המשרד לביטחון לאומי

המשרד לביטחון לאומי
	בניין המשרד בקריית מנחם בגין
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	איתמר בן גביר
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	רפאל אנגל
מטה מרכזי	קריית מנחם בגין, ירושלים
תקציב	23.8 מיליארד ש"ח (2024)
שמות קודמים	משרד המשטרה, המשרד לביטחון הפנים
	אתר רשמי

המשרד לביטחון לאומי^{[hebrew 1]} הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה. המשרד נוסד תחת השם משרד המשטרה, בשנות התשעים שונה שמו למשרד לביטחון פנים ובתחילת 2023 ניתן לו שמו הנוכחי - המשרד לביטחון לאומי.

עובדות מהירות מידע כללי, מדינה ...

סגירה

למשרד כפופים גופי אכיפת חוק מתחומים שונים, הקשורים לביטחון הפנים (למעט החלק המשפטי, הכפוף למשרד המשפטים): משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר, מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מצילה, עיר ללא אלימות והמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

היסטוריה

ניתן לחלק את ההיסטוריה של משרד המשטרה וביטחון הפנים לכמה תקופות^[1]:

מאז הקמת המדינה ועד 1968 – בתקופה זו לא הייתה המשטרה כפופה הלכה למעשה למשרד המשטרה ותפקידו של המשרד היה בעיקר לייצג את עמדת המשטרה בפני הממשלה. שרי המשטרה בתקופה זו היו בכור-שלום שטרית (1948–1966) ואליהו ששון.
בין 1968–1977 – התגבשה אחריות וסמכות המשרד על המשטרה, במהלך תקופה זו עברה יחידת התקציב של המשטרה מן המשטרה עצמה למשרד המשטרה. עד 1974, היו תפקידיה של המשטרה שמירה על הסדר הציבורי והתמודדות עם פשיעה. עם ערעור ביטחון הציבור הישראלי בצה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ובפועל בעקבות הפיגוע בקריית שמונה ב-1974, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על ביטחון הפנים בהיבטיו הלאומיים ממשרד הביטחון וצה"ל למשרד המשטרה והמשטרה. הוקם המשמר האזרחי והוכפף למשטרה. בעקבות הפיגוע במעלות באותה שנה, הוקמה הימ"מ, אף היא כפופה למשטרה ולמשרד. מעמד זה של המשטרה ובמשתמע של המשרד התקבע בדו"ח ועדת חורב בתקופת ממשלת רבין הראשונה. שרי המשטרה בתקופה זו היו אליהו ששון ושלמה הלל (1969–1977).
בין 1977–1984 – עם המהפך בהנהגת המדינה בבחירות לכנסת התשיעית והקמת ממשלת בגין הראשונה, ביטלה הממשלה את משרד המשטרה והמשטרה סופחה כאגף למשרד הפנים בראשותו של השר יוסף בורג מהמפד"ל. בתקופה זו חזרה לקדמותה במידת מה עצמאותה של המשטרה ואי-כפיפותה לשר הממונה.
בין 1984–1995 – עם כינון ממשלת הרוטציה של המערך והליכוד, הוקם המשרד מחדש^[2] ובראשו הוצב הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב שכיהן כשר המשטרה עד 1990, אז החליף אותו רוני מילוא שהוחלף ב-1992 בידי משה שחל.
1995–2023 בשנת 1995 עם הקמת ממשלת פרס לאחר רצח רבין, שונה שם המשרד שנקרא עד שנה זו משרד המשטרה ומותג בשמו החדש המשרד לביטחון הפנים, בראשותו נשאר לעמוד השר משה שחל שהחזיק בתפקידו עד כינון ממשלת נתניהו הראשונה, אז הופקד על המשרד אביגדור קהלני מתנועת הדרך השלישית. מאז ממשיך המשרד במתכונת זו, ובראשו עמדו השרים: שלמה בן עמי, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, גדעון עזרא, אבי דיכטר, יצחק אהרונוביץ', יריב לוין, גלעד ארדן, אמיר אוחנה ועמר בר-לב.
2023 – הווה. ב-8 בינואר 2023 שונה שם המשרד לשמו הנוכחי המשרד לביטחון לאומי, ואף הועברו סמכותיותיו: מג"ב, המשטרה הירוקה, והרשות לאכיפה במקרקעין. השר כרגע הוא: איתמר בן גביר.

בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את המבנה הארגוני והסמכויות. במסגרת החוק, ב-8 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, בראשות נציב כבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם בוטלו והועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות, ובכך המשרד ממונה על ארגוני ביטחון הפנים: מערך הכבאות והצלה לישראל, משטרת ישראלו שירות בתי הסוהר.

ביולי 2024 אישרה מליאת הכנסת את העברת הרשות לאכיפה במקרקעין ממשרד האוצר לסמכות המשרד לביטחון לאומי.

גופים הכפופים למשרד

ייעוד המשרד

המשרד הוא הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל שאמונה על אכיפת החוק, ועליה להתמודד עם תופעות פשיעה, לשמור ביטחון הנפש והרכוש, הסדר הציבורי ולהגן על הציבור מפני טרור. למשל, עליה מוטלות החזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה, וסיוע בשיקומם (שב״ס); הגנה על עדים; מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול (הרשות הלאומית לביטחון קהילתי); מניעה וכיבוי דליקות, חילוץ והצלה (כבאות והצלה לישראל); ורישוי ופיקוח על כלי ירייה אזרחיים.

השר לביטחון לאומי

עיקר תפקידו של השר לביטחון לאומי הוא באחריותו הפרלמנטרית לתפקוד משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. אחריות זו נובעת מעקרונות המשפט הפרלמנטרי. המנגנון העומד לרשות השר והמסייע לו במימוש אחריותו המיניסטריאלית הוא המשרד לביטחון לאומי. סמכויותיו בקשר עם אחריותו ביחס למשטרה, שירות בתי הסוהר וכבאות מעוגנות, בעיקרן, בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 ובחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב- 2012..

השר חבר קבע על פי חוק בוועדת שרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני ביטחוני).

סמכויות השר:

אחריותו כוללת לביצוע תפקידי הגופים אשר תחת אחריותו.
הכרזת תחנות משטרה, תחנות מעצר ובתי סוהר.
הסמכת עובדי ציבור ואחרים בסמכויות אכיפה שונות.
להתוות את מדיניות המשטרה, בין היתר: סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה לפי הפקודה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
קיום פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
הוצאת מרבית תעודות החיסיון בקשר להליכים פליליים, שמטרתן מניעת פגיעה באינטרסים ציבוריים שבאחריותו.

המזכירות הביטחונית לשר

תפקידי המזכירות הביטחונית הוא לסייע לשר לביטחון לאומי במילוי תפקידו, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לנושאים ביטחוניים שיש להם השלכה ציבורית. יחידת המזכירות הביטחונית כפופה ישירות לשר לביטחון לאומי ושואבת את סמכותה ישירות מהוראות השר ומהנחיותיו.

הייעוד של המזכירות הביטחונית לשר הוא לסייע לשר בגיבוש מדיניותו המבצעית ביטחונית ובתחומי הטיפול עליהם ינחה השר, לבחון תוכניות לנתח דיווחים מבצעיים ומודיעיניים ולהכין ניירות עמדה בנושאים בעלי השפעה מערכתית, לקיים מעקב ובקרה בתחומי אחריותו של השר, להוות מוקד דיווח של השר בנושאים ובתחומים שבאחריותו, לסייע לשר בתכנון דיונים בראשותו בתחומי המבצעיים וביקוריו ביחידות השונות, להוות גורם מנחה, מתאם ומקשר בין השר לבין משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וגורמי ביטחון אחרים, בתחומי המודיעין והמבצעים ונושאי עבודה בעלי עניין ציבורי ובינלאומי, אחריות להפעלה המבצעית של מרכז המידע במשרד לבט"ל ורכב חמ"נ השר (חדר מצב נייד) באמצעות מושאלי המשרד לבט"ל, עובדיו והמתנדבים, באירועי מלחמה וחירום וכן, באירועים נוספים שיוגדרו ויקבלו את אישור השר.^[3]

בין תפקידי המזכירות הביטחונית:

בחינת הצעות לתוכניות בנושאים בעלי השפעה מערכתית המצויים בתחום טיפול היחידה
הכנת ניירות עמדה לשר בכל הנוגע לנושאים, אירועים ותופעות בעלי רגישות מיוחדת, תוך התבססות על הערכות מצב של הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר במשרדי הממשלה ובקהיליית המודיעין
פיקוח, מעקב ובקרה על ביצוע מדיניותו והנחיותיו של השר בנושאים עליהם מופקדת היחידה, או כל נושא אחר כפי שימצא השר לנכון
טיפול דחוף בפניות הציבור בנושאים מבצעיים ואחרים על פי הנחיות השר
פיקוד וניהול מרכז המידע במשרד לביטחון לאומי ורכב חדר המצב הנייד של השר.

המזכיר הוא קצין משטרת ישראל בדרגת ניצב. המזכיר הביטחוני לשר לביטחון לאומי הנוכחי הוא ניצב קובי יעקובי.

רשימת השרים

מידע נוסף מס', דיוקן ...

השרים לביטחון לאומי בממשלות ישראל
מס'	שם (תקופת חיים)		תקופת כהונה		ממשלה
משרד המשטרה
1	בכור-שלום שטרית (1895-1967)	ספרדים ועדות מזרח	14 במאי 1948	2 בינואר 1967	הזמנית
					הראשונה
					השנייה
		מפא"י			השלישית
					הרביעית
					החמישית
					השישית
					השביעית
					השמינית
					התשיעית
					העשירית
					האחת עשרה
					השתים עשרה
		המערך הראשון מפא"י			השתים עשרה
					השלוש עשרה
2	אליהו ששון (1902-1978)		2 בינואר 1967	15 בדצמבר 1969
		העבודה
		המערך השני העבודה
					הארבע עשרה
3	שלמה הלל (1923-2021)		15 בדצמבר 1969	20 ביוני 1977	החמש עשרה
					השש עשרה
					השבע עשרה
המשרד בוטל החל מהממשלה השמונה עשרה ותחומי אחריותו הועברו למשרד הפנים; הוא הוקם מחדש בממשלה העשרים ואחת
4	חיים בר-לב (1924-1994)	המערך השני העבודה	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990 התפטר מתפקידו	העשרים ואחת
					העשרים ושתיים
					העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר					העשרים ושלוש
5	רוני מילוא (1949-)	הליכוד	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
6	משה שחל (1934-)	העבודה	13 ביולי 1992	22 בנובמבר 1995	העשרים וחמש
המשרד לביטחון הפנים
(6)	משה שחל (1934-)	העבודה	22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העשרים ושש
7	אביגדור קהלני (1944-)	הדרך השלישית	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	העשרים ושבע
8	שלמה בן עמי (1943-)	ישראל אחת העבודה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העשרים ושמונה
9	עוזי לנדאו (1943-)	הליכוד	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
10	צחי הנגבי (1957-)	הליכוד	28 בפברואר 2003	6 בספטמבר 2004	השלושים
11	גדעון עזרא (1937-2012)	קדימה	6 בספטמבר 2004	4 במאי 2006	השלושים
12	אבי דיכטר (1952-)	קדימה	4 במאי 2006	31 במרץ 2009	השלושים ואחת
13	יצחק אהרונוביץ' (1950-)	ישראל ביתנו	31 במרץ 2009	14 במאי 2015	השלושים ושתיים
		הליכוד - ישראל ביתנו ישראל ביתנו			השלושים ושלוש
		ישראל ביתנו			השלושים ושלוש
14	יריב לוין (1969-)	הליכוד	14 במאי 2015	25 במאי 2015	השלושים וארבע
15	גלעד ארדן (1970-)		25 במאי 2015	17 במאי 2020	השלושים וארבע
16	אמיר אוחנה (1976-)		17 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
17	עמר בר-לב (1953-)	העבודה	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
המשרד לביטחון לאומי
18	איתמר בן גביר (1976-)	עוצמה יהודית	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

סגירה

סגני השר לביטחון הפנים

מידע נוסף תמונה, שם (תקופת חיים) ...

שם (תקופת חיים)		סגן לשר	תחילת הכהונה	סוף הכהונה	ממשלה
גדעון עזרא (1937–2012)	הליכוד	עוזי לנדאו	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
יעקב אדרי (1950–)	הליכוד	צחי הנגבי	10 במרץ 2003	18 בינואר 2006	השלושים
יעקב אדרי (1950–)	קדימה	גדעון עזרא	10 במרץ 2003	18 בינואר 2006	השלושים
גדי יברקן (1981–)	הליכוד	אמיר אוחנה	25 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
יואב סגלוביץ (1959–)	יש עתיד	עמר בר-לב	28 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש

סגירה

מנכ"לי המשרד

מידע נוסף שם, תחילת כהונה ...

שם^[4]	תחילת כהונה	סיום כהונה
יצחק צ'יזיק	1948	1949
רם סולומון	1949	1952
ישראל שוחט	1952	1961
יואב פלג	1961	1967
יוסף בן-פורת	1967	1975
מנחם פוגלמן	1975	1977
יעקב מרקוביץ (משנה למנכ"ל משרד הפנים, ראש אגף משטרה)	1977	1984
גד אבינר	1984	1991
יעקב לפידות	1991	1996
אמי פלנט	1996	1999
אריה רמות	1999	2001
אבנר ברזני	2001	2002
חיים קליין	2002	2003
שמואל הרשקוביץ	2003	2004
רני פלק	2005	2008
דן ברינקר	2008	2009
חגי פלג	2009	2010
אליעזר רוזנבאום (מ"מ)	נובמבר 2010	דצמבר 2010
יעקב גנות	ינואר 2011^[5]	מרץ 2012
רותם פלג	אפריל 2012^[6]	פברואר 2017
משה אדרי	אפריל 2018	4 ביולי 2021
תומר לוטן	4 ביולי 2021	30 בדצמבר 2022
אליעזר רוזנבאום (מ"מ)	30 בדצמבר 2022	22 בינואר 2023
שלמה בן אליהו	22 בינואר 2023	20 בספטמבר 2023
אלעזר בן הרא"ש (מ"מ)	2023	31 בדצמבר 2023
רפאל אנגל	17 באפריל 2024	מכהן

סגירה

היחידה לפניות ולתלונות הציבור

היחידה לפניות ולתלונות הציבור היא יחידה הפועלת כחלק מאגף הביקורת הפנימית במשרד לביטחון הפנים והיא עוסקת בעיקר בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה ויחידות נוספות של המשרד. בהתאם לחוק הביקורת הפנימית התפקידים המרכזיים של אגף הביקורת ותלונות הציבור הם לבדוק אם הגופים המבוקרים שומרים על החוק, על ניהול תקין, על טוהר המידות, חיסכון ויעילות.