Loading AI tools
איש משטרה ומפענח של פרשיות עלומות מתולדות היישוב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה אריה בן אלקנה (9 בנובמבר 1921 – 11 באוגוסט 1993) היה איש משטרה ישראלי, חוקר תעלומות היסטוריות מתקופת היישוב, מומחה לאיתור נעדרים, יוזם ומקים יחידת אית"ן.[1] בעל תואר דוקטור לפילוסופיה.
 | |
| לידה |
9 בנובמבר 1921 ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1993 (בגיל 71) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
  | |
שלמה בן אלקנה נולד ב-1921 ברוסיה כשלמה וינטר לאלקנה ולרחל וינטר. המשפחה עסקה בחקלאות. בילדותו המוקדמת עבר עם משפחתו לווינה, שבה התחנך. בשנת 1938, בגיל 17, עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ בית זרע. בעת מלחמת העולם השנייה פעל בסוריה בשליחות ארגון "ההגנה" והמודיעין הבריטי, ועסק בפעילות חשאית נגד שלטונות וישי, ותוך כדי כך סייע בהברחת עולים ארצה. בעת פעילותו בסוריה הוא נעצר ונכלא.
לאחר הקמת מדינת ישראל הצטרף שלמה בן אלקנה למשטרת ישראל בדרגת פקד, ושם עסק בענייני ערבים ורכש ידע בתרבותם ובמנהגיהם.
כמו כן, היה אחד החוקרים בלשכה 06, מצא את גופתו של בנו של מאיר יערי חיים שהתאבד, מקומות הקבורה של חללי פיצוץ גשר א-זיב ואבשלום פיינברג[2].
בין היתר שימש קצין קישור של המשטרה ליחידת איסוף של אמ"ן בצפון ישראל, שתפקידה להפעיל סוכנים מעבר לגבול.
עם תום מלחמת ששת הימים שלטה מדינת ישראל, באמצעות ממשל צבאי, על אוכלוסייה של מאות אלפי פלסטינים. בהנהגת המדינה רווחו דעות שונות, ולעיתים סותרות, כיצד לנהוג באוכלוסייה זאת, ולא קיבלה הכרעה חד-משמעית בשאלה זו. אחד הפתרונות היה פינוי מרצון תמורת תשלום סכומי כסף למפונים. פתרון זה הופעל למשך זמן קצר ברצועת עזה.
ביוזמתו של ראש הממשלה לוי אשכול הוקמה לשם כך יחידה חשאית במסגרת הממשל הצבאי ברצועה.[4] שלמה בן אלקנה, שעבר לאחר סיום שירותו במשטרה לשרת במילואים בדרגת סגן-אלוף, בממשל הצבאי ברצועה, הועמד בראש היחידה. הוא נמצא מתאים לתפקיד לאור ניסיונו המשטרתי והמודיעיני והיכרותו את מנהגי הערבים ושפתם. היחידה פעלה זמן קצר בלבד והעבירה אל מחוץ לישראל ולשטחים הכבושים מספר לא רב של ערבים, שתמורת הסכמתם לעזוב שולמו להם סכומי כסף זעומים.[5][6]
המבצע דעך משום ששר הביטחון משה דיין לא תמך בו. דיין הבין כי בהיעדר הסכמי שלום, שהסיכויים להשגתם התמעטו בעקבות ועידת חרטום באוגוסט 1967 (בה נתקבלו שלושת הלאווים הידועים "לא משא-ומתן עם ישראל, לא הכרה בה, ולא שלום עמה"), תישאר מדינת ישראל בשטחים למשך זמן רב. במצב כזה סבר דיין כי מוטלת עליה האחריות לדאוג לצורכי התושבים. דיין סבר גם כי שמירת השקט בשטחים היא אינטרס עליון של המדינה ולשם כך יש לאפשר לתושבים להתקיים בכבוד וללא אווירה של פחד העלולה להגרם כתוצאה מפעולות של הגירה יזומה.
ערך מורחב – נעדרי מלחמת יום הכיפוריםבמלחמת יום כיפור היה שלמה בן אלקנה מניח היסוד להקמת היחידה לאיתור נעדרים לכוחות האוויר, שאוחדה עם זו של כוחות הקרקע ליחידת אית"ן.[7] לאחר שסיים את תפקידו ביחידה במלחמת יום הכיפורים, נאבק בן אלקנה בשלטונות הצבא על מנת שיכירו בצורך קיומה של היחידה גם בימי שיגרה, מאבק שצלח.
שלמה בן אלקנה פרסם מספר ספרים המתבססים על חקירותיו ועל הידע שלו בענייני ערבים. הוא נפטר בשנת 1993, והיה בן 72 במותו.
בעיר מגוריו, גבעת שמואל, נקרא פארק על שמו ובו טבלת הנצחה לפועלו.
בעת שירותו במשטרה ולאחר שחרורו מן המשטרה עסק במספר חקירות הנוגעות לתעלומות מתולדות היישוב:
גולת הכותרת של גילוייו של בן אלקנה הייתה גילוי הגופה של אבשלום פיינברג איש ניל"י, שהייתה טמונה חמישים שנה בחולות רפיח.
לאחר שאבשלום פיינברג נעלם בראשית שנת 1917 בבורחו מפני הטורקים לחולות סיני באזור רפיח, נעשו ניסיונות לא מעטים לחפש את גופתו. הניסיונות הראשונים נעשו בתקופה הסמוכה להירצחו של פיינברג, הן על ידי הבריטים והן על ידי אנשי ניל"י. בראשית שנות השלושים מצא המהנדס בנימין רן את מקום הקבר, אך הקבר לא זוהה בוודאות. רק לאחר מלחמת ששת הימים, משתפס צה"ל את השטח שבו נרצח פיינברג, פוענחה התעלומה באופן סופי על ידי שלמה בן אלקנה, שמצא בסוף שנת 1967 את השלד בחולות רפיח, והשלד זוהה כְּשלדו של אבשלום פיינברג[9], והועבר בטקס צבאי לבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שם נטמן בחלקת עולי הגרדום . מציאת השלד והעברתו גרמו לטיהור שמו של יוסף לישנסקי מן האשמות השווא ברצח אבשלום. בעקבות זאת הועברו גם עצמותיהם של אנשי ניל"י נוספים להר הרצל בטקסים ממלכתיים ואנשי ניל"י זכו להנצחה רשמית של מדינת ישראל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
