פרשת חקת

פרשת חֻקַּת היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא פותחת בתחילת פרק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק א'.

חקת
פסוקים	במדבר, י"ט, א' - כ"ב, א'
מספר פסוקים	87
מספר תיבות	1245
תוכן	פרה אדומה וטומאת מת, מות מרים, משה מכה בסלע, מלך אדום מסרב למעבר ישראל בארצו, מות אהרן, מלחמה במלך ערד, נחש הנחושת, גבול ארץ מואב ושירת הבאר, מלחמה בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (0) הכנת פרה אדומה, טומאת מת, דיני מי חטאת
הפטרה
אשכנזים ספרדים ואיטלקים	שופטים, י"א, א'–ל"ג
תימנים	שופטים, י"א, א'–מ'

משה מכה בסלע, ציור מאת הצייר הצרפתי-נוצרי ניקולא פוסן

מפרשה זו מתחילה התורה לפרט את קורות בני ישראל במשך ארבעים שנות שהותם במדבר סיני, בשנת הארבעים ליציאת מצרים. זאת בניגוד לפרשות הקודמות בספר, שתיארו את האירועים שבשנה השנית לצאתם ממצרים.

תוכן הפרשה

נחש הנחושת, ציור של הצייר הרוסי-נוצרי פיודור ברוני.

הפרשה נפתחת בסוגיה הלכתית ארוכה בעניין מצוות פרה אדומה והלכות טומאת מת.

לאחר מכן מתחילה הפרשה לתאר את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים:

• פרשת מי מריבה: מרים הנביאה מתה, והעם מתלונן על מחסור במים. ה' מצווה את משה רבנו לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה, בכעסו על בני ישראל, מכה את הסלע ומוציא מים. ה' קובע שמשה ואהרון חטאו בפרשה זו, ולכן לא ייכנסו לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל - לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (כ', י"ב).
• משה מבקש ממלך אדום לעבור דרך ארצו; מלך אדום מסרב ועם ישראל עוקף את ארץ אדום.
• מות אהרון הכהן; אלעזר בנו יורש את תפקיד הכהן הגדול.
• "הכנעני מלך ערד" נלחם בישראל; ישראל מנצחים ומחרימים את הערים שכבשו.
• פרשת נחש הנחושת: נפשו של העם קצרה מטורח הדרך והם מתלוננים על מחסור במים ועל מאכלם המורכב ממן. ה' שולח "את הנחשים השרפים" המכישים את העם ו"שורפים" אותם בארס שיניהם^[1]. כדי להתגבר על הנחשים מצווה ה' את משה לעשות שרף ולהשים אֹתו על נס; "והיה כל הנשוך וראה אתו וחי" (כ"א, ח'). משה עושה "נחש נחושת" ומשים אותו על הנס; "והיה אם נשך הנחש את איש, והביט אל נחש הנחושת וחי" (כ"א, ט').
• העם ממשיך במסע ומגיע לגבול ארץ מואב, ושר שם את שירת הבאר.
• כהקדמה לכיבוש סיחון על ידי עם ישראל, מתואר כיבוש מואב בידי סיחון קודם לכן.
• עם ישראל נלחם בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצח אותם.

מבנה הפרשה

בפרשת חקת יש 87 פסוקים, אשר מאוגדים ב-6 פרשיות פתוחות ועוד 4 סתומות. הפרשה מכילה 2 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה באמצע סדר ומסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק לפי החלוקה לפרקים.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת חקת יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים:

• שנת השג - ל' בסיוון
• שנת החא - ב' בתמוז
• שנת זחג, שנת זשג ושנת בחג - ז' בתמוז
• שנת השא ושנת זחא - ט' בתמוז
• שנת הכז - י' בתמוז
• שנת בשז ושנת גכז - בארץ ישראל ג' בתמוז, בחוץ לארץ י' בתמוז
• שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה - בארץ ישראל ה' בתמוז, בחוץ לארץ י"ב בתמוז (יחד עם פרשת בלק)

חיבורה לפרשת בלק

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת חוקת יחד עם פרשת בלק העוקבת.

לפי מנהג תימן המקורי, שמקורו מהגאונים^[2], במקום לחבר את מטות ומסעי (ברוב השנים), מחלקים את פרשת חוקת לשניים ומחברים את חציה הראשון (עד פרק כ', פסוק כ"א) לפרשת קרח, ואת חציה השני, "פרשת ויסעו מקדש" (משם ואילך), לפרשת בלק.^[3]. כיום מעטים מבני יהדות תימן משמרים מנהג זה בארץ ישראל, אך נפוץ יותר ברוב קהילות התימנים בארץ ישראל לחבר חוקת ובלק, ויש נוהגים לחבר מטות ומסעי, כשאר הקהילות.

הפטרה

ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"א, פסוקים א'–ל"ג (התימנים מסיימים בפסוק מ', בנוסח רומניא סיימו בפסוק כ"א, ובק"ק פוזנא סיימו בפסוק כ"ד). בהפטרה מתואר סיפורו של יפתח הגלעדי ומלחמתו בבני עמון. לפני המלחמה נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון ועוג המתוארת בפרשה.

בשנים מסוג השג פרשת חקת נקראת בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת חקת (ובנוסח רומניא הפטירו כבכל שבת ראש חדש בספר יחזקאל, פרק מ"ו, פסוק א' עד פסוק י"ח). בחו"ל, כשקוראים חקת ובלק ביחד, נוהגים היום להפטיר בשל בלק, אבל בעבר היו קהילות שנהגו להפטיר בשל חוקת משום שמוזכר בלק בהפטרה זו (ספר שופטים, פרק י"א, פסוק כ"ה).

מנהגים

ערך מורחב – תענית ערב שבת חוקת

ישנו מנהג להתענות תענית צדיקים ביום ששי ערב שבת פרשת חקת, לזכר שרפת התלמוד בפריז שהתרחשה ביום זה בשנת ה'ב' או ה'ד'.^[4][5] התענית לא נקבעה לפי התאריך בחודש, אלא לפי היום בשבוע, בשל שאלת חלום שנערכה ולפיה המאורע רמוז בפרשת השבוע, שפתיחתה ”זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה” מתורגמת בתרגום אונקלוס ”דָּא גְּזֵירַת אוֹרָיְתָא”.^[4]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פרשת חקת
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה

הטקסט:

• פרשת חקת, באתר ויקיטקסט
• פרשת חקת - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת חקת, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת חקת, באתר "תורת אמת"
• פרשת חקת עם ההפטרה, להאזנה באתר "ספוטיפיי"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת חקת
• פרשת חקת, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת חקת, באתר "כיפה"
• פרשת חקת עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת חקת, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת חקת, באתר "בינינו"
• פרשת חקת, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת חקת", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת חקת באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת חקת, באתר "התנועה הרפורמית"

הערות שוליים

1. פירוש רש"י, במדבר כא, ו
2. מקורות למנהג באתר אור הרמב"ם.
3. הרב יחיא צאלח תכלאל עץ חיים עמוד קצא, א.
4. רבי צדקיה בן אברהם, שבלי הלקט, סדר תענית, שבולת רסג.
5. מגן אברהם, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף קטן ט'; משנה ברורה, סימן תק"פ, סעיף קטן ט"ז. נוסח שונה מוסר רבי יום טוב ליפמן הלר בספרו מגילת איבה, לפיו גזרה המלכות שביום ה' בתמוז ישרפו את הספרים, חכמי הדור ערכו שאלת חלום ונענו ”זאת חוקת התורה כתרגומו”, ופתרו החכמים שהוא כתרגומו ”דא גזירת אורייתא” - "דא" בגימטריה חמשה.