בית אלפא
קיבוץ בישראל. נמצא בעמק בית שאן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ. מיקומו במזרח עמק יזרעאל בעמק חרוד לרגלי הגלבוע ליד גן השלושה ("הסח'נה"), ובסמיכות לכביש 71 (בית שאן - עפולה). הקיבוץ ממוקם בגובה של כ-73 מטר מתחת לפני הים.
.jpg) מבט על בית אלפא ממזרח | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | -84 מטר |
| תאריך ייסוד | 1922 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | גליציה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,386 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   בית אלפא  באדום - בית אלפא בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 |
| http://www.betalfa.org.il/ | |
מקור השם הוא בשמו של יישוב יהודי קדום שישב במקום עד המאה ה-6 לספירה ואחריו ישב במקום יישוב ערבי קדום בשם בית אילפא. על פרוש השם הקדום יש שתי סברות: האחת מהמילה 'אלוף' שפרושה שור, כלומר מקום שגידלו בו שוורים. השנייה מהמילה 'אולפנא', כלומר מקום לימוד, בית ספר. הגן הלאומי בית אלפא ובתחומו בית הכנסת עם רצפת הפסיפס שנתגלו בשנת 1928 נמצאים בשטחו של קיבוץ חפציבה הסמוך[3].
הקמה ועלייה לקרקע
הקיבוץ הוקם על ידי בוגרי תנועת הנוער השומר הצעיר, ברובם מגליציה, ששהו כפליטים בווינה בזמן מלחמת העולם הראשונה ושם התוודעו לתנועה. במהלך 1920 עלו לארץ בוגרי התנועה, וחלקם הגדול התקבץ בשלושה מקומות: חוות אום אל-עלק (שוני) סמוך לבנימינה, בית גן (יבנאל) ומאוחר יותר ביתניה עילית וכביש חיפה-ג'דה - שם הוקם גדוד שומריה בהנהגת אבא חושי (שנלר) ומרדכי שנהבי. באפריל 1921 כל הקבוצות התאחדו והקימו את קיבוץ א' של השומר הצעיר. באוקטובר 1921 עזב את הקיבוץ מנהיגו מאיר יערי, לאחר סכסוך שהתגלה בינו לבין שאר החברים, שהונהגו על ידי דוד הורוביץ. באפריל 1922 הוציא הקיבוץ את הקובץ 'קהליתנו' בעריכת נתן אגמון (ביסטריצקי), שנתן ביטוי להגותם ולקורותיהם הסוערים בימי ביתניה עילית, והפך לאבן דרך ספרותית ורעיונית של העלייה השלישית. המחזה ליל העשרים של יהושע סובול מתבסס על הספר ועל המיתוסים של ביתניה עילית, כפי שהשתקפו גם בזיכרונותיהם של מי שהיו שם.
אחרי תקופת הכשרה בעבודות חלוציות, סמוך לנהלל ובמחנה ליד גבע, הקיבוץ עלה על הקרקע ב-4 בנובמבר 1922, י"ג חשון תרפ"ג. המוסדות הציוניים לא נתנו ברכתם למהלך, בשל גילם הצעיר של המייסדים וחוסר בשלותם להתיישבות, כמו גם העובדה שבקרקעות גוש נוריס בהם התיישבו כבר הוקמו הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף. הקיבוץ הוקם על קרקעות של הקרן הקיימת לישראל וגם הודות לתרומות של יהודי גליציה שגויסו על ידי חברי הקיבוץ וחברי הקיבוץ הסמוך חפציבה. השם שיועד לו היה כפר שטנד, על שם הפעיל הציוני האוסטרי שנפטר ב-1919 אדולף שטנד, אך מייסדיו בחרו בשם בית אלפא בשל הזיקה ליישוב הקדום. עד 1936, עם הקמת תל עמל בית אלפא היה הנקודה המזרחית ביותר בעמק.
השנים הראשונות
בחג השבועות 1924 נערך בבית אלפא כנס ארצי של השומר הצעיר, בו נקבע המשך דרכה של התנועה בארץ ובגולה והוא נחשב אבן יסוד בתולדות התנועה. בנובמבר 1925 הוקם בוועידה בבית אלפא חבר הקבוצות, לימים איחוד הקבוצות והקיבוצים, והקיבוץ הצטרף כחבר בו. ב-1925 הוקמה חברת הילדים של בית אלפא, בה למדו גם ילדי הקיבוצים השכנים, ביניהם חפציבה, לצד ילדי חוץ. חברת הילדים[4], שהוקמה ביוזמת חבר בית אלפא אליהו רפפורט, התאפיינה בשיטות לימוד חדשניות ולימדו בה אנשי החינוך הידועים דוד אידלסון, שמואל (מילק) גולן ויהודה רון-פולני. היא פעלה עד 1929 והוקמה מחדש ב-1930.
באוגוסט 1929, בעת מאורעות תרפ"ט, הותקף הקיבוץ על ידי בדואים מהשבטים שישבו בשכנות לו ממזרח. בשל התרעה מוקדמת עזבו עוד לפני המתקפה הנשים והילדים את בית אלפא, והועברו לגבע. חברי הקיבוץ שנותרו התבצרו בבית חברת הילדים, המבנה היחיד שבבית אלפא באותה עת. יחד עם אנשי חיל הספר שהגיעו לנקודה הם הצליחו להדוף את המתקפה.
"הטרנספר"
אף על פי שחברי הקיבוץ היו בוגרי השומר הצעיר, בשנים הראשונות התנועה לא הייתה קיימת כגוף פוליטי מאגד בפלשתינה-א"י והקשר בינה לבין בית אלפא ניתק באופן מעשי. הדבר הביא לבחירה חופשית של חברי הקיבוץ בהשתייכות פוליטית, והחל מאמצע שנות ה-20 נוצרו שלושה פלגים בבית אלפא: תומכי אחדות העבודה (מ-1930 מפא"י) בהנהגת אפרים רייזנר, השמאל (גלגול של האופוזיציה השמאלית בגדוד העבודה) בהנהגת בנימין דרור והשומר הצעיר בהנהגת אליעזר הכהן. עם הקמת הקיבוץ הארצי ב-1927 חברי בית אלפא החליטו לא להצטרף אליו, ורק להתיר לחברים שמעוניינים בכך לעשות זאת באופן פרטני. המתח גאה עם השנים. בשנת 1934 הגיעה לקיבוץ השלמה של חברי השומר הצעיר מקיבוץ הסולל, ושינתה את האיזון הפוליטי הפנימי בקיבוץ לטובת השומר הצעיר. ב-1936 החליט ילדי השכבה הבוגרת של חברת הילדים, בעידוד מדריכם אברהם יפה, חבר תל עמל, להקים קן ולהצטרף לתנועת השומר הצעיר. הדבר הביא למתיחות חריפה והתפרצות סכסוך מר בין הפלגים, שגלש גם מחוץ לקיבוץ. ברל כצנלסון אף טען לגזילת הילדים בעורמה מידי הוריהם, חברי מפא"י[5]. לאחר מספר שנים של ניסיונות פשרה ובוררות, ביוני 1940 נערכו חילופי חברים עם קיבוץ רמת יוחנן (שחווה משבר פנימי דומה בין חברי מפא"י לחברי השומר הצעיר שהגיעו מהשלמת קיבוץ פלנטי). אנשי השומר הצעיר של רמת יוחנן עברו לבית אלפא והצטרפו לאנשי השומר הצעיר והשמאל שבמקום, ואנשי מפא"י והבלתי-מפלגתיים הצטרפו לאנשי מפא"י ברמת יוחנן. הפרשה נודעה בשם "הטרנספר" או "פרשת בית אלפא".
.jpg)
בית אלפא הצטרף לקיבוץ הארצי וב-1943 קיבל השלמה נוספת מהתנועה, של בוגרי גדוד השדה מקן תל אביב צפון. באותה שנה הוקם סמוך לקיבוץ מוסד חינוכי גלבוע לילדי ונערי גוש קיבוצי הקיבוץ הארצי שבסביבה (בית אלפא, רשפים, מסילות וניר דוד). המוסד נסגר ב-2003 וכיום פועל בשטחו מרכז קליטה לעולים. בשנת 2018 הוקם במקום, ליד המתחם בו שכן המוסד החינוכי, בית הספר היסודי "גלבוע" לתלמידים מבית-אלפא, חפציבה ובית השיטה.
בשנותיו הראשונות תפס בית אלפא מקום מרכזי בפיתוח החקלאות בארץ והענפים המשקיים. זן המלפפון "בית אלפא" פותח על ידי חברת הקיבוץ חנקה לזרסון, ופיתוחים של זנים בגידולים כגזר, בצל וכרובית נעשו על ידי חבר הקיבוץ חיים פלדנר.
במהלך השנים פיתח הקיבוץ גם תעשייה. בשנת 1957 הוקם בקיבוץ מפעל "קב־קור" ליצור תרמוסטטים, במטרה לספק תעסוקה לחברים המבוגרים. את התרמוסטטים פיתח חבר הקיבוץ משה גולדנברג[6], והם נמכרו ליצרני מקררים ודודי חשמל[7]. במהלך השנים המפעל הרחיב את קו המוצרים שלו. הוקם קו ייצור למנורות בטיחות בשם "קב־אור", סיפק שירותי ציפוי אלקטרוליטי ושיחום מתכות, ובשנת 1977 קנה המפעל גם קו ייצור לכריות וסדינים חשמליים[8]. המפעל נקלע לקשיים בתחילת שנות ה-2000[9], והוקם מחדש בשם "אלפא סמארט". אחר כך המפעל נמכר לחברת "סי.פי.סי סולושנס" (CPC) ועבר ליקנעם עילית[10].
במהלך שנות ה-60, במטרה לגוון את מקורות הפרנסה של הקיבוץ, החל הקיבוץ לספק שירותי תכנון ובצוע של עבודות עפר וביצורים באמצעות ציוד מכני כבד שרכש[11]. בשנת 1969 הוקמה מחצבה מדרום מערב לקיבוץ, סמוך לגן השלושה, במטרה לספק חומרי חציבה להקמת מקלטים ליישובי האזור[12]. רשות שמורת הטבע ביקשה לסגור אותה, עקב הפגיעה בנוף[13], אך לבסוף היא קיבלה רישיון הפעלה[14]. המחצבה הפסיקה לפעול בשנות ה-90 והתמלאה במי תהום. הקיבוץ הקים מחצבה נוספת, בין הקיבוצים בית השיטה ושדה נחום, מצפון לכביש 71, המפיקה מוצרי חציבה מאבן בזלת בשטח כולל של כ-230 דונם[15].
מפעל "בית-אלפא טכנולוגיות"
בשנת 1967, החל חבר הקיבוץ גדעון צימנד, לייצר במסגריה של הקיבוץ עוקבי מים נגררים, ועד מהרה ייסד את מפעל "נגררים"[16]. המפעל ייצר מיכלי מים ודלק נגררים, ובהמשך ציוד לכיבוי אש, זרנוקים, משאבות כיבוי אש ושאיבת מים, מתקני תאורה ניידים, מכונית לניקוי ביוב וסולמות ניידים[17][18]. בשנת 1977 זכה המפעל בהזמנה לייצור כלי רכב משוריינים לחברת ברינקס[19]. בשנות ה-80, סיפק המפעל רכבי פיזור הפגנות (מכת"ז) למשטרת ישראל, למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, לדיקטטורה הצבאית בצ'ילה[20], לצרפת, תאילנד ומדינות נוספות[21].
בתחילת השנות ה-2000, שונה שם המפעל ל"בית-אלפא טכנולוגיות" והוא התמקד בייצור כבאיות, רכבי חבלה ורכבי פיזור הפגנות[22], בין השאר מכרה ציוד לרוסיה[23], סין[24], טורקיה[25], ארצות הברית[26], משטרת ישראל, נציבות כבאות והצלה[27] ומשרד הביטחון[28]. על המפעל נמתחה ביקורת, על כך שהוא מוכר ציוד לפיזור הפגנות למשטרים רודנים ברחבי העולם[20]. בתגובה נהג מייסד המפעל, גדעון צימנד, לומר "עדיף שיתיזו מים משיירו על ההמון"[16].
בתחילת שנת 2020 מכר הקיבוץ את המפעל לחברת "גבעסול"[29].
אירוח כפרי בית-אלפא
מאז סוף המאה ה-20 עבר הקיבוץ תהליך הדרגתי של הפרטה, בעקבות התהליך הוקמו בקיבוץ מספר עסקים קטנים. בנוסף פיתח ענף חדש, אירוח כפרי[30].
בבית אלפא חיו ויצרו במהלך השנים אנשי ונשות תרבות רבים, והקיבוץ עצמו זכה לאזכורים שונים ביצירות מגוונות. המוכר מכולם הוא שיר העמק של נתן אלתרמן (לחן: דניאל סמבורסקי), שנכתב ב-1934 ומוכר בשורה החוזרת "מבית אלפא עד נהלל". מתתיהו שלם, שהיה רועה צאן בבית אלפא, שאב השראה ממשלח ידו ומהנופים והמראות של הקיבוץ, והרבה לכתוב על כך בשיריו. אחד המוכרים שבהם הוא יוחנן וגבריאל, שנכתב על גבריאל רפפורט מבית אלפא ויוחנן להמן מחפציבה. אזכורים בולטים נוספים לבית אלפא הם בשירו של עמנואל הרוסי שכב בני, שנכתב בעקבות מאורעות תרפ"ט וכולל את השורה: "בוערת הגורן בתל יוסף, וגם מבית אלפא עולה עשן"; ובשיר ארבע אחרי הצהריים שכתב יורם טהרלב: "בחמש, בשש, בשבע, עין חרוד, בית אלפא, גבע".
בשנים 1960–1967 פעלה בבית אלפא חמישיית גלבוע, בניהולו המוזיקלי של נחום היימן. ההרכב הופיע והקליט בתוכניות רדיו רבות, ליווה להקות זמר וזמרים ידועי שם והוציאה שורה של אלבומים. בשנת 1965 יצרו הסופרת לאה נאור ונחום היימן את המחזמר "זרעים של מסטיק" עבור הצגת הסיום של ילדי כיתה ו' בחברת הילדים בבית אלפא. כשנה לאחר מכן הופק תקליט עם כל שירי המחזמר בביצוע דליה פרידלנד ובליווי ילדי בית אלפא. בעקבות ההצלחה הוא הפך לתקליט ילדים מוכר ואף זכה לביצועים מחודשים ברבות השנים.
סי היימן, שנולדה וגדלה בבית אלפא, כתבה ושרה את השיר "בדרך לבית אלפא" - שיר של אדם השב בבגרותו אל מחוזות ילדותו ומשקיף על המקום במבט עכשווי וביקורתי: "בדרך לבית אלפא עוברים את ואדי עארה, ומבית אלפא לבית שאן - אותו מרחק קיים... בדרך לבית אלפא רואה מקומות לא שלי, והר הגלבוע שותק, השקט כאן מקרי".
בשנת 1977 הוקמה חבורת הזמר של קיבוץ בית אלפא, לימים היא נקראה "האירוסים". הלהקה הוציאה חמישה אלבומים. המנהל המוזיקלי הראשון היה רפי פסחזון, שנפטר בשנת 1991. משנת 1994 המנהל המוזיקלי הוא עוזי אסנר. אחד משיריה הוא השיר "בית אלפא ביתי" (מילים: תלמה אליגון, לחן: רפי פסחזון): "ביתי, ביתי, כאן עצי צאלון ושלווה אמיתית, על הדשא יושבים סבי ובִתי, בית אלפא ביתי". בקיבוץ התגוררו גם המוזיקאים שלמה יפה ודוד עורי. מזה כשלושים שנה, מתקיים סמוך ליום העצמאות ערב השירה הגדול בבית אלפא שמושך קהל רב מרחבי הארץ.
משנות ה-50 עד שנות ה-70, קבוצת הכדורסל "הפועל בית אלפא" (מסוף שנות ה-60 "בית אלפא-ניר דוד") שיחקה בליגה הלאומית בכדורסל לסירוגין 11 עונות.
בין מקימי הקיבוץ שעזבו בשנים הראשונות להקמתו היו ראש הקיבוץ הארצי ומפ"ם מאיר יערי, נגיד בנק ישראל הראשון דוד הורביץ, ראש עיריית חיפה אבא חושי, איש החינוך והתעשייה מרדכי שנהבי, הסופר יהודה יערי, המפיק סם שפיגל, הצייר אליעזר הלבני (לוזר) והפסל משה ציפר. הפזמונאי מתתיהו שלם, הרקדנית והכוריאוגרפית לאה ברגשטיין, איש השומר צבי וולף, המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד, יעקב חזן ואיש התיאטרון יהושע ברנדשטטר אף הם היו מראשוני המקום. בחברת הילדים התחנכו כילדי חוץ יגאל מוסינזון, רחל מרקובסקי לנדאו וחיים גורי. בהשלמת גדוד השדה שהגיעה לבית אלפא היו חברים בין היתר הסופר נתן שחם, הבמאי והכוריאוגרף זאב חבצלת, הסופר והמתרגם אריה אהרוני, המוזיקאי תאודור הולדהיים ואיש הפלמ"ח והקיבוץ הארצי גידי אילת. עוד התגוררו בקיבוץ הסופרת נעמי פרנקל, טייס הניסוי אברהם הכהן, העיתונאי והסופר ישראל זמיר, הפסל עזרא אוריון, המוזיקאי דוד עורי, איש הפלמ"ח ומייסד יחידת החילוץ וההצלה הארצית גבריאל רפפורט ("גברוש"). הרמטכ"ל משה לוי ("מוֹיְשֶה וָחצי") היה תושב הקיבוץ ונשוי לחברת הקיבוץ. נחום היימן וביתו סי גרו בקיבוץ בעבר, עם משפחתם. הכדורסלן ארז חזן גר בקיבוץ מספר שנים בילדותו. הוריו של השחקן ההוליוודי סת' רוגן הכירו בקיבוץ בתור מתנדבים. בקיבוץ גר גם מאיר יעקובי, לוחם יחידה 101 שנפל בשבי יחד עם אורי אילן במבצע צרצר. לאחר שחזר מהשבי נשפט על כך שנפל בשבי ללא קרב. למרות זאת חזר לשירות והיה סגן מפקד סיירת צנחנים. נפל במבצע קדש. בקיבוץ מתגוררים היוצרים מאיה (בת קיבוץ) ויהודה דביר, שסדרת ציורי הקומיקס שלהם One of Those Days זיכתה אותם במיליוני עוקבים ברשתות החברתיות.
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קטו: "לקראת התיישבות בבית אלפא", מדברי המתיישבים, תרפ"ו (1922), עמ' 1211–1212.
- נתן שחם, ההר והבית, תל אביב: ספרית פועלים, 1984.
- דוד כהנא (עורך), פרשת בית אלפא, רמת יוחנן, 1942.
- אפרים רייזנר, מוקדמות ומאוחרות: כתבים נבחרים, רמת יוחנן: איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1984.
- שאול סלומניצקי, אומגה בואדי קקאו, קיבוץ בית אלפא, 2002.
- יצחק יהלום, מבעד למשקפיים שלי, תל אביב: הקיבוץ הארצי, 1959.
- משה גולדנברג, והקרן עודנה קיימת, תל אביב: ספרית פועלים, 1965.
- זאב בלוך, במערכות הקיבוץ: ראשי-פרקים לתולדות הקיבוץ-הארצי, תל אביב: ספרית פועלים, 1952.
- דוד הורוביץ, האתמול שלי, תל אביב: שוקן, 1969.
- מתתיהו מינץ, חבלי נעורים: התנועה השומרית 1911-1921, ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, 1995
- דוד זית, החולם והמגשים: פרקי חייו של מרדכי שנהבי, גבעת חביבה: יד יערי, 2005.
- דוד זית, חלוצים במבוך הפוליטי: התנועה הקיבוצית 1927-1948, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1993.
- משה שביט, "חינוך בצל עימות": החינוך המשותף בקבוץ בית אלפא על רקע עימות אידאולוגי חברתי ואישי תרפ"ג-ת"ש (1922-1940), עבודת מאסטר באוניברסיטת תל אביב, 1990.
- נתן ביסטריצקי, ימים ולילות, 1926.
- יהודה יערי, כאור יהל, 1937.
- צבי קרניאל, ימי בראשית, הוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1992.
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית אלפא, באתר 'חלון אחורי', 23 במאי 2020
- עומר עינב, נישאר פה לעולם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022[31]
אתר האינטרנט הרשמי של בית אלפא- בית אלפא באתר הרשות לפיתוח הגליל
- תמונות של בית הכנסת
- אלי אלון, סיפורו של מקום-בית העלמין בית אלפא, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 בספטמבר 2015
- בית אלפא, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- בית אלפא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עופר אדרת, מאה שנה לייסוד בית אלפא, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2022
בית אלפא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- עופר אדרת, סוניה נהוראי, ותיקת בית אלפא, מתה בגיל 100, באתר הארץ, 21 במרץ 2024
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
