Loading AI tools
איש רוח, איש אשכולות ופילוסוף ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה. נודע כמתרגם כתבי פרידריך ניטשה לעברית.
 | |
| ישראל אלדד | |
| לידה |
11 בנובמבר 1910 ט' בחשוון ה'תרע"א פידבולוצ'יסק, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1996 (בגיל 85) א' בשבט ה'תשנ"ו ירושלים, ישראל |
| שם לידה |
ישראל שַייב |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תאריך עלייה | 1941 |
| מקום מגורים |
רחביה |
| שם עט |
ישראל אחידב, ישראל אחידוב |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת וינה |
| שפות היצירה |
עברית |
| תקופת הפעילות | 1941–1996 (כ־55 שנים) |
| צאצאים |
אריה אלדד |
| פרסים והוקרה | |
|
www | |
  | |
אלדד נולד בשם ישראל שַייבּ (Scheib) בעיירה פודבולוצ'יסק שבגליציה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום במחוז טרנופול שבאוקראינה). בצעירותו למד בישיבה בווינה, ולאחר מכן באוניברסיטת וינה, שבה קיבל ב-1933 תואר דוקטור בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "Der Voluntarismus Eduard von Hartmanns in der Abhängigkeit von Schopenhauer" (הוולונטריזם של אדוארד פון הרטמן בתגובה לשופנהאואר).
לאחר לימודיו שב לפולין כדי ללמד בסמינר המורים היהודי בווילנה. שייב היה מנהיג בבית"ר, וכתב כתבות פילוסופיות, ספרותיות ופוליטיות לעיתונות היהודית בפולין.
לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת 1941, הצטרף ללח"י ושימש כהוגה דעות וכפובליציסט בארגון. שם בחר את כינויו המחתרתי "סמבטיון" על שם הנהר האגדי, משום שהיה סוער כמותו. לאחר שנפל בידי הבריטים מסמך שהזכיר את כינויו זה, שינה את כינויו לאלדד (על פי הקשר האסוציאטיבי לנוסע הקדום אלדד הדני, המתאר בסיפוריו את נהר הסמבטיון[1]). לאחר צאתו מהמחתרת אימץ שם זה כשם משפחתו.
בשנת 1942, לאחר שנרצח מנהיג לח"י אברהם שטרן (יאיר), נבחר צוות של שלושה אנשים להנהיג את הארגון: היו אלו ישראל אלדד, יצחק שמיר ונתן (פרידמן) ילין-מור.
בשנת 1944 נפצע אלדד קשה בגבו כשנפל מקומה רביעית בעת ניסיון בריחה כאשר שוטרים בריטיים הגיעו לעצרו בבית הספר התיכון "גימנסיה בן יהודה" בו לימד. הוא נכלא בבית הסוהר המרכזי בירושלים ובמחנה המעצר בלטרון כשגבו נתון בגבס; אך גם לאחר שהוסר הגבס נזקק לטיפולים רפואיים. וכך, ב-7 ביוני 1946 הובא למרפאתו של האורתופד ד"ר יוסף טרוי ברחוב הנביאים, תחת משמר בריטי כבד. בפעולה נועזת, קבוצת אנשי לח"י בפיקודו של יעקב (דב) גרנק (שכונה בפי הבריטים 'הבלונדיני הגבוה') רצו למרפאה מחופשים לסניטרים, השתלטו על המשמר, פרקו את נשקו, וברחו עם אלדד. הוא הוסתר זמן מה בבונקר של לח"י בפאתי רמת גן ליד נחל איילון. במקום זה, ליד כיכר עלית, נמצא שלט הנצחה.
.jpg)
לאחר קום המדינה הוציא ישראל אלדד ירחון בשם "סולם", שבו ביקר את ממשלת ישראל ודגל בהקמת מלכות ישראל במקום המדינה שהוקמה, ובהרחבתהּ לתחומי גבולות הארץ כפי שהם מתוארים בתנ"ך. ב-1952 גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב קנס של 5 ל"י[2] לאחר שהורשע בניסיון להסית לגרימת חבלה לאורי אבנרי מעל דפי "סולם"[3]. בנוסף לירחון "סולם" שימש אלדד עורך עיתון "דברי הימים - חדשות העבר", שבו תוארו מאורעות מההיסטוריה של עם ישראל כאילו הם מופיעים בעיתונות מודרנית. העיתון נוסד על ידי פאולה פנינה ואן-ליר, שמינתה את אלדד לעורך על פי המלצת יוסף קלאוזנר. בנוסף כתב אלדד מאמרים פובליציסטיים בעיתונים 'הבוקר', 'היום', 'הארץ' ו'ידיעות אחרונות', עד יומו האחרון. הצטרף למפלגת הלוחמים שרבים מיוצאי לח"י נמנו עם חבריה והיה מועמד במקום העשירי ברשימתה בבחירות לאספה המכוננת[4].
בשנת 1950 כתב דוד בן-גוריון בתפקידו כשר הביטחון למשרד החינוך ואמר כי עליו למנוע את העסקתו של אלדד כמורה בגימנסיה עקב הטפתו, לטענת בן-גוריון, "להשתמש בנשק נגד צבא הגנה לישראל וממשלת ישראל במקרים הנראים לך"[5], אולם אלדד עתר לבג"ץ וזכה. בג"ץ הורה למשרד החינוך להימנע מלהתערב, שאם לא כן, "ייעשה שלטון החוק פלסתר" הואיל וההוראה שלא להעסיק את אלדד ניתנה תוך חריגה מסמכות[6].
במשך 15 שנה לימד לימודים הומניים בטכניון, וזאת במסגרת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, שמאפשרת לסטודנטים למדעים מדויקים לספוג תוכני העשרה בתחום מדעי הרוח והחברה והאמנויות. את התוכנית יזם פרופ' חיים חנני, איש האצ"ל.
לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".
בשנים 1966–1971 ערך את כתב העת "החזית", בטאון החוגים הלאומיים.[7]
בשנת 1969 ניסה ישראל אלדד לרוץ לכנסת ברשימה שנקראה "נאמני ארץ ישראל", אך לא עבר את אחוז החסימה. שנים לאחר מכן, הציע לו חבר הכנסת רחבעם זאבי לעמוד בראשות רשימת מולדת, אולם אלדד סירב, ורק הסכים ששמו יופיע במקום ה־120 ברשימה לאות כבוד, ואף יהיה אחד מאנשי הצוות של מטה ההסברה של מולדת.
אלדד חיבר ספרים רבים, חלקם יחד עם בנו אריה. כן חיברו השניים יחד את השיר "שני אליהו". בנוסף, תרגם לעברית (בעיקר מגרמנית) יצירות רבות, בהן כתבי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, וכן ספרים ומחקרים משל יצחק בער, משה שטיינשניידר (רמש"ש), יום-טוב ליפמן צונץ, פרנץ ורפל, דוד קויפמן, שמחה בנימין הוניג, אברהם ביכלר, ויליאם ג'יימס דוראנט ועוד.
החל משנת 1963 ועד 1982 שימש מרצה בטכניון בחיפה ולימד, במסגרת "הלימודים הומניסטיים", קורסים בשירת אצ"ג, ההיסטוריה של הציונות, משיחיות, השואה ותולדות המחתרות, וזכה מדי שנה בתואר "המרצה המצטיין" בטכניון.
בשנת 1977 זכה אלדד בפרס טשרניחובסקי לתרגום, וב-1988 בפרס ביאליק על מפעל חייו בחכמת ישראל. בשנת 1990 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
החל משנת 1982 שימש מרצה במכללת יהודה ושומרון (כיום אוניברסיטת אריאל)[8].
ישראל אלדד נפטר ב-1996, בגיל 85, ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים שבירושלים, לצד המשורר אורי צבי גרינברג. על שמו היישוב כפר אלדד בגוש עציון ורחובות בירושלים[9], באר שבע, פתח תקווה וקריית ארבע[10]. אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[11].
נשא לאישה את בתיה לבית ושיץ, עובדת סוציאלית שלימים כיהנה כחברת מועצת עיריית ירושלים. נולדו להם בת - נעמה, ובן - אריה אלדד.
אריה אלדד, פרופסור לרפואה ששירת כקצין רפואה ראשי בצה"ל וכחבר הכנסת, ממשיך את דרכו הפוליטית והספרותית של אביו. מבחינה פוליטית, הוא כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגות מולדת וסיעות האיחוד הלאומי והאיחוד הלאומי-מפד"ל ועוצמה לישראל, שנמצאות בימין ודוגלות בארץ ישראל השלמה. מבחינה ספרותית, הוא ערך את כתבי אביו ואף חיבר איתו מספר ספרים במשותף. אחרי פטירתו של אביו ופרישתו מהכנסת חיבר אלדד ספרי עיון ופרוזה, וכן כותב פובליציסטיקה באופן קבוע ומגיש תוכניות ברדיו.
אתר האינטרנט הרשמי של ישראל אלדד (בעברית ובאנגלית)
ד"ר ישראל אלדד על האבות בספר בראשית, הרצאה בערוץ "זאב גולן (אנ')", באתר יוטיוב (אורך: 58:07), כ"ב בסיון תשנ"ד, 1.6.94, בבית הכנסת המסורתי, רחוב אגרון, ירושליםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
