ישראל היילפרין

ישראל היילפרין (כ"ח בטבת ה'תר"ע, 9 בינואר 1910^[1] – ח' באב ה'תשל"א, 30 ביולי 1971), היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות מזרח אירופה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

ישראל היילפרין

אין תמונה חופשית
לידה	1910 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
פטירה	1971 (בגיל 61 בערך)
ענף מדעי	היסטוריה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
תלמידי דוקטורט	יהודה באואר
תרומות עיקריות
חקר יהדות מזרח אירופה

תולדותיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

ישראל היילפרין נולד בביאליסטוק שבפולין. היה נכדו של ר' חיים נפתלי הרץ היילפרין, ראב"ד ביאליסטוק, ונינו של אביו, רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (1816–1879), רבה הנודע של ביאליסטוק, מחבר הספר עונג יום טוב.

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל ונרשם כסטודנט באוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלו התמקדה בעליות הראשונות של החסידים לארץ ישראל (עליית החסידים). העבודה התפרסמה גם כספר, ככרך הרביעי בהוצאת ספריית שוקן - מחקרים ומקורות בתורת הסוד בישראל.^[2]

החל משנת 1949 שימש כחוקר, מרצה ופרופסור באוניברסיטה העברית. התמחה בתולדות היהודים במזרח אירופה.

במרוצת השנים חיבר ופרסם מחקרים רבים בתולדות עם ישראל. הוא ההדיר את פנקס ועד ארבע הארצות, ובכך העמיד לחוקרים מקור חשוב ביותר לחקר הקהילה היהודית בפולין. השתתף בעריכת כתב העת "ציון" של החברה ההיסטורית הישראלית בירושלים, וכן, ערך את האנתולוגיה ספר הגבורה, העוסקת בגבורה, הגנה והקרבה של יהודים מהעת העתיקה עד העת החדשה. היילפרין בטא באנתולוגיה זו, בבחירת המקורות ובביאורים, את תפיסתו הייחודית על ”גבורה וקוממיות יהודית, שלא פסו מישראל אף בימי שפלות וענות, ונחשפות חוליות-קשר נעלמות בין מגיני מצדה, לבין אלה שהרימו, לאחר אלף ושמונה אות שנה את נס ההגנה העברית והעפילו לשוב ולעלות בחומותיה”.^[3]

הסופר ש"י עגנון נעזר רבות בידע הנרחב של פרופ' ישראל היילפרין, בתיאוריו הספרותיים את יהדות אירופה. כמו כן, סיפר עגנון על בני משפחת היילפרין הנודעת, בפתיח סיפורו "הפקר", וכן במאמר שפרסם בעיתון "הארץ" תחת הכותרת: "מר היילפרין האח של מר היילפרין".^{[דרוש מקור]}

ארכיונו האישי שמור במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית^[4]

על שמו נקרא רחוב בבאר שבע, ובירושלים סמטה המקשרת את רחוב הפלמ"ח (ירושלים) עם רחוב הפורצים בשכונת קטמון.

אחיו הגדול, פרופ' ליפמן היילפרין, היה דקאן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ומנהל המחלקה הנוירולוגית בבית חולים הדסה בעין כרם. פרופ ליפמן היילפרין חיבר את "שבועת הרופא העברי" עליו חותמים פרחי הרפואה עם סיום לימודיהם.^[4]

מספריו (מבחר)

מפרי עטו

• מבואות,^[5] איגרות חסידים מארץ ישראל: מן המחצית השנייה של המאה הי"ח ומראשית המאה הי"ט, (בתוספת הערות ומבוא כללי על ידי יעקב ברנאי), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ם.
• יהודים ויהדות במזרח אירופה: מחקרים בתולדותיהם, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"ט (1968).

ספרים שערך

• ספר הגבורה: אנתולוגיה היסטורית-ספרותית, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1941, 1944, 1950, 1977.
• בית ישראל בפולין: מימים ראשונים ועד לימות החורבן, א-ב, ירושלים: הוצאת המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, תש"ח-תשי"ד.
• פנקס ועד ארבע ארצות: לקוטי תקנות, כתבים ורשומות, (בתוספת מלון, מפתחות, תצלומים ומפה של בית ישראל דד"א), ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ה. מהדורה שנייה (מורחבת, בעריכת ישראל ברטל), ירושלים, תש"ן.
• חבורי רבי יום-טוב ליפמן הלר וכתביו, רשימה ביבליוגרפית, 1930.
• ספר חמדת ישראל, על חמישה חומשי תורה, כולל כל תרי"ג המצות, 1950.
• ארגונם של יהודי אירופה במחצית הראשונה של המאה ה-י"ט, 1963.
• פנקס התקנות של בני מדינת אנשׂבך, ירושלים: האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח - החוג להיסטוריה של עם ישראל, תשכ"ד.
• דברים, 1965.
• ראשית תנועת-העבודה היהודית, 1955.
• השתדלויות ושתדלנות, למען היהודים הנרדפים ברוסיה הצארית, 1967.
• חול ומועד: אורח חייו של אדם מישראל - קובץ של כתבי מיכל יצחק רבינוביץ', ההסתדרות הציונית - המחלקה לענייני הנוער והחלוץ, תשכ"ה

לקריאה נוספת

• ישראל ברטל, "ועדים, קהילות וחברות: ישראל היילפרין, חוקר השלטון העצמי היהודי", קהל ישראל: השלטון העצמי היהודי לדורותיו (סידרה לזכרו של ישראל היילפרין) א, עמ' יא–טו

קישורים חיצוניים

• הערך "Halpern (Halperin), Israel" באנציקלופדיה יודאיקה, באתר Encyclopedia.com
• ישראל היילפרין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• ישראל הלפרין (1910-1971), דף שער בספרייה הלאומית

מפרי עטו

• ישראל היילפרין, בית ישראל בפולין, באתר דעת

הערות שוליים

1. תאריך הלידה המדויק ע"פ: Jewish book annual, 42 (New York: Jewish Book Council, 1984), p. 213. כרטיס קבר גחש"א ירושלים
2. היילפרין כתב בו: "חיבור זה שימש בשעתו עבודת סיום באוניברסיטה העברית בירושלים.", וכן מודה למר ב. דינבורג "שעורר אותי על נושא זה.", ולפרופ' ג. שלום אשר "העיר לי כמה הערות, אף קיבלני לאכסניא שלו"; ישראל היילפרין, העליות הראשונות של החסידים לארץ ישראל, בתוך: מחקרים ומקורות בתורת הסוד בישראל, (עורך: גרשם שלום): ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז-1947, עמ' 80.
3. ישראל היילפרין, דברי פתיחה, ספר הגבורה, עמ' טז.
4. ארכיון ישראל היילפרין, בספרייה הלאומית
5. מתוך: "העליות הראשונות של החסידים לארץ-ישראל"