רונן ברגמן
עיתונאי ומחבר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיתונאי ומחבר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונן ברגמן (נולד ב-16 ביוני 1972) הוא עיתונאי ישראלי, העוסק בנושאי ביטחון לאומי בעיתונות המודפסת, בטלוויזיה ובספרי עיון. זוכה פרס סוקולוב (2017), פרס ג'ורג' פולק לעיתונות (אנ') (2024)[1] ופרס פוליצר (2024).[2]
 | |
| לידה |
16 ביוני 1972 (בן 52) קריית ביאליק, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | עיתונאי, חוקר, מרצה, סופר |
| מקום לימודים |
קורפוס כריסטי קולג', קיימברידג', אוניברסיטת חיפה |
| שפות היצירה |
עברית, אנגלית |
| יצירות בולטות |
נקודת האל-חזור, הבור (ספר), Rise and Kill First |
| פרסים והוקרה |
פרס סוקולוב (2017) פרס פוליצר (2024) |
|
www | |
  | |
רונן ברגמן נולד ב-1972 וגדל בקריית ביאליק. הוא הצעיר מבין שלושה ילדים. אמו מרים הייתה מורה, ואביו שמואל רואה חשבון. הוריו הם ניצולי שואה ילידי פולין.[3]
ברגמן למד בתיכון אורט קריית ביאליק. בהיותו נער שימש כתב צעיר בתוכנית הטלוויזיה לנוער "שמיניות באוויר", בשבועון העולם הזה, ובמקומון "כלבו" בחיפה.[4]
ברגמן בוגר אוניברסיטת חיפה במשפטים והוסמך לעריכת דין. הוא בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים, ובשנת 2007 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביחסים הביטחוניים והמודיעיניים בין ישראל לאפריקה.
בשנת 1990 נסע לארצות הברית במשלחת נוער, ופרסם את רשמיו בכתב העת "פוליטיקה". במאמר נעשה שימוש על ידי משרד החינוך בבחינת הבגרות ב"חיבור עברי" בשנת 1995. בתביעה שהגיש ברגמן בשנת 1998 נגד משרד החינוך טען שהמשרד פגע בזכויות היוצרים שלו. ברגמן זכה בתביעתו (תיק מספר 12595/98).
ברגמן כתב בשבועון "העולם הזה", במקומוני רשת שוקן ובעיתון "הארץ", ומשנת 2000 הוא כותב במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", וחבר במערכת העיתון, שם מתפרסמים מאמרים ותחקירים מפרי עטו.
ברגמן מומחה בנושאי מודיעין, ביטחון, טרור והמזרח התיכון. מרצה בפורומים שונים בישראל ובארצות הברית. במהלך הקריירה שלו חשף מספר פרשיות, בהן מחדלים במכון לרפואה משפטית, קשריו של נחום מנבר לתעשיית הנשק האיראנית, חשבון הבנק הסודי של יאסר ערפאת, פרשת חיסוני האבעבועות השחורות המקולקלים שהוכנו לקראת מלחמת המפרץ, וקשריו של טדי קולק עם הביון הבריטי.
אחד הנושאים שברגמן עסק בו שנים רבות הוא המקור המצרי הבכיר שדיווח על התוכניות למלחמת יום הכיפורים לראש "המוסד" צבי זמיר, וזכה לכינוי "בבל" על ידי ברגמן. בעקבות חשיפותיו של ברגמן ושל עיתונאים אחרים נודע כי האיש הוא אשרף מרואן. ברגמן טען, בדומה לאלי זעירא, ראש אמ"ן באותה עת, כי מרואן היה סוכן כפול. החשיפות הובילו לסכסוך משפטי בין זעירא לזמיר, ובפסק בוררות של שופט בית המשפט העליון בדימוס תאודור אור בסכסוך זה נכתב כי קיים "חשש כבד של תיאום עדויות" בין ברגמן לזעירא.[6][7] בנובמבר 2013 הגיש ברגמן תביעה נגד הסופר מיכאל בר-זהר והעיתונאי ניסים משעל בגין פגיעה בזכויות יוצרים שלו, לאחר שלטענתו העתיקו השניים קטעים נרחבים מעבודותיו, בספרם "המוסד".
ב-17 בפברואר 2018, התעמת עם ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי בוועידת מינכן על החוק הפולני,[8] ובעקבות כך עבר מתקפת רשת אנטישמית ופוגענית, שלטענת חברת Cyabra ("סיאברה"), ייתכן שבוצעה על ידי ממשלת פולין.[9]
ב-27 במרץ 2018 הצטרף כחבר מערכת למגזין האמריקאי הניו יורק טיימס. ברגמן מונה לכתב המגזין במזרח התיכון, ומשמש ככתב המוסף השבועי של העיתון NYT Magazine.[10]
בחודש יוני 2023 פורסם שברגמן פנה לפרקליטות ולמשטרה, והציע למסור מידע על פרשת הצוללות.[11]
ב-2005 החל להנחות את "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית, לצדם של דן מרגלית, טלי ליפקין שחק ומיה בנגל, ב-2011 עזב את התוכנית.
בשנת 2018 שימש ברגמן כפרשן באופן קבוע במהדורת החדשות "שישי עם איילה חסון" ששודרה בערוץ עשר.
ברגמן זכה בפרסים ובציונים לשבח בתחום העיתונות:
בין השנים 2009–2010 ברגמן היה במערכת יחסים עם הזמרת ריטה.[14][15]
ברגמן נשוי ליאנה.[16]
אתר האינטרנט הרשמי של רונן ברגמן (באנגלית)
רונן ברגמן, ברשת החברתית פייסבוק
רונן ברגמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מאיר תורג'מן, "העיתונאי שלא נותן להשתיקו": הזוכים בפרס סוקולוב, באתר "ידיעות אחרונות", 11 בדצמבר 2017
תיק תקשורת - חלק 2: המינוי של רונן ברגמן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:00)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
