Remove ads
רבי יחיאל מתתיהו צונץ (מכונה בקיצור גם: מהרי"ם צינץ[1], או ימ"ץ; קראקא תר"ז, 1847 – קראקא כ"א באייר תרמ"ב, 10 במאי 1882) היה חוקר ומומחה להיסטוריה של עם ישראל וההיסטוריון של יהדות קרקוב.
 | |
| לידה |
1847 קראקוב, גליציה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 1882 (בגיל 35 בערך) קראקוב |
| כינוי | מהרי"ם צינץ, ימ"ץ |
| תחומי עיסוק | היסטוריה של עם ישראל, יהדות קרקוב |
| חיבוריו | "עיר הצדק" |
| בן זוג | בתו של ר' שכנא שטרנברג |
| אב | ר' אלימלך אייזנטל |
  | |
רבי יחיאל מתתיהו צונץ נולד בעיר קראקוב שבגליציה, אוסטריה, לאביו ר' אלימלך אייזנטל[2] בן האדמו"ר ר' פנחס מגניוושוב[3] מצאצאי הפנים מאירות, ולאמו אסתר איטל טויבנבלאט[4].
נישא לבתו של ר' שכנא שטרנברג, ושיינדל (אחות ר' חיים נתן דמביצר).
הוא כיהן כחזן ומשורר בבית מדרש חסידים "אנשי אמת" בקראקא.
רבי יחיאל מתתיהו פרסם מספר מאמרים וכתבות בעיתונים.
נפטר בצעירותו[5], כבן 35, בקרקוב כ"א באייר תרמ"ב, 10 במאי 1882.
צונץ היה מעורב במחלוקת עם פייבל גולדשטאף (בן לבתו של הרב ברוך תאומים-פרנקל מלייפניק, מחבר "ברוך טעם") מקראקא, ובשנת ה'תר"כ (1860) כשזה הדפיס שני כרכי ספרו "קורות העולם", נתקנא בו, והתחיל לעבוד על ספרו "עיר הצדק".
בהיותו בווינה ביקרו ד"ר אדולף ילינק, הרב הראשי של וינה, והראה לו את ספרו, ועודד אותו להדפיסו.
ובשנת ה'תרל"ד (1874), כשהיה בן שלשים, פרסם בלבוב את ספרו "עיר הצדק", בו תיאר את תולדות רבני קראקוב, ואת יהדות קרקוב.
הספר התקבל בתגובות מעורבות. בין המברכים הראשונים היה ההיסטוריון היינריך גרץ. ואחריו בר גולדברג מפריז, ואמר שהוא כבוד למשפחתו לאופולד צונץ, אך אנשי העיר ציינו כי השם האמיתי של צונץ היה "צינז" ולא "צונץ".
אבל רפאל נתן נטע רבינוביץ שלח לשלמה זלמן חיים הלברשטאם הערותיו על הספר, ונדפסו בהעיתון המגיד, ואחר כך כספר נפרד בשם "הערות ותיקונים לספר עיר הצדק", ליק, 1875.
ופייבל גאלדשטאף פרסם גם הוא ביקורת בספרו "מליץ יושר", עמ' 24–35.
בשנת 1878 פורסם ספר בשם "מפלת עיר הצדק", עליו היה חתום שם דודו של צונץ רבי יואל דמביצר (נפטר 1879), אחיו של ר' חיים נתן דמביצר. ישנם שסבורים שהספר נכתב למעשה על ידי רבי חיים נתן דמביצר, אשר בחר להשתמש בשם אחר[6].
בתגובה לביקורת, יצא ספר נוסף תחת הפסבדונים "א.ב.ן. י.ל.ר", שכותרתו "מענה למבקר עיר הצדק", ברודי: ורבר, תרל"ח. ויש שפענחו[7] את הראשי תיבות יהודה ליב ריטרמן, שהיה משכיל בקראקא[8], אבל לפי עדות חיים דוב פרידברג ב"בבית עקד ספרים"[9], שמע מבנו ר' משה, שר' יחיאל מתתיהו יחד עם רננ"ר כתבו את ה"מענה למבקר עיר הצדק".
Remove ads
- גרשם באדער (אנ'), מיינע זכרונות, ארגנטינה, 1953, עמ' 72–75. (ביידיש)
- מאיר בוסאק, "יהודי קראקא במחצית השנייה של המאה התשע עשרה", בתוך: אריה באומינגר, מאיר בוסאק, נתן מיכאל גלבר (עורכים), ספר קראקא – עיר ואם בישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט, עמ' 101–102. (ספר יזכור לקהילת קרקוב, בספריית העיר ניו יורק)
- מאיר וונדר, מאורי גליציה - אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ד, עמ' 374–375.
- הרב אליעזר כצמאן, ישורון כרך י"ג, אלול תשס"ג, עמ' תרפה - הערה 28
- יחיאל מתתיהו צונץ, עיר הצדק, תולדות רבני קראקא, לבוב 1874, באתר היברובוקס
- רפאל נתן נטע רבינוביץ, הערות ותיקונים לספר עיר הצדק, ליק 1875, באתר היברובוקס
- פייבל גאלדשטאף, מליץ יושר באתר גוגל ספרים (1876)
- יואל דעמביצער, מפלת עיר הצדק, וינה תרל"ח (1878), באתר היברובוקס
- יחיאל מתתיהו צונץ, מענה למבקר עיר הצדק, בראדי תרל"ח (1878), באתר היברובוקס
- יואל דעמביצער, מפלת עיר הצדק, וינה תרל"ח (1878), באתר היברובוקס
- פייבל גאלדשטאף, מליץ יושר באתר גוגל ספרים (1876)
- רפאל נתן נטע רבינוביץ, הערות ותיקונים לספר עיר הצדק, ליק 1875, באתר היברובוקס
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads