תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז
תחנת רכבת בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז היא תחנת הרכבת הראשית של תל אביב. זוהי תחנת הנוסעים הפעילה הוותיקה ביותר בעיר. התחנה ממוקמת בקילומטר ה-93.273 של הקו הראשי של רכבת ישראל.
 | |||||
 | |||||
| מראה כללי של תחנת הרכבת והרציפים | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 3 בנובמבר 1954 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום |
 תל אביב-יפו | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| קואורדינטות | 32°5′1″N 34°47′49″E | ||||
| אתרים סמוכים | מתחם בורסת היהלומים, מסוף 2000, מחלף ארלוזורוב | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה, תחנת הרכבת תל אביב – השלום  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | כל תחנות רכבת ישראל למעט ראשון לציון – הראשונים, ירושלים – גן החיות התנ"כי, ירושלים – מלחה, דימונה, יקנעם, מגדל העמק, עפולה ובית שאן | ||||
| רציפים |
6 | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת החוף | ||||
| נוסעים בשנה | 13,426,398 | ||||
|
(למפת תל אביב רגילה)   תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז  | |||||
| |||||
  | |||||
התחנה, שנקראה בעבר "תחנת הרכבת תל אביב מרכז", נקראת על שם מנחם סבידור, שעמד בראש הנהלת הרכבת בשנות החמישים והשישים (עד שנת 1964) (טרם הפרטתה לחברה), ולימים נבחר לכנסת וכיהן כיו"ר הכנסת. בשנים שבהן היו בתל אביב רק שתי תחנות, דרומית וצפונית, כונתה תל אביב מרכז גם בשם "רכבת צפון", אך לא היה זה שמה הרשמי (השם "תחנת תל אביב צפון" היה שמה הרשמי של התחנה הקרויה כיום תחנת בני ברק). כינוי נוסף לתחנה הוא "ארלוזורוב", כשם רחוב ארלוזורוב הסמוך לתחנה.
לתחנה 6 רציפים, כמות הרציפים הגדולה ביותר הקיימת בתחנות הרכבת במדינת ישראל (מספר זהה של רציפים יש גם בתחנת הרצליה ובתחנת לוד), וכמעט כל קווי רכבות הנוסעים בישראל עוצרים בה. במשך שנים התחנה הייתה הראשונה בארץ בהיקף הנוסעים העוברים בה; מ-2017 היא שנייה רק לתחנת השלום הסמוכה, ובהבדל ניכר מכל תחנה אחרת.
בצמוד לתחנה ממוקם "מסוף 2000" (המכונה אף "מסוף ארלוזורוב" או "מסוף סבידור") – מסוף אוטובוסים גדול שממנו יוצאים אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים ותחנת רכבת קלה תת-קרקעית תחנת ארלוזורוב של הקו האדום בדנקל.
התחנה הנוכחית נחנכה ב-3 בנובמבר 1954[1] כשנה ומחצה לאחר פתיחת מסילת החוף (מאי 1953), והחלה לשמש כתחנת הקצה הדרומית במסילה, וכתחליף לתחנת תל אביב צפון (תחנת בני ברק של היום). רציפיה באותה עת היו צמודים לחזית הצפונית של בניין התחנה הנוכחי, ותנועת הרכבת התאפשרה רק לכיוון צפון. בשנת 1988 נפתחה התחנה במתכונתה החדשה: רציפי התחנה הועברו בסמוך לתעלת האיילון והיא הפכה לתחנת ביניים, המאפשרת גם תנועה לכיוון דרום, בנוסף לתפקודה כתחנת קצה כפי שהייתה עד אז. בשנת 1999, נפתח גשר הולכי רגל מקורה בין התחנה למתחם הבורסה ברמת גן[2]. בשנים 2004–2005 בוצעו עבודות לבניית רציפים 5 ו-6 וכן חודש בניין התחנה, אשר התיישן במהלך השנים[3].
בשנת 2016 החלה הקמת מבנה אולם כניסה ויציאה חדש שמחובר לגשר מודעי שמצפון לתחנה[4]. עבודות אלה הושלמו ב-2018[5].
עד לשנת 2018 שכנו בצמוד לתחנה משרדי הנהלת רכבת ישראל שעברו לבניין חדש בצמוד לתחנת הרכבת לוד.
מאוקטובר 2019 ועד אפריל 2020 התבצעו בתחנה עבודות להצבת תשתית חשמול בתחנה, תשתית זו מאפשרת לקטרים חשמליים לנסוע בתחנה. קו הרכבת המהיר לירושלים החל לפעול בה ולהסיע נוסעים ב-30 ביוני 2020.
תחנת ארלוזורוב של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן הנמצאת בסמוך לתחנה נפתחה באוגוסט 2023[6].
בתחנה קיימים שלושה איי רציפים ושש מסילות. התחנה משמשת כתחנת ביניים והתנועה ממנה אפשרית בשני הכיוונים. בשל העובדה שכמעט כל קווי הרכבת עוברים בה, היא משמשת פעמים רבות כתחנת מעבר ביניהם.
התחנה נגישה משני עברי נתיבי איילון. ממערב הכניסה לתחנה היא דרך בניין התחנה הישן ומשם בגשר הולכי רגל אל הרציפים. ממזרח, ניתן להיכנס לתחנה ממתחם הבורסה ברמת גן דרך גשר להולכי רגל. כמו כן ניתן להיכנס לתחנה מכיוון צפון מגשר מודעי שעובר מעל לנתיבי איילון.
מבני התחנה תוכננו בסגנון מודרניסטי בידי האדריכל יוסף קלארווין, שתכנן גם את משכן הכנסת.
בדרך כלל רציפים 1 ו-2 משמשים את הקווים הנוסעים צפונה, רציפים 3 ו-4 את הקווים אשר נוסעים דרומה ורציפים 5 ו-6 משרתים את קו הרכבת מכיוון אשקלון אל ערי השרון. מיפוי רציפים זה אינו מחייב מכיוון שהתחנה היא תחנת רכבת תפעולית ומאפשרת לנתב את הרכבות לרציפים שונים בתחנה וזאת לטובת שינויים נדרשים בתנועת הרכבות ואו היבטים של שדרוג ואחזקת הקו. הרציפים בתחנה הם באורך של כ-350 מטר והם מהארוכים בארץ.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית ב-2019. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
- במסגרת התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון (תת"ל 33) מתוכננת הוספת שני רציפים חדשים לתחנה, כך שמספרם הכולל יגיע לשמונה[7].
- בשנת 2026 מתוכננת לקום תחנת קצה עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה בסמוך לתחנה[8]. עם זאת, צפויים בקו זה עיכובים של עד 3 שנים[9].
- תחנת "תל אביב מרכז" של קו המטרו העתידי M1, מתוכננת לקום בסמוך לתחנה.
בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים נהריה - מודיעין, נהריה - באר שבע, כרמיאל - באר שבע, בנימינה - אשקלון / באר-שבע, הרצליה - ירושלים, רעננה מערב - אשקלון, נתניה - בית שמש, וכן רכבות הלילה לנתב"ג ומנתב"ג.
החל מ-18 בספטמבר 2022 פועלת רכבת לילה בימים ראשון, שני, שלישי וחמישי בין תחנות ירושלים יצחק נבון - נמל תעופה בן-גוריון, תל אביב סבידור מרכז - הרצליה - נתניה - חדרה מערב - בנימינה. ביום רביעי הרכבות מתחילות ומסיימות את נסיעתם בתחנת נמל תעופה בן-גוריון ולא בתחנת ירושלים-יצחק נבון.
| קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה |
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל |
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת מודיעין — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת הלילי ירושלים — בנימינה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – סבידור מרכז • הרצליה • נתניה • חדרה – מערב • בנימינה |
ב-2002 צולם בתחנת הרכבת הווידאו־קליפ לשיר "להציל אותך" מאת שלמה ארצי, בהשתתפות טל שגב[10].
שר התחבורה יוסף ספיר נואם בפתיחת התחנה, 3 בנובמבר 1954
רכבת בתחנה, 2008
רציפי התחנה והמסילות העוברות דרכה
מראה על הרציף בתחנה, 2005
מראה על רציף התחנה, 2005
פנים אולם הטרמינל, ערב חנוכת המבנה המחודש, 2007
גשר הולכי הרגל בין התחנה ומתחם הבורסה, 2009
הכניסה לתחנה, 2007
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז
- התחנה באתר רכבת ישראל
- 75 דקות מחיפה לתל אביב, באתר ynet, 20 ביולי 2008
- תל אביב סבידור – שדרוג התחנה, באתר ברחנא אדריכלים
- דני רכט, תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
פתיחת תחנת הרכבת ת"א סבידור מרכז, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1954
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
