מנחם דיגלי

מנחם דיגלי (דרפקין) (13 באוקטובר 1937 - 6 ביוני 1998) היה מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1969–1971 ומפקד מחלקת האיסוף של אגף המודיעין בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

מנחם דיגלי

מנחם דיגלי, 1968
לידה	13 באוקטובר 1937 גבעתיים, פלשתינה (א"י)
פטירה	6 ביוני 1998 (בגיל 60)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1955–1978 (כ־23 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
מפקד סיירת מטכ"ל מפקד מחלקת האיסוף באגף המודיעין
פעולות ומבצעים
מבצע קדש   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה הפשיטה על האי גרין   מלחמת יום הכיפורים

ביוגרפיה

דיגלי נולד בשם מנחם דרפקין בשכונת בורוכוב (לימים בגבעתיים). בגיל 16 עבר לקיבוץ רמת הכובש. בנובמבר 1955 התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת גבעתי, ולחם במבצע קדש. לאחר קורס קצינים שירת כקצין מודיעין של גדוד 51 שעבר לחטיבת גולני, בהמשך שירת כמפקד מחלקה בגדוד וכסגן מפקד סיירת גולני. הוא פיקד על צוות מן הסיירת במבצע חרגול^[1]. לאחר מכן פיקד על קורס סמלי סיור בבה"ד 3. ב-1961 הצטרף בעקבות מפקדו יוסף קסטל לסיירת מטכ"ל ומונה לסגנו ביחידה. דיגלי היה מיועד להחליף את אברהם ארנן כמפקד היחידה, אך נפצע באורח קשה בתאונת דרכים ולאחר תקופת שיקום עבר ב-1963 לשרת ביחידה 154 של אגף המודיעין בה כיהן כמפקד בסיס.

ביקור הרמטכ"ל דוד אלעזר בבסיס יחידה 8200 בסיני 1972 ^{[hebrew 1]}

זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים חזר לסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של עוזי יאירי ושימש כמפקד כוח במבצע תשורה. בשנת 1969 מונה למפקדה^[2]. בתקופתו השתתפה היחידה במבצעים רבים, רובם נותרו עלומים, למעט הפשיטה על האי גרין, שהייתה פעולה חריגה באופי פעילות הסיירת^[3]. דיגלי פיקד על כוח הסיירת בפשיטה^[4], בה נהרגו שלושה לוחמים מהסיירת ושלושה נוספים מהקומנדו הימי.

לאחר סיום תפקידו כמפקד הסיירת, שהה מספר חודשים בהשתלמויות מקצועיות בצבא האמריקני. בספטמבר 1971 מונה לעוזר ראש מחלקת איסוף באגף המודיעין, מאפריל 1972 שימש ממלא מקום בפועל של ראש המחלקה וביוני 1972 מונה למפקדה באופן קבוע^[5]. בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ניסה לשווא לשכנע את ראש אמ"ן אלי זעירא להפעיל את "האמצעים המיוחדים", אמצעי איסוף מודיעין אותות שהותקנו במצרים^[6].

כאחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים אל"ם דיגלי יזם תוכנית להקמת מערך איסוף מודיעין אוגדתי. התוכנית אושרה ובשנים 1976–1977 פיקד דיגלי על מערך ההקמה של גדודי המודיעין האוגדתיים.

ב-1978 השתחרר משירות הקבע בדרגת אלוף-משנה.

לאחר שחרורו הקים כפר נופש בחבל ימית שכונה "הדקליה"^[7]. לאחר פינוי ימית עסק בייעוץ ביטחוני ובערוב ימיו הגיש עם דליה יאירי את תוכנית הרדיו "עניין אחר".

נפטר מסרטן ריאות ביוני 1998 ונקבר ברמת הכובש. ביקש שעל מצבתו, העשויה מאבן חול לזכר ימית, יירשם: "מצאה היונה מנוח לכף רגלה".

לקריאה נוספת

• משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנחם דיגלי בוויקישיתוף

• עדות מנחם דיגלי בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• 40 שנה אחרי - העדויות נחשפות: "מפתיע שההתרעה לא פעלה", באתר וואלה, 31 באוקטובר 2013.
• אבי כצמן, מת מנחם דגלי, מפקד סיירת מטכ"ל; פיקד על אהוד ברק ובנימין נתניהו, הארץ, ‏ 7 ביולי 1998, כפי שהועלה באתר פרש.
• יוסי מלמן, פעולות פרוזאק, הארץ, ‏ 8 בספטמבר 1997, כפי שהועלה באתר פרש.
• מנחם דגלי, כך לא עושים מלחמה, הארץ, ‏ 22 בפברואר 1995, כפי שהועלה באתר פרש.
• מנחם דגלי, חיילים בלא מוטיווציה, הארץ, ‏ 4 ביוני 1997, כפי שהועלה באתר פרש.
• מנחם דגלי, כמו משחקי מלחמה במחשב, הארץ, ‏ 24 ביולי 1996, כפי שהועלה באתר "פרש".

ביאורים

1. מימין לשמאל: תא"ל ברוך גלבוע - סגן ראש אמ"ן, אל"ם שלמה ענבר - מפקד יחידה 8200, הרמטכ"ל דוד אלעזר, סרן גד אבינר - רל"ש ראש אמ"ן, (מוסתר) אלוף אהרון יריב - ראש אמ"ן, המסביר סא"ל אריה בנטוב - מפקד המערך הטכני ב יחידה 8200, אל"ם מנחם דגלי -רמ"ח איסוף באמ"ן.

הערות שוליים

1. מבצע חרגול, מתוך אתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
2. אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, באתר nrg‏, 24 במרץ 2007.
3. אבי כצמן, מת מנחם דגלי, מפקד סיירת מטכ"ל; פיקד על אהוד ברק ובנימין נתניהו, הארץ, ‏ 07.07.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
4. טל זגרבה, כל האי רתח וגעש. הפגזים התקרבו אלינו שורות-שורות, במחנה, ‏ 11.06.2008, כפי שהועלה באתר "שבו"ז חיילים".
5. יוסי לנגוצקי, האמת על "האמצעים המיוחדים", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2012.
6. רועי ויינברגר, ראש מחלקת איסוף באמ"ן: "קצינים מצרים הכינו צוואות ימים לפני המלחמה", באתר nana10‏, 31 באוקטובר 2013.
7. איילת בכר, צייד הזיכרון, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2002.