שנת הסוס

שְׁנַת הַסוּס היא דפוס התנהגותו של הסוס בתחום השינה, והיא מאופיינת בשינה "עראית" ולרוב בעמידה, במשך זמן מועט ביממה, ובפרקי זמן רבים וקצרים. הסוס ישן גם בשכיבה, אם כי בתדירות פחותה משינה בעמידה. שינה זו מוזכרת בתלמוד בבלי, ואף משמשת במדד לכמה הלכות. הביטוי "שנת הסוס" (או "שינת הסוס") מופיע בעיקר בהקשרו ההלכתי, ובא לציין משך שינה קצרה.

ערך זה עוסק באופן השינה של סוס ובהקשרים ההלכתיים שלו. אם התכוונתם לשנה הקרואה על שם הסוס בלוח השנה הסיני, ראו לוח השנה הסיני.

תנוחות הסוס בשנתו

שינה בעמידה

הסוס יכול לישון שינה קלה (קרי, נמנום) בעמידה לזמן קצר, על ידי "מנגנון הישארות" (אנ') - תכונה פיזיולוגית ייחודית בגפי הסוס (אנ') המאפשרת לו "לנעול" את ברכיו באופן שבו עצמות הרגל הופכות לעצם אחת ללא מפרק ומרפות את הלחץ בשרירים. נעילה זו מתרחשת באופן אוטומטי ברגליים הקדמיות, עם התרפות השרירים; ברגליים האחוריות מניעת התכופפות הרגל מתבצעת באמצעות שינוי מיקום הירך, באופן שנועל את עצם הפיקה במקומה. בכל פעם שרגל אחת מקובעת, שאר הרגליים נחות; מדי פעם מחליף הסוס את הרגל המקובעת באחרת, וכך מווסת את מנוחת כל הרגליים במהלך הנמנום.

מצב שינה זה מאפשר לסוס הגנה מסוימת מפני טריפה בעת שנתו, שכן לא נדרשת ממנו קימה ממצב שכיבה בעת פתיחת מנוסתו והימלטותו.

בעת הנמנום עיני הסוס עצומות למחצה. הסוסים מנמנמים בעמידה פעמים רבות במהלך היום, והדבר משתנה לפי רמת השעמום שלהם; סוס חופשי בטבע, שעסוק שעות רבות בשיטוט אחר מזון, עשוי לנמנם פחות מסוס בשירות האדם.

שנת חלום

לשנת חלום (שינה עמוקה יותר, בה ניתן לחלום), מוכרחים הסוסים לשכב; את שינה זו יבצעו הסוסים רק כאשר הם מרגישים בסביבה בטוחה יותר. הסוסים יכולים לישון שינה קלה גם במצב של ישיבה; במצב זה רגליו מקופלות תחתיו, ראשו עומד באוויר ועיניו עצומות.

חלוקת השינה במהלך היום

הסוסים מסתפקים בפרקי זמן קצרים ורבים של מנוחה, וככלל ישנים ביממה משך זמן מועט, החל מכמה דקות ועד כשעתיים או שלוש. באופן רגיל, משך שנת הסוס במהלך היממה היא כשעתיים וחצי, שמתוכן הנמנומים מהווים את מרבית משך השינה (בערך פי שניים משינה בשכיבה). משך כל נמנום עשוי להיות כ-15 דקות, וגם הרבה פחות. את שנת החלום יכולים הסוסים לבצע אחת לכמה ימים, במשך של שעה או שעתיים. מניעת שנת חלום מסוס במשך כמה ימים עשויה לגרום לו לחוסר שינה, ובמקרים נדירים הוא אף עשוי באופן פתאומי לישון אותה בעמידה. מצב זה שונה הוא מנרקולפסיה, למרות שאף סוסים עשויים לסבול מנרקולפסיה.

שינה בקבוצות

סוסים נוטים לישון טוב יותר כאשר הם בקבוצות, באופן שחלק מהם ישנים וחלק נשארים לעמוד ולתצפת מפני טורפים. סוס בודד יתקשה לישון באופן מיטבי, שכן האינסטינקט שלו יצריך אותו לפקוח עין מפני סכנה.

השינה בחורף

באופן כללי הסוסים ישנים בחורף פחות מאשר בקיץ. כאשר נושבות רוחות חזקות, יעדיפו הסוסים יותר שינה בשכיבה, כדי שלא לחשוף את הגוף לרוחות, ובכך לשמור על הטמפרטורה שלו.

שנת הסוס ביהדות

ערך מורחב – שיתין נשמין

לשנת הסוס קיימת התייחסות בתלמוד בבלי, ואף היא משמשת כמידה בהלכה ל"שנת עראי".

שנת דוד המלך

בתלמוד בבלי מובאת סתירה בין שני פסוקים המספרים על שעת יקיצתו של דוד, שניהם במזמור קי"ט שבספר תהילים. האחד: ”חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם”^[1], והשני: ”קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף”^[2]. בתלמוד מובאים שלושה תירוצים שונים לסתירה זו, מפי אמוראים שונים. לדעת רבי זירא סתירה זו מתורצת בציון דפוס שינה ייחודי שהיה לדוד וכן על פעילותו במהלך הלילה, באופן זה:

עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס. מכאן ואילך היה מתגבר כארי

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד ב'

במקום אחר בתלמוד בבלי מובא בשם האמורא רב: ”אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס”, ואחר שמבאר התלמוד בדעתו: ”וכמה שינת הסוס? שיתין נשמי”, מובאים דברים אביי בעניין:

שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי

— תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב'

ברמ"א מבואר כי דברי התלמוד השניים (שבמסכת סוכה) חולקים על דברי התלמוד הראשונים (שבמסכת ברכות), ולפיהם רק ביום הוגבלה שנתו של דוד לשישים נשימות^[3]. ויש אחרונים שביארו כי דברי התלמוד השניים הם לפי דעתו של אמורא אחר בסוגיה הראשונה, ולפיהם דוד לא ישן כלל בלילה, ורק במשך היום ישן שישים נשימות^[4].

שנת עראי בהלכה

שנת הסוס מוזכרת בהלכה כשיעור לשנת עראי שאינה נחשבת לשינה לעניין מספר הלכות, בהן:

הימנעות משינה במהלך היום^[5].
חיוב נטילת ידיים לאחר שינה^[6].
חיוב חוזר בברכות הנהנין, אם בירך לפני האכילה אך נרדם לאחר מכן תוך אכילתו^[7].

אורך שינה זו הוא "שיתין נשמין" (60 נשימות), וקיימות בפוסקים מספר דעות לשיעורו בשיעור זמן מודרני. בין הדעות קיימת גם מחלוקת למי מתייחסים אותן 60 נשימות: אם ל-60 נשימות של אדם, ובהתאם לכך "שיתין נשמין" עשוי להיות שלוש דקות ושליש^[8]; או ש-60 נשימות אלו מתייחסות לסוס, ובהתאם לכך "שיתין נשמין" עשוי להיות יותר ממחצית השעה^[9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ד"ר משה רענן, עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס – סוס, באתר פורטל הדף היומי
סוסים ישנים בעמידה, 28 ביולי 2017.

הערות שוליים

[1]
ספר תהילים, פרק קי"ט, פסוק ס"ב.
[2]
ספר תהילים, פרק קי"ט, פסוק קמ"ז.
[3]
רמ"א, בהגהות לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף ט"ז.
[4]
מילי דברכות, ברכות, דף ג', עמוד ב', בדעת רב אשי שם ש”עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות”.
[5]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף ט"ז.
[6]
משנה ברורה, סימן ד', סעיף קטן ל"ד.
[7]
רבי אברהם דנציג, חיי אדם, כלל מ', סעיף י"ז.
[8]
רבי מנחם עזריה מפאנו, מובא אצל רבי חיים מרדכי מרגליות, שערי תשובה, סימן ד'. ראו ערך שיתין נשמין לדעות נוספות.
[9]
רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מובא אצל רבי חיים מרדכי מרגליות, שערי תשובה, סימן ד'. ראו עוד אצל ד"ר משה רענן, עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס – סוס, באתר פורטל הדף היומי, על משך זמן 60 נשימות הסוס כפי הידוע כיום.

[1] [1]
ספר תהילים, פרק קי"ט, פסוק ס"ב.

[2] [2]
ספר תהילים, פרק קי"ט, פסוק קמ"ז.

[3] [3]
רמ"א, בהגהות לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף ט"ז.

[4] [4]
מילי דברכות, ברכות, דף ג', עמוד ב', בדעת רב אשי שם ש”עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות”.

[5] [5]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף ט"ז.

[6] [6]
משנה ברורה, סימן ד', סעיף קטן ל"ד.

[7] [7]
רבי אברהם דנציג, חיי אדם, כלל מ', סעיף י"ז.

[8] [8]
רבי מנחם עזריה מפאנו, מובא אצל רבי חיים מרדכי מרגליות, שערי תשובה, סימן ד'. ראו ערך שיתין נשמין לדעות נוספות.

[9] [9]
רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מובא אצל רבי חיים מרדכי מרגליות, שערי תשובה, סימן ד'. ראו עוד אצל ד"ר משה רענן, עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס – סוס, באתר פורטל הדף היומי, על משך זמן 60 נשימות הסוס כפי הידוע כיום.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]