יחידת זמן הלכתית למדידת שינה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה. ישנן דעות שונות בספרות ההלכה לגבי אורכו של השיעור, וההכרעה המקובלת היא שהוא מעט יותר מחצי שעה.[1]
החיד"א כתב כי "ירא אחד דקדק כמה פעמים בשינת הסוס" ומצא שהיא "יותר מחצי שעה".[6]
הרמ"ע מפאנו כתב כי שיעור נשימה אחת הוא חלק אחד (1/1080) משעה, ולדבריו שישים נשימות הם שלוש דקות ושליש.[7]בעל התניא כתב גם כן כי שיעור נשימה הוא כך, אך הוסיף כי שישים הנשימות המוזכרות על דוד המלך הם נשימות גדולות הכלולות מ-18 נשימות, לדבריו השיעור הוא שעה אחת.[8]
בספרות הקבלה נתנו משמעות אחרת ל"שיתין נשמין" על פי הזוהר,[13] כי אין הכוונה לשיעור זמן כלשהו, אלא כל אדם שקם משנתו לפני חצות הלילה, שנתו לא נחשבת כשנת שיתין נשמין אלא רק כ"שישים נשימות חסר אחת" כיון שהשינה לא מושלמת והוא לא התחבר לכל שישים הדרגות שיש בשינה.[14] אולם המלבי"ם הוכיח מהזוהר שהוא "פחות מארבע שעות".[15]