רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול[1] ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק. כיהן כמרא דאתרא וכאב"ד בווינה, בפראג ובקרקוב. את פרסומו העיקרי קיבל מפירושו למשנה "תוספת יום טוב"[2] שהפך אבן יסוד בפרשנות המשנה עד היום. בנוסף, חיבר פירושים והערות על פסקי הרא"ש וחיבורים נוספים.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק ברב מפורסם שמידע רב אודותיו נגיש ויש לשפרו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב | |
| לידה |
1579 ה'של"ט  וולרשטיין (אנ'), האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
1654 (בגיל 75 בערך) ו' באלול ה'תי"ד  קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| כינוי | התוספות יום טוב |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב  |
| מקום פעילות | פראג, וינה, קרקוב |
| תקופת הפעילות |
? – 7 בספטמבר 1654 |
| תחומי עיסוק | תורה ועבודת ה' |
| רבותיו | רבי יעקב גינצבורג, מהר"ל מפראג |
| תלמידיו |
אברהם (ב"ר חזקיה) חזקוני |
| חיבוריו |
תוספות יום טוב, פרושים והערות לפסקי הרא"ש |
| בת זוג | נעכלי בת רבי משה אהרן (לעמלין) תאומים מפראג |
| תפקידים נוספים |
רב מדינה, רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי |
  | |
קורות חייו
נולד בשנת 1579 בוולרשטיין (אנ') שבבוואריה. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד[3]. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד בפרידברג (אנ') אצל רבי יעקב גינצבורג. בהמשך למד בפראג אצל המהר"ל ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. הוא כתב, כי איסורם של חכמים על חכמות חיצוניות איננו חל על מדעים המרחיבים את ידיעותינו אודות העולם.
בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (חשוון ה'שפ"ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר"ח אדר באותה השנה, כאב בית דין בווינה.[4]
בטבת ה'שפ"ז נבחר לרב העיר פראג, ובניסן שב לפראג והחל בתפקיד. לאחר כחצי שנה התמנה גם לראש ישיבה בפראג, אך כהונתו במשרות אלה לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 (ה'שפ"ט) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו.[5] את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר"[6]
חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה מעדני מלך ולחם חמודות. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו למעדני יום טוב ודברי חמודות "משום מעשה שהיה". לפי פרשנות אחת המעשה הוא שנטען נגדו שרמוז בשם ספרו רצון לחדש את המלוכה בישראל, דבר שנתפס כמרידה במלכות. אמנם לא כולם מסכימים עם פרשנות זו.[7]
ב-1631 עבר לפולין וישב בלובלין, בריסק, נמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.
ב-1644 (ה'ת"ד) נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד ביאת הגואל.
רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בנושא התרת עגונות גזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק, במשך תקופה ארוכה. הוא קבע שהגזירות היו בעוון דיבורים בטלים בבתי-כנסיות, ותיקן מי שברך מיוחד למקפידים בכך.
נפטר ונקבר בעיר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. על מצבתו שהוקמה בשנת תקצ"ה נכתב כך:
"פה נגנז ונטמן הגאון הגדול מופלג בדורו כמוהר"ר גרשון שאול יום טוב ליפמן העליר בן מו"ה נתן הלוי זצ"ל אשר צלל במים אדירים וחיבר כמה ספרים הלא המה נקובים בשמותם ספר צורת הבית ותוס' יו"ט על ששה סדרי משנה ומעדני מלך ולחם חמודות על האשרי ותורת האשם על תורת החטאת והרביץ תורה בישראל בכמה קהילות קדושות הלא המה מפורסמים בק"ק וויען ובק"ק פראג ובסוף ימיו היה תופש ישיבה במדינת פולין בכמה קהילות קדושות ופה ק"ק קראקא נתבקש בישיבה של מעלה יום כ"ו ימים לחודש אלול תי"ד לפ"ק"
המצבה חודשה בחלוף השנים והתאריך הנקוב בה נשמר. אך ככל הנראה מדובר בטעות. התאריך המקובל הוא ו' באלול, כמופיע בפנקסי החברה קדישא.[8]
משפחה
אשתו הייתה נעכלי בת רבי משה אהרן (לעמלין) תאומים מפראג, אבי משפחת תאומים.
מבניו: רבי שמואל שהוסיף חלק נכבד במגילת איבה (ומספר שם על חלקו בשחרורו של אביו)
- רבי אברהם. בניו כיהנו במשרות רבניות. בן נינו הוא רבי משולם פייבוש הלר.[9]
- רייזל, נישאה לר' יעקב יוסף כ"ץ מטריסק.
- רבקה, נישאה לרב צבי הירש מפראג, אבי משפחת אייכנשטיין, שממנה יצאה שושלת אדמור"י זידיטשוב וקומרנא.
- בתו, נישאה לר' אהרן מירלש.
- רבי חיים, מצאצאיו היא משפחת גולדברג הירושלמית המפורסמת.
מצאצאיו:
- מחשובי האחרונים, הרב יהודה כהנא הלר מחבר קונטרס הספקות ואחיו הרב אריה לייב הכהן מחבר קצות החושן.[10]
- מצאצאי קונטרס הספקות - משפחות אדמורים מחצר חסידות תולדות אהרן וכן משפחת כהנא מספינקא-זידיטשוב
- הרב יצחק פייגנבוים, אב"ד ורשה.
- המשורר בונים הלר[דרוש מקור].
- העיתונאי אור הלר[11].
אגדות על התוספות יו"ט
ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהן היא יוסל'ה קמצן קדוש על מותו של עשיר, קמצן ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוסל'ה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב יהודים אשר לפתע הפכו לנזקקים, לאחר בירור הבין כי יוסל'ה תרם להם בסתר. הרב ביקש להיקבר ליד הקבר הזה ולאחר מותו כך היה. לכינוי "יוסל'ה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש". המקורות לסיפור מפוקפקים למדי, אל חוסר המקורות התווספה התמיהה כי לצד קברו של רבי יום טוב לא נמצאה מצבה בשם זה.[12][13]
חיבוריו
- תוספות יום טוב (במקור: תוספת יום טוב)[2] – ספרו הנודע ביותר, פירושו למשנה, המביא בתמצית את הדיון התלמודי בבבלי ובירושלמי, וכן השלמות ודיון בדברי הפרשן ר' עובדיה מברטנורא. הודפס לצד המשנה, במקביל לפירוש הברטנורא. ברוב המשניות המודפסות, פירוש זה מובא בתמצית ונקרא 'עיקר תוי"ט'.
- במהלך כתיבת החיבור מצא רבי יום טוב מפירושי רבי אליהו מלונדריש לסדר זרעים, והוא כותב[14]: "ובא לידי משניות מסדר זרעים כתובים בקלף, ועל כל משנה פירוש קצר, ונראה מתוכו שהוא נקצר מפירוש הר"ש, ואחר כל מסכתא כתובים קצת חדושים לפרש בעניין אחר, וחותם תמיד את שמו על כל חדוש אליהו".
- מעדני יום טוב – פירוש על פסקי הרא"ש במסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה ודברי חמודות - הרחבה ודיון בדבריו.
- פלפולא חריפתא - פירוש על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין.
- אוצרות יום טוב – לקט מפירושיו על סדר פרשיות התורה.
- מגילת איבה – על תולדות חייו.
- מלבושי יום טוב – הערות והשגות על חיבוריו של רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים".
- טוב טעם – הערות על פירוש רבנו בחיי על התורה. ביאור דברי הקבלה שברבנו בחיי על פי קבלת הרמ"ק.
- תורת האשם – הערות על ספר תורת חטאת של הרמ"א.
- קונטרס ימי משתה ותענית – תשובות ומאמרים ולקט מנהגים על ימי הצום והמשתה שקבע לצאצאיו.
- ברית מלח - על הלכות מליחה.
- חידושי הלבנה - [או: דרוש חידוש הלבנה] - ביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל. זהו חיבור באסטרונומיה.
- מאמר יום טוב - הערות על פירוש רבי אברהם אבן עזרא על התורה.
- צורת בית המקדש - בירור אודות מידותיו וצורתו של בית המקדש.
לקריאה נוספת
- בן-ציון כ"ץ, רבנות, חסידות, השכלה. תל אביב: אגודת הסופרים היהודים ליד דביר, תשט"ז 1956-תשי"ט 1958, חלק א עמ' 91 ואילך.
- רי"ל מימון, לכבוד יום טוב (קובץ מאמרים ומחקרים), ירושלים: מוסד הרב קוק תשט"ז.
- י' בן-חיים, הערות לתולדות רבינו התוספות יום טוב זצ"ל, קובץ בית אהרן וישראל י,א (תשנ"ה) קלא-קלה.
- מ' הרשקוביץ, שני כרובים, ירושלים תש"ס.
- י' פליישמן, עבודת תזה על פרשנות המשנה בראשית העת החדשה.
- במהדורות השונות של מגילת איבה (רשימה באתר בית הספרים הלאומי).
קישורים חיצוניים
עיקר תוספות יום טוב, באתר ויקיטקסט תוספות יום טוב על המשנה, באתר ויקיטקסט
יום טוב ליפמן בן נתן הלר (1579-1654), דף שער בספרייה הלאומית- יום-טוב ליפמן הלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מגילת איבה, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (טקסט)
- מגילת איבה, באתר היברובוקס
- יום טוב ליפמן העליר בתוך "עיר הצדק" (עמ' 93 והלאה) ליחיאל מתתיהו צונץ
- נוסח מצבתו של התוי"ט, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט כג, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יום טוב ליפמן הלר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 732-727, באתר היברובוקס
- יום-טוב ליפמן הלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תוספות יום-טוב מודפסים לצד המשנה במהדורה מחודשת משנת 1953, על פי מהדורות קדומות מאירופה, כמו זו משנת ה'תקצ"ז (1837) הנמכרת ב אתר הספרים נ"ב.
- עיקר תוי"ט על המשניות במהדורת 'תפארת ישראל' ורשה תרכ"ג (1863)
- אתר בנושא רבי יום-טוב ליפמן הלר
- קבוצת הצאצאים של רבי יום-טוב ליפמן הלר - פייסבוק
- ביבליוגרפיה
- ישראל היילפרין, "חבורי רבי יום־טוב ליפמן הלר וכתביו: רשימה ביבליוגרפית", קריית ספר ז,א (תר"ץ), עמ' 140–148
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
