להב"ה - למניעת התבוללות בארץ הקודש הוא ארגון ימין קיצוני[1] לאומני-יהודי[2] ישראלי, שהוקם על ידי בנצי גופשטיין[3]. מטרת הארגון, כמופיע בפרסומיו, היא "להציל בנות מעם ישראל שהתפתו לקשור קשר עם גוי". הארגון פועל למניעת התרועעות של יהודיות עם גויים, וכן מציע עזרה מעשית ומשפטית לנשים יהודיות כדי לנתק קשר רומנטי עם מי שאינו יהודי. הארגון קורא להעסקת יהודים בלבד, בנימוק שהעסקתם של ערבים בעסקים בבעלות יהודים תורמת לעליית שיעור ההתבוללות בישראל. בנוסף, הארגון מאופיין בפעילות נגד הלהט"ב ובפעילות אנטי-נוצרית.
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
ירושלים |
| מייסדים | בנצי גופשטיין וענת גופשטיין |
| מנכ"ל | בנצי גופשטיין |
| תקופת הפעילות |
2009–הווה (כ־15 שנים) |
|
www | |
  | |
ארגון להב"ה אינו מאוגד כישות משפטית ושמו נקשר בשתי עמותות שאליהן הופנו התרומות לארגון: עמותת "חמלה סיוע לנזקקים" ו"הקרן להצלת עם ישראל" שהוקמו גם הן על ידי ממשיכי דרכו של הרב מאיר כהנא[4][5].
פעילות הארגון
לפי נתוני הארגון, במהלך שנת תשע"ו ניתקו 107 יהודים קשרי זוגיות עם גויים בעקבות פנייה לארגון, ותשעה ילדים בוגרים של יהודייה וערבי "שבו לעם ישראל". בנוסף, טען הארגון, ב-187 מקרים נעצרה פעילות מיסיונרית. עוד פורסם כי בארגון רשומים 9,574 פעילים, ושבמהלך השנה חילקו למעלה ממאתיים אלף פליירים וסטיקרים, הפעילו 163 דוכני הסברה והתראיינו 123 פעמים בכלי התקשורת[6].
עידוד עבודה עברית
הארגון מריץ קמפיין בשם "עבודה עברית" שמבקש לשכנע בתי עסק להעסיק יהודים בלבד, כדי למנוע התבוללות במקומות העבודה. פעילי הארגון מחלקים חומר מודפס הכולל מפות שבהן מפורטים שמות של בתי עסק המעסיקים ערבים[7], ומנפיקים תעודות לבתי עסק המעסיקים יהודים בלבד[8].
באפריל 2015 תכנן הארגון להפגין נגד הדלקת משואה ביום העצמאות בידי לוסי אהריש, אך חזר בו מכוונתו בערב הטקס כשהמשטרה אישרה רק הפגנה ללא נאומים ובמיקום שאינו מול הר הרצל[9].
באוקטובר 2020 יצא הארגון בקריאה לרשויות השירות הלאומי לא לשלוח בנות להתנדבות בבתי חולים בשל מה שנתפש בעיניו כריבוי ערבים במקצועות הרפואה השונים בבתי חולים[10].
מניעת נישואי יהודים וערבים
להב"ה מארגן הפגנות מול חתונות מעורבות, הפצת מדבקות ועלונים המזהירים צעירים ערבים מפני התרועעות עם נערות יהודיות, הפעלת מוקד טלפוני לדיווח על יהודיות המתרועעות עם ערבים[11], והפעלת צוותי פעילים לשם סיכול מגעים מעין אלה[12].
באוגוסט 2014 פעלו ראשי להב"ה נגד חתונה של בני זוג מוסלמי ויהודייה שהתאסלמה[13]. החתן עתר לבית המשפט נגד קיום הפגנה מול אולם החתונות, ובעקבותיה הושגה פשרה שהתירה את קיום ההפגנה במרחק של מאתיים מטרים מהמקום. המחאה נגד החתונה זכתה לחשיפה נרחבת בתקשורת, ולדיון נוקב בין מתנגדי הארגון[14] לתומכיו[15].
ב-2014 הגיעו לארגון תלונות בדבר ניצול מיני וסרסרות של נשים יהודיות לגברים לא-יהודים. המידע הועבר למשטרת ישראל והוביל למעצרם של חשודים במעשה, בהם דוד דבש הנחשד כמנהיג הקבוצה[16]. התיק נסגר מחוסר ראיות.
אלימות נגד ערבים
ב-22 באפריל 2021, בעקבות מקרי אלימות של ערבים נגד יהודים בירושלים שפורסמו ברשתות החברתיות, ארגנו אנשי להב"ה צעדה של מאות אנשים בירושלים "להחזרת הכבוד היהודי". המפגינים צעדו בעיר מכיכר ספרא לשער שכם, כשחלקם מתפרעים, תוקפים עוברי אורח ועיתונאים, מיידים אבנים ובקבוקים על שוטרים וקוראים קריאות כמו: "מוות לערבים" ו"שישרף לכם הכפר"[17][18][19]. יו"ר הארגון, בנצי גופשטיין, אמר בצעדה: ”אין ערבי אחד בכיכר ציון בגלל כל הצדיקים שהגיעו לכאן” וכי ”זו רק ההתחלה”.
באזור שער שכם התפתח עימות בין הצועדים ובין צעירים ערבים ממזרח ירושלים. רבים נפצעו, ביניהם 20 שוטרים ו-105 תושבי מזרח העיר, ולמעלה מחמישים איש נעצרו[20][21]. בעקבות האירוע החליט מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי להסיר מחסום משטרתי שהוצב בשער שכם למניעת התקהלות צעירים ערבים במקום[22]. בזמן התפשטו לערים נוספות האשים מפכ"ל המשטרה את ארגון להב"ה בליבוי האלימות
מי שאחראי לאינתיפאדה הזו הוא איתמר בן גביר. זה התחיל עם ההפגנה של להב"ה בשער שכם, המשיך בפרובוקציה בשייח ג'ראח, ועכשיו הוא מסתובב עם פעילי להב"ה בערים.[23]
בדצמבר 2021 פורסם שפעילי להב"ה ועוצמה יהודית הקימו התארגנות חדשה בשם "לביא", התאמנו לקראת עימותים אלימים ותקיפת ערבים ואף תיאמו מועד לתקיפה שנמנעה בשל התערבות המשטרה[24]. ארגון להב"ה אף פרסם קמפיין גיוס כספים לחלוקת תרסיסי גז פלפל, אשר ניתנו ללא עלות למצטרפים ל"לביא"[24].
פעילות נגד הלהט"ב
בשנת 2017 הארגון מחה על מצעד הגאווה בירושלים[25]. לפני המצעד ב-2018, גופשטיין כינה את פעילי הלהט"ב "טרוריסטים" וקרא לתומכים להפגין כנגד קהילת הלהט"ב עם כרזות האומרים "ירושלים היא לא סדום"[26]. במהלך המצעד נעצרו ארבעה פעילי להב"ה[26]. לקראת המצעד ב-2020, דחקה להב"ה בתומכיה להסתנן למצעד ולשבש אותו[27]. לקראת המצעד ב-2023 פעילי להב"ה הסיתו לאלימות נגד הלהט"ב[28][29]. כ-40 מפגינים השתתפו במחאות נגד המצעד של ארגון להב"ה, כולל בנצי גופשטיין, שקרא: "זאת לא גאווה, זאת תועבה. אין מקום לתועבה בירושלים"[30][31]. המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב בין היתר: "אין כניסה לארץ הקודש", "ירושלים היא לא סדום" ו"אל תתנו להם ילדים"[30].
עשרות פעילים מארגון להב"ה השתתפו במאי 2024 בהפגנה נגד מצעד הגאווה בירושלים. את ההפגנה הובילו יו"ר להב"ה בנצי גופשטיין וחבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג[32].
פעילות אנטי-נוצרית
להב"ה מתנגדת לנוכחות הנוצרית בישראל. ב-2015 הפגינו פעילי להב"ה, ובהם יו"ר הארגון בנצי גופשטיין, נגד אירוע של ימק"א בירושלים; בו קישטו עץ אשוח לקראת חג המולד. בהפגנה קראו: "הערבים לא ינצחו אותנו בסכינים, והנוצרים לא יקנו אותנו במתנות" וכן "יהודים רוצים חנוכייה, לא אשוח"[33]. הם ידועים בפעולות נגד כנסים נוצריים[34][35][36]. בשנת 2017 הגדירו יעד חדש: "מאבק בארגונים נוצריים משיחיים"[37].
בנצי גופשטיין ידוע באמירות אנטי-נוצריות חריפות. בין היתר, כינה את הנוצרים "ערפדים מוצצי דם" וקרא "לסלק" אותם מישראל[38], קרא לאסור את חג המולד בישראל[38], תמך בהצתת כנסיות[39], השווה את דת הנצרות לעבודת אלילים[40] וקרא לה "דת ארורה"[41].
מאפייני הארגון
במחקר אתנוגרפי של ארי אנגלברג[42] מתואר להב"ה כארגון ימין קיצוני עירוני. בראש מטרות ארגוני "הימין העירוני" עומדת הדרה אתנית של לא-יהודים, בעוד בראש מטרות "הימין הישן" עומדת היאחזות טריטוריאלית[43].
על פי אנגלברג, הרב מאיר כהנא, שמייסד הארגון בנצי גופשטיין הוא מתלמידיו, ראה בשואה השפלה של העם היהודי, והדרך להתגבר עליה היא הפגנת עוצמה כדי לשמור על הכבוד היהודי. "החזרת הכבוד היהודי" מהווה מוטיב במשנת להב"ה, ומתבטאת גם בשיח לגבי נערות יהודיות שמתרועעות עם ערבים, שנתפס בעיני הפעילים כפגיעה בכבוד הלאומי[44].
על פי נתוניו של אנגלברג, רוב חברי להב"ה בירושלים הם נערים ונערות בגיל תיכון, מזרחים מסורתיים. לארגון מעגל תומכים רחב יותר ברשתות החברתיות, והוא כולל גם בגירים מרקע דומה. קבוצה קטנה יותר אך פעילה היא קבוצת חרדים, רבים מהם בנים של חוזרים בתשובה חרדים ספרדים. פעילים בארגון גם מספר קטן של חרדים לשעבר. גופשטיין עצמו הוא חלק מהאגף הימני-קיצוני של הימין הישן, אך נוער הגבעות ממעטים להשתתף בפעילויות להב"ה. ארגוני ימין קיצוני עירוניים גדולים יותר, כדוגמת "האריות של הצל" וארגון אוהדי בית"ר ירושלים "לה פמיליה", משתפים פעולה עם להב"ה. למשל הצל "השאיל" ללהב"ה פעילים שיצטרפו להפגנה מול חתונה מעורבת. חלק מפעילי להב"ה פעילים גם בלה פמיליה[45]. להערכת אנגלברג יש בירושלים כ-200 פעילי להבה (2018)[46]. הארגון מחולק לקבוצות של בני נוער צעירים, ועל כל קבוצה כזו מופקד מדריך בוגר יותר[46].
אנגלברג זיהה שלושה סוגי שיח בארגון: שיח חם וטיפולי כלפי הנערים והנערות שפעילים בארגון, רבים מהם נוער בסיכון; שיח לוחמני כלפי גברים ערבים; ושיח דתי התומך הן בתמיכה בפעילים והן בלוחמנות כלפי גויים[47].
חקירות נגד פעילי הארגון
בנובמבר 2014 הציתו שלושה פעילי להב"ה מביתר עילית אש בגן הילדים הריק של בית הספר הדו-לשוני בירושלים, שבו לומדים יהודים וערבים יחד. הם ריססו על קירות המבנה כתובות נאצה נגד ערבים ונגד דו קיום עם ערבים. השלושה נתפסו ושניים מהם הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו נגזרו עליהם עונשי מאסר של שנתיים ושנתיים וחצי[48]. המדינה ערערה על קלות העונש ובית המשפט העליון החמיר את העונש ל־32 ו־38 חודשי מאסר[49]. בפסק הדין בבית המשפט העליון נאמר שהמורשעים "סיפרו לשירות המבחן כי במסגרת חברותם בארגונים קיצוניים הם ביקשו לפעול למען מניעת התבוללות ודו-קיום, ולכן הציתו אש בבית ספר"[50].
הנאשם השלישי, יצחק גבאי, לא הגיע להסדר טיעון. הוא הורשע בשנת 2016 ונשפט 36 חודשי מאסר בפועל ו־14 חודשי מאסר על תנאי. גבאי ערער על הרשאתו לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה ועונשו הוחמר ל־40 חודשי מאסר בפועל[51]. לאחר שחרורו הועסק גבאי בארגון להב"ה עד לפיטוריו בעקבות ביצוע עבירות מין במתנדבת שהייתה קטינה באותה עת, במסגרת פעילותם המשותפת בארגון. הוא הועמד לדין בגין עבירות אלו[52][53]. המתלוננת ופעילים נוספים מתחו ביקורת על הארגון ועל הזוג גופשטיין העומדים בראשו, בטענה שלא ניתקו את הקשר עם הנאשם, שהמשיך לעבוד עם מתנדבות בטלפנייה שמפעיל הארגון גם לאחר שהאירוע הובא לידיעתם. מנגד טענו בלהב"ה כי הקשר עימו נותק עם היוודע דבר ההטרדה וכי העסקתו של גבאי הופסקה לאלתר[54].
החטיבה היהודית בשירות הביטחון הכללי ניהלה חקירה סמויה אחרי להב"ה. לדבריהם ההצתה הצטרפה לשורת אירועים אלימים שבהם היו מעורבים פעילים בארגון[55]. לדברי השב"כ:
במסגרת פעילות להב"ה, מונחלת לפעילים משנתו של כהנא, וברוח זו רוססו בבית הספר הסיסמאות 'כהנא צדק' ו'אין דו קיום עם הסרטן', הלקוחות ממשנתו של הרב כהנא.
ב-16 בדצמבר 2014 נעצר גופשטיין ותשעה פעילים נוספים בחשד לעבירות של הסתה וקריאות לביצוע פעולות אלימות וטרור על רקע גזעני[56]. הם שוחררו לאחר מעצר של יום עד שלושה ימים[57]. בהחלטתו לשחרר את אחד העצורים כתב השופט רם וינוגרד כי "ככלל ניתן לומר שחלק הארי של החומר מתבסס על הנחת מוצא שספק רב אם ניתן להניח שהיא אכן מקימה עבירה..."[58]. בעקבות כך ביקש גופשטיין מפעילי הארגון להנמיך פרופיל תקשורתי והזכיר את האיסור על פעילות בלתי חוקית[59].
ביקורת ציבורית
מבקרי להב"ה טוענים שהארגון מסית לגזענות ושוביניזם גברי[60]. תומכי הארגון טוענים כי הוא אינו מתנגד רק לנישואין בין ערבים ליהודים אלא לנישואי תערובת בכלל, שמשמעותם התבוללות, ואין זה נוגע לגזענות או שוביניזם[15].
בשנת 2011 הגיש ארגון "גוש שלום" תלונה ליועץ המשפטי לממשלה נגד להב"ה על הסתה לגזענות ולרצח בעקבות הפעלת קו טלפוני לצורך דיווח על השכרת דירות לערבים, ובשל הקריאה באחד מכרוזי להב"ה שלפיה "ערבים מטרידים ופוגעים בכבודן של נערות יהודיות על רקע לאומני"[4].
ביולי ובאוגוסט 2014 הסירה פייסבוק מספר פעמים את דף הארגון בעקבות תלונות גולשים, לפיהן שימש להסתה[61].
פעילי הארגון הואשמו באירועי אלימות והסתה[55]. מאז שנת 2015 ביקשו מספר שרים וחברי כנסת להכריז על הארגון כארגון טרור וכהתאחדות בלתי מותרת, וביניהם שר הביטחון לשעבר משה יעלון, השר לביטחון פנים עומר בר לב ושר הביטחון בני גנץ והדברים מצויים בבחינת גורמי הביטחון[62][63][64].
בראשית 2015 כתב שר הביטחון משה יעלון בדף הפייסבוק שלו כי ביקש לבחון האם ניתן להגדיר את הארגון כהתאחדות בלתי מותרת, וזאת משום ש"אסור לנו כמדינה להרשות תופעות גזעניות המסכנות באופן ממשי את מרקם החיים כאן"[62]. בנובמבר 2015 הביע יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, תמיכה ביוזמה זו[65], אך הארגון לא הוכרז כהתאחדות בלתי מותרת.
בשנת 2017 הגישו שורה של ארגונים – וביניהם המרכז הרפורמי לדת ומדינה והאגודה לזכויות האזרח – עתירה לבג"ץ בדרישה להעמיד לדין את גופשטיין ופעילים נוספים של ארגון להב"ה בעבירות של הסתה לגזענות והסתה לאלימות וכן להעמיד לדין את גופשטיין כמי שעומד בראש ארגון פשיעה. כמו כן בג"ץ התבקש להורות על משטרת ישראל לנקוט "בכל הצעדים הדרושים כנגד תכנסויות ותהלוכות של פעילי להב"ה הזורעות אימה בקרב הציבור הערבי, במרכז ירושלים ובמקומות נוספים"[66]. העתירה נמחקה בעקבות הודעת המדינה כי תעמיד לדין את גופשטיין על התבטאויותיו בשישה אירועים מתוך 69 שהוזכרו בעתירה[67][68] וביום 26 בנובמבר 2019 הוגש כתב האישום[69][70].
במאי 2021 שירות "וואטסאפ" סגר את חשבון הוואטסאפ של בנצי גופשטיין ועוד כשלושים פעילים מארגון "להב"ה" וממפלגת "עוצמה יהודית"[71]. בחודש אוגוסט סגרה גם רשת טיקטוק את החשבון של להב"ה. הייתה זו הפעם השלישית שהרשת מסירה את חשבונו של הארגון[72]. חשבונות הארגון הוסרו גם מהרשתות פייסבוק[73], אינסטגרם[74], טוויטר[75] ויוטיוב[76].
בחודש יוני 2021 פורסם כי השר לביטחון פנים עומר בר לב ויו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק פנו ליועץ המשפטי לממשלה כדי להכריז על להב"ה כארגון טרור. בר לב פנה בנושא גם לשר הביטחון בני גנץ ובן ברק פנה בתלונה לרשם העמותות נגד העמותה המממנת את להב"ה, "הקרן להצלת עם ישראל", במטרה להוציאה אל מחוץ לחוק[63].
בחודש דצמבר 2021, בעקבות התחקיר שחשף את התארגנות "לביא" שהקימו פעילי להב"ה ועוצמה יהודית, התארגנות ששמה לה למטרה ליזום עימותים ולפגוע בערבים, פנו חברי כנסת ממרצ ומהעבודה לשר הביטחון בני גנץ בדרישה להכריז על להב"ה כארגון טרור[24]. בתגובה לתחקיר אמר גנץ כי הדברים חמורים וחייבים להבדק וכי הוא הפנה את תשומת לב גורמי הביטחון לממצאים על מנת שיגבשו חוות דעת האם להב"ה עונה על ההגדרה של ארגון טרור[64].
מקורות מימון
ארגון להב"ה אינו גוף רשום כישות משפטית. בתחקיר משנת 2011 נחשף הקשר בין להב"ה לעמותת "חמלה סיוע לנזקקים", המפעילה מעון לנשים ונערות במצוקה ומקבלת תקציב ממשרד הרווחה עבור "טיפול, תמיכה ושיקום אישי וחברתי". בתחקיר תואר כיצד נשלחות הנערות והנשים שחולצו על ידי להב"ה למעון של חמלה, וכיצד תורמים שביקשו לתרום ללהב"ה הופנו על ידם לעמותת חמלה[4]. אחת ממטרות העמותה היא "סיוע לנערות מבתים הרוסים הנתונות בסכנת שמד והידרדרות לפשע, על ידי שיקומן בדירה וטיפול סוציולוגי ונפשי והשתלבותן בחברה היהודית"[77].
מנהלת המעון, רחל ברנס, חתומה על מכתב הרבניות שיזם ארגון להב"ה, ובאחד מכרוזי הארגון מסופר שהיא "מקדישה את חייה להצלת בנות ישראל מציפורני הישמעאלים". גם מיכאל בן-ארי קשר בין פעילות להב"ה ו"חמלה" כאשר אמר בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת כי הוא תומך בפעילות שני הגופים וכי "לשם הגילוי הנאות, אני עושה איתם לא פעם פעולות משותפות, אנשי להב"ה ואנשי חמלה והרבנית ברנס"[4].
בעקבות התחקיר הורה רשם העמותות לערוך דו"ח עומק לעמותת "חמלה"[78]. בין היתר מצא הרשם כי:
התקיים קשר בין העמותה ובין ארגון להב"ה. לטענת העמותה קשר כאמור לא מתקיים כיום. לאור החשש כי ארגון להב"ה פועל בניגוד לחוק, מומלץ כי הדברים ייבחנו בעתיד שנית.
עוד מצא הרשם כי נעשה שימוש בכספי העמותה לשם העברת הרצאות "מניעתיות" להגברת המודעות לסכנה שבהתרועעות עם ערבים, פעילות שאינה תואמת את מטרות העמותה. הגברת ענת גופשטיין, שהועסקה על ידי העמותה והעבירה את ההרצאות, הצהירה בריאיון מיום 3 באפריל 2014 כי מדובר בפעילות שנעשית מטעם ארגון להב"ה[79].
עוד קבע דו"ח הרשם כי ישנו קשר בין עמותת "חמלה" לעמותת "קרן להצלת עם ישראל", עמותה נוספת ששמה נקשר במימון ארגון להב"ה[78]. בשנת 2019 נחשף כי בנצי גופשטיין הפנה תורמים אשר ביקשו לתרום ללהב"ה לעמותת הקרן[5]. בדצמבר 2021 פורסם תחקיר החושף כי "הקרן להצלת עם ישראל" היא הזרוע הכלכלית של ממשיכי תנועת כך, המתרימה כספים למימון פעילות זרוע השטח – ארגון להב"ה[24]. מייסדת הקרן היא איילה בן גביר, אשתו של איתמר בן גביר המשמש כיועץ המשפטי של ארגון להב"ה. מנכ"ל הקרן הוא בנצי גופשטיין. יצחק גבאי, עובד ופעיל לשעבר בארגון להב"ה ומי שהורשע בהצתת בית הספר הדו לשוני, היה חבר ועדת הביקורת של הקרן[80][24]. עוד נחשף בתחקיר כי בחודש מאי 2021 מימנה העמותה קמפיין גיוס כספים עבור להב"ה לצורך חלוקת תרסיסי גז פלפל[24].
עיצומים בין-לאומיים
באפריל 2024 הטיל האיחוד האירופי עיצומים על הארגון[81], ובמאי 2024 הצטרפה הממלכה המאוחדת לעיצומים על הארגון[82]. ביולי 2024 הצטרפה ארצות הברית לעיצומים על הארגון, כשהרקע לכך הוא "אלימות מתנחלים, עקירה בכפייה של אנשים וכפרים והרס רכוש" - שלדעת הממשל האמריקאי הגיעו לרמות בלתי נסבלות ומערערות את הביטחון והיציבות של הגדה המערבית ועזה, ישראל ואזור המזרח התיכון הרחב יותר, ובכך "מהוות איום חריג ויוצא דופן על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארצות הברית."[83][81] ביוני 2024 הטילה גם קנדה סנקציות נגד הארגון ונגד גופשטיין[84].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש (בעברית ובאנגלית)
להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש, ביישום טלגרם- אברהם בנימין, "התבוללות – אצלנו בחצר", אתר הקול היהודי
- אורי בלאו, שי גרינברג, כהנא חי ברווחה, באתר הארץ, 7 במאי 2011
- חי ובועט: הכישלון במניעת חתונת מחמוד ומורל לא יעצור את להב"ה, באתר מעריב השבוע, 19 באוגוסט 2014(הקישור אינו פעיל, 22 ביוני 2021)
- ארי פינס, מאחורי הלהבות, באתר מאקו, 19 באוגוסט 2014
- שמעון כהן, "אין לי מחתרת, הכל גלוי והכל חוקי", באתר ערוץ 7, בשבע, כ"א בכסלו תשע"ו, 3 בדצמבר 2015
- משה שטיינמץ, הערבים שהותקפו על ידי להב"ה שוברים שתיקה: "מפחיד ללכת לבד", באתר וואלה, 22 בספטמבר 2016
- יוסי אלי, תיעוד מבפנים: כך פעילי להב"ה מעודדים לשנאה ואלימות כלפי הומואים וערבים, באתר nana10, 1 באוגוסט 2017
- איילת שני, לתחושתי, בלהב"ה יש רצון אותנטי לעזור לנוער בסיכון. הם לא כמו הניאו־נאצים, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2018
ארגון למאבק בהתבוללות או קבוצת שנאה? הצצה נדירה לפעילות ארגון להב"ה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 12 ביולי 2021- צופית גרנט ללא גבולות, עונה 1, פרק 1: ארגון להב"ה, באתר חדשות 13, 3 בינואר 2022
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
