר אלרן, אילהאם שחברי, ח'דר סואעד וג'וני עיסא מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הגדירו ב-2021 את המתפרעים "נעדרי מרות, חסרי שיוך פוליטי".[82]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.