Loading AI tools
פוליטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילן גילאון (12 במאי 1956, ב' בסיוון ה'תשט"ז – 1 במאי 2022, ל' בניסן ה'תשפ"ב) היה פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת מרצ. היה פעיל פוליטי בתא השמאל "קמפוס" באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר צעירי מפ"ם וסגן ראש עיריית אשדוד. היווה סמן שמאלי במפלגת מרצ והגדיר עצמו כמרקסיסט[1].
אילן גילאון, 2006 | |||||
לידה |
12 במאי 1956 גאלאץ, רומניה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 במאי 2022 (בגיל 65) רמת גן, ישראל | ||||
שם לידה | פלורין גולדשטיין | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1965 | ||||
מקום קבורה | מנוחה נכונה, כפר סבא | ||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
מפלגה | מרצ, המחנה הדמוקרטי, מרצ | ||||
סיעה | מרצ, המחנה הדמוקרטי | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
גילאון נולד בעיר גאלאץ בחבל מולדובה, שברומניה, בשם פלורין גולדשטיין, בנם של אברהם ורחל. בגיל 7 חודשים לקה במחלת הפוליו, שגרמה לו לנכות ברגלו, בעטיה הוא הסתייע פעמים רבות במקל הליכה או בקלנועית. בשנת 1965, בגיל תשע, עלה לישראל עם משפחתו, לרובע ג' באשדוד. בבית ספרו הוגדר כתלמיד בעייתי בשל היפראקטיביות וקשיי שפה[2]. בצעירותו היה חבר תנועת "השומר הצעיר". מאוחר יותר עיברת את שמו לאילן גילאון. בכיתה י"ב התעמת גילאון עם הנהלת בית ספרו, ובעקבות כך נשר ממנו ועשה בגרות אקסטרנית[3].
בבחירות 1977 היה גילאון חבר במטה של מחנה של"י.[4]
תחילה סירב צה"ל לגייס אותו בשל מצבו הרפואי, אך לבסוף התקבל בגיל 24 לשירות מקוצר בהתנדבות, אותו עשה בחיל החינוך.
למד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלימו. היה מראשי תא השמאל "קמפוס" באוניברסיטה העברית. גילאון קרא לעצמו מרקסיסט[1] ואת תפיסת עולמו הגדיר "סוציאליזם אורתופדי".
בין שאר עיסוקיו, ניהל חברה עצמאית לציוד אנטנות[3], ערך והנחה תוכניות בטלוויזיה המקומית של אזור השפלה, הגיש יחד עם חגי סגל את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת, ופעם בשבוע החליף את נתן זהבי בתוכנית "זהבי עצבני" ברדיו ללא הפסקה.
בין שתי כהונותיו כחבר הכנסת פתח מסעדה באשדוד בשם "בית העם", שבה כל המלצרים היו לבושים בבגדי תנועות נוער.
משנת 1986 כיהן כיו"ר צעירי מפ"ם[5]. החל מ-1990 היה רכז נוער מפ"ם[2], ולאחר הקמת מרצ ב-1992 כיאחוד בין מפ"ם, ר"צ ושינוי נהיה רכז נוער מרצ הראשון. ב-1995 התמנה ליו"ר עמותת "חנוך".
בשנת 1993 התמודד למועצת עיריית אשדוד מטעם מרצ ומונה לסגן ראש העיר, החזיק בתיק החינוך העירוני והיה ממונה על התרבות והנוער[6], ופעל להגדלת התקציב ולפיתוח פרויקטים חדשים. בתפקיד זה כיהן עד שנת 1999, אז נבחר לכנסת מהמקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת החמש עשרה.
גילאון בחר להקדיש את רוב עבודתו בכנסת ה-15 לעניינים חברתיים. בהתאם לכך היה חבר בוועדות הכלכלה, הפנים ואיכות הסביבה, זכויות הילד, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים. התגאה במיוחד בכך שהשתמש במעמדו כחבר הכנסת על מנת לפתור באופן פרטני בעיות של אזרחים שפנו ללשכתו.
גילאון העביר למעלה מ-15 חוקים ותיקונים לחוקים, בהם תיקון לחוק הביטוח הלאומי המשפר את זכויות הנכים וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר לתשר שהשאירו הסועדים. גולת הכותרת של עבודתו בקדנציה זו הייתה הרחבת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והכללת הפרק הדן בנגישות מבנים לנכים, מאבק שהסתיים רק בכנסת ה-16, בה לא היה חבר.
היה הח"כ היחיד ממרצ שהצביע נגד תקציב ממשלת ברק, בטענה שהתקציב הוא אנטי-חברתי בצורה מובהקת. בתגובה לקריאתו של ברק לאחר פרסום דו"ח העוני "לפתוח את המקררים" אמר: "בשביל אמירות כאלה צריך טכנאי מקררים, לא ראש ממשלה".
בבחירות המקדימות בתוך מפלגתו הפסיד את המקום השישי ברשימה לכנסת השש עשרה בשני קולות בלבד, הגיע רק למקום השביעי, ולא נבחר לכנסת.
בפריימריז של מרצ, בדצמבר 2008, הגיע גילאון למקום הראשון מבין המתמודדים. בהתאם לכך, הוצב במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, חיים אורון, ונבחר לכהן בשנית בכנסת, בסיעה בת שלושה מנדטים בלבד. בכנסת זו כיהן כיושב ראש סיעת מרצ. בפברואר 2012 התמודד בבחירות לראשות מרצ, והגיע למקום השני (37.7%) מול ח"כ זהבה גלאון שזכתה ברוב הקולות (60.0%). היה ממובילי המאבק נגד תוכנית ויסקונסין (תוכנית מהל"ב) ותרם לעצירתה[7].
בבחירות המקדימות של מרצ להרכבת רשימתה לבחירות לכנסת ה-19, זכה גילאון במקום הראשון[8], ומשכך הוצב במקום השני, אחרי יו"ר המפלגה זהבה גלאון. ממקום זה נכנס גילאון לכנסת ה-19.
עם החזרה לכנסת מונה ליושב ראש ועדת המשנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ("ועדת הנגישות"), במסגרתה עסק ביישום סעיף הנגישות מ-2005, על ידי התקנת תקנות לחוק, שיחייבו בעלי עסק פרטי להתאים עצמם לנגישות לבעלי מוגבלות עד סוף שנת 2015[9].
גילאון פעל לסגירת המוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים. הוא נהג לערוך ביקורות פתע במוסדות סגורים. כך, התריע על התעללות והזנחה במוסד "נווה יעקב" במאי 2011[10].
במהלך שנת 2012 עמד בראש ועדת משנה מיוחדת של הכנסת בנושא הסדרת הפנסיה בקיבוץ המתחדש. המלצות הוועדה כללו בין היתר העלאה משמעותית בפנסיה שמספקים הקיבוצים לחבריהם, וכן שמירת זכויותיהם של אלה שכבר הגיעו לגיל פרישה[11].
בתחילת 2014, בעקבות עתירה שהגיש לבג"ץ ביחד עם יוזם חוק הדיור הציבורי רן כהן, ניתן לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם והחל יישום החוק לאחר 15 שנות הקפאה[12].
אות "יקיר אקים" לשנת 2013 הוענק לגילאון על פעילות יוצאת דופן למען אנשים בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים. בשנת 2014 הוענק לו גם אות יקיר האגודה לזכויות החולה בישראל לשנה זו, על תרומתו ופועלו למען הרפואה הציבורית[13].
בדצמבר 2016 הצליח גילאון להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שלו להשוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, וזאת בניגוד לעמדת הממשלה[14]. כתוצאה מהיעדרותם של מספר חברי כנסת מהקואליציה וכמה שנמנעו, עברה הצעת החוק בפער של קול אחד בלבד[15]. המהלך אמנם נבלם בשלבי החקיקה המאוחרים יותר, אך הוביל למאבק ציבורי חריף להעלאת קצבאות הנכות, אשר כלל הפגנות קשות של ארגוני הנכים, שכללו חסימות כבישים. באוגוסט 2017 הצטרפה הסתדרות העובדים הכללית החדשה למאבק, ובערב יום הכיפורים, לאחר משא ומתן שבו לקחו חלק גם חבר הכנסת גילאון לצד יו"ר הקואליציה חבר הכנסת דוד ביטן, הגיעו להסכמות עם נציגי הממשלה בדבר העלאת קצבת הנכות לכ-4,050 ש"ח בפעימות עד שנת 2021, והצמדתה לשכר הממוצע במשק[16].
במרץ 2017 הכריז גילאון על התמודדתו לראשות מרצ מול יו"ר המפלגה המכהנת זהבה גלאון[17], אך בפברואר 2018 פרש מהמירוץ בעקבות שבץ מוחי שלקה בו[18].
בפריימריז שנערכו במפלגת מרצ לקראת הבחירות לכנסת ה-21, זכה גילאון במקום הראשון (לאחר יו"ר המפלגה תמר זנדברג). הוא הוצב במקום דומה לקראת הבחירות לכנסת ה-22, עם המיזוג של המחנה הדמוקרטי, ונבחר לכנסת.
בבחירות לכנסת ה-23 הוצב במקום השמיני ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נבחר לכנסת[19].
בינואר 2021 שב לכהן כחבר הכנסת בכנסת ה-23, לאחר התפטרותו של עמיר פרץ מהכנסת[20].
בדצמבר 2020 הודיע שלא ירוץ בבחירות לכנסת ה-24[21].
עיקר פעילותו של גילאון בכנסת הייתה ממוקדת בנושאי רווחה, זכויות נכים ונושאים חקלאיים. בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת הכנסת ובוועדת הכספים, כיו"ר סיעת מרצ ויושב-ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–רומניה. בנוסף, כיהן כיושב ראש השדולות הבאות: השדולה לשוויון בבריאות, השדולה החברתית, השדולה למען אנשים עם מוגבלויות, והשדולה למען הדיור החברתי.
גילאון התחתן עם יהודית, אב לארבעה. התגורר רוב חייו באשדוד, כמה שנים לפני מותו עבר להתגורר עם אשתו יהודית ברמת גן באותו הבניין שבתם ענבר וארבעת ילדיה גרים. בפברואר 2018 ובמרץ 2019 עבר אירועי שבץ מוחי[23].
הוא נפטר ב-1 במאי 2022[24], מעט לפני יום הולדתו ה-66[25]. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
עם מותו
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.