שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חבל ימית
אזור בצפון חצי האי סיני, סביב העיר ימית ולחוף הים התיכון, שהכיל יישובים ישראלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חבל ימית היה גוש התנחלויות ישראלי בצפון חצי האי סיני, סביב העיר ימית ולחוף הים התיכון, שעלה על הקרקע ארבע שנים לאחר מלחמת ששת הימים, שבמסגרתו נכבש חצי האי סיני על ידי צה"ל. חבל ימית (שכונה גם פתחת רפיח), הקרוב לתחומי הקו הירוק, היה האזור העיקרי של התיישבות אזרחית ישראלית בסיני. בנוסף לו היו שלושה יישובים ישראלים לאורך מפרץ אילת, ובסיסי צבא היו פזורים ברחבי חצי האי. חבל ימית הוקם כדי ליצור חיץ ישראלי בין רצועת עזה לסיני. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, פינתה ישראל את חבל ימית, ב־8 באפריל 1982 מתושביו הישראלים, והרסה את רוב יישוביו.
Remove ads
Remove ads
ההתיישבות
תחילת יישובו של האזור על ידי ישראלים בהקמתן של היאחזויות נח"ל. היישוב הראשון, מושב שדות, קם ב-1971. חמש שנים לפני הקמת העיר ימית עצמה.
בחבל ימית הוקמו ברבות השנים היישובים: ימית, עצמונה, נתיב העשרה, שדות, דקלה, פריאל, פרי גן, תלמי יוסף, אוגדה, ניר אברהם, נאות סיני, חרובית, חצר אדר, סופה, אבשלום וחולית. כמו כן הוקם בחבל ימית שדה התעופה הצבאי איתם.
את המתיישבים בחבל ליוותה תחושת חלוציות, של הפרחת חבל ארץ שומם והפיכתו לגן פורח. תחושה זו באה לידי ביטוי ב"המנון חבל ימית":
פה היו החולות הלבנים,
נודדים ועוברים בשריקה,
עד אשר פה הצבנו גבולות למדבר,
ובנינו חומה ירוקה.— המקור לא ידוע
Remove ads
פינוי
ערך מורחב – פינוי חבל ימית
בהסכם השלום בין ישראל למצרים הסכימה מדינת ישראל להחזיר את השליטה בחצי האי סיני לידי מצרים. כחלק מההסכם, החליטה הממשלה לפנות מבתיהם את כל תושבי חבל ימית ולהרוס את כל המבנים הקיימים באזור, ובמקביל, לשלם פיצויים לתושבים.
רוב תושבי החבל התפנו מרצון. חלק קטן מהתושבים, וכן פעילי ימין ובהם חברי כנסת, סירבו להשלים עם החלטת הפינוי, והתבצרו במקום בניסיון למנוע את הגזירה - כדבריהם. עם הבולטים שבמתנגדים נמנה צחי הנגבי שהיה בין מתבצרים על אנדרטת ימית.
במאמצים קשים ביותר (באמצעות כלובים, שרשראות, זרנוקי מים, קצף וכדומה) הצליחו חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל לפנות את המתבצרים. מרבית התושבים החקלאיים של האזור עברו לפתחת שלום. כל המבנים נהרסו (למעט בתי הכנסת). האזור נמסר למצרים ב-25 באפריל 1982. המצרים לא ישבו מחדש את האזור, והדיונות כיסו עם השנים את החורבות. מאז הנסיגה הישראלית, הגישה לאזור חבל ימית לשעבר טעונה אישור מצרי מיוחד הניתן לעיתים רחוקות.
- תמונות מיום הפינוי
_-_D319-032.jpg)
Remove ads
הנצחה
שמות יישובי חבל ימית מונצחים בשמות הרחובות במישור אדומים (שהוא אזור התעשייה של מעלה אדומים) ובשכונת נווה דקלים בראשון לציון. יתר על כן, בחבל שלום הוקמו היישובים פרי גן, תלמי יוסף, אבשלום ולא רחוק מהחבל גם שני היישובים חולית וסופה. רוב התושבים עברו לגוש קטיף.
מפוני החבל שפונו לחבל שלום הקימו במושב דקל מרכז מבקרים לזכרו "הגדת חבל ימית". רחבת החצר שלו אף מרוצפת בלבנים שהובאו מכיכר המזרקה בימית.
המקום היחיד בו הוקמה אנדרטה לזכר חבל ימית, היה בישיבת נוה דקלים - ישיבה שהועתקה מימית לגוש קטיף. עם פינוי נוה דקלים במסגרת תוכנית ההתנתקות, פונתה גם הישיבה ועברה לאשדוד. במבנה הישיבה החדש שנבנה ב-2018 הוקמו אנדרטאות לציון הישיבות בחבל ימית וגוש קטיף.
לקריאה נוספת
- דן יהב, חבל ימית - חלום שנגוז ( הוצאת ירון גולן, 1992).
- נורית קליאוט, שמואל אלבק, סיני - אנטומיה של פרידה - פינוי ישובי סיני, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ו/ 1996.
- עליזה וייסמן, הפינוי - סיפור עקירת היישובים בחבל ימית.
- חגי סגל, ימית, סוף. הוצאת ספריית בית אל בשיתוף מדרשת הדרום.
- טל ברכה, ימית שלי, יומנה של ילדה מימית האבודה, הוצאה פרטית.
- הרב יעקב אריאל, יומן ימית, קטעי יומן סיפורים וקטעי הגות ומחשבה מהימים האחרונים בימית, הוצאה פנימית רמת גן תשפ"א.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון, ימי ימית - 7 השנים הטובות והסוף המר, באתר Xnet, 8 באפריל 2012
- יעל (פרוינד) אברהם, 33 שנים לפינוי חצי האי סיני: "חלום בלתי נתפס", באתר nrg, 9 באפריל 2015
אושר אסולין ויואב גרוס, סיני, סיפור ההתיישבות, הפינוי והצלקות שלא הגלידו, מהניצחון ב-1967 ועד הפינוי ב-1982 | חלק א' | חלק ב' | באתר כאן 11, אפריל 2022- יותם אמיתי והדס מינקה-ברנד, עכשיו ובימים האחרים - הנעת פקודים לביצוע משימות שבמחלוקת ציבורית, מערכות 429, עמודים 15–17
Remove ads
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads